סודות
ואחלום לפרוש על נייר
את כול סודותיי הכמוסים
להפשיטם מבגדיהם
להראותם בנקיונם
ולהרים ראש
פוסטים פופולאריים
-
הזיות
28/5/08 | 1116 צפיות
-
דרוש - גבר בלי רגשות
30/4/08 | 819 צפיות
-
תרגיש
9/5/08 | 967 צפיות
-
חלל
8/1/09 | 674 צפיות
-
**
13/1/12 | 807 צפיות
-
פורנוגרפיה
14/12/08 | 799 צפיות
אלף מיתות
פורסם פעם, במקום אחר...
ריח קטורת וחלב שרוף, אוויר דחוס ואדי זיעה. סובבת סחור סחור, ידיים פרושות ושימלתה הלבנה, כעלי כותרת מעטרים גופה. הלחשים נשמעים והנשימות משתלטות. אט אט הולך עולמה ומצטמצם, האור מבהיר ועולמה שקט.
יונה צחורה פורשת כנפיים, מרימה ראשה ומזמינה אל חיקה. בולעת בשקיקה. וכנפיה שלה, הלכו והציצו, התפתחו ותפחו עד גדלו עליה. ותינתק ותעף. מוחה נקי ובהיר ואף שקט, יקחנה הלאה, קדימה ואחור בזמן, מעלה מטה במרחב, מרשתים חייה, של פעם, של עכשיו ומחר. החיה אני או אחרת? מלמולי התפילות שעטפוה שזרה כזר לראשה, כגלימה לנשמתה, כעוגן לחייה. והם הלכו והתגברו, התפילות. וריח הקטורת וחלב שרוף, הלכו ומילאו את גופה חזרה, מצמצמים כנפיה, הופכים סדרה. פרחי עצביה הולכים ונעטפים, הולכים ונשמרים, הולכים ומתכנסים. ותלך ותכבד, ותלך ותקרב, מאבדת גובה, מקבלת ראייה ושמיעה. עד מכת הנחיתה, כאב המפגש, קור ההבנה. גופה כאב ושמלתה דבקה לגופה הרטוב. שיער ראשה נצמד לעיניה, לאפה לפיה. שומרים פן יראו, פן תראה. ותשושה קרסה.
ושם חיכתה למיתה הבאה |
תגובות אחרונות
-
אוסי-אבן
בתגובה על כך
-
מסתכל סביב
בתגובה על בית!
-
shauli-nameri
בתגובה על כיוונים
-
אמן מתכת
בתגובה על תנוחי
-
זיוית קרגמן
בתגובה על **
-
amnondahan
בתגובה על ריח 2
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו תגובה מקורית,
שמחה שלפחות אהבת את הסרט
:)
לא הבנתי כלום :)
אהבתי את הסרט - כיכבתי
תודה לך טאקילה
זה באמת הזוי ואכן אמיתי
תודה אקי,
נחמד לדעת
תודה עירית,
זה טוב החיבור הזה, אני חושבת
:)
בסוף כולם מגיעים...
אני דווקא הרגשתי קלילות כאשר כתבתי
אבל זה מעניין כך,
כול אחד מהמקום שלו
ההשראה אכן הגיעה מטקס דתי
אך בדרך כלל האנשים שמשתתפים בו
נמצאים שם מרצונם
ונכנסים למצב של אקסטזה קיצונית.
כתיבה יפה מאוד
תודה.
מעוף
נחיתה
וזמן למעוף נוסף
העשרת אותי.
עמוק מאד.
אקי
מדהים !!!
כתוב נהדר והמילים מתחברות לי היוםבדיוק למקום בו אני נמצאת.
תודה
בסוף היא הגיעה
גם אם הנחיתה היתה קשה
והתהליך מייגע
היא בסוף הגיעה
אככב שיתמלאו לי השמיים.
תודה לך.
וואו.
כבד
ובמקום בשבילי לגמרי.
זה נראה כטקס דתי
כאשר הדמות הניצבת שם
מוצאת עצמה כלואה שלא בטובתה
באותם טקסים.