הגוון שבין השחור ללבן
על הכל ועל לא כלום
מנסה להסתכל לעצמי בלבן של העין..
לגעת במקומות הכואבים,
לגעת במקומות הלא שיגרתיים
לגעת בכל אותן נקודות שבחיי היוםיום שלנו אנחנו לפעמים מדחיקים או שוכחים
פוסטים אחרונים
- "על עצמי" 16/2/11
- אהבות שקטות 31/1/11
- על החיים ועל המוות 26/12/10
- אכזבות קטנות 19/12/10
- מעבדות לחירות 6/11/10
- התחלות חדשות 24/10/10
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נפלאה את!
*
זה מהול תמיד בחמלה
וחיבה
ותענוג
אחרת לא יצלח
סהכ באנו להנות, לא?
שרית בלעדייך זה לא אותו דבר...
ומסתבר שגם אני קצת עסוקה
יש לי איזה כובע מטופש של עאלק מנהלת הייטקיסטית...
וואלה קאפיש ++
מתי יוצאת האנציקלופדיה???
והאם את תחתמי על עותקים באופן אישי
ועלי לחדד במקצת שיש להעביר ציפורניים מהולות ברחמים על הזכר שנתפס
זה מוסיף לאוירה של"וואוו מתי זה ייגמר איזה מלכוד ??"
המממ המממ
"חידוד ציפורניים" -
טקס שהחל את דרכו בתק' קדומות בהן נשים היו מצמידות גבר לשולחן עינויים, הגבר היה נשרט בגבו ולאחר מכן, אחת הנשים היתה מבצעת בו את זממה.
עם חלוף השנים, הותאם הטקס למציאות הקיימת וכיום הוא חלק בלתי נפרד מקיום יחסי מין סדירים של זוגות מן המניין.
קאפיש?
צמרמורות בגב???
יש תור, תיקחי מספר
כבר מהכותרת עברה בי צמרמורת :)
הגעת כבר לערך "חידוד ציפורניים" ?
את מוזמנת להוסיף פה את הערך המדובר
אני שוקדת על כתיבת אינציקלופדיה (הגעתי לכרך 54 ...)
התרשל בתפקידו
תגידי שובבה ורודה שלי את כותבת ספר ???למה יש לך שיגרת נופש.
וההוא לפניו מה עשה?
אני נוטה במשך היום להרדם ולהתעורר (זה תלוי בגירויים שסביבי ו... הם לא רבים כאן)
הייתי רוצה שמישו יעיר אותי בצורה אחרת (הוא פשוט לא זמין כרגע)
את החבלים אני מעדיפה לכרוך במקומות אחרים
ורק את רגלו של השולחן את משאיר לי?
לא יפה...
אני רוצה להבין למה בארבע אחרי הצהרים את אומרת לנו ,"בוקר טוב"
מי העיר אותך היום
ואיך??
בוקר טוב שובבות שלי :-)
שריתה, יש דברים שהשתיקה יפה להם...
מה שבטוח זה שהגבר הבא שלי יצטרך לעבוד קשה...
אוחחחח התגעגעתי אליייייך באמא שלי
איך את מחדדת אותן??
ואני לא אשאל על גבו של מי