כותרות TheMarker >
    ';

    שירים ,סיפורים, הגיגים, ראיונות ועוד

    אספתי בשיריי מילים ממאגר רגעים של הוויה מוחשית בארץ הדמיון.
    בציוריי ניסיתי ליצוק חום אנושי.
    הגיגיי ודאי יגיעו מתישהו .

    עיר חשוכת אורות

    40 תגובות   יום שלישי, 3/6/08, 21:42

    מְרִימָה גַּבָּה בְּרִיס פָּעוּר.
    בָּתִּים חוֹלְפִים מוּל עֵינַי הַלַּחוֹת,
    מְלַטְּפִים זִכְרוֹנוֹת,
    בְּגַעְגּוּעַ טָהוֹר לְעִיר הָאוֹרוֹת.
    בַּלֵּב, זִכְרוֹן מַבָּטְךָ
    צוֹבֵט.

    שָׁטָה אֳנִיַּת זְבוּבִים
    מְלַטֶּפֶת בְּכִשּׁוּף אוּרְבָּנִי
    בָּתִּים עַתִּיקִים, סִפּוּרִים עֲצוּבִים.
    עֵינֵי מְטַיְּלִים בּוֹהוֹת  בִּירֹקֶת קִירוֹת
    וְנַעֲרָה עַל סִפּוּן  מְפַזֶּזֶת,
    בְּמִלִּים יָפוֹת מְפָאֶרֶת, וְהַלֵּב 
    רוֹגֵשׁ.

    אֲנִי בַּמַּסָּע אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת
    אֶל זִכְרוֹן אַהֲבָה מְטֹרֶפֶת
    בְּאֶרֶץ רוֹעֶשֶׁת וְגוֹעֶשֶׁת.
    זִקְנַת מְנוֹעִים נִצְרֶדֶת
    מְרִימָה עֹגֶן.


    פּוֹנָה לְדַרְכִּי
    דִּמְעוֹתַי כְּטִפּוֹת מִבַּעַד לֹבֶן רָטֹב
    מִתְכַּהִים אִישׁוֹנַי לְקַדְרוּת נֶעֱצֶבֶת,
    כְּשֹׁבֶל צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת אַחַר חֹרֶף,
    הֶמְיָתָן בְּגַבִּי כֹּה
    צוֹרֶבֶת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (40)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/08 19:37:

       

       

       

      צטט: aviev2 2008-06-04 08:11:47

      לורי הוקסמתי משירך כמה יפה וציורי..

       

      כנראה שחזרת כאן לעברך לפריז משם באת..

       

      באונית זבובים?:))

       

      אשוב לככב.

       

       

      הייתי בטוחה אבי שעניתי לך לתגובתך.

      אז רק שתדע שעצם זה שאתה משקיע וקורא. אחר כך, אתה גם מגיב.

      ואף שואל ולא עניתי לך???? אוי לי. אני ממש מתנצלת. אנא קבל אותה כי לא בכוונת זדון.תודה שהיה לי היכולת הזו להקסים אותך.

      פאריז? לא. לא באתי משם. נסעתי לשם פעמים רבות במסגרת עבודתי עם פאריז. הייתי  יצואנית והייתי חייבת לטוס לשם הרבה.

      בנוגע לאוניות של זבובים.

      בפאריז הן מכונות בטו מוש. ואני תרגמתי מילולית

      אוניית זבובים.

       האמת שזה גם התאים לירוקת שבתעלות וכל הישן הישן שבאיר האפילה דווקא. ניסיתי להביא פאן אחר של פאריז מתוך תעלות הביוב דווקא וממצב רוחה של הגיבורה שם.

      תודה עליך.

       

        9/6/08 19:31:

       

      צטט: ron294 2008-06-07 21:23:37

      הזמנת אותי פעמיים ולכן אכבדך שוב את שירך הנהדר בכוכב ראוי ומתחייב*

      תודה רבה רבה. לא שמתי לב  כנראה בשליחת ההודעות. העיקר הכוונה הטובה.

      תודה לך רון

        7/6/08 21:23:
      הזמנת אותי פעמיים ולכן אכבדך שוב את שירך הנהדר בכוכב ראוי ומתחייב*
        7/6/08 14:25:
      תודה לךנשיקה
        6/6/08 05:04:
      טוב נו, קחי כוכב...נשיקה
        5/6/08 17:16:

       

      צטט: ron294 2008-06-04 17:58:01

      כמו חורי הזמן שחורכו ועל אף מתלקח בהם עוד הנצח שאינו אוכל.מה את רוצה שאוסיף לקסם המילים שלך,נותרתי בלעדן,"בבואך לערטל אור גופך במעוני"(פן)

      זהו שיר בין תלי אהבות ללא שם,שברירי אהבות שנותצו.

      תודה על החוויה הנפלאה

      רון

      תודה עליך רון שיש לך את המילים הקסומות החותמות בי חיוכים.

      לורי

        5/6/08 17:14:

       

      צטט: debie30 2008-06-04 11:56:12

      לורי

      הזיכרונות צובעים את המקום בצבעים שלהם.

      צייר עיר כפי שרק את יכולה לראות אותה, ובשירך לקחת אותי לטייל בה ולהכירה.

      תודה, זה היה טיול קסום מלא רגש והתרגשות.

      תודה דבי, שעם הכלים שברשותי  יכלתי לעשות זאת.

      שלך

      לורי

        4/6/08 17:58:

      כמו חורי הזמן שחורכו ועל אף מתלקח בהם עוד הנצח שאינו אוכל.מה את רוצה שאוסיף לקסם המילים שלך,נותרתי בלעדן,"בבואך לערטל אור גופך במעוני"(פן)

      זהו שיר בין תלי אהבות ללא שם,שברירי אהבות שנותצו.

      תודה על החוויה הנפלאה

      רון

        4/6/08 11:56:

      לורי

      הזיכרונות צובעים את המקום בצבעים שלהם.

      צייר עיר כפי שרק את יכולה לראות אותה, ובשירך לקחת אותי לטייל בה ולהכירה.

      תודה, זה היה טיול קסום מלא רגש והתרגשות.

        4/6/08 10:42:

       

       

       

      צטט: rov 2008-06-04 08:24:24

      לורי,

       

      זה כמו מסע בעקבות הזמן האבוד המוליך את הדוברת אל ארץ ערפילית וגועשת
      כמו הרגשות המציפים את זכרונותיה.

      בסך הכל קסום, יפה ומהנה.

       

       

      תודה רבה 'בסך הכל'

       

      לורי

       

        4/6/08 08:24:

       

      צטט: תמי ליבנה 2008-06-04 06:42:52

      ליריות מענגת.

      תודה תמי

      משגעת מוכשרת שאת

       

       

      לורי

        4/6/08 08:24:

      לורי,

       

      זה כמו מסע בעקבות הזמן האבוד המוליכה את הדוברת אל ארץ ערפילית וגועשת
      כמו הרגשות המציפים את זכרונותיה.

      בסך הכל קסום, יפה ומהנה.

       

       

        4/6/08 08:24:

       

      צטט: mikiasi 2008-06-04 01:14:34

      * כוכב למילים

        חן חן לך, אהבתי

      תודה לכוכב שמנצנץ תמיד ממך

      לורי

        4/6/08 08:23:

       

      צטט: תמי123 2008-06-03 23:04:32

      כוכב

      תודה

        4/6/08 08:23:

       

      צטט: אסתי. 2008-06-03 22:57:35

       

      לוריקה, ציירת זו ציירת...

      כוכב עבור השורה הזו:

      זִקְנַת מְנוֹעִים נִצְרֶדֶת
      מְרִימָה עֹגֶן.

       

      מבריק. מקורי.

      אסתי

      תודה עליך

      מחמיאה  אחת שאת

      לורי

        4/6/08 08:22:

       

      צטט: ilana shir 2008-06-03 22:56:19

      לורי

      כתיבתך נפלאה. אפילו היופי של עיר האורות לא יכולים להשכיח זכרונות

      של אהבה שהיתה.

      *

      האמת היא שלא רק היופי גם הכעור. יש בפאריז המון כעור וזאת אני יודעת מניסיון ושלושה דרכונים שחותמות פאריז מתנוססות עליהם אי שם בפסולת משרד הפנים.

       

      תודה אילה על המחמאות

       

      שלך

      לורי

        4/6/08 08:20:

       

      צטט: אפור הזקן 2008-06-03 22:41:55

       

       

          אהבה   שהייתה

        בכשרון   רב  תוארה

       

        על  העיר באפור

           נשיקהמגניב

      אהה המממממממממממ.....

      חיוכים לך

      ותודות

       

       

      לורינשיקה

        4/6/08 08:19:

       

      צטט: indianit-bar 2008-06-03 22:29:49

      מסכימה עם כול מילה שנילי כתבה

      את פשוט מדהימה באיך שאת מעבירה

      הן במילים שמתנגנות להן ובונות להן תסריט

      והן בציורים המדברים.נשיקה

      ידעתי כל העת שאני איתך בסרט

      מתוקה מתולתלת שלי

       

      תודה

       

      לורי

        4/6/08 08:18:

       

      צטט: edna139 2008-06-03 22:25:52

      איזו כתיבה יפה*

      ממך, עדנה, יוצרת נפלאה, לקבל כזו מחמאה

      זה עונג מתמשך.

      תודה

      לורי

        4/6/08 08:17:

       

      צטט: טאקילה 2008-06-03 22:19:24

      כתיבה ציורית יפיפיה.

       

      תודה יקירתי

      גם לך טאקי מגיעה התודה

       

      לורי

        4/6/08 08:16:

       

      צטט: נ.י.ל.י 2008-06-03 22:03:09

      את מציירת שירים

      ומלחינה ציורים

      ואת שתי אהבותיך אלו

      מעבירה בכשרון רב אלינו

      תודה יקירה

      תודה נילי על המילים, האהבה , הקסם והנוכחות הטובה יותר מהכל

      זו את הנהדרת

       

      שלך

      לורי

        4/6/08 08:14:

       

      צטט: אפרת jeki 2008-06-03 21:57:45

      לורי יקרה

      אהבתי ומאד שירך על עיר האורות החשוכה

       

      אתחיל מהסוף

       

      כְּשֹׁבֶל צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת אַחַר חֹרֶף,
      הֶמְיָתָן בְּגַבִּי כֹּה
      צוֹרֶבֶת.

      הדוברת נוסעת בעקבות אהבה בעבר.

      בגלל הלך הרוח שלה

       אינה רואה את עיר האורות

      אלא עיר אחרת  התואמת את תחושותיה.

       

      רואה את פגמיה,  את המחשך

      שמחות קטנות של אחרים.

      הסיום יפיפה מתאר את רוחה הקודרת

      גם בלכתה היא צורבת בגבה.

      היא נושאת ותשא עימה

       

      אהבתי

      הזדהתי עם הדוברת

      כוכב

       

      אני אוהבת כשאת מתארת הרהורייך  המקבלים השראה משירי.

      תודה עליך אפרת

      שלך

      לורי

        4/6/08 08:13:

       

      צטט: רפאלה 2008-06-03 21:55:37

      לורילי יקרה,

      אהבתי כל שורה ושורה.

      את כותבת להפליא.

      קבלי בהערכה והערצה כוכב ממני.

      רפאלה

       

      תודה לך

      רפאלה

      את מדהימה בעצמך.נשיקה

        4/6/08 08:12:

       

      צטט: אסנת אלון (אינציגר) 2008-06-03 21:53:00

      ציוריות משובבת. כתיבה יפה. כוכב

      פעם או עדיין מכנים את פאריז - עיר האורות. לא יאומן כמה שתל אביב עוברת אותה. בשעה אחת בלילה רחובות פאריז כמעט ריקים מאדם ומיותמים מלבד במועדוני הלילה האפלים.

      תודה לך

      לורי

        4/6/08 08:11:

      לורי הוקסמתי משירך כמה יפה וציורי..

       

      כנראה שחזרת כאן לעברך לפריז משם באת..

       

      באונית זבובים?:))

       

      אשוב לככב.

       

       

        4/6/08 08:09:

       

      צטט: שמעון באהבה 2008-06-03 21:51:11

      לורי איזה יופי

      מסקרנות זה פרי דמיון

      או שיש דמות מאחורי השיר

      פשוט מקסים 

      אהבתי

      חן חן לך

      משוררת נפלאה

      נשיקהמגיע לך באהבה

      המילים נכתבו כשישבתי ב'אוניית זבובים' כזו המטיילת בתעלות פאריז הישנות, עם כל הירוקת והכעור בעצם. עם המראות מול עיניי, לא אלו היפים דווקא והנערה שפיזזה על הספון הישן ובעזרת עוד כמה כלים של יצירה הדמיון נסק וזה מה שיצא.

      תודה על המחמאות.

      לורי

        4/6/08 06:42:
      ליריות מענגת.
        4/6/08 01:14:

      * כוכב למילים

        חן חן לך, אהבתי

        3/6/08 23:04:
      כוכב
        3/6/08 22:57:

       

      לוריקה, ציירת זו ציירת...

      כוכב עבור השורה הזו:

      זִקְנַת מְנוֹעִים נִצְרֶדֶת
      מְרִימָה עֹגֶן.

       

      מבריק. מקורי.

        3/6/08 22:56:

      לורי

      כתיבתך נפלאה. אפילו היופי של עיר האורות לא יכולים להשכיח זכרונות

      של אהבה שהיתה.

      *

        3/6/08 22:41:

       

       

          אהבה   שהייתה

        בכשרון   רב  תוארה

       

        על  העיר באפור

           נשיקהמגניב

        3/6/08 22:29:

      מסכימה עם כול מילה שנילי כתבה

      את פשוט מדהימה באיך שאת מעבירה

      הן במילים שמתנגנות להן ובונות להן תסריט

      והן בציורים המדברים.נשיקה

        3/6/08 22:25:

      איזו כתיבה יפה*

        3/6/08 22:19:

      כתיבה ציורית יפיפיה.

       

      תודה יקירתי

        3/6/08 22:03:

      את מציירת שירים

      ומלחינה ציורים

      ואת שתי אהבותיך אלו

      מעבירה בכשרון רב אלינו

      תודה יקירה

        3/6/08 21:57:

      לורי יקרה

      אהבתי ומאד שירך על עיר האורות החשוכה

       

      אתחיל מהסוף

       

      כְּשֹׁבֶל צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת אַחַר חֹרֶף,
      הֶמְיָתָן בְּגַבִּי כֹּה
      צוֹרֶבֶת.

      הדוברת נוסעת בעקבות אהבה בעבר.

      בגלל הלך הרוח שלה

       אינה רואה את עיר האורות

      אלא עיר אחרת  התואמת את תחושותיה.

       

      רואה את פגמיה,  את המחשך

      שמחות קטנות של אחרים.

      הסיום יפיפה מתאר את רוחה הקודרת

      גם בלכתה היא צורבת בגבה.

      היא נושאת ותשא עימה

       

      אהבתי

      הזדהתי עם הדוברת

      כוכב

       

        3/6/08 21:55:

      לורילי יקרה,

      אהבתי כל שורה ושורה.

      את כותבת להפליא.

      קבלי בהרערכה והערצה כוכב ממני.

      רפאלה

      ציוריות משובבת. כתיבה יפה. כוכב
        3/6/08 21:51:

      לורי איזה יופי

      מסקרנות זה פרי דמיון

      או שיש דמות מאחורי השיר

      פשוט מקסים 

      אהבתי

      חן חן לך

      משוררת נפלאה

      נשיקהמגיע לך באהבה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      לורילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין