כותרות TheMarker >
    ';

    תרנגול הכפרות של יצואן הנשק מספר 1

    39 תגובות   יום שלישי, 3/6/08, 23:54

    בלי אזהרה מוקדמת, מצאתי את עצמי ביום שישי האחרון, מותקף בידי האיש, שאחראי יותר מכל אדם אחר, לכך שישראל זכתה בכבוד המפוקפק של היותה אחת מסוחרות הנשק המצטיינות בעולם.

    זהו יוסי בן חנן, שנושא בתואר ראש האגף לסיוע בטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון. בן חנן, שמסיים יותר מעשור בתפקידו, התראיין ל"סוף שבוע", מוסף "מעריב". שם הוא השתבח בהישגיו לקדם את מכירות הנשק של ישראל. בין השאר הוא נתבקש על ידי מראיינו, עמיר רפפורט, להגיב על הטענה כי הנהיג בתקופתו, בתחום הראוי לזהירות, איפוק ושיקול דעת, משטר של "מכור כפי יכולתך". רפפורט צטט באוזני בן חנן משפט שכתבתי לפני כמה שנים ב"הארץ", שבו בקרתי את מדיניות משרד הביטחון בתחום הסחר בנשק. וכך כתבתי: "כדי להגיע להישג  (שבהגדלת יצוא הנשק) חילק המשרד היתר לסחר נשק כמעט לכל דורש".

    וכה אמר בן חנן, שמתיימר להיות, כפי שהעיד פעם על עצמו באוזני, איש של הדר וכבוד, למראיינו בתגובה על הציטוט שלי. "אלו דברים של תרנגול שעומד על הגדר ומקרקר בלי לדעת את הפרטים ואת המהות" ובהמשך הוא אומר: "...לא כל זב חוטם ורברבן יכול לעמוד על כל במה ולהגיד שמדינת ישראל צריכה או לא צריכה לשווק נשק". 

    התלבטתי ארוכות אם להגיב על הדברים. אין זה ממנהגי ללבן ברשות הרבים את שיחותיי עם פקידים במערכות השלטון. את מה שאני מפיק משיחות עם המקורות אני משתדל לפרסם בעיתוני. יש גם כלל ברזל חשוב, שהוא נשמת אפה של האתיקה העיתונאית ושהוא נר לרגלי. לא חושפים מקורות. 

    גם הפעם לא אחרוג מעקרון מקודש זה. אומר רק שבמשך יותר מעשור שנים הכרתי את יוסי בן חנן. קיימתי עמו לא מעט שיחות. בכולן הוא שיבח את יושרי ואמינותי ואמר כי הוא מעריך את יכולתי המקצועית. פיו החל להרעיף עלי שבחים, מיד עם כניסתו לתפקיד. כתבתי עליו אז, ב-1997 דומני, כתבת דיוקן ונמנעתי מלחטט במחלה, שגרמה לו בין השאר, כמה שנים קודם לכן, לירות מאקדחו האישי בצמיגיה של מכונית, שחנתה סמוך לביתו שבירושלים.  בעקבות המאמר ההוא הודה לי יוסי על הגינותי ואמר שלעולם הוא לא ישכח זאת. לזכותו יאמר שלקח לו לא מעט זמן עד ששכח את מה שאמר אז. בחלוף 11 או 12 שנים בגד בו זכרונו והוא החליט שהגיע הזמן לכנות אותי "תרנגול מקרקר" ו"זב חוטם". 

    לא דווקא בזכותו, אבל בתקופה שהוא היה אחראי על  סיב"ט, היצוא הביטחוני של ישראל הכפיל, שילש ואף ריבע עצמו. מציון יוצאת תורת הנשק. כדי לסבר את האוזן, בשנה האחרונה חתמה ישראל על חוזים של חמשה מיליארד דולרים למכור נשק, ידע וטכנולוגיה ביטחונית מתוצרתה לעשרות רבות של מדינות בעולם.

    סיב"ט היה עד לפני יותר משנה האגף שהיה אחראי הן על מתן הרישיונות (היתרים) למכור נשק זה והן על הפקוח כלפי מי שהפרו את ההיתרים שהוענקו להם. החתול שמר על השמנת. זה גרם לניגודי אינטרסים מובהקים. בן חנן, שהפך לנוסע מתמיד מצטיין, שבילה כל שנה ימים רבים בחו"ל, על חשבון משלם המיסים, חתר לקדם ולמכור נשק ישראלי, כמעט לכל דורש. הוא רואה בזאת את הגשמת הציונות.

    מצד שני הוא היה אמור גם לפקח ולדווח על מי שעוברים על החוק, מפרים את הרישיון שקבלו. זה כמובן לא הסתדר יחדיו. התוצאה הייתה שפעם אחר פעם מצאה ישראל בעין הסערה ושמה ניזוק מסוחרי נשק מפוקפקים שמכרו את מרכולתם, באישור בן חנן וסיב"ט למשטרים באפריקה ובאסיה שמפרים זכויות אדם, מדכאים את אזרחיהם ושמעורבים במלחמות אזרחים עקובות מדם. 

    בן חנן מעט להתערב גם כשהתפרסמו בתקשורת ידיעות על פעולות חריגות שכאלה. על כך התרעתי מעת לעת. טענתי שישראל צריכה להקפיד יותר למי היא מוכרת נשק, באמצעות מי ולצמצם את הפגיעה בשמה הטב, ואף באינטרסים שלה.

    אני חושב שמוסר צריך לתפוס מקום מרכזי במערכת השיקולים של מדיניות החוץ של ישראל. מה עוד שמכירות נשק חסרות אחראיות, יכולות לפגוע אף באינטרסים חיוניים של ישראל עצמה. כך לדוגמא, אנו תובעים מרוסיה לחדול מלחמש את אוייבנו: איראן וסוריה. אך אין לנו זכות לדרוש זאת כשהמדיניות שעיצב יוסי בן חנi מאפשרת למכור כמויות גדולות של נשק לגיאורגיה (גרוזיה) שמצויה בסכסוך עם רוסיה. מכירות אלה מרגיזות את רוסיה. וזה אמור היה להיות חלק מתפקידו גם של בן חנן, לשקול האם שווה להרוויח עוד חופן של דולרים מהמכירות לגיאורגיה אך לצאת נפסדים ביחסים מול הדוב הרוסי.  

    אינני נאיבי עד כדי כך שאתנגד בעקרון למכירות נשק. גם מדינות שנחשבות לנאורות במיוחד כמו שבדיה, מקיימות תעשיה ביטחונית ומייצאות נשק. אבל הייתי מצפה ממדינה המתיימרת לראות עצמה חלק מהעולם הדמוקרטי, שאמון על ערכי מוסר אנושיים להיות יותר בררנית בחלוקת היתריה למכירת נשק.  

    בסופו של דבר, צדקתי בביקורת שלי. סמכויות הפקוח הופקעו מבן חנן וסיב"ט והועברו לאגף חדש שהוקם לשם כך במשרד הביטחון. זו היתה הבעת אי אמון בבן חנן, לפחות בכל הקשור לפיקוח. אבל זה לא נעשה מהטעמים שציינתי במאמריי. זה קרה לאחר שישראל הרגיזה את ארצות הברית כששיפצה והשביחה מזלטי"ם שמכרה לסין. בלחץ אמריקאי הוקם "אפ"י", האגף לפקוח על היצוא הביטחוני. 

    אני שמח שהצלחתי להרגיז את בן חנן. אני גאה על כך. זה סמן שהדברים שכתבתי לא נכתבו על הקרח ושיוסי בן חנן לא עטף דגים בנייר שעליהם נכתבו דברי. אם בשל כתיבתי הבקורתית בנושא חשוב (מוסר, סחר נשק ומדיניות חוץ) מצאתי עצמי חשוף לפיו ה...., נסתפק כאן בצרוף העדין של "מפיק המרגליות" של בן חנן, אני מוכן לשאת בתוצאה ולהיות תרנגול הכפרות שלו. אני יכול רק להבטיח כאן שכל עוד יינתן לי אמשיך לעשות את עבודתי ביושר, בהגינות, במקצועיות ועל פי כל הכללים שבעטיים אפילו פקיד משרד הביטחון יוסי א' שיבח אותי, גם אם הם לא מוצאים חן ומרגיזים ונשמעים כקרקור של זב חוטם אצל יוסי ב'.

    דרג את התוכן:

      תגובות (39)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/8/08 01:58:


      ל כלכך הבנתי מה רע בלמכור נשק? מה בכלל רע בנשק ? ראיתם פעם מה קורה לעמים שלא קנו נשק כי לא רצו או לא יכלו לקנות? לפעמים הם מצאו את עצמם בתאי השמדה עם גזים, לפעמים התנפלו עליהם כל מיני ברברים מוסלמים והפכו אותם לפליטים בדרפור, לפעמים כבשו אותם ואילצו אותם לחיות תחת משטר מ וסלמי קיצוני של טליבאן, לפעמים השתלט אליהם איזה מאצו פאצו עם שכירי חרב באפריקה. מה רע בנשק בעולם המטורף שלנו ? אם היינו חיים באוטופיה אז מעשיו של בן חנן אולי היו בעיתיים אבל לטעון שבשנת 2008 מכירת נשק בעולם זה דבר רע באופן גורף - לא הייתי אומר. כל הכבוד לבן חנן שהוא עוזר לתעשיה הבטחונית של ישראל לצייד מדינות וארגונים שזקוקים לנשק מפני המטורפים של העולם.

       

       

      מי שלא רוצה לקנות נשק יגלה יתכן ויוכח לדעת את טעמו המר של המושג "מאוחר מדי". 

       

      רוברט 

        20/7/08 11:43:
      מדיניות החוץ נקבעת בידי הממשלה ולא בידי פקידים. סיב"ט מבצע מדיניות ולכן טיעונים בנושא כלפיו אינם רלבנטיים. לגבי הניגוח האישי, יוסי בן חנן הוא גיבור ישראל! גם אם צדדים באישיותו שנויים במחלוקת, אין זה המקום והזמן להעלותם. נכתב משירות ממושך במערכת הביטחון, כולל כנספח בוושינגטון,  עם יוסי מאז התיכון- הפנימיה הצבאית ועבודה משותפת בצה"ל, ששת הימים ואילך (ועם אשתו הראשונה ומשפחת פרידמן מאז היותי בן  5).
        14/6/08 18:20:

       

      צטט: yossi melman 2008-06-14 18:18:14

       

      צטט: ג'ק באואר 2008-06-08 23:58:04

       יוסי אני מזכיר לך שפעם התראת גם כנגד השחיתות המובנית בשיטה הקיימת ואשר לה טרם ניתן פתרון הולם. כמו כן ליוסי בן חנן יוחסה שחיתות רבה אשר משום מה טרם פורסמה ???

      אתה ציינת בעבר שקצינים בצה"ל אשר אחראים על הרכש הביטחוני ובאים במגע עם התעשיות הביטחוניות זוכים לאחר שחרורם בתעסוקה וחוזים שמנים באותן תעשיות.

      נספחים צבאיים ואנשי מוסד מטפחים קשרים במדינות שבהם הם מוצבים עם פקידים, קצינים או סייענים ואחר כך עושים עמם עסקים משותפים. כאשר קצינים ואנשי ביטחון יוצאים לשוק האזרחי, ופתאוםמוצאים משרות נחשקות ומתגמלות.

      הפיתוי של אנשי מערכת הביטחון לסחור בידע ביטחוני רגיש ובניסיון אשר נרכש בצה"ל, וכאשר חלה עליהם חובת הסודיות והנאמנות למדינה נשכח למול הרצון לגרוף רווחים קלים מכאן שהפיתוי הוא עצום.

      נוצר כאן פוטנציאל לשחיתות מובנית, והתוצאה היא שלאו דווקא הצרכים המדיניים או הביטחוניים של ישראל מכתיבים את המדיניות אלא האינטרסים של הנהנים מהשיטה. יש להרבות בתרנגולים שלא יפחדו לקרקר ולנקר על מנת שהרגולטור יתקין תקנות ברורות וידאג באמת לביטחוננו ולדעת לשמר את האינטרסים של מדינת ישראלעם מדינות ידידותיות.מגניב

       

      ג'ק תודה. זה נכון אכן כתבתי בעבר והתרעתי ועל כך כנראה יצא קצפו של יוסי בן חנן.

      אם יובא לידיעתי מידע ואמצאר אותו אמין ובדוק אמשוך לכתוב גם בעתיד.

      בכל מקרה איני יכול לרמוז רמיזות משום שיההי הדבר בבחינת איניואנדו.

      לסכום כתבתי וגם התרעתי ומה קרה.השחיתות ממשיכה וחוגגת. גם המשטרה לא מסוגלת לפצח אותה, לצער כולנו.

        14/6/08 18:18:

       

      צטט: ג'ק באואר 2008-06-08 23:58:04

       יוסי אני מזכיר לך שפעם התראת גם כנגד השחיתות המובנית בשיטה הקיימת ואשר לה טרם ניתן פתרון הולם. כמו כן ליוסי בן חנן יוחסה שחיתות רבה אשר משום מה טרם פורסמה ???

      אתה ציינת בעבר שקצינים בצה"ל אשר אחראים על הרכש הביטחוני ובאים במגע עם התעשיות הביטחוניות זוכים לאחר שחרורם בתעסוקה וחוזים שמנים באותן תעשיות.

      נספחים צבאיים ואנשי מוסד מטפחים קשרים במדינות שבהם הם מוצבים עם פקידים, קצינים או סייענים ואחר כך עושים עמם עסקים משותפים. כאשר קצינים ואנשי ביטחון יוצאים לשוק האזרחי, ופתאוםמוצאים משרות נחשקות ומתגמלות.

      הפיתוי של אנשי מערכת הביטחון לסחור בידע ביטחוני רגיש ובניסיון אשר נרכש בצה"ל, וכאשר חלה עליהם חובת הסודיות והנאמנות למדינה נשכח למול הרצון לגרוף רווחים קלים מכאן שהפיתוי הוא עצום.

      נוצר כאן פוטנציאל לשחיתות מובנית, והתוצאה היא שלאו דווקא הצרכים המדיניים או הביטחוניים של ישראל מכתיבים את המדיניות אלא האינטרסים של הנהנים מהשיטה. יש להרבות בתרנגולים שלא יפחדו לקרקר ולנקר על מנת שהרגולטור יתקין תקנות ברורות וידאג באמת לביטחוננו ולדעת לשמר את האינטרסים של מדינת ישראלעם מדינות ידידותיות.מגניב

       

        14/6/08 18:17:

       

      צטט: אשררביבי 2008-06-07 16:52:42

      אכן בלוג אישי כתבת הפעם. כולנו בני אדם וככאלה אנחנו נעלבים, פוגעים חזרה וחוזר חלילה. כולנו כאלה וכל אחד עם הגיבנת/יבלת שלו ו- "מה שמדליק אותו".

      יצוא נשק אף פעם לא יהיה מוסרי ואף פעם לא תהיה לנו שליטה על מה שהקונה יעשה איתו,אבל חובתנו  לשאוף לעשותו מוסרי ככל האפשר בכך שלא נמכור אותו מלכתחילה למדינות בעייתיות ומושחתות, שאין ספק שיעשו בו שימוש בעייתי.

      על מנת לקיים את תעשיית הנשק שלנו, לצרכינו, עלינו גם לייצא את התוצרת, אבל לא כל לקוח ראוי ולא על הכל יענה הכסף.

      אשר

      תודה על תגובתך וסליחה שאני עונה באיחור. כבר זמן מה לא בדקתי בבלוג - כשבוע.

      אני מסכים עם מה שכתבת. הרישא והסיפא. זה חל כמובן גם עלי. אגב, תקרא גם את תגובתו של ג'ק באואר שנכתבה לאחר תגובתך.

        14/6/08 18:15:

       

      צטט: jerusalem2036 2008-06-07 01:46:18

      מענין. http://jerusalem2036.blogspot.com בלוג החדשות של ישרא
      תודה.
        10/6/08 01:31:
      בהנחה שאנחנו לא מתנגדים עקרונית ליצוא נשק (עמדה לגיטימית כמו שכתבת אבל לא מעשית בתנאי חיינו כרגע) הנקודה המהותית בפוסט הזה היא אכן סוגיית הפיקוח. הלחץ האמריקאי בעקבות הפרשיות עם סין (הפלקון, הטילים) הובילו לאחר הרבה נסיונות לסחבת מצד משרד הבטחון לכך שהכנסת חוקקה חוק מיוחד שמוציא את סמכויות הפיקוח הבלעדיות מידי סיב"ט. האגף החדש שהוקם לשם כך במשרד הבטחון מחוייב בשת"פ עם משרד החוץ וצריך לקוות שאכן הפיקוח בעתיד יהיה אמיתי ויעיל. מעניין לציין שמי שהיה אחראי להגמשה בעמדת משרד הבטחון (חוץ מהלחץ האמריקאי) היה דווקא גבי אשכנזי בכהונה הקצרה שלו כמנכ"ל המשרד.
        8/6/08 23:58:

       יוסי אני מזכיר לך שפעם התראת גם כנגד השחיתות המובנית בשיטה הקיימת ואשר לה טרם ניתן פתרון הולם. כמו כן ליוסי בן חנן יוחסה שחיתות רבה אשר משום מה טרם פורסמה ???

      אתה ציינת בעבר שקצינים בצה"ל אשר אחראים על הרכש הביטחוני ובאים במגע עם התעשיות הביטחוניות זוכים לאחר שחרורם בתעסוקה וחוזים שמנים באותן תעשיות.

      נספחים צבאיים ואנשי מוסד מטפחים קשרים במדינות שבהם הם מוצבים עם פקידים, קצינים או סייענים ואחר כך עושים עמם עסקים משותפים. כאשר קצינים ואנשי ביטחון יוצאים לשוק האזרחי, ופתאוםמוצאים משרות נחשקות ומתגמלות.

      הפיתוי של אנשי מערכת הביטחון לסחור בידע ביטחוני רגיש ובניסיון אשר נרכש בצה"ל, וכאשר חלה עליהם חובת הסודיות והנאמנות למדינה נשכח למול הרצון לגרוף רווחים קלים מכאן שהפיתוי הוא עצום.

      נוצר כאן פוטנציאל לשחיתות מובנית, והתוצאה היא שלאו דווקא הצרכים המדיניים או הביטחוניים של ישראל מכתיבים את המדיניות אלא האינטרסים של הנהנים מהשיטה. יש להרבות בתרנגולים שלא יפחדו לקרקר ולנקר על מנת שהרגולטור יתקין תקנות ברורות וידאג באמת לביטחוננו ולדעת לשמר את האינטרסים של מדינת ישראלעם מדינות ידידותיות.מגניב

        7/6/08 16:52:

      אכן בלוג אישי כתבת הפעם. כולנו בני אדם וככאלה אנחנו נעלבים, פוגעים חזרה וחוזר חלילה. כולנו כאלה וכל אחד עם הגיבנת/יבלת שלו ו- "מה שמדליק אותו".

      יצוא נשק אף פעם לא יהיה מוסרי ואף פעם לא תהיה לנו שליטה על מה שהקונה יעשה איתו,אבל חובתנו  לשאוף לעשותו מוסרי ככל האפשר בכך שלא נמכור אותו מלכתחילה למדינות בעייתיות ומושחתות, שאין ספק שיעשו בו שימוש בעייתי.

      על מנת לקיים את תעשיית הנשק שלנו, לצרכינו, עלינו גם לייצא את התוצרת, אבל לא כל לקוח ראוי ולא על הכל יענה הכסף.

        7/6/08 01:46:
      מענין. http://jerusalem2036.blogspot.com בלוג החדשות של ישראל
        6/6/08 00:09:

       

      צטט: אדם ראשון 2008-06-05 22:20:45

      תאר לך שכל הכסף הזה,  שהוזרם לפיתוח נשק , היה מופנה לפיתוח

      מצבר הכי יעיל בעולם..אין לי ספק כמו שטענתי לפני שנים,

      .אילו הינו בפנים משאבים,ומוחות ,יכולנו ליצור תעשיה מבורכת,   במלירדי דולרים.

      תודה. אני לא בטוח שרעיון כתתו חרבותיהם לאתים מסוגל להתממש בעולמנו. גם לא בסקנדינביה. חבל אך ו המציאות האכזרית.
        5/6/08 22:20:

      תאר לך שכל הכסף הזה,  שהוזרם לפיתוח נשק , היה מופנה לפיתוח

      מצבר הכי יעיל בעולם..אין לי ספק כמו שטענתי לפני שנים,

      .אילו הינו בפנים משאבים,ומוחות ,יכולנו ליצור תעשיה מבורכת,   במלירדי דולרים.

        5/6/08 21:24:

       

      צטט: John Doe 2008-06-04 17:47:32

      יוסי - יצאת מהסיפור יותר מלוכלך מאשר נכנסת אליו

       

      אילו לא היית מתייחס כלל לנושא, ספק אם היו כאלה אשר היו ממעיטים בערכך בשל ביקורתו של בן-חנן. סביר יותר שהיינו מנסים להתייחס לביקורת שלך באופן ענייני. כעת נראה שכול הטיעונים שלך בפוסט הנוכחי נובעים מיריבות אישית, וכל הנימוקים שלך מסתמכים על ניתוח בעייתי מאוד של עובדות.

      לצערי אני חייב להסכים עם JOHN DOE.

      הפוסט הזה הוא לא לרמתך

       

        5/6/08 16:44:

       

      צטט: marmor 2008-06-04 23:41:22

      תודה על התגובה.

      ואם כבר הדיון קיבל תפנית לכיוון סוכנים של תעשיית הנשק שמסתובבים בעולם ומוכרים את התוצרת, רציתי לשמוע את דעתך לגבי התקנות החדשות האוסרות על החשבת הוצאות שוחד כהוצאה עסקית.

      עד כה, שוחד נחשב בישראל כהוצאה עסקית לכל דבר. במדינות מסוימות בעולם, אי אפשר למכור אפילו קופסת גפרורים לכוחות הבטחון (או בכלל לממשלה) בלי לשמן גנרל זה או אחר.

      לפני מספר ימים שונו התקנות, והנפגע העיקרי מכך הוא התעשיות הבטחוניות הישראליות.

      התקנה אולי שונתה ויש לברך על כך (זה נעשה על רק תקוות ישראל להצטרף ל OECD

      ) אך המבחן יהיה בשטח. בכל מקרה קשה יהיה לשרש את השוחד משום שלתעשיו הבטחונות לא רק של ישראל יש חומת הפרדה או חציצה או מעבר בדמות סוכנים מקומיים שמקבלים עמלה פלוס הוצאות. מה הם עושים עם העמלה? זו בעיה שלהם. זו טענת התעשיות וכך הם יכולים לרחוץ בנקיון כפיהם. שבת שלום

        5/6/08 16:41:

       

      צטט: איריס-אירית 2008-06-04 21:30:07

      תודה יוסי אני שמחה שאתה מוגדר כפמיניסטי. אולי תענה לי אז גם ברצינות שבה אתה מגיב לגברים. מה ההבדל, אם יותר לי בין ,הסוחרים הפרטיים לבין המפעלים הממשלתיים. אני מכירה כמה עשרות כאלה שעברו מסטטוס זה לשני כמו דלת מסתובבת. להיפך, העובדה שיש טשטוש בין המגזר הפרטי לציבורי, היא הנותנת והיא היא הבעיה. ראשית כל, גם לתע"א יש סוכנים פרטיים ומתווכים שמכתיבים מה יעשו המפעלים. שנית, רבים מן הבכירים השכירים עוברים לשוק הפרטי (עם הנכסים של המפעל) וחוזרים למגזר הציבורי, ונשארים בשניהם ביחד. אני בטוחה שאתה יודע את זה ואני לא צריכה לתת דוגמאות, למעשה אני משערת שלפחות חצי מהפרטיים אם לא הרבה למעלה מזה הם אנשי המגזר הציבורי (מפעלים שהזכרת, צה"ל וכולי). בשטח האפור הזה, שהם שוחים בין לבין, הם גורמים את הנזקים לעובדים הפחות בכירים ולאזרחים תמימים שאין להם שום קשר לעסקים האלה.

       

      מאחר שאני יודעת שאתה יודע את זה, הנחתי שאתה מנפנף אותי בקש. זה בסדר, אולי לא בגלל שאני אשה, אולי סתם. הייתי שמחה לא התייחסת לאספקט הזה שהוא לדעתי הכי בעייתי בענף הזה. כלומר, אחזור על זה, שאין הפרדה כלל בין המגזר הציבורי (ממלכתי) ובין "סוחר פרטי" זה עניין של ציר זמן בלבד, וזה הפוטנציאל הגדול לשחיתות ולהפרת זכויות אדם בתוך ישראל. בנוסף לכך, כאמור, למיטב הבנתי אין גדר הפרדה חזקה מאד בין הסוכן הפרטי החשוב שמייצג מפעל ממשלתי ובין הזכויות של העובדים ובכלל שרשרת הפיקוד. כלומר, יש פרצות בתחום הזה, והעובדים לא תמיד יודעים עבור מי הם עובדים.

       

      לגבי עיתונאים בתחום הזה. ברור שאין לצפות לעיתונאות עצמאית בתחום זה בעיקר, אך כפי שהעירו לך אחרים פה, היינו שמחים לקבל דיווחים בזמן שהצרות מתרחשות ולא אחרי שמישהו אחר עולה עליהן (רשויות אמריקאיות או עיתונות זרה).

       

      איריס

      עם כל הרצון הטוב אני פשוט לא מבין מה הטיעון שלך.

      אםאת נגד סחר בנשק כעקרון וזו עמדה לגיטימית אך בעיני נאיבית כפי שכתבתי בפוסט עוד לפני שהכרתי אותך, אז קשה לי לנהל שיח בנושא. ואם את מדברת על תופעת עובדי קבל ופגיעה בזכויות עהובדם אז זו לא סוגיה של סחר בנשק גם אם פה ושם היא קיימת גם בתעשיות הבטחוניות

        4/6/08 23:41:

      תודה על התגובה.

      ואם כבר הדיון קיבל תפנית לכיוון סוכנים של תעשיית הנשק שמסתובבים בעולם ומוכרים את התוצרת, רציתי לשמוע את דעתך לגבי התקנות החדשות האוסרות על החשבת הוצאות שוחד כהוצאה עסקית.

      עד כה, שוחד נחשב בישראל כהוצאה עסקית לכל דבר. במדינות מסוימות בעולם, אי אפשר למכור אפילו קופסת גפרורים לכוחות הבטחון (או בכלל לממשלה) בלי לשמן גנרל זה או אחר.

      לפני מספר ימים שונו התקנות, והנפגע העיקרי מכך הוא התעשיות הבטחוניות הישראליות.

        4/6/08 21:57:

      עוד מילה או שתיים על ההבדל המדומה בין "מפעלים ממשלתיים" ובין "המגזר הפרטי". הסיפור של אלכס ברק (האיש שחטף את דיקו) חשף לדעתי לא רע את הבלגן השורר בין "פרטי" לבין "ממלכתי" בכל הקשור לעסקי הנשק ואחרים בתחום זה. גם ראשי המדינה שלנו מתבלבלים קצת האם הם "מפעל ממלכתי" או "סוכן פרטי"  בתחומים האלה. הרבה פרוייקטים הם קומבינה לא ברורה של סמכויות ממשלתיות, אנשי עסקים פרטיים (שעבדו קודם באותן ישויות או מפעלים ממלכתיים), חברים שלהם וסייענים שלהם, וקצת עבריינים ומשתפים שמקבלים חסינויות שונות בתמורה להשתתפות. משום מה הרוווחים הם תמיד "שוק פרטי" והסמכויות הן תמיד - של  "מפעל ממלכתי", ואם יש פשלה או פגעו במישהו אז "זה עניין פרטי". היה נחמד לו נגעת בתחום הזה, של "הפרטה" וטשטוש בין מי ומה פרטי ומה ממלכתי. הרי אפילו השומרים כמו שציינת הם החתולים ששומרים על השמנת של עצמם, ורבים ממנגנוני הפיקוח כבר עוברים לשרת מיזמים פרטיים ותאגידים ועסקאות" כאשר הם עדיין בתקן ממשלתי. אולי זה דוקא ראשית "עבודת הקבלן" בישראל, לדעתי דוקא התחילה במגזר הזה, בשיטת "סמוך על סמוך" ואחרי שראו שזה מאד משתלם, השיטה של "קיבלון" עברה מיסוד לחברות כ"א במגזרים האחרים.  

        4/6/08 21:30:

      תודה יוסי אני שמחה שאתה מוגדר כפמיניסטי. אולי תענה לי אז גם ברצינות שבה אתה מגיב לגברים. מה ההבדל, אם יותר לי בין ,הסוחרים הפרטיים לבין המפעלים הממשלתיים. אני מכירה כמה עשרות כאלה שעברו מסטטוס זה לשני כמו דלת מסתובבת. להיפך, העובדה שיש טשטוש בין המגזר הפרטי לציבורי, היא הנותנת והיא היא הבעיה. ראשית כל, גם לתע"א יש סוכנים פרטיים ומתווכים שמכתיבים מה יעשו המפעלים. שנית, רבים מן הבכירים השכירים עוברים לשוק הפרטי (עם הנכסים של המפעל) וחוזרים למגזר הציבורי, ונשארים בשניהם ביחד. אני בטוחה שאתה יודע את זה ואני לא צריכה לתת דוגמאות, למעשה אני משערת שלפחות חצי מהפרטיים אם לא הרבה למעלה מזה הם אנשי המגזר הציבורי (מפעלים שהזכרת, צה"ל וכולי). בשטח האפור הזה, שהם שוחים בין לבין, הם גורמים את הנזקים לעובדים הפחות בכירים ולאזרחים תמימים שאין להם שום קשר לעסקים האלה.

       

      מאחר שאני יודעת שאתה יודע את זה, הנחתי שאתה מנפנף אותי בקש. זה בסדר, אולי לא בגלל שאני אשה, אולי סתם. הייתי שמחה לא התייחסת לאספקט הזה שהוא לדעתי הכי בעייתי בענף הזה. כלומר, אחזור על זה, שאין הפרדה כלל בין המגזר הציבורי (ממלכתי) ובין "סוחר פרטי" זה עניין של ציר זמן בלבד, וזה הפוטנציאל הגדול לשחיתות ולהפרת זכויות אדם בתוך ישראל. בנוסף לכך, כאמור, למיטב הבנתי אין גדר הפרדה חזקה מאד בין הסוכן הפרטי החשוב שמייצג מפעל ממשלתי ובין הזכויות של העובדים ובכלל שרשרת הפיקוד. כלומר, יש פרצות בתחום הזה, והעובדים לא תמיד יודעים עבור מי הם עובדים.

       

      לגבי עיתונאים בתחום הזה. ברור שאין לצפות לעיתונאות עצמאית בתחום זה בעיקר, אך כפי שהעירו לך אחרים פה, היינו שמחים לקבל דיווחים בזמן שהצרות מתרחשות ולא אחרי שמישהו אחר עולה עליהן (רשויות אמריקאיות או עיתונות זרה).

       

        4/6/08 20:51:

       

      צטט: d.r.bell 2008-06-04 19:56:20

      י

       המנדט של בן חנן למכור, שלך לבקר. כנראה שלא תפגשו לעולם

      דוד

      מסכים. ומטבעו של הבלוג שהוא מתיר לכתוב גם כתיבה אישית עד גבול מסוים.

        4/6/08 20:50:

       

      צטט: marmor 2008-06-04 18:02:40

      יוסי .vs יוסי

      (פוצ'ו לא היה כותב עליכם ספר, על סיפור עלילה שיש בו פחות מחמישה אנשים ששמם "יוסי" - לא שווה לו לפתוח בכלל מחברת חדשה...).

       

      אני קורא מושבע שלך, הרבה לפני הקפה. למשל "מרגלים בעל כורחם" (שגם שוכן אחר כבוד בספרייתי).

       

      צר לי על הדברים שיוסי (ב"ח) הטיח בך, אך אתה לא יכול לעשות לנו את זה. גדלנו על דמותו של הקצין המשכשך בתום מלחמת ששת-הימים במימי ים סוף, עם הקלצ'ניקוב המונף כלפי מעלה, כשלא ברור אם זה כדי שלא יירטב או לאות נצחון.

       

      מאוחר יותר, היינו פקודיו (כמובן לא באופן ישיר. ואתה סולח לי שאני כותב בלשון רבים...).

       

      הסיפור עם הירי מוכר וזכור, אך קשה לדעת מה בדיוק היה שם. ואני חייב להודות שאפילו בסיפור של גיא רייף (שביים ירי על תחנת המשטרה שלו), הזדהיתי (ואני עדיין מזדהה) עם רייף, שמצא את עצמו מותקף משני כיוונים מנוגדים, וכל זה רק על כך שהיה המחסום האחרון בפני אינתיפאדה מבית, ולא הצליח להוכיח את צדקתו. אז גם אצל יב"ח, קשה לי להתייחס אליו בשלילה על הירי הנ"ל, ואני מניח שאילו היינו מכירים את כל התמונה, היינו מקבלים את מה שקרה שם ביתר הבנה.

       

      אני מקווה שאני לא אשמע כמו גברי ("מר תושיה") שפונה אל שייקה ("סלים וארזה") כ"מורה אל הורה", אך כידוע מדינת ישראל מוקפת אויבים, ואנחנו חיים לא רק על חרבנו, אלא גם (ואולי אף "בעיקר") על דולרינו. אז היום אנחנו מוכרים תרופות לכל העולם, לפני זה מכרנו חברות גדולות (מרקורי, ישקר, אם-סיסטמס), לפני זה מכרנו המוני סטארט-אפים, ולפני זה - פיירוולים. אך היו ימים שלא היה לנו שום דבר מכל זה, ואותם ישראלים שהסתובבו ברחבי העולם (כן, עם כרטיס טיסה פתוח וחשבון הוצאות פתוח לא פחות) וקידמו את מכירות הנשק, עשו בעיניי את המעשה הציוני ביותר של אותם ימים. ולצד הנזק (?) שנגרם למדינה ממכירת נשק לכל דכפין, היתה תועלת שעלתה עליה בעשרות מונים. וגם על מידת הנזק אפשר להתווכח. למשל אם ישראל תפסיק חד-צדדית את מכירת הנשק לאויבותיה של רוסיה, נוכל לשכוח מהפסקת המכירות של רוסיה לסוריה, איראן, וכו'. אנחנו אולי חצי סיכה במפת העולם, אך במכירות נשק אנחנו מעצמה, ואולי אותן מכירות עשויות לגרום אף למעצמה כמו רוסיה לשקול להגיע איתנו להסכם אמברגו הדדי של נשק זו לאויבותיה של זו. ויש לי חשד שזה כבר קרה לא פעם בעבר, אולי לא בצורת הסכם, אך בהבנה שבע"פ.

       

      נראה לי שאילו יב"ח היה מנהל בלוג באתר, הייתי נותן לכל אחד מכם כוכב ירוק...

       

      בקיצור, אפשר להיות בעד שניכם?   מחייך

      אלי מרמור

      תודה על תגובתך המפורטת. כן מבחינתי זה בסדר להיות בעד שנ ינו ונגד שנינו ובעד הנגד.

      בעבר וגם כאן ציינתי שאינני נגד עצם החלטת מדינת ישראל לייצא נשק. רק הייתי רוצה לראות מ ינון שונה, התיחסות לסוגיות מוסריות ולפעול נגד מי שחורג במלוא העוצמה. תודה שוב פעם.

        4/6/08 20:47:

       

      צטט: taya1 2008-06-04 15:25:15

      ובכל זאת הזכרת את המחלה שלו.

      צורם.  

      מה הקשר  ?  

      עשיתי זאת כי הוא עצמו בראיון למעריב התנדב לדבר ובפרוטרוט על מחלתו. ברגע שהוא הביא אותה למרחב הציבורי אני חושב שהמשפט הקצר שכתבתי בעניין זה הוא סביר ואף מעודן. תודה על תגובתך. אני מאוד מאוד מעריך זאת כמו את שאר תגובות המגיבים.

        4/6/08 20:45:

       

      צטט: John Doe 2008-06-04 17:47:32

      יוסי - יצאת מהסיפור יותר מלוכלך מאשר נכנסת אליו

       

      אילו לא היית מתייחס כלל לנושא, ספק אם היו כאלה אשר היו ממעיטים בערכך בשל ביקורתו של בן-חנן. סביר יותר שהיינו מנסים להתייחס לביקורת שלך באופן ענייני. כעת נראה שכול הטיעונים שלך בפוסט הנוכחי נובעים מיריבות אישית, וכל הנימוקים שלך מסתמכים על ניתוח בעייתי מאוד של עובדות.

      תודה. ראה הערותי לכותבים אחרים בנושא, שבו כתבי שאולי הייתי צריך להבליג. אבל אני לא חושב שנכנסתי סלפור מלוכלך ואינני יותא שכזה. אך יכול להיות אתה צודק ואני טועה.

        4/6/08 20:44:

       

      צטט: דני נאמן 2008-06-04 14:56:29

      בהמשך לדיון על "הקשרים" שבין עיתונאים ופוליטיקאים או ידוענים אחרים, אני תוהה על כך שלאחרונה התחלתי לקרוא בעיתונים על כך שאולמרט ניהל אורח חיים פזרני. כמו כן הופתעתי בזמנו לשמוע ש"הנשיא" קצב היה ידוע כשוחר נשים סדרתי. אפשר להוסיף לרשימה גם מידע שהתפרסם על הירשזון. מדוע העיתונאים מפרסמים מידע כזה רק אחרי שהפרשות מתפוצצות ולא כאשר הוא נחוץ ביותר -- לפני בחירתם או לפני שהפרשות מגיעות לממדי מורסה. תפקיד העיתונאים לפרסם את המידע הזה כאשר הוא נודע ולא לאתרג את המקורות שלהם. עיתונאי שכותב שאולמרט "ידוע כחובב מלונות פאר וטיסות במחלקה הראשונה" יואיל ויסביר לי למה זה ידוע רק לו ולא לציבור שאותו הוא אמור לייצג בפני הפוליטיקאי/ידוען אחר.

      דנ י

      תודה על תגבתך. אני מאמין שהשוואה למקרה שלי עם שאר המקריםש ציינת אינה במקומה. בן חנן תקף אותי אישי בראיון הפרידה שלו בגלל שכתבתי כמה מאמרים שבקרו את המדיניות שהוא עיצב. כלומר עשיתי זאת בזמן אמיתי ולא בדיעבד ועל כך אולי יצא קצפו.

        4/6/08 20:42:

       

      צטט: ציקי> 2008-06-04 14:01:38

      אני, אילו הייתי עיתונאי הייתי רואה בכינוי "תרנגול"  מחמאה.

      תפקיד העיתונאי לעורר בשער. לא תמיד יכול שיהיו לו כל הפרטים אבל תמיד ייפתח הפתח לדיון ציבורי. אגב, היכן המבקר שצריכים אותו ?

       

      שאר הביטויים אינם ראויים להתייחסות. הבלגה כאן עדיפה כיוון שבאה ממקום של עוצמה ואמת.

      ציקי ברטוב.

      תודה. אכן כתבתי שאני גאה על שהוא כינה אותי בכינויים השונים רק בגלל שבקרתי את המדיניות שהוא עצב (ואגב אף פעם לא תקפתי אותו אישית בעניין זה.ש כן ככלות הכל הוא גבש את המדיניות אך זכה לגיבוי מהממונים עליו). גם כאן נ סיתי לצאת מהספור  האישי והמקרה הפרטי לדיון כללי יותר בסוגית המוסר מדיניות החוץ וסחר בנשק. בכל מקרה ראה תשובתי הקודמת לעזרה ברנע שבו כתבתי שאולי הייתי צריך להבליג. שוב פעם תודה.

        4/6/08 20:38:

       

      צטט: עב51 2008-06-04 13:45:04

      יוסי. אני נהנה לקרוא ולעקוב אחרי מאמרים שלך מעת לעת. הנושא שאתה מעלה כאן שהוא אישי לחלוטין, התקפה קשה של י.ב.ח עליך, (לא קראתי) שלדבריך משתמש בניסוחים לא עיתונאיים, היה ראוי להתעלמות. עצם העלאת הנושא, והתייחסות אליו, מביא אותך לרמת דיון שאף פעם לא ראיתי בך, לא דבק בך, ולא מתחבר אליך. בפעם הבא, ראוי לספור עוד קצת, ולעבור לסדר יום. וגם אם י.ב.ח אינו ראוי (ואני לא יודע על כך דבר), עדיף לא לשלוף עליו דברים מהסוג שבחרת לצטט. שוב, זה פוגע באיכות הכתיבה ובעיקר באינטגריטי המקצועי והנקי שלך, וחבל שכך.

       

      עזרה ברנע

      אני מקבל בהכנעה את הבקורת שלך. יש לי רק כמה הערות. בלוג מטבעו אמור להיות אישי להבדיל ממאמר פרשנות או ידיעה חדשותית. עורכי כאן נוזף ומעיר לי מפעם לפעם שאני לא מספיק אישי.

      לדעתי, כם כאן שמרתי עלהגינות ו יושרתי. לא השתלחתי בו. לא תקפתי אותו אישית. העובדה שהזכרתי הפעם את מחלתו נבעה מסיבה פשוטה. באותו ראיון במעריב נדב יסוי בעצמו את ספור המעשה דובר על כך באריכות. חשבתי שהמקרה שאליו נשחפתי מצביע על תופעה של אמות מידה כפולות של משרתי צבור. כשהם סופגים בקורת (וכאמור טענו נגדי מבקרים שבקורתי היהת חלושה) הם מאבדים עשתונות ומשתלחים בכותבים. אבל יכול להיות שאולי הייתי צריך להבליג.

      בכל אופן תודה

        4/6/08 20:33:

       

      צטט: איריס-אירית 2008-06-04 13:14:15

      תודה יוסי.  אני רגילה לזה שכאשר אישה אומרת משהו אז היא "מערבבת או מבלבלת", לא נורא. האם עולה על הדעת שענף כזה, עם כל מה שאתה כותב עליו (וזה לא הרבה, כפי שאמרת), יתנהל בלי שחיתות קיצונית ? האם יעלה על הדעת שסחר פראי כזה לא יותיר ערימות של נפגעים בישראל ? כמובן, זו אשליה ועצם העובדה שזה לא מדווח לא אומר שזה לא קיים. נהפוך הוא. העובדה שלפתע בתעשיות האלה "הכל נפלא" ואין אפילו דיווח אחד לרפואה, מלמד ששם כדאי לחפור. אין שחיתות ללא מחירים ברורים.

      התעשיות האלה הן הראשונות שהכניסו את המשק ל"קבלנות" ועבדות. זה שמישהו "רשום" כעובד תע"א לא אומר שלא מסנג'רים אותו. בדיוק כמו שזה שמישהו חייל בשייטת לא אומר שלא מפקירים אותו לסרטן או לחיסונים מפוקפקים. אולי כדאי לבצע תחקירים גם בקרב "הקטנים" ולא רק אצל היוסי בן חנן ודומיהם שיושבים למעלה וגוזרים קופונים יפים

        

      איריס-אירית

      הייתי עונה תגובה דומה גם לגבר. אני פמניסט, אם מותר לי להתבטא כך. העובדה שאני חולק עלייך וטוען כי את מערבבת בין נושאים אינה אומרת שאני שובניסט. לגופו של ענ יין את מניחה את כל המפעלים הבטחוניים בסל אחד. וזה פשוט לא נכון לעשותז את. יש ויש. אגב, הבעיה הגדולה של יצוא הנשק מישראל והפקוח הרופץ היא של סוחרי הנשק הפרטיים ולא בהכרח המפעלים הגדולים. אבל כנראה שנשאר חלקוים בדיעותינו. תודה שוב פעם על התיחסותך.

        4/6/08 19:56:

      י

       המנדט של בן חנן למכור, שלך לבקר. כנראה שלא תפגשו לעולם

      דוד

        4/6/08 18:49:

      שכחתי להזכיר את מלחמת יום הכיפורים, בה הוא קיבל צל"ש, וגם נפצע מיליון פעמים, ובכל פעם פונה מהחזית וברח אליה בחזרה.

      ואולי כדאי להפסיק פה, כי עוד משפט אחד וזה יישמע כמו הספד...

        4/6/08 18:02:

      יוסי .vs יוסי

      (פוצ'ו לא היה כותב עליכם ספר, על סיפור עלילה שיש בו פחות מחמישה אנשים ששמם "יוסי" - לא שווה לו לפתוח בכלל מחברת חדשה...).

       

      אני קורא מושבע שלך, הרבה לפני הקפה. למשל "מרגלים בעל כורחם" (שגם שוכן אחר כבוד בספרייתי).

       

      צר לי על הדברים שיוסי (ב"ח) הטיח בך, אך אתה לא יכול לעשות לנו את זה. גדלנו על דמותו של הקצין המשכשך בתום מלחמת ששת-הימים במימי ים סוף, עם הקלצ'ניקוב המונף כלפי מעלה, כשלא ברור אם זה כדי שלא יירטב או לאות נצחון.

       

      מאוחר יותר, היינו פקודיו (כמובן לא באופן ישיר. ואתה סולח לי שאני כותב בלשון רבים...).

       

      הסיפור עם הירי מוכר וזכור, אך קשה לדעת מה בדיוק היה שם. ואני חייב להודות שאפילו בסיפור של גיא רייף (שביים ירי על תחנת המשטרה שלו), הזדהיתי (ואני עדיין מזדהה) עם רייף, שמצא את עצמו מותקף משני כיוונים מנוגדים, וכל זה רק על כך שהיה המחסום האחרון בפני אינתיפאדה מבית, ולא הצליח להוכיח את צדקתו. אז גם אצל יב"ח, קשה לי להתייחס אליו בשלילה על הירי הנ"ל, ואני מניח שאילו היינו מכירים את כל התמונה, היינו מקבלים את מה שקרה שם ביתר הבנה.

       

      אני מקווה שאני לא אשמע כמו גברי ("מר תושיה") שפונה אל שייקה ("סלים וארזה") כ"מורה אל הורה", אך כידוע מדינת ישראל מוקפת אויבים, ואנחנו חיים לא רק על חרבנו, אלא גם (ואולי אף "בעיקר") על דולרינו. אז היום אנחנו מוכרים תרופות לכל העולם, לפני זה מכרנו חברות גדולות (מרקורי, ישקר, אם-סיסטמס), לפני זה מכרנו המוני סטארט-אפים, ולפני זה - פיירוולים. אך היו ימים שלא היה לנו שום דבר מכל זה, ואותם ישראלים שהסתובבו ברחבי העולם (כן, עם כרטיס טיסה פתוח וחשבון הוצאות פתוח לא פחות) וקידמו את מכירות הנשק, עשו בעיניי את המעשה הציוני ביותר של אותם ימים. ולצד הנזק (?) שנגרם למדינה ממכירת נשק לכל דכפין, היתה תועלת שעלתה עליה בעשרות מונים. וגם על מידת הנזק אפשר להתווכח. למשל אם ישראל תפסיק חד-צדדית את מכירת הנשק לאויבותיה של רוסיה, נוכל לשכוח מהפסקת המכירות של רוסיה לסוריה, איראן, וכו'. אנחנו אולי חצי סיכה במפת העולם, אך במכירות נשק אנחנו מעצמה, ואולי אותן מכירות עשויות לגרום אף למעצמה כמו רוסיה לשקול להגיע איתנו להסכם אמברגו הדדי של נשק זו לאויבותיה של זו. ויש לי חשד שזה כבר קרה לא פעם בעבר, אולי לא בצורת הסכם, אך בהבנה שבע"פ.

       

      נראה לי שאילו יב"ח היה מנהל בלוג באתר, הייתי נותן לכל אחד מכם כוכב ירוק...

       

      בקיצור, אפשר להיות בעד שניכם?   מחייך

        4/6/08 17:47:

      יוסי - יצאת מהסיפור יותר מלוכלך מאשר נכנסת אליו

       

      אילו לא היית מתייחס כלל לנושא, ספק אם היו כאלה אשר היו ממעיטים בערכך בשל ביקורתו של בן-חנן. סביר יותר שהיינו מנסים להתייחס לביקורת שלך באופן ענייני. כעת נראה שכול הטיעונים שלך בפוסט הנוכחי נובעים מיריבות אישית, וכל הנימוקים שלך מסתמכים על ניתוח בעייתי מאוד של עובדות.

        4/6/08 15:25:

      ובכל זאת הזכרת את המחלה שלו.

      צורם.  

      מה הקשר  ?  

        4/6/08 14:56:

      בהמשך לדיון על "הקשרים" שבין עיתונאים ופוליטיקאים או ידוענים אחרים, אני תוהה על כך שלאחרונה התחלתי לקרוא בעיתונים על כך שאולמרט ניהל אורח חיים פזרני. כמו כן הופתעתי בזמנו לשמוע ש"הנשיא" קצב היה ידוע כשוחר נשים סדרתי. אפשר להוסיף לרשימה גם מידע שהתפרסם על הירשזון. מדוע העיתונאים מפרסמים מידע כזה רק אחרי שהפרשות מתפוצצות ולא כאשר הוא נחוץ ביותר -- לפני בחירתם או לפני שהפרשות מגיעות לממדי מורסה. תפקיד העיתונאים לפרסם את המידע הזה כאשר הוא נודע ולא לאתרג את המקורות שלהם. עיתונאי שכותב שאולמרט "ידוע כחובב מלונות פאר וטיסות במחלקה הראשונה" יואיל ויסביר לי למה זה ידוע רק לו ולא לציבור שאותו הוא אמור לייצג בפני הפוליטיקאי/ידוען אחר.

        4/6/08 14:01:

      אני, אילו הייתי עיתונאי הייתי רואה בכינוי "תרנגול"  מחמאה.

      תפקיד העיתונאי לעורר בשער. לא תמיד יכול שיהיו לו כל הפרטים אבל תמיד ייפתח הפתח לדיון ציבורי. אגב, היכן המבקר שצריכים אותו ?

       

      שאר הביטויים אינם ראויים להתייחסות. הבלגה כאן עדיפה כיוון שבאה ממקום של עוצמה ואמת.

        4/6/08 13:45:

      יוסי. אני נהנה לקרוא ולעקוב אחרי מאמרים שלך מעת לעת. הנושא שאתה מעלה כאן שהוא אישי לחלוטין, התקפה קשה של י.ב.ח עליך, (לא קראתי) שלדבריך משתמש בניסוחים לא עיתונאיים, היה ראוי להתעלמות. עצם העלאת הנושא, והתייחסות אליו, מביא אותך לרמת דיון שאף פעם לא ראיתי בך, לא דבק בך, ולא מתחבר אליך. בפעם הבא, ראוי לספור עוד קצת, ולעבור לסדר יום. וגם אם י.ב.ח אינו ראוי (ואני לא יודע על כך דבר), עדיף לא לשלוף עליו דברים מהסוג שבחרת לצטט. שוב, זה פוגע באיכות הכתיבה ובעיקר באינטגריטי המקצועי והנקי שלך, וחבל שכך.

       

        4/6/08 13:14:

      תודה יוסי.  אני רגילה לזה שכאשר אישה אומרת משהו אז היא "מערבבת או מבלבלת", לא נורא. האם עולה על הדעת שענף כזה, עם כל מה שאתה כותב עליו (וזה לא הרבה, כפי שאמרת), יתנהל בלי שחיתות קיצונית ? האם יעלה על הדעת שסחר פראי כזה לא יותיר ערימות של נפגעים בישראל ? כמובן, זו אשליה ועצם העובדה שזה לא מדווח לא אומר שזה לא קיים. נהפוך הוא. העובדה שלפתע בתעשיות האלה "הכל נפלא" ואין אפילו דיווח אחד לרפואה, מלמד ששם כדאי לחפור. אין שחיתות ללא מחירים ברורים.

      התעשיות האלה הן הראשונות שהכניסו את המשק ל"קבלנות" ועבדות. זה שמישהו "רשום" כעובד תע"א לא אומר שלא מסנג'רים אותו. בדיוק כמו שזה שמישהו חייל בשייטת לא אומר שלא מפקירים אותו לסרטן או לחיסונים מפוקפקים. אולי כדאי לבצע תחקירים גם בקרב "הקטנים" ולא רק אצל היוסי בן חנן ודומיהם שיושבים למעלה וגוזרים קופונים יפים

        

        4/6/08 12:33:

       

      צטט: איירבוס-max 2008-06-04 11:16:13

      כי מציון תצא תורה תחמושת, ודבר השם ותותחים מירושלים.

      אכן. תודה על שקאת והגבת.

        4/6/08 12:32:

       

      צטט: איריס-אירית 2008-06-04 11:10:55

      אמנם אתה אמור לשמור על יחסים טובים עם "מקורות" כדי שתוכל לשמש עיתונאי, אבל עושה רושם שאתה שומר על יחסים יותר מידי טובים. כפי שאתה אומר בסופו של דבר בן חנן עף בגלל משהו אחר לגמרי (הימרה את פי הדוד סם) ולא עקב הביקורת שלך או של ארגוני זכויות אדם. "מחלה שפקדה אותו ובגלל זה הוא ירה"...האיש חולה רוח ? אולי זה מידע שלא צריך להסתיר מהציבור ??

       

      הכתבות שלך היו קצת מעניינות אבל לא מגרדות את הביוב האמיתי של הענף הזה, ובעיקר מעולם לא כתבת על הפרות זכויות האדם המסיביות כלפי ישראלים, שלטון האימים בתוך המפעלים והענף על ידי "דונים" מאפיונרים נגד עובדי מדינה, ואזרחים סתם, הניצול, השחיתות, שוחד, ניסוים בבני אדם, שחיקת מעמד האשה בישראל בגלל ה"אתיקה של סוחרי דם" ועוד. זו ביקורת רלוונטית יותר מאשר השאלה למי מוכרים. נכון שעצוב מאד שמוכרים לדיקטטורים באפריקה, אבל עצוב עוד יותר מה שעושה הענף הזה לישראל פנימה, וגם יותר אפקטיבי. הציבור ממש לא מתעניין בגורל האפריקאים האומללים (ובמידת מה בצדק, כמה אפשר כבר לשאת ? ), אבל אם היה יודע מה קורה אצלנו בתוך "המפעלים המפוארים", היה שורף את המועדון עם יוסי בן חנן ושאר המושחתים. ברור שאתה לא תרצה לפגוע בעצמך ובמטה לחמך, אבל אולי היה רצוי לשטוח את המגבלות שאתה שם על עצמך, ממש במבוא, כדי שהקוראים יוכלו לדעת מה הגבולות של הביקורת שלך, ולמה. 

       

      תודה. לצערי את מערבבת המון דברים. דווקא רוב עובדי התעשיות הביטחוניות אינם נכללים בקטיגוריות של עובדי קבלן או ובדים מנוצלים. בוודאי לא התעשיה האווירית, הצבאית, רפא"ל. בכל אופן תודה על תגובתך.,

        4/6/08 11:16:
      כי מציון תצא תורה תחמושת, ודבר השם ותותחים מירושלים.
        4/6/08 11:10:

      אמנם אתה אמור לשמור על יחסים טובים עם "מקורות" כדי שתוכל לשמש עיתונאי, אבל עושה רושם שאתה שומר על יחסים יותר מידי טובים. כפי שאתה אומר בסופו של דבר בן חנן עף בגלל משהו אחר לגמרי (הימרה את פי הדוד סם) ולא עקב הביקורת שלך או של ארגוני זכויות אדם. "מחלה שפקדה אותו ובגלל זה הוא ירה"...האיש חולה רוח ? אולי זה מידע שלא צריך להסתיר מהציבור ??

       

      הכתבות שלך היו קצת מעניינות אבל לא מגרדות את הביוב האמיתי של הענף הזה, ובעיקר מעולם לא כתבת על הפרות זכויות האדם המסיביות כלפי ישראלים, שלטון האימים בתוך המפעלים והענף על ידי "דונים" מאפיונרים נגד עובדי מדינה, ואזרחים סתם, הניצול, השחיתות, שוחד, ניסוים בבני אדם, שחיקת מעמד האשה בישראל בגלל ה"אתיקה של סוחרי דם" ועוד. זו ביקורת רלוונטית יותר מאשר השאלה למי מוכרים. נכון שעצוב מאד שמוכרים לדיקטטורים באפריקה, אבל עצוב עוד יותר מה שעושה הענף הזה לישראל פנימה, וגם יותר אפקטיבי. הציבור ממש לא מתעניין בגורל האפריקאים האומללים (ובמידת מה בצדק, כמה אפשר כבר לשאת ? ), אבל אם היה יודע מה קורה אצלנו בתוך "המפעלים המפוארים", היה שורף את המועדון עם יוסי בן חנן ושאר המושחתים. ברור שאתה לא תרצה לפגוע בעצמך ובמטה לחמך, אבל אולי היה רצוי לשטוח את המגבלות שאתה שם על עצמך, ממש במבוא, כדי שהקוראים יוכלו לדעת מה הגבולות של הביקורת שלך, ולמה. 

       

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין