אז, ככה. קודם כל הכי פשוט להיות ישר. זה הכי טבעי, הכי בא לנו, ותואם את הטבע הראשוני שלנו. אמ, מה? במשך הזמן למדנו שניתן להרויח מלהיות לא ישרים, כך למדנו לשקר כשזה יגרום לנו תועלת. למדנו להיות מתוחכמים, למדנו ללכת בדרכים עקיפות, הכל כדי להשיג את הרווח הרגעי. אתם יודעים מה, אפילו הרווחנו מזה פה ושם דברים קטנים. אבל מה, הרווחנו פה כמה לירות, ושם כמה רגעי מנוחה, אבל הפסדנו את עצמינו, איבדנו את האני שלנו, את מי שאנחנו באמת, פתאום אנחנו כבר לא ממש אנחנו, אנחנו מגלמים דמות כזאת או אחרת, אנחנו מגלמים תופעה כזאת או אחרת, את עצמינו בוודאי שאין אנו מגלמים, כי יצרנו איזשהי מציאות שקרית שלא קיימת, ואנו נאלצים לחיות בתוך המציאות הזאת. אז מה? זהו, שזה לא כל כך פשוט! לחיות במציאות שלא קיימת, או בדמות שלא קיימת איננה קלה כלל, זה דורש יותר מידי אנרגיה, תאמרו לי אתם חברים, מה יותר פשוט להתאים את עצמינו למבנה הפנימי שלנו, ושל המציאות סביבנו, או להתאים את עצמינו ואיתה את כל המציאות הסובבת אותנו, לאיזשהו שקר שיצרנו לתועלת רגעית. אם כך מתברר, שיותר פשוט, יותר טבעי ויותר משתלם להיות ישר. אז בואו נאמר פשוט את האמת: אני לא יכול לתת לך את הרכב כי קשה לי עם זה. אני לא יכול להלוות לך כסף, כי זה סיכון שאינני יכול לקחת כעת. אני לא יכול להבטיח לך שהעבודה שהזמנת תהיה גמורה מחר, אני יכול להשתדל אבל אני אומר לך מראש שסביר להניח שהעבודה תהיה רק מחרתיים. אנחנו בני אדם, מותר לנו לטעות, מותר לנו להיות קצת אגואיסטים, בוא לא נעבוד על עצמינו, נהיה קודם כל, כנים עם עצמינו, וסוף האושר לבוא... הדגשתי אמנם את הצד הפרקטי של להיות ישרים, אני חושב שיש בזה גם צד מוסרי, אנחנו חייבים למצפון שלנו להיות ישרים, אין לנו את הזכות ואת הפריבילגיה להיות עקומים. כי חוסר היושר מזיק גם לנו וגם לסביבה שלנו, ולא ניתנה לנו הרשות לכך. נשמע לכם? |