את כל זה הייתי צריך להפוך לקורות חיים, להוסיף GMAT ולכתוב חיבורים:
גדי שמשון כתב בבלוג שלו "אם אבא וסבא היו טורחים אי פעם להכין רזומה, לשניהם ביחד היו פחות סעיפים" (המקור)
מבחינתי כל תפקיד כזה אפשר לי נקודת מבט נוספת ונסיון בתחום נוסף. בין ההתמחות למגוון בחרתי, בינתיים, במגוון. היעד שהצבתי לעצמי הוא לעבור ממסלול הפיתוח למסלולים של ניהול עסקי דרך עבודה עם לקוחות רצוי בחו"ל. בחרתי תמיד בחברות קטנות יחסית בהן יש אפשרות לקבל מגוון רחב יותר של עסוק בכל תפקיד.
ניגשתי לGMAT אחרי לימודים בקידום. לימודים מפרכים, הוספתי להם דגירה על החומר מדי ערב. ועכשיו, ירידת מתח, מחכים עד שבתי הספר יפרסמו את נושאי החיבורים.
בינתיים הכבנתי אסטרטגיה, ידעתי לאן אני שואף, ואיך אני מתעתד להציג את זה. אחד הנושאים הקבועים בחיבורים הוא "מהן המטרות הקרובות והרחוקות שלך ואיך MBA יעזור לך להשיג את זה", על התשובה לזה כבר חשבתי.
ספטמבר, פורסמו הנושאים, ידעתי כבר מי ברשימה שלי, בסיבוב הראשון החלטתי להגיש מועמדות לEmory ולCornell.
התחלתי לעבוד על אסטרטגיה למועמדות יחד עם לורי מנדל. לורי אפיינה את הפרופיל שלי והתחלנו לעבוד.
בהמשך גילי, חבר שהתקבל לKellog המליץ לי על רייצ'ל קורן. נפגשנו, ורייצ'ל התחילה לראיין אותי כדי לבנות לי אסטרטגיה. ניתחנו את הרקע שלי, ואת היעדים וניגשנו לעבודה. חשבתי שאני יודע לכתוב באנגלית, כמות התיקונים של רייצ'ל הבהירה שעוד יש לי מה לשפר.
שלחתי המלצות, והתכוננתי עם רייצ'ל לראיון. Cornell לא זימנו אותי לראיון, אך לאחר שביקשתי הציעו לי פגישה עם Head Of Admission קבעתי ראיון בEmory.
בחוברת ההכנה של קידום טוענים כי "לראיון צריך להגיע בחליפה, בשביל רוב הישראלים זו החליפה הראשונה", גם בשבילי.
למרות כל ההכנה, ואולי בזכותה, הפגישות בשתי האוניברסיטאות היו קלילות. אומנם התרגשתי, אבל הצלחתי להעביר את המסר שלי במדיוק.
זה עבד, התקבלתי. |