כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    דייטולוגיה - סע לאט (או: כל התל-אביביות שרוטות?)

    42 תגובות   יום רביעי, 30/5/07, 19:46

    אומרים שכל התל-אביבים שרוטים. אני לא בטוחה שזה נכון, אבל יש מדגם לא מייצג של תל אביבים שאני פגשתי. אז הגיע זמן לחשוף חלק מהשריטות המעניינות יותר שלהם. הפוסט הזה יעסוק באחד כזה.

     

    אנחנו חזקים בלמצוא על מה לפסול אנשים, בעצם אפשר לפסול ממש כל אחד בלי בעיה. כשאת רואה באתר הכרויות כרטיס של רווק בן 34, מיד את חושבת, רגע, מה לא בסדר אצלו, למה הוא רווק בגיל כזה. וכשרואים גרוש מיד עולה השאלה למה הוא התגרש. ב-90% מהמקרים הוא יגיד שזה פשוט לא הסתדר ולא התאים, הוא בחיים לא יגיד למשל שהוא בגד בה, אז איך אפשר לדעת את האמת?. אז לא זה ולא זה אטרקטיבי באופן מיוחד. אבל כשחושבים על זה, אז בעצם כשמסתכלים גם עליי בטח שואלים את אותן שאלות בדיוק, למה היא גרושה, ועוד כשהיא כל כך צעירה, ועם תינוקת כזו קטנה. לכן אני מנסה לדחוק אחורה את המחשבות המטופשות הללו שלי ולתת צ'אנס.

     

    איכשהו יצא לי לדבר ולהיפגש עם הרבה יותר רווקים מאשר גרושים, לא בכוונה, ככה יצא. א' היה גרוש השני שפגשתי, גרוש עם 2 ילדים, תל אביבי, וגם שרוט, כך הסתבר אחר-כך.  דווקא בשיחת הטלפון הוא היה אחלה, גרוש בן 36, מנהל חברה פרטית, נחמד נורא. התמונה שהוא שלח לי היתה מעט משונה, הוא הצטלם שם עם איזושהי בחורה. נראה לי טיפה לא לעניין לשלוח תמונה כזו, אבל כבר ראיתי כאלה למכביר בג'יידייט המפורסם, אז החלקתי את זה.

     

    קבענו להיפגש בזכרון, היה ערב מרץ מקפיא במיוחד. הוא הגיע עם חולצה קצרה וחושפת שרירים מרשימים בזרועות, ועם די הרבה ג'ל בשיער, אבל נראה טוב מאוד. היה די ברור שהוא בא ככה כדי לעשות שואו מיותר, קור כלבים בחוץ והוא עם החולצה הקצרה שלו, ואני עוד הייתי עם מעיל. הוא הגיע עם אוטו ענק, כחול כהה, שיכול להכיל 10 אנשים, וטרח לציין כמה חדש האוטו הזה, ולא שכח לציין כמה יקר גם כן. שואו מיותר, כבר אמרתי?

     

    התהלכנו במדרחוב לכיוון בית קפה ורוד. ודיברנו. הוא אמר שהוא מחפש מישהי מהצפון, כי כל התל-אביביות שרוטות. הוא מחפש מישהי מהצפון, כי כל התל-אביביות נואשות. הוא אמר: "את יודעת כמה תל-אביביות בנות 30 עד 40 פונות אליי? רוצות להתחתן איתי? השעון הביולוגי שלהן מתקתק ואין כמעט גברים באיזור המרכז, על כל גבר יש המון נשים. משגעות אותי". אז אם היה לכן ספק אז תדעו, כל התל-אביביות רוצות להתחתן עם א', כולן. כולן מתעלקות עליו, מציקות לו, מטרידות אותו. מסכן. (ואם את תל-אביבית ועוד לא יצא לך לרצות להתחתן עם א' אז אולי כדאי שתבדקי מה לא בסדר אצלך).

     

    התיישבנו בבית הקפה. שם הוא סיפר לי קצת יותר על עצמו. סיפר שמכוניות הן תחביב שלו. שהוא אוהב לנסוע מהר. "כמה מהר?" שאלתי (כי גם אני חוטאת בחטא מהירות קטן משלי, אבל מאוד משתדלת שלא לעבור את ה-120 בכביש החוף, ובכביש הישן אני לא נוסעת כי יש שם מלא מצלמות). "מהר!", הוא אמר, "הכי מהר שתפסו אותי אי פעם היה 262 קמ"ש, אבל בסוף ביטלו את הדו"ח, חשבו שהמצלמה מקולקלת". והוא המשיך: "בדרך כלל אני על 180-190 קמ"ש, ובקושי תפסו אותי כמה פעמים. כבר שנים שלא קיבלתי דו"ח, ובפעם האחרונה תפסה אותי שוטרת, אז התחלתי איתה". והוא המשיך: "אני מת על האדרנלין של זה, לא יכול בלי זה".

     

    ואני רק חשבתי לי, שמעניין אם זה באמת נראה  לו הגיוני שאני אצא אם מישהו שמנסה להרוג את עצמו, אפילו לא הייתי קוראת לזה להתאבד, שלא לדבר על זה שהוא עשוי לרצוח עוד כמה אנשים בדרך. מי בכלל תרצה שאיש כזה יהיה בעתיד בעלה או אבא לילדים שלה, נראה לי מטורף לגמרי הסיכון המיותר הזה. ממש לא נראה לי שיש מה להתגאות בכל זה.

     

    אחר-כך הוא חזר להסביר לי כמה התל-אביביות שרוטות. והוא סיפר: "אחרי שהתגרשתי מאשתי היה לי מאוד קשה לבד. אחרי שנים של זוגיות. לא יכולתי לישון לבד בלילה. אז כל לילה הבאתי מישהי אחרת הביתה, רק כדי לא לישון לבד". (כן בטח, זה מה עושה עליי רושם טוב לגביך. כל ערב מישהי אחרת, ורק בגלל שאתה בודד בלילות, רחמים ממש, מסכן, ליבי יוצא אליך. איך הסתדרת ככה? זה נשמע נורא, פשוט מזעזע). "רק שתביני כמה הן שרוטות אחרי שנים של לבד, אני נכנס לשירותים בפאב ויוצא לפחות עם ארבעה מספרי טלפון, אתה יושב בפאב בתל-אביב עם מישהי ומישהי אחרת באה ומתחילה ללטף לך את הגב מהצד השני" (הוא מדבר על תל אביב או על סדום ועמורה? ולמה הוא חושב שזה מרשים הסיפור הזה? אלוהים).

     

    בקיצור, הבנתי שכלום כבר לא ייצא מזה וחבל על הזמן. נפרדנו לשלום.

    בטח תוך פחות מ- 10 דקות הוא כבר היה בחזרה בתל-אביב.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/07 18:45:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-06 12:33:42

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-05 23:33:00

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-04 12:57:43

      בקשר לדו השיח עם המשוכפלת, אז זה לא דו שיח... אלא מונולוג. כמובן אפשר להגיע לתובנות חדשות בדרך הזו. כמו פתרון של בעיה מתמטית. (או יותר נכון יצירה של בעיה מתמטית...)

      "איש שיחה" זה לא משהו המוגדר היטב... אחד שיודע הרבה דברים אבל על כל דבר באופן שיטחי או אחד שמומחה למשהו אחד ולא יודע הרבה על דברים אחרים?

      אחד שיודע לשאול "למה?"?

      אחד שיעשיר את השיחה מעולמו הפרטי?

      ולמה לא להתקע? לפעמים צריך להנות מהשקט

      {כל עוד זו לא שתיקה הנובעת מבורות...} 

      זה דו-שיח גם אם היא משוכפלת, כי זה כבר בן אדם שונה, עם חשיבה משל עצמו, כי הוא מגיב לנאמר ולא אומר ועונה לעצמו. איש שיחה - מבחינתי אדם שיכול לנהל שיחה בצורה מושלמת כאשר הוא שולט היטב בכל מה שהוא אומר. זה לא אומר שהוא חייב לדעת הכל, או להכיר כל תחום ותחום, אבל הוא לא מתיימר לקשקש על נושאים שאינו מבין בהם, ואין זמנים מתים, שתיקות מביכות, מחסור בנושאים לדבר עליהם, כזה שאחרי שש שעות כשצריך לקום וללכת נראה כאילו לא הספקתי לדבר איתו בכלל כי יש לנו עוד המון מה לומר. בהחלט לא מספיק שיבין בתחום אחד. לא חייב לשאול למה על כל דבר או להיות חוקר פרטי, זה דווקא לא נחמד במיוחד. חובה שיעשיר את השיחה מצידו, לא ייתכן ששיחה תבנה רק על צד אחד שתורם, זה לא כיף ולא מעניין לצד שאחראי על בניית השיחה.

      יש זמנים שמתאים להם שקט, אבל יש הרבה יותר זמנים שמתאים להם רחש של שני אנשים שמשוחחים.  

       

      השאלה איך את מגדירה "שונה", כלומר האם מספיק שהוא תופס מיקום אחר במרחב או כל ההיסטוריה גם קצת שונה.

      כלומר נניח שניצור מכונה שתשכפל מישהו ואז הוא ידבר עם חברו המשוכפל, כך שההבדל היחידי ביניהם הוא רק פרק הזמן שהם יצאו מהמכונה.

      האם הם יכולים להגיע למסקנות שונות?

      האם יהיו חילוקי דעות?

      כמובן שעם יותר זמן מאז השיכפול הם יתרחקו בדעותיהם.

       

      לא אהבתי את הביטוי: "לנהל שיחה" וגם לא את "בצורה מושלמת", הראשון יותר מדי חד כיווני, כלומר ראיון. לא דו שיח. השני, שום דבר לא מושלם. (אולי מלבד האלוהים כדברי הדתיים).

       

      כמובן שזה גרוע לדבר על משהו אחד כאשר אתה לא יודע את היסודות שהובילו לדבר הזה. אבל כן אפשר במידה מסויימת להבין. איך אחרת אפשר ללמוד? להתקדם?

       

      בהחלט מסכים עימך בנוגע לכל השאר.

      מצטערת שלוקח לי זמן לענות, אני פשוט לא מוצאת בכלל איפה הגיבו אצלי מאז הבאג של הפוסטים שלא מוקפצים כלפי מעלה.

       

      שונה מבחינתי זה שהוא לא תופס את אותו המקום במרחב, אתה יכול להצביע ולומר זה אחד וזה השני.

      לשאלתך, אנחנו איננו דטרמיניסטים, החשיבה שלנו לא יחידה, כמו שניתן לשכנע אותנו בדבר כזה או אחר, למרות שחשבנו אחרת קודם, לפעמים אנחנו מתלבטים, לפעמים איננו משוכנעים במאת האחוזים מה לומר או מה להחליט, לכן הכל פתוח גם במקרה הזה.  

       

      לנהל שיחה זה דבר מאוד לא חד-כיווני, זה נכון שאין דבר כזה בצורה מושלמת אבל יש די קרוב, רואים היטב ובעיקר שומעים כשהיכולת מעולה בתחום הזה.

      שולט במה שהוא אומר סה"כ אומר שהוא לא מקשקש סתם בלי בסיס. אין לי בעייה שאנשים מדברים על דברים שאינם שולטים בהם בצורה מוחלטת, כל עוד ברור במה אותו אדם בטוח ובמה לא. ישנם מקרים בהם אנשים משתדלים לעשות רושם של ידענים גדולים כאשר בפועל הם אינם יודעים בכלל במה מדובר, מי שנמצא לידם ומכיר את הנושא יעלה על העמדת הפנים הזו, ואחרים עשויים שלא להצליח לשים לב בגלל ההצגה, הכריזמה והבטחון של אותו אדם.

        6/6/07 12:33:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-05 23:33:00

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-04 12:57:43

      בקשר לדו השיח עם המשוכפלת, אז זה לא דו שיח... אלא מונולוג. כמובן אפשר להגיע לתובנות חדשות בדרך הזו. כמו פתרון של בעיה מתמטית. (או יותר נכון יצירה של בעיה מתמטית...)

      "איש שיחה" זה לא משהו המוגדר היטב... אחד שיודע הרבה דברים אבל על כל דבר באופן שיטחי או אחד שמומחה למשהו אחד ולא יודע הרבה על דברים אחרים?

      אחד שיודע לשאול "למה?"?

      אחד שיעשיר את השיחה מעולמו הפרטי?

      ולמה לא להתקע? לפעמים צריך להנות מהשקט

      {כל עוד זו לא שתיקה הנובעת מבורות...} 

      זה דו-שיח גם אם היא משוכפלת, כי זה כבר בן אדם שונה, עם חשיבה משל עצמו, כי הוא מגיב לנאמר ולא אומר ועונה לעצמו. איש שיחה - מבחינתי אדם שיכול לנהל שיחה בצורה מושלמת כאשר הוא שולט היטב בכל מה שהוא אומר. זה לא אומר שהוא חייב לדעת הכל, או להכיר כל תחום ותחום, אבל הוא לא מתיימר לקשקש על נושאים שאינו מבין בהם, ואין זמנים מתים, שתיקות מביכות, מחסור בנושאים לדבר עליהם, כזה שאחרי שש שעות כשצריך לקום וללכת נראה כאילו לא הספקתי לדבר איתו בכלל כי יש לנו עוד המון מה לומר. בהחלט לא מספיק שיבין בתחום אחד. לא חייב לשאול למה על כל דבר או להיות חוקר פרטי, זה דווקא לא נחמד במיוחד. חובה שיעשיר את השיחה מצידו, לא ייתכן ששיחה תבנה רק על צד אחד שתורם, זה לא כיף ולא מעניין לצד שאחראי על בניית השיחה.

      יש זמנים שמתאים להם שקט, אבל יש הרבה יותר זמנים שמתאים להם רחש של שני אנשים שמשוחחים.  

       

      השאלה איך את מגדירה "שונה", כלומר האם מספיק שהוא תופס מיקום אחר במרחב או כל ההיסטוריה גם קצת שונה.

      כלומר נניח שניצור מכונה שתשכפל מישהו ואז הוא ידבר עם חברו המשוכפל, כך שההבדל היחידי ביניהם הוא רק פרק הזמן שהם יצאו מהמכונה.

      האם הם יכולים להגיע למסקנות שונות?

      האם יהיו חילוקי דעות?

      כמובן שעם יותר זמן מאז השיכפול הם יתרחקו בדעותיהם.

       

      לא אהבתי את הביטוי: "לנהל שיחה" וגם לא את "בצורה מושלמת", הראשון יותר מדי חד כיווני, כלומר ראיון. לא דו שיח. השני, שום דבר לא מושלם. (אולי מלבד האלוהים כדברי הדתיים).

       

      כמובן שזה גרוע לדבר על משהו אחד כאשר אתה לא יודע את היסודות שהובילו לדבר הזה. אבל כן אפשר במידה מסויימת להבין. איך אחרת אפשר ללמוד? להתקדם?

       

      בהחלט מסכים עימך בנוגע לכל השאר.

        5/6/07 23:33:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-04 12:57:43

       

      בקשר לדו השיח עם המשוכפלת, אז זה לא דו שיח... אלא מונולוג. כמובן אפשר להגיע לתובנות חדשות בדרך הזו. כמו פתרון של בעיה מתמטית. (או יותר נכון יצירה של בעיה מתמטית...)

       

      "איש שיחה" זה לא משהו המוגדר היטב... אחד שיודע הרבה דברים אבל על כל דבר באופן שיטחי או אחד שמומחה למשהו אחד ולא יודע הרבה על דברים אחרים?

      אחד שיודע לשאול "למה?"?

      אחד שיעשיר את השיחה מעולמו הפרטי?

       

      ולמה לא להתקע? לפעמים צריך להנות מהשקט

      {כל עוד זו לא שתיקה הנובעת מבורות...} 

      זה דו-שיח גם אם היא משוכפלת, כי זה כבר בן אדם שונה, עם חשיבה משל עצמו, כי הוא מגיב לנאמר ולא אומר ועונה לעצמו. איש שיחה - מבחינתי אדם שיכול לנהל שיחה בצורה מושלמת כאשר הוא שולט היטב בכל מה שהוא אומר. זה לא אומר שהוא חייב לדעת הכל, או להכיר כל תחום ותחום, אבל הוא לא מתיימר לקשקש על נושאים שאינו מבין בהם, ואין זמנים מתים, שתיקות מביכות, מחסור בנושאים לדבר עליהם, כזה שאחרי שש שעות כשצריך לקום וללכת נראה כאילו לא הספקתי לדבר איתו בכלל כי יש לנו עוד המון מה לומר. בהחלט לא מספיק שיבין בתחום אחד. לא חייב לשאול למה על כל דבר או להיות חוקר פרטי, זה דווקא לא נחמד במיוחד. חובה שיעשיר את השיחה מצידו, לא ייתכן ששיחה תבנה רק על צד אחד שתורם, זה לא כיף ולא מעניין לצד שאחראי על בניית השיחה.

       

      יש זמנים שמתאים להם שקט, אבל יש הרבה יותר זמנים שמתאים להם רחש של שני אנשים שמשוחחים.  

      צטט: zeirauri 2007-06-05 09:18:50

      את כותבת טוב מאד. נהניתי לקרוא -וכיכבתי

      תודה רבה מחייך

      אתה מוזמן בכל עת.

        5/6/07 09:18:
      את כותבת טוב מאד. נהניתי לקרוא -וכיכבתי
        4/6/07 12:57:

       היופי בעיני המתבונן... (והטעם די נקבע בהתאם לחברה...)

      גם בהרמוניה וגם במלודיה. ;-)

       

      תודה. :-)

       

      בקשר לדו השיח עם המשוכפלת, אז זה לא דו שיח... אלא מונולוג. כמובן אפשר להגיע לתובנות חדשות בדרך הזו. כמו פתרון של בעיה מתמטית. (או יותר נכון יצירה של בעיה מתמטית...)

       

      "איש שיחה" זה לא משהו המוגדר היטב... אחד שיודע הרבה דברים אבל על כל דבר באופן שיטחי או אחד שמומחה למשהו אחד ולא יודע הרבה על דברים אחרים?

      אחד שיודע לשאול "למה?"?

      אחד שיעשיר את השיחה מעולמו הפרטי?

       

      ולמה לא להתקע? לפעמים צריך להנות מהשקט

      {כל עוד זו לא שתיקה הנובעת מבורות...} 

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-03 23:36:41


      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-03 09:06:07

       

      פועל את פעולתו כי אנחנו חושבים שכך צריך להיות...

      ...

      למיטב זכרוני, האישה המושלמת ההיא לא יצאה כל כך יפה. היופי הוא בהרמוניה שיוצרים האיברים השונים ולא בכל אחד בפני עצמו.

       

      לפתח דרך למצוא מישהו מדהים - על זה אני עובדת וכשאני אגלה את השיטה אני בהחלט אמציא על זה פטנט ואעשה על זה מלא כסף.

       

      האם ניצן יתן לך קהילה על אהבה? מאין לי לדעת. הכי טוב לשאול אותו. ושיהיה בהצלחה.

       

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-03 09:16:23

       

      צטט: ארז טביב 2007-06-03 01:19:21

       

      עיקר ...

      כן ולא. ...

      ושוב אין לי ברירה אלא לחלוק עליך. אפשר לנהל דו שיח, אני בטוחה שאוכל לנהל ד-שיח מצויין עם עצמי המשוכפלת, כנראה שנסכים אחת עם השנייה רוב הזמן, אבל אני בטוחה שתמיד יהיה מה להגיד. כשיש מולך איש שיחה לעולם לא תתקע.

       

        4/6/07 00:00:

       

      צטט: ayelet4u 2007-06-03 21:10:42

       

      אני מצטרפת לקריאה מהפוסט האחר:

       

      ייפגשו ריצ'ארד וליזה לאלתר!!!

       

      אפילו לפי השמות אתם יכולים להיות הזוג המלכותי שלנו...

       

      לשון

      איילת יקירתי, אין פה אייקון מתאים כתגובה.

      חוץ מזה, מאיזה פוסט אחר הגיעה הקריאה, זה עם הבית? 

       

        3/6/07 23:36:

      צטט: ארז טביב 2007-06-03 01:19:21


      עיקר הבעיה נעוץ לדעתי בעובדה שכשאנחנו יוצאים להכיר מישהו אנחנו מחפשים בעצם את עצמנו בבן אדם השני.

      כשהוא לא עונה על הדרישה הבסיסית הזו ( נו באמת , מה כבר ביקשנו?) הוא נפסל מייד

       לא כולם מחפשים את עצמם באחר. יש כאלה שמחפשים את השונה.

      היום אני באמת יודעת שאני מחפשת מישהו שדומה לי בתכונות מסויימות, ולא מוכנה להתפשר על חלק מזה.  ומי שלא עונה על דרישה בסיסית שחשובה לי נפסל מיד, כי מה עדיף, לפסול אותו אחר-כך?

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-03 09:06:07

       

      פועל את פעולתו כי אנחנו חושבים שכך צריך להיות...

      זו שאלה של חינוך. (שמגובה ע"י הגנים)

      בהחלט צריך למצוא את בן הזוג הכי בריא האפשרי, אין על זה עורערין.

       

      אבל אין מישהו מושלם...

      בהחלט אחד הדברים החשובים זה להיות איש שיחה מעניין. אף על פי שיש לי הסתייגות בקשר ל"עניין" שאכתוב בקרוב על זה בפוסט חדש. :-P

       

      אנחנו נחזיק לך אצבעות עבור סיום מוצלח. :-)

       

       

      בקשר לחלק השני,

      אני לא מאמין שמישהי תשרוד חצי שנה עם מישהו, אני הגעתי עד חודשיים וחצי וגם זה מעיוורון.

      רק זרמתי עם הדוגמה שלו.

       

      זאת די טעות... הזמן הוא לא משאב יקר... כלומר לא צריך להיות בכזה לחץ...

      אם אין קליק בפגישה הראשונה, אני לא רואה סיבה לשניה.

      הקליק מורכב ממשיכה מינית ועניין מנטאלי.

       

      הסינון בעייתי. השאלה מה הקטגוריות.

      באחת הסדרות האמריקאיות היה קטע שבונים את "האישה המושלמת", החזה של השחקנית הזו, העיניים של ההיא, הישבן של השלישית וכך הלאה.

      אפשר להגדיר ככה בערך את בן הזוג המושלם ולהשוות את הבחור העומד מולך למודל האידיאלי.

      אבל זה גם כל כך טכני. הקטע הוא שאנחנו עושים זאת אוטומטית בתת המודע.

       

      אחותי הגדולה היתה בקשר עם בחור במשך חמש שנים. הקשר בעיקר נסב סביב גיטרות/מוזיקה וספרות פנטזיה. יש לבחור אופי די גרוע שהושפע בעיקר כי אימו הרביצה לו די רציני בגיל חמש ואז נוצרה לו פזילה... בחברה הספרטנית שלנו, להיות בעל מום דופק אותך מעבר למום עצמו...

       

      לסיכום, את אופטימית ומסתכלת על חצי הכוס המלאה לפני הפגישה ואז מגלה שהכוס כמעט ריקה...

      לכן לא צריך להפגש עם המון לא מתאימים וצריך לפתח דרך למצוא מישהו מדהים...

       

      את מאמינה שניצן יתן לי קהילה על אהבה? אשמח להשתמש בשם הקהילה ההיא בתפוז...

       למיטב זכרוני, האישה המושלמת ההיא לא יצאה כל כך יפה.  היופי הוא בהרמוניה שיוצרים האיברים השונים ולא בכל אחד בפני עצמו.

       

      לפתח דרך למצוא מישהו מדהים - על זה אני עובדת וכשאני אגלה את השיטה אני בהחלט אמציא על זה פטנט ואעשה על זה מלא כסף.

       

      האם ניצן יתן לך קהילה על אהבה? מאין לי לדעת. הכי טוב לשאול אותו. ושיהיה בהצלחה.

       

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-03 09:16:23

       

      צטט: ארז טביב 2007-06-03 01:19:21

       

      עיקר הבעיה נעוץ לדעתי בעובדה שכשאנחנו יוצאים להכיר מישהו אנחנו מחפשים בעצם את עצמנו בבן אדם השני.

      כשהוא לא עונה על הדרישה הבסיסית הזו ( נו באמת , מה כבר ביקשנו?) הוא נפסל מייד.

      כן ולא. כדאי למצוא מישהו שונה בתחומים מסויימים, יותר מעניין ככה.

      הרי נניח ונשכפל מישהו באופן גנטי מלבד הג'נדר, (כמובן שיהיו הבדלים מבחינת ההיסטוריה, דרך הגידול שלהם, אבל לא הבדל מהותי) אז איך אפשר לנהל דו שיח? די נתקעים מהר כל פעם כי חושבים באותם מסלולים פחות או יותר...

       

      כן יש אלמנט של בחירת בן זוג שקרוב מבחינת המוצא. תרבות זהה, אופי וכו'.

       

      כפי שנאמר, למה לא לפסול מיד?

      האם הוא באמת מדהים ואנחנו מפספסים זאת?

      (כמובן אני לא מתכוון אליך אישית...)

      אם ניקח את דוגמת הידיים שהזכרת קודם, יש בני זוג שימצאו את זה מתאים, (מניח שהם די נדירים...) 

      ושוב אין לי ברירה אלא לחלוק עליך. אפשר לנהל דו שיח, אני בטוחה שאוכל לנהל ד-שיח מצויין עם עצמי המשוכפלת, כנראה שנסכים אחת עם השנייה רוב הזמן, אבל אני בטוחה שתמיד יהיה מה להגיד. כשיש מולך איש שיחה לעולם לא תתקע. 

        3/6/07 21:48:

      מחייך

      נבוך

      מה אגיד? איך אגיב?

      חתום

       

      צטט: ayelet4u 2007-06-03 21:10:42

       

      אני מצטרפת לקריאה מהפוסט האחר:

       

      ייפגשו ריצ'ארד וליזה לאלתר!!!

       

      אפילו לפי השמות אתם יכולים להיות הזוג המלכותי שלנו...

       

      לשון

       

        3/6/07 21:10:

       

      אני מצטרפת לקריאה מהפוסט האחר:

       

      ייפגשו ריצ'ארד וליזה לאלתר!!!

       

      אפילו לפי השמות אתם יכולים להיות הזוג המלכותי שלנו...

       

      לשון

        3/6/07 09:16:

        

      צטט: ארז טביב 2007-06-03 01:19:21

       

      עיקר הבעיה נעוץ לדעתי בעובדה שכשאנחנו יוצאים להכיר מישהו אנחנו מחפשים בעצם את עצמנו בבן אדם השני.

      כשהוא לא עונה על הדרישה הבסיסית הזו ( נו באמת , מה כבר ביקשנו?) הוא נפסל מייד.

       

       

       

       כן ולא. כדאי למצוא מישהו שונה בתחומים מסויימים, יותר מעניין ככה.

      הרי נניח ונשכפל מישהו באופן גנטי מלבד הג'נדר, (כמובן שיהיו הבדלים מבחינת ההיסטוריה, דרך הגידול שלהם, אבל לא הבדל מהותי)  אז איך אפשר לנהל דו שיח? די נתקעים מהר כל פעם כי חושבים באותם מסלולים פחות או יותר...

       

      כן יש אלמנט של בחירת בן זוג שקרוב מבחינת המוצא. תרבות זהה, אופי וכו'.

       

      כפי שנאמר, למה לא לפסול מיד?

      האם הוא באמת מדהים ואנחנו מפספסים זאת?

      (כמובן אני לא מתכוון אליך אישית...)

      אם ניקח את דוגמת הידיים שהזכרת קודם, יש בני זוג שימצאו את זה מתאים, (מניח שהם די נדירים...)

       

       

        3/6/07 09:06:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-02 23:59:27

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 01:13:57


      הגובה זה משהו פרמטיבי

      ...

       

      בעניין הגובה - פרימיטיבי או לא - אין ספק שהוא פועל את פעולתו.

      להיכנס לתחום עם בן זוג מושלם זה דבר חיובי מאוד, זה לא יכול להיות משעמם, כי אם הוא מושלם אין ספק שהוא מעניין ואיש שיחה, לא? מחייך

      החיפוש עוד יסתיים, ואפילו בהצלחה, בזה אני בטוחה, רק שלא ברור מתי.

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 09:58:24

      ואם בחורה יוצאת עם מישהו וכן נותנת לו צ'אנס לאחר ה"טעויות" הראשונות,

      ...

      קודם כל, באמת נראה לך שמישהי תבזבז חצי שנה על מישהו כזה ורק אז תבין שהוא באמת ככה? אחרי דייט שני היא תעיף אותו, בימינו זמן הוא משאב יקר, נותנים צ'אנס רק בקושי, ואם היה צ'אנס אחד אין הרבה סיכוי שיהיה גם צ'אנס נוסף.

       

      כמו שאמרתי לארז - הסינון של ימינו קפדני מאוד. ועדיין, למרות הסינון, אנחנו נפגשים עם הרבה לא מתאימים, ויש גם את הכיוון ההפוך - מפספסים כמה שהם מתאימים ומדהימים ונהדרים, ולעולם לא נדע שפספסנו אותם רק כי היו משעממים בשיחת הטלפון הראשונה. ויש לי סיפור על זה, ואולי הוא יהפוך לפוסט ביום מן הימים.

      זה מה שנקרא false positive ו-false negative , והשאלה איפה הכי נכון לשים את קו הגבול של הסינון. האם כדי לא לפספס את המישהו המתאים אנחנו מוכנים לפגוש הרבה לא מתאימים, או שמה אנחנו לא מוכנים להיפגש עם מישהו שלא עשה עלינו רושם מושלם תוך ידיעה שבגלל הסינון הזה נאבד אולי מישהו מדהים בדרך.

       

      פועל את פעולתו כי אנחנו חושבים שכך צריך להיות...

      זו שאלה של חינוך. (שמגובה ע"י הגנים)

      בהחלט צריך למצוא את בן הזוג הכי בריא האפשרי, אין על זה עורערין.

       

      אבל אין מישהו מושלם...

      בהחלט אחד הדברים החשובים זה להיות איש שיחה מעניין. אף על פי שיש לי הסתייגות בקשר ל"עניין" שאכתוב בקרוב על זה בפוסט חדש. :-P

       

      אנחנו נחזיק לך אצבעות עבור סיום מוצלח. :-)

       

       

      בקשר לחלק השני,

      אני לא מאמין שמישהי תשרוד חצי שנה עם מישהו, אני הגעתי  עד חודשיים וחצי וגם זה מעיוורון.

      רק זרמתי עם הדוגמה שלו.

       

      זאת די טעות... הזמן הוא לא משאב יקר... כלומר לא צריך להיות בכזה לחץ...

      אם אין קליק בפגישה הראשונה, אני לא רואה סיבה לשניה.

      הקליק מורכב ממשיכה מינית ועניין מנטאלי.

       

      הסינון בעייתי. השאלה מה הקטגוריות.

      באחת הסדרות האמריקאיות היה קטע שבונים את "האישה המושלמת", החזה של השחקנית הזו, העיניים של ההיא, הישבן של השלישית וכך הלאה.

      אפשר להגדיר ככה בערך את בן הזוג המושלם ולהשוות את הבחור העומד מולך למודל האידיאלי.

      אבל זה גם כל כך טכני. הקטע הוא שאנחנו עושים זאת אוטומטית בתת המודע.

       

      אחותי הגדולה היתה בקשר  עם בחור במשך חמש שנים. הקשר בעיקר נסב סביב גיטרות/מוזיקה וספרות פנטזיה. יש לבחור אופי די גרוע שהושפע בעיקר כי אימו הרביצה לו די רציני בגיל חמש ואז נוצרה לו פזילה... בחברה הספרטנית שלנו, להיות בעל מום דופק אותך מעבר למום עצמו...

       

      לסיכום, את אופטימית ומסתכלת על חצי הכוס המלאה לפני הפגישה ואז מגלה שהכוס כמעט ריקה...

      לכן לא צריך להפגש עם המון לא מתאימים וצריך לפתח דרך למצוא מישהו מדהים...

       

      את מאמינה שניצן יתן לי קהילה על אהבה? אשמח להשתמש בשם הקהילה ההיא בתפוז... 

       

       

       

        3/6/07 01:19:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 09:58:24

       

      זאת בהחלט שאלה מסובכת (או התשובה מסובכת), כמה להתפשר עבור בן הזוג. הרי אף אחד לא מושלם... אפשר להיות "יפה נפש", להגיד שכולנו בני אדם ולכן למה לא לצאת עם "הומלס"?  (כלומר מישהו ב"תחתית הסולם החברתי")

      כי בן הזוג צריך להיות מישהו שיהיה עימו נוח וכל שאר הבלה בלה בלה...

      וזאת הנקודה החשובה, במקום שבן הזוג הפוטנציאלי יתן צ'אנס, דבר ראשון אנחנו צריכים "לתקן" את עצמנו, להיות ראויים. אף על פי שזה גם חרב פיפיות, באופן כללי זה הופך את כולנו לרובוטים...

       

      אכן, לא עסק קל...

       

      עיקר הבעיה נעוץ לדעתי בעובדה שכשאנחנו יוצאים להכיר מישהו אנחנו מחפשים בעצם את עצמנו בבן אדם השני.

      כשהוא לא עונה על הדרישה הבסיסית הזו ( נו באמת , מה כבר ביקשנו?) הוא נפסל מייד.

        3/6/07 00:20:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 23:06:47

       

      צטט: ayelet4u 2007-06-02 22:50:19

      חייבת, אבל פשוט חייבת, להוסיף חוויה משלי (מלפני כמה שנים).

      ...

       


      היי, לפחות הוא לא דיבר עם הזר עליך! ;-)

       באמת, אין בזה הרבה נחמה. זה פשוט היה הופך אותו לאפילו עוד יותר דביל, אבל זה כבר לא היה משנה שום דבר. גם מלא רוח וגם שקרן, צריך יותר מזה כדי להיפטר ממנו במהירות האור?

        3/6/07 00:16:

       

      צטט: ayelet4u 2007-06-02 22:50:19

      חייבת, אבל פשוט חייבת, להוסיף חוויה משלי (מלפני כמה שנים).

       

      הכירו לי פוליטיקאי זוטר אחד. כל הערב היה מאד דומה מבחינת מה שאת סיפרת.

      בסוף הערב ישבתי במכונית שלו (משהו מנקר עיניים). הוא יצא לראות אם יש מקום בבית הקפה הסמוך. לא היה לי אוויר (למרות כל הרוח שהוא עשה) אז פתחתי חלון (למרות התראותיו שלא אפתח חלון בגלל מערכת ניטור האוויר באוטו), וכך יכולתי לשמוע מה שהתרחש בחוץ.

      הוא חזר לכיוון האוטו וניגש אליו אדם מבוגר, שנראה כאיש עסקים, והתחיל לשאול אותו שאלות על האוטו (כמה דלק לק"מ ועוד כל מיני שאלות של בנים). אחרי כמה דקות הדייט שלי חוזר לאוטו (ואני במהירו סוגרת את החלון כדי לא לפגוע במערכת ניטור האוויר) ואומר:

      "אני לא יכול יותר. כל רגע עוצרים אותי ברחוב לשאול למה אני לא חוזר לפוליטיקה, וכמה צריכים אנשים כמוני בהנהגה של מדינת ישראל".

       

      ולצערי הוא לא רצה להתחתן איתי....קורץ

       

       

      ואגב, את בטוחה שההוא מזכרון לא היה יאיר לפיד???

       סיפור מעולה. טעות שלך שלא התחתנת איתו, אפילו אם הוא לא היה מעוניין קורץ

       

      ולגבי ההוא - המון ג'ל בשיער, חולצה קצרה חושפת שרירים בזרועות ועוד אפילו חולצה שחורה, מת על עצמו ובטוח שהן כולן מתות עליו - במחשבה שנייה יכול להיות שזה היה באמת יאיר לפיד ואני פשוט לא ראיתי מספיק טלויזיה כדי לזהות אותו.

      אבל אולי זה סתם סוג של כפיל שלו, כמו הסמי-פוליטיקאי שלך. 

        2/6/07 23:59:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 01:13:57


      הגובה זה משהו פרמטיבי, דרישה מה"גנים" שלנו. טבעי בהחלט. (כמובן פרמטיבי לא בהכרח רע) אבל כמובן, לא בדיוק רציונאלי. אי אפשר לדגול בפמניזם אמיתי כאשר משמרים כאלו מחשבות. ובאמת זה עניין של הרגל חשיבה.

      למשל אידיאל היופי הנשי באירופה באיזורים שונים היה שונה. בצפון אירופה במאות ה 17 וה 18 בערך היה אידיאל של בחורות עם חזה ממש קטן יחסית. גם אף שיוצר קו ישר עם המצח.

      לעומת דרום אירופה אשר המראה היה שונה.

      שלא לדבר על תקופות אחרות ואזורים אחרים.

      יש כאלו שיעדיפו גבר ממש שרירי, עם היקף זרועות/חזה עצומים, יש כאלו שזה יפחיד אותן.

       

      מבחינה פמניסטית, כלומר לדגול בשוויון, זה להגיד "לא" לקטע של גבר יותר גבוהה, עשיר, מבוגר, חכם, יוצא לעבודה והאישה נשארת בבית וכו'. להפסיק להשתמש בתואר "בעל". להפסיק להשתמש בתיאור של "לכבוש" את לב הנערה. הלב הוא לא גבעה שצריך לתפוס במלחמה...

      כאשר מדברים על שוויון, מדברים על שוויון מלא.

      כמובן שיש הבדלים פיזיולוגיים בין גברים ונשים, למשל ממוצע גובה.

       

      לסיכום, עדיף נמוך ועשיר מאשר גבוה ועני. ;-)

       

       

      האם מבחר זה טוב או רע? לשמוע סיפורים על אנשים שאוהבים רק את ה rush של להתחיל, להשיג את מספר הסלולרי ולנתק מגע... ידידה סיפרה על הבוס שלה שיוצא כל ערב עם מישהי אחרת שמכיר באופן וירטואלי, ככה כבר שלוש שנים ברצף כמעט, מאות נשים... מחפש אחר אחת ממש מושלמת...

       

      אבל האם להכנס לקשר עם בן זוג מושלם זה דבר חיובי? זה יכול גם לשעמם...

      ואם בן הזוג מוצלח ממך בכל תחום ותחום, האם תרגישי בסדר עם זה?

       

      הלוואי שחיפוש יסתיים...

       

       בעניין הגובה - פרימיטיבי או לא - אין ספק שהוא פועל את פעולתו.

      להיכנס לתחום עם בן זוג מושלם זה דבר חיובי מאוד, זה לא יכול להיות משעמם, כי אם הוא מושלם אין ספק שהוא מעניין ואיש שיחה, לא? מחייך

      החיפוש עוד יסתיים, ואפילו בהצלחה, בזה אני בטוחה, רק שלא ברור מתי.

      צטט: ארז טביב 2007-06-02 01:17:28

      מה אני אגיד לך הוא נשמע לי נורמאלי לגמרי.

      לדעתי 80% מהגברים שיצאת איתם הם כאלה.

      אתן לך דוגמא אישית:

      כשאני בחברת משפחה,חברים, נשים נשואות, או סתם בחורות שיש להן חבר, אני בן אדם נורמאלי לגמרי, שפוי מצחיק חכם. כולם אומרים לי "לך לא חסר כלום איך זה שאתה לבד?" או "אתה תהיה בעל/אבא שחבל על הזמן".

       

      אבל, אני לא יודע למה, כשאני בחברת מישהי שאני מעוניין בה, קורה לי משהו. אני יודע כשזה מגיע, ואין לי דרך למנוע את זה. אני מניח שזו התרגשות . אני רוצה להרשים, אני רוצה להשיג. ככה במין אי שליטה עצמית אני מדבר שטויות, צוחק בקול ועושה תנועות לא רצוניות וגדולות עם הידיים. (במקרים קשים אני גם מתחיל להזיע).

       

      אח"כ כשאני לבד אני חובט בעצמי "כל הכבוד גבר, שיחקת אותה ככה בטוח היא תרצה אותך !!!"

       

      עכשיו תביני, בחיים היו לי כבר נסיונות קשים בחיים, ראיתי, עשיתי, חוויתי.

      על זה ,עוד לא מצאתי דרך להתגבר.

       

      אגב, כל התגובות הדוחות האלה נעלמות כלא היו לאחר זמן מה כלא היו. אם תתעלמי מהן את עשויה למצוא שהרבה גברים יכולים להוציא מעצמם הרבה יותר.

      קודם כל זה הכל עניין של מינון. יש אנשים שלחוצים בפגישה ראשונה, אני יכולה להבין את זה, כמו שאני יכולה להבין לחץ במבחנים או בראיונות עבודה. אבל יש גבול למה שאנחנו מוכנות לסבול. אז אם הבחור לחוץ ומדבר קצת שטויות זה לא נורא, אבל מה שתיארתי למעלה כבר עובר כל גבול.

      אם אני לא בטוחה אחרי פגישה אחת אז יש סיכוי שאני אתן צ'אנס נוסף, אבל במקרים שאני בטוחה שלא אז אני לא רואה טעם להמשיך.

       

      היום הסינון הוא מהיר, אולי קצת מהיר מדי אפילו, אבל אין לנו משאבים כדי לצ'וטט עם כולם, לדבר עם כולם בטלפון ולפגוש את כולם, ולכן מהר מאוד מכריעים אם יש המשך או אין (ובדרך כלל ההחלטה הקלה היא לכיוון האין). ברור שאנחנו מפספסים ככה אנשים נפלאים, אבל אני לא רואה הרבה ברירה, למרות שיש לי גם דוגמא מצויינת למשהו שכמעט התפספס ורק במקרה עבר את הסינון.

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-02 09:58:24

      ואם בחורה יוצאת עם מישהו וכן נותנת לו צ'אנס לאחר ה"טעויות" הראשונות, מחליקה את הדברים הללו, כמה זמן לוקח לו להתרגל לנוכחותה? חצי שנה נניח. נניח אז היא מבינה שהוא עדיין ככה וזה לא התרגשות ראשונית, אז היא "השקיעה"/"בזבזה" חצי שנה עם מישהו שהיא לא ממש רצתה... (אבל כמובן נתנה לו הזדמנות), במקום ללכת מראש על מישהו מה 20% ה"מושלמים"...

      לפי דעתי הפסיכומטרי כמבחן כניסה לאונ' (בשילוב הבגרויות), זה לא אומדן מספיק קשור ללימודים האקדמיים, אבל כן אפשר לקחת את הרעיון בבסיסו לאפיון בני אדם במידה מסויימת. בת הזוג שאני מחפש והייתי מעוניין בה היא אחת אשר מקבלת 700 ומעלה ב"פסיכו של החיים" אם נקרא לזה כך, יש רק 5% בלבד פחות או יותר ברמה הזו. (ורובן תפוסות כבר...) ניסיתי כמה וכמה פעמים להיות עם כאלו שלא מתאימות... פשוט לא עובד מבחינת שני הצדדים.

       

      זאת בהחלט שאלה מסובכת (או התשובה מסובכת), כמה להתפשר עבור בן הזוג. הרי אף אחד לא מושלם... אפשר להיות "יפה נפש", להגיד שכולנו בני אדם ולכן למה לא לצאת עם "הומלס"? (כלומר מישהו ב"תחתית הסולם החברתי")

      כי בן הזוג צריך להיות מישהו שיהיה עימו נוח וכל שאר הבלה בלה בלה...

      וזאת הנקודה החשובה, במקום שבן הזוג הפוטנציאלי יתן צ'אנס, דבר ראשון אנחנו צריכים "לתקן" את עצמנו, להיות ראויים. אף על פי שזה גם חרב פיפיות, באופן כללי זה הופך את כולנו לרובוטים...

       

      אכן, לא עסק קל...

       קודם כל, באמת נראה לך שמישהי תבזבז חצי שנה על מישהו כזה ורק אז תבין שהוא באמת ככה? אחרי דייט שני היא תעיף אותו, בימינו זמן הוא משאב יקר, נותנים צ'אנס רק בקושי, ואם היה צ'אנס אחד אין הרבה סיכוי שיהיה גם צ'אנס נוסף.

       

      כמו שאמרתי לארז - הסינון של ימינו קפדני מאוד. ועדיין, למרות הסינון, אנחנו נפגשים עם הרבה לא מתאימים, ויש גם את הכיוון ההפוך - מפספסים כמה שהם מתאימים ומדהימים ונהדרים, ולעולם לא נדע שפספסנו אותם רק כי היו משעממים בשיחת הטלפון הראשונה. ויש לי סיפור על זה, ואולי הוא יהפוך לפוסט ביום מן הימים. 

      זה מה שנקרא false positive ו-false negative , והשאלה איפה הכי נכון לשים את קו הגבול של הסינון. האם כדי לא לפספס את המישהו המתאים אנחנו מוכנים לפגוש הרבה לא מתאימים, או שמה אנחנו לא מוכנים להיפגש עם מישהו שלא עשה עלינו רושם מושלם תוך ידיעה שבגלל הסינון הזה נאבד אולי מישהו מדהים בדרך.

        2/6/07 23:06:

       

      צטט: ayelet4u 2007-06-02 22:50:19

      חייבת, אבל פשוט חייבת, להוסיף חוויה משלי (מלפני כמה שנים).

      ... 

       


      היי, לפחות הוא לא דיבר עם הזר עליך! ;-)
        2/6/07 22:50:

      חייבת, אבל פשוט חייבת, להוסיף חוויה משלי (מלפני כמה שנים).

       

      הכירו לי פוליטיקאי זוטר אחד. כל הערב היה מאד דומה מבחינת מה שאת סיפרת.

      בסוף הערב ישבתי במכונית שלו (משהו מנקר עיניים). הוא יצא לראות אם יש מקום בבית הקפה הסמוך. לא היה לי אוויר (למרות כל הרוח שהוא עשה) אז פתחתי חלון (למרות התראותיו שלא אפתח חלון בגלל מערכת ניטור האוויר באוטו), וכך יכולתי לשמוע מה שהתרחש בחוץ.

      הוא  חזר לכיוון האוטו וניגש אליו אדם מבוגר, שנראה כאיש עסקים, והתחיל לשאול אותו שאלות על האוטו (כמה דלק לק"מ ועוד כל מיני שאלות של בנים). אחרי כמה דקות הדייט שלי  חוזר לאוטו (ואני במהירו סוגרת את החלון כדי לא לפגוע במערכת ניטור האוויר) ואומר:

      "אני לא יכול יותר. כל רגע עוצרים אותי ברחוב לשאול למה אני לא חוזר לפוליטיקה, וכמה צריכים אנשים כמוני בהנהגה של מדינת ישראל".

       

      ולצערי הוא לא רצה להתחתן איתי....קורץ

       

       

      ואגב, את בטוחה שההוא מזכרון לא היה יאיר לפיד???

        2/6/07 09:58:

       ואם בחורה יוצאת עם מישהו וכן נותנת לו צ'אנס לאחר ה"טעויות" הראשונות, מחליקה את הדברים הללו, כמה זמן לוקח לו להתרגל לנוכחותה? חצי שנה נניח. נניח אז היא מבינה שהוא עדיין ככה וזה לא התרגשות ראשונית, אז היא "השקיעה"/"בזבזה" חצי שנה עם מישהו שהיא לא ממש רצתה... (אבל כמובן נתנה לו הזדמנות), במקום ללכת מראש על מישהו מה 20% ה"מושלמים"... 

      לפי דעתי הפסיכומטרי כמבחן כניסה לאונ' (בשילוב הבגרויות), זה לא אומדן מספיק קשור ללימודים האקדמיים, אבל כן אפשר לקחת את הרעיון בבסיסו לאפיון בני אדם במידה מסויימת. בת הזוג שאני מחפש והייתי מעוניין בה היא אחת אשר מקבלת 700 ומעלה ב"פסיכו של החיים" אם נקרא לזה כך, יש רק 5% בלבד פחות או יותר ברמה הזו. (ורובן תפוסות כבר...) ניסיתי כמה וכמה פעמים להיות עם כאלו שלא מתאימות... פשוט לא עובד מבחינת שני הצדדים.

       

      זאת בהחלט שאלה מסובכת (או התשובה מסובכת), כמה להתפשר עבור בן הזוג. הרי אף אחד לא מושלם... אפשר להיות "יפה נפש", להגיד שכולנו בני אדם ולכן למה לא לצאת עם "הומלס"?  (כלומר מישהו ב"תחתית הסולם החברתי")

      כי בן הזוג צריך להיות מישהו שיהיה עימו נוח וכל שאר הבלה בלה בלה...

      וזאת הנקודה החשובה, במקום שבן הזוג הפוטנציאלי יתן צ'אנס, דבר ראשון אנחנו צריכים "לתקן" את עצמנו, להיות ראויים. אף על פי שזה גם חרב פיפיות, באופן כללי זה הופך את כולנו לרובוטים...

       

      אכן, לא עסק קל...

       

      צטט: ארז טביב 2007-06-02 01:17:28

      מה אני אגיד לך הוא נשמע לי נורמאלי לגמרי.

      לדעתי 80% מהגברים שיצאת איתם הם כאלה.

      אתן לך דוגמא אישית:

      כשאני בחברת משפחה,חברים, נשים נשואות, או סתם בחורות שיש להן חבר, אני בן אדם נורמאלי לגמרי, שפוי מצחיק חכם. כולם אומרים לי "לך לא חסר כלום איך זה שאתה לבד?" או "אתה תהיה בעל/אבא שחבל על הזמן".

       

      אבל, אני לא יודע למה, כשאני בחברת מישהי שאני מעוניין בה, קורה לי משהו. אני יודע כשזה מגיע, ואין לי דרך למנוע את זה. אני מניח שזו התרגשות . אני רוצה להרשים, אני רוצה להשיג. ככה במין אי שליטה עצמית אני מדבר שטויות, צוחק בקול ועושה תנועות לא רצוניות וגדולות עם הידיים. (במקרים קשים אני גם מתחיל להזיע).

       

      אח"כ כשאני לבד אני חובט בעצמי "כל הכבוד גבר, שיחקת אותה ככה בטוח היא תרצה אותך !!!"

       

      עכשיו תביני, בחיים היו לי כבר נסיונות קשים בחיים, ראיתי, עשיתי, חוויתי.

      על זה ,עוד לא מצאתי דרך להתגבר.

       

      אגב, כל התגובות הדוחות האלה נעלמות כלא היו לאחר זמן מה כלא היו. אם תתעלמי מהן את עשויה למצוא שהרבה גברים יכולים להוציא מעצמם הרבה יותר.

       

        2/6/07 01:20:

      תיקון טעות.

       

      אגב, כל התגובות הדוחות האלה נעלמות כלא היו לאחר זמן מה. אם תתעלמי מהן את עשויה למצוא שהרבה גברים יכולים להוציא מעצמם הרבה יותר.   

        2/6/07 01:17:

      מה אני אגיד לך הוא נשמע לי נורמאלי לגמרי.

      לדעתי 80% מהגברים שיצאת איתם הם כאלה.

      אתן לך דוגמא אישית:

      כשאני בחברת משפחה,חברים, נשים נשואות, או סתם בחורות שיש להן חבר, אני בן אדם נורמאלי לגמרי, שפוי מצחיק חכם. כולם אומרים לי "לך לא חסר כלום איך זה שאתה לבד?" או "אתה תהיה בעל/אבא שחבל על הזמן".

       

      אבל, אני לא יודע למה, כשאני בחברת מישהי שאני מעוניין בה, קורה לי משהו. אני יודע כשזה מגיע, ואין לי דרך למנוע את זה. אני מניח שזו התרגשות . אני רוצה להרשים, אני רוצה להשיג. ככה במין אי שליטה עצמית אני מדבר שטויות, צוחק בקול ועושה תנועות לא רצוניות וגדולות עם הידיים. (במקרים קשים אני גם מתחיל להזיע). 

       

      אח"כ כשאני לבד אני חובט בעצמי "כל הכבוד גבר, שיחקת אותה ככה בטוח היא תרצה אותך !!!"

       

      עכשיו תביני, בחיים היו לי כבר נסיונות קשים בחיים, ראיתי, עשיתי, חוויתי.

      על זה ,עוד לא מצאתי דרך להתגבר.

       

      אגב, כל התגובות הדוחות האלה נעלמות כלא היו לאחר זמן מה כלא היו. אם תתעלמי מהן את עשויה למצוא שהרבה גברים יכולים להוציא מעצמם הרבה יותר.   

        2/6/07 01:13:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-01 22:02:24

       


      הקטע עם הגובה עוד לא נהיר לי, אבל ככה זה מתברר, גבוהים יותר עושים לי את זה. אבל אולי באמת יש מקרים מיוחדים שבהם אפשר יהיה להחליק את זה, כי הרי אני מבינה שזה לא באמת דבר כזה חשוב.

       

      כנראה שזה באמת אומר משהו עליו. אבל אין ספק שזה אומר הרבה גם עליי, על מי שהייתי פעם, צעירה וטיפשה (וכבר העדתי על עצמי בפוסט ההייטק בנושא טפשות של צעירים). וזה אומר גם הרבה על הדייטינג של היום, וכמה מהר אנחנו יכולים לזרוק מישהו שאנחנו יכולים להיות מאוהבים בו הרבה הרבה מעל הראש. אם זה טוב או לא, לא אני הסמכות המתאימה לתת את התשובה.

       

      והדרישות אכן גבוהות, כאן אתה יכול לסמוך עליי.

       

      הגובה זה משהו פרמטיבי, דרישה מה"גנים" שלנו. טבעי בהחלט. (כמובן פרמטיבי לא בהכרח רע) אבל כמובן, לא בדיוק רציונאלי. אי אפשר לדגול בפמניזם אמיתי כאשר משמרים כאלו מחשבות. ובאמת זה עניין של הרגל חשיבה.

      למשל אידיאל היופי הנשי באירופה באיזורים שונים היה שונה. בצפון אירופה במאות ה 17 וה 18 בערך היה אידיאל של בחורות עם חזה ממש קטן יחסית. גם אף שיוצר קו ישר עם המצח.

       לעומת דרום אירופה אשר המראה היה שונה.

      שלא לדבר על תקופות אחרות ואזורים אחרים.

      יש כאלו שיעדיפו גבר ממש שרירי, עם היקף זרועות/חזה עצומים, יש כאלו שזה יפחיד אותן.

       

      מבחינה פמניסטית, כלומר לדגול בשוויון, זה להגיד "לא" לקטע של גבר יותר גבוהה, עשיר, מבוגר, חכם, יוצא לעבודה והאישה נשארת בבית וכו'. להפסיק להשתמש בתואר "בעל". להפסיק להשתמש בתיאור של "לכבוש" את לב הנערה. הלב הוא לא גבעה שצריך לתפוס במלחמה...

      כאשר מדברים על שוויון, מדברים על שוויון מלא.

      כמובן שיש הבדלים פיזיולוגיים בין גברים ונשים, למשל ממוצע גובה.

       

      לסיכום, עדיף נמוך ועשיר מאשר גבוה ועני. ;-) 

       

       

      האם מבחר זה טוב או רע? לשמוע סיפורים על אנשים שאוהבים רק את ה rush של להתחיל, להשיג את מספר הסלולרי ולנתק מגע... ידידה סיפרה על הבוס שלה שיוצא כל ערב עם מישהי אחרת שמכיר באופן וירטואלי, ככה כבר שלוש שנים ברצף כמעט, מאות נשים... מחפש אחר אחת ממש מושלמת...

       

      אבל האם להכנס לקשר עם בן זוג מושלם זה דבר חיובי? זה יכול גם לשעמם...

      ואם בן הזוג מוצלח ממך בכל תחום ותחום, האם תרגישי בסדר עם זה?

       

      הלוואי שחיפוש יסתיים... 

       

        1/6/07 22:15:

       

      צטט: רוטה 2007-06-01 21:37:41

      לצערי נדמה לי שיצאתי איתו או עם אחד התאומים שלו.

      הם מתרבים במהירות מפחידה היצורים האלה, ואני פשוט לא מבינה איך.

      מי לעזאזל הסכימה להתרבות איתם?

       

      נגמרו לי הכוכבים להיום :-( אבל אני אחזור מחר....

      יש מישהי שלא רוצה להתרבות איתם? קורץ

      הרי בזה הם משוכנעים, הם לא באמת חושבים שיש מישהי שתעמוד בפני הקסם(?) המפוקפק שלהם. אולי יש כאלה שזה עובד עליהן.

      אולי שווה להוסיף בכרטיס איזו שורה כמו "אין כניסה ליצורים, ודי לשואו המיותר".

        1/6/07 22:10:

       

      צטט: אלישיה 2007-06-01 17:00:57

      אני  אגלה  לך  סוד.שהבנים  לא  ישמעו.לטיפוסים  כאלה  צריך  לעשות בית  ספר עם  יום  לימוד  ארוך.

      ואשתף בדוגמא אישית,אינטימית: ...

      אחלה סיפור :-)

      הראית לו, בטח היה המום.

       

        1/6/07 22:02:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-31 17:29:09

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-31 14:08:33

      מה אני מחפשת? מישהו שיתאים, כשזה יגיע אני אדע. הוא צריך להיות מישהו מאוד מיוחד. כמעט חשבתי שמצאתי, אבל זה קשה יותר ממה שחושבים. אין לי רשימה מדוייקת של מה אני מחפשת, אני יודעת רק בערך, משאירה מקום נרחב להפתעות ולאישיות מעניינת. אני יודעת איך אני חושבת שקשר זוגי טוב אמור להיראות, ובקשר שלא מאוד טוב לי בו אני לא מתכוונת להישאר. הדרישות גבוהות (נו, 1.85 מ' זה באמת די גבוה, לא? - למרות שזה באמת לא משהו שאי אפשר להתפשר עליו - גם 1.80 מ' זה בסדר קורץ). לומדים מקשרים קודמים, לומדים מטעויות, מתבגרים - כל אלו מביאים אותנו לקשר ממקום יותר נכון.

      לגבי בעלי לשעבר - אני לא בטוחה שאני ארחיב לגביו בבלוג הזה, בינתיים הוא יישאר בצללים. אולי מתישהו. בכל מקרה, אני רק יכולה לומר שהיום הוא לא היה שורד אצלי אפילו שיחת טלפון ראשונה.

       נו, בסוף נוריד את הדרישה עוד חמישה ס"מ. ;-)

       

       עכשיו אני עוד יותר סקרן... הלכת כל כך רחוק עם מישהו שהיום את לא שמה עליו... אני מניח שהוא בכלל לא שווה התייחסות.

       

      הדרישות בהחלט צריכות להיות גבוהות... למדתי על בשרי...

      הקטע עם הגובה עוד לא נהיר לי, אבל ככה זה מתברר, גבוהים יותר עושים לי את זה. אבל אולי באמת יש מקרים מיוחדים שבהם אפשר יהיה להחליק את זה, כי הרי אני מבינה שזה לא באמת דבר כזה חשוב.

       

      כנראה שזה באמת אומר משהו עליו. אבל אין ספק שזה אומר הרבה גם עליי, על מי שהייתי פעם, צעירה וטיפשה (וכבר העדתי על עצמי בפוסט ההייטק בנושא טפשות של צעירים). וזה אומר גם הרבה על הדייטינג של היום, וכמה מהר אנחנו יכולים לזרוק מישהו שאנחנו יכולים להיות מאוהבים בו הרבה הרבה מעל הראש. אם זה טוב או לא, לא אני הסמכות המתאימה לתת את התשובה.

       

      והדרישות אכן גבוהות, כאן אתה יכול לסמוך עליי.

        1/6/07 21:37:

      לצערי נדמה לי שיצאתי איתו או עם אחד התאומים שלו.

      הם מתרבים במהירות מפחידה היצורים האלה, ואני פשוט לא מבינה איך.

      מי לעזאזל הסכימה להתרבות איתם?

       

      נגמרו לי הכוכבים להיום :-( אבל אני אחזור מחר....

        1/6/07 17:00:

      אני  אגלה  לך  סוד.שהבנים  לא  ישמעו.לטיפוסים  כאלה  צריך  לעשות בית  ספר עם  יום  לימוד  ארוך.

      ואשתף בדוגמא אישית,אינטימית:בבניין שהיה  לי  משרד  להשקעות  בנדל"ן ,התגורר  לו  בחור.סוף.דוגמן  הורס.הייתי  רואה  כל  יום

      אחת  הולכת השנייה  באה.וזה  קומם  אותי.הבנות  היו  עפר  לרגליו.

      ואז  הוא  היה  בא  ויושב  אתי   ןמספר  לי  על  סיפורי  הכיבוש  ,

      ואיך  הוא  זורק  אותן.ואני  הייתי  מספרת  לו  סיפורים על הלבבות  השבורים  שאני  הותרתי  מאחור מעצם  הקושי  שיש  לי בהתחייבות  חוזית  זוגית .(מושג  שהמצאתי  היום   .שווה ערך למילה  נישואין).

      הבטחתי  לעצמי  שלא  ירחק  היום  ואני  אלמד  אותו  פרקים  נבחרים ב-איך מתייחסים לבנות.

      לימים  היינו  ידידים  טובים  אך הויכוח  הזה  תמיד  עמד  לנו  לרועץ.מלחמת  המינים.

      יום אחד  החלטתי  באופן  ספונטני שאני  יוצאת  לנפוש  בכנרת.

      התגעגעתי  לזריחות המדהימות שמרחיבות  את  דעתי  כשאני  רואה  אותן.עמדתי  להיכנס  למכונית  ואז  דורון (זה  שמו)בא  לקראתי.

      היי  לאן  זה?באמצע  היום?אמרתי  אני נוסעת  לצפון.לבד.בכיף  שלי.

      והוא  אמר  בלעדי?הרגשתי רעד  קל  באונה  ימין.זה  הרטיט  אותי  היוהרה  שלו.והוא המשיך:אין  מצב.אני  בא  איתך.מה  תנהגי  עכשיו  דרך  ארוכה?אני  בא  איתך.אני  נוהג.את  שרה  לי  שירים  כל  הדרך.הולך?אמרתי:טוב.אתה  בא.אבל  אני  לא  רוצה  להרגיש  את  הנוכחות  שלך.אני  רוצה  זמן  איכות  עם  עצמי.ועוד  דבר:שלא

      תחשוב  אפילו  במעברי  המחשבה על  לעשות  אותי.מבטיח?

      הוא  חייך  בחיוך השרמנטי שלו...מבטיח  ,מבטיח.

      הגענו  לכנרת.ישבנו  לאכול  בטיילת.הייתן  צריכות  לראות  את  הבנות  שישבו  שם לאורך  כל  רחבת  המסעדות   והפאבים.כולן  הפנו  את  מבטן  והפשיטו  אותו  בעיניהן,עד שהתרחקנו.ולבטח  הביטו  בי  במבטי  רצח.פתאום  הייתי  מתבוננת  מהצד.ראיתי   איך   אחת  מסדרת  את  שערה הארוך.האחרת הרימה  את  החצאית  כדי

      לגלות  זוג  רגליים  יפות.השלישית  סידרה  את  הציצי  שיעמוד

      יפה .אני  חייבת  לומר  שבאותו  רגע  שנאתי  את  הבנות   האלה.

      התביישתי  שאני מבנות  מינן.איזה  סתומות.חסרות  כבוד.אם  הן  היו  יודעות  איך  הוא  מזלזל בשכמותן.כמה  זה  משעמם  אותו.כמה  זה  לא  מאתגר  אותו.הוא  רוצה  את  הקשה.זאת,שתתמודד  איתו  במשחק המטופש של,hard   to  get  .זה  מה  שעושה  לו  את  זה.

      הרי  את  שלב  הכיבוש  הן  חוסכות  לו.

      הגענו  לבית  במלון.לזה  חיכיתי  הרי.

      דורון  אני  נכנסת  לאמבטיה.בא  לי  אמבטית  קצף.תמזוג  לי

      כוס  יין.תשמיע  מוסיקה  נעימה  ,ושלא  תעיז  להפריע  לי.אמרתי.

      אני  מביטה  בו  במבט  מהצד,הבחור  בשוק.בהלם.מי  העזה  לדבר  אליו  כך.אבל  הוא  משחק  אותה.אין  בעיה.מביא  לך.

      חולפת  לה  שעה  הוא  חסר  סבלנות  מחכה  במיטה.מיטה  זוגית  אמרנו?אני  יוצאת  רטובה  מהאמבטיה  ,עם  מגבת  לגופי.נכנסת  למיטה.לא  מדברת  אף  מילה.  התעלמות  מוחלטת.הוא  מנסה

      ללטף  את  פני ,ולשים  את  ראשי  על החזה  שלו.

      אני  מסתכלת  עליו  מקרוב וחושבת  לעצמי.כמה  הוא יפה.לא  רואים  כזה  דבר.ונזכרת  איך  הייתי  מסתכלת  עליו כשהיה  עובר  ליד  המשרד.איזה  הליכה.איזה  אצילות.איזה  סקסיות.מודע לכל איבר  בו.

      יודע  שמסתכלים  עליו.עכשיו  אני  שוכבת  לצידו.ויש  לי  תוכנית  שלא  אחרוג  ממנה.אם פישלתי,בגדתי  בעצמי.אותי  הוא  לא  ישיג.נקודה.

      וכך כל  הלילה הוא  מנסה  ואני  מעיפה  לו  את  היד.הוא  מנסה  ללטף  ולנשק  ואני על  המישמר.

      רק  לראות  את  ארשת  פניו המתפלאת.אני  לא  אשכח  לעולם.

      הוא  היה  בטוח  שמשהו  לא  בסדר  אתי.איך  זה  יכול  להיות  שמותרים  עליו.הצחקוקים  שצחקתי לעצמי  לתוך  הכרית

      מהדהדים  בראשי  עד  היום.הפסדתי מצד  אחד  הנאה  צרופה.מודה  ומתוודה.אך הגשמתי  חלום.אני  עשיתי

      לתודעה  היפה ומנופחת  האגו  הזאת   חור  בבלון.אבל  חובת  גילוי  נאותה,לא  אשטה  בכם.ישנתי  מחובקת  איתו.ראשי  על חזהו.אבל  זהו...

      תהילה(אלישיה).

      לשון

       

        31/5/07 17:29:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-31 14:08:33

       

      מה אני מחפשת? מישהו שיתאים, כשזה יגיע אני אדע. הוא צריך להיות מישהו מאוד מיוחד. כמעט חשבתי שמצאתי, אבל זה קשה יותר ממה שחושבים. אין לי רשימה מדוייקת של מה אני מחפשת, אני יודעת רק בערך, משאירה מקום נרחב להפתעות ולאישיות מעניינת. אני יודעת איך אני חושבת שקשר זוגי טוב אמור להיראות, ובקשר שלא מאוד טוב לי בו אני לא מתכוונת להישאר. הדרישות גבוהות (נו, 1.85 מ' זה באמת די גבוה, לא? - למרות שזה באמת לא משהו שאי אפשר להתפשר עליו - גם 1.80 מ' זה בסדר קורץ). לומדים מקשרים קודמים, לומדים מטעויות, מתבגרים - כל אלו מביאים אותנו לקשר ממקום יותר נכון.

       

      לגבי בעלי לשעבר - אני לא בטוחה שאני ארחיב לגביו בבלוג הזה, בינתיים הוא יישאר בצללים. אולי מתישהו. בכל מקרה, אני רק יכולה לומר שהיום הוא לא היה שורד אצלי אפילו שיחת טלפון ראשונה.

       

       נו, בסוף נוריד את הדרישה עוד חמישה ס"מ. ;-)

       

       עכשיו אני עוד יותר סקרן... הלכת כל כך רחוק עם מישהו שהיום את לא שמה עליו... אני מניח שהוא בכלל לא שווה התייחסות.

       

      הדרישות בהחלט צריכות להיות גבוהות... למדתי על בשרי...

       

        31/5/07 14:08:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-31 07:44:06

       לא תמיד הכוכבים שבים לאחר 24 שעות... לפעמים לאחר יום...

       

      אני מניח שיש גם מקרים שבטלפון זה לא הלך והדייט כן היה בסדר ומקרים שבטלפון הלך ובדייט לא, השאלה מה את מחפשת?

      ואני ממש סקרן לשמוע את הסיפור עם בעלך לשעבר, אם לא כפוסט אז בפרטי?

      איך הוא היה יחסית לכל הבחורים הללו?

       

      צריך לתת צ'אנס אבל לפסול על דברים מהותיים.

      הרי לכל אחד יש קוים אדומים. (אף על פי שלמשל יצאתי עם איזו בחורה שבדייט לא דיברנו על דברים מעניינים ממש (כלומר, בעיקר דיברנו על תיאטרון ואומנות זה דבר מעניין אבל השיחה עצמה לא היתה מעניינת...) ואז לאחר הבחורה הזו אמרתי שלא אצא יותר עם בחורות שאי אפשר לנהל עימן שיחה נורמלית... אבל אז ניסיתי להכנס לקשר עם אחת דומה... רק כי הייתי בודד. :-/ וזה כמובן לא הצליח... אז לא צריך להכנס לקשר כי מרגישים בודדים, השיפוט לא נכון... צריך להגדיר מי הוא ראוי... ואם נשתמש במתמטיקה, נניח ונסדר את כל האנשים מעל גיל 18 בשורה אחת ונמיין אותם לפי ההתאמה עבורינו, כמובן שברגע מסויים אינפיניטסימלי הקבוצה הזו סופית, לכן קיים לה מקסימום. בן האדם הזה הוא ברגע המסויים הכי מתאים לנו.

      וזה ממש נורא אם הוא לא...

      בגרמנית זה נקרא גדנקן, ניסוי מחשבתי, איך הוא נראה?... מבחינה פנימית וחיצונית. אנחנו יודעים שרצוי שהוא יהיה מעל 1.85 מטרים. אילו עוד תכונות?

       

      מבחינתי, זאת אחת שדבר ראשון תהיה שם כאשר ואם אצטרך אותה, לדברים הטובים והרעים (וכמובן ההפך, אהיה שם בשבילה). משום מה להרבה אנשים לוקח הרבה זמן בכדי לרצות להיות שם... אני התחלתי לדבר עם מישהי אתמול באופן פרטי לראשונה והיא סיפרה על הבעיות במתמטיקה שלה, צעירה משהו... אז כבר הצעתי לה להפגש באונ' ולשבת על זה...

      דבר שני, אחת שכיף להיות עימה, משום מה זה תנאי שקשה למלא... :-/

      תחומי עניין וכו', אבל גם משהו מעבר, תשוקה לזה.

      דבר שלישי, אני מניח שזה העובדה שהיא צריכה לקבל אותי כמו שאני וההפך אבל גם לדעת שהחיים תמיד בתנועה, תמיד משתנים, שתרצה להשתנות לטובה, לשאוף לשלמות. לא לחיות בבינוניות מאוסה.

      שלושת הקטגוריות לא ממש בסדר כרונולוגי... אבל זה מה שיש.

      בכמה סיסמאות, אפשר להגיד שמה שחשוב זה הביטחון, האושר, העושר, הנוחות והעניין. יש משהו נוסף? 

       

      טוב, יצא פוסט... אולי אעלה את זה כפוסט חדש אצלי, הא? 

      מה אני מחפשת? מישהו שיתאים, כשזה יגיע אני אדע. הוא צריך להיות מישהו מאוד מיוחד. כמעט חשבתי שמצאתי, אבל זה קשה יותר ממה שחושבים. אין לי רשימה מדוייקת של מה אני מחפשת, אני יודעת רק בערך, משאירה מקום נרחב להפתעות ולאישיות מעניינת. אני יודעת איך אני חושבת שקשר זוגי טוב אמור להיראות, ובקשר שלא מאוד טוב לי בו אני לא מתכוונת להישאר. הדרישות גבוהות (נו, 1.85 מ' זה באמת די גבוה, לא? - למרות שזה באמת לא משהו שאי אפשר להתפשר עליו - גם 1.80 מ' זה בסדר קורץ). לומדים מקשרים קודמים, לומדים מטעויות, מתבגרים - כל אלו מביאים אותנו לקשר ממקום יותר נכון.

       

      לגבי בעלי לשעבר - אני לא בטוחה שאני ארחיב לגביו בבלוג הזה, בינתיים הוא יישאר בצללים. אולי מתישהו. בכל מקרה, אני רק יכולה לומר שהיום הוא לא היה שורד אצלי אפילו שיחת טלפון ראשונה.

       

        31/5/07 12:05:

      שמעתי עליו.

      הוא יכול לשבור 2 ביצים במכה אחת.

        31/5/07 11:06:

       

      מצטרף לבקשתו של סר ריצרד סמית (האישיות שמזכירה לי את תקופת המנדט
      שאומרים שהיה פה שמח)

      ואני גם  ממש סקרן לשמוע את הסיפור עם  מר פיירמן, .... כפוסט ....?

      איך הוא היה

        31/5/07 09:22:

       

      צטט: vg10 2007-05-31 06:23:51

      ליזה,

      את יודעת שאני מתה עלייך, אז לא תיעלבי נכון??

       

      האיש הזה שפגשת, לא שווה אפילו שורת פתיח - ובוודאי שלא פושט שלם.

       

      צר לי.

       

      מקווה שלא תיתקלי עוד בשכאלה.

      ברור שאני יודעת, מתה עלייך בחזרה, גם את יודעת נכון?

      קיבל את הפוסט שלו, למרות שהוא לא שווה אותו.

      גם אני מקווה לא להיתקל בעוד כאלה, מעדיפה להיתקל באנשים מסוג אחר, אבל הם די נדירים כנראה.

        31/5/07 08:41:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-05-31 01:50:18

      את מרשה לי להגיב רק על פוסטים שלא קשורים לדייטים?

      או שסתם אכתוב לך הקדשה סמלית...

      משהו כמו: הי, ביקרתי, לילה טוב. 

      שימחת את ליבי עם ההקדשה הנהדרת הזו :-)

      צטט: solix56 2007-05-31 05:55:30

       

      1. לפעמים התגובות לתגובות מעשירות  לא פחות מהפוסט עצמו ..

      2. ותל אביב  , כנראה , היא כמו בורסה צריך לדעת לצאת בזמן  .

      כמוני שיצא לפני 30 שנה...מתלבט

      3. ולגופו של עניין  בפסקי הדין האחרונים בתי המשפט מחמירים עם מסיעי שב"חים ושאר מרעין בישין , כולל יהודים ומתנחלים

      4. היום הקונקורנציה לא כתבה רק החליפה תמונה

      1. בדרך כלל אפילו. התגובות פה בקפה הן משהו.

      2. מה לעשות שמרבית מהפנויים בישראל מרוכזים שם. נראה לי משונה לקבוע כלל של "לא לצאת עם בחורים מתל אביב", קצת מכליל מדי לא?

      צטט: אורון חדי 2007-05-31 06:18:09

       

      את בטוחה ששמו של הברנש הוא א'...?

       

      לי הוא נשמע כמו יוסף.

       

      יוסף המספר.

       

      כמה שואו בבנאדם אחד <שאינו יאיר לפיד...>

      חחח... גדול צוחק
        31/5/07 07:44:

       לא תמיד הכוכבים שבים לאחר 24 שעות... לפעמים לאחר יום...

       

      אני מניח שיש גם מקרים שבטלפון זה לא הלך והדייט כן היה בסדר ומקרים שבטלפון הלך ובדייט לא, השאלה מה את מחפשת?

      ואני ממש סקרן לשמוע את הסיפור עם בעלך לשעבר, אם לא כפוסט אז בפרטי?

      איך הוא היה יחסית לכל הבחורים הללו?

       

      צריך לתת צ'אנס אבל לפסול על דברים מהותיים.

      הרי לכל אחד יש קוים אדומים. (אף על פי שלמשל יצאתי עם איזו בחורה שבדייט לא דיברנו על דברים מעניינים ממש (כלומר, בעיקר דיברנו על תיאטרון ואומנות זה דבר מעניין אבל השיחה עצמה לא היתה מעניינת...) ואז לאחר הבחורה הזו אמרתי שלא אצא יותר עם בחורות שאי אפשר לנהל עימן שיחה נורמלית... אבל אז ניסיתי להכנס לקשר עם אחת דומה... רק כי הייתי בודד. :-/ וזה כמובן לא הצליח... אז לא צריך להכנס לקשר כי מרגישים בודדים, השיפוט לא נכון... צריך להגדיר מי הוא ראוי... ואם נשתמש במתמטיקה, נניח ונסדר את כל האנשים מעל גיל 18 בשורה אחת ונמיין אותם לפי ההתאמה עבורינו, כמובן שברגע מסויים אינפיניטסימלי הקבוצה הזו סופית, לכן קיים לה מקסימום. בן האדם הזה הוא ברגע המסויים הכי מתאים לנו.

      וזה ממש נורא אם הוא לא...

      בגרמנית זה נקרא גדנקן, ניסוי מחשבתי, איך הוא נראה?... מבחינה פנימית וחיצונית. אנחנו יודעים שרצוי שהוא יהיה מעל 1.85 מטרים. אילו עוד תכונות?

       

      מבחינתי, זאת אחת שדבר ראשון תהיה שם כאשר ואם אצטרך אותה, לדברים הטובים והרעים (וכמובן ההפך, אהיה שם בשבילה). משום מה להרבה אנשים לוקח הרבה זמן בכדי לרצות להיות שם... אני התחלתי לדבר עם מישהי אתמול באופן פרטי לראשונה והיא סיפרה על הבעיות במתמטיקה שלה, צעירה משהו... אז כבר הצעתי לה להפגש באונ' ולשבת על זה...

      דבר שני, אחת שכיף להיות עימה, משום מה זה תנאי שקשה למלא... :-/

      תחומי עניין וכו', אבל גם משהו מעבר, תשוקה לזה.

      דבר שלישי, אני מניח שזה העובדה שהיא צריכה לקבל אותי כמו שאני וההפך אבל גם לדעת שהחיים תמיד בתנועה, תמיד משתנים, שתרצה להשתנות לטובה, לשאוף לשלמות. לא לחיות בבינוניות מאוסה.

      שלושת הקטגוריות לא ממש בסדר כרונולוגי... אבל זה מה שיש.

      בכמה סיסמאות, אפשר להגיד שמה שחשוב זה הביטחון, האושר, העושר, הנוחות והעניין. יש משהו נוסף? 

       

      טוב, יצא פוסט... אולי אעלה את זה כפוסט חדש אצלי, הא? 

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-05-31 00:10:14

       


      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-30 20:32:26

      אח, לא ניתן לדרג אותו משתמש בפחות מ 24 שעות. :-P

      מה יהיה?...

       

      המממ, אני מאמין שאת צריכה לסנן יותר לפני הפגישה...

      הכרת אותו באופן וירטואלי הרי, לא?

      24 שעות יחלפו והכוכבים ישובו ויפעלו.

      יש לי כמה סיפורים על כאלה שהכרתי היטב גם בטלפון, ממש שיחות אל תוך הלילה ובסוף גיליתי גם שם דברים הזויים, אולי אספר כשיהיה לי מקום פנוי בבלוג (פשוט יש כבר תוכניות לימים הבאים). ויש לי דוגמא הפוכה גם, של מישהו שבשיחה הראשונה רציתי לנתק מכמה וכמה סיבות ובסוף דווקא זה הסתדר לא רע. מכאן נוכל להסיק שיש מקרים רבים שבהם הסינון לא מספיק טוב לשני הכיוונים - פוגשים לא מתאימים, וגם זורקים כאלה שכן מתאימים על סמך שיחת טלפון אחת, או אחרי שיחה יחידה במסנג'ר. ותמיד נפספס, כי אין שיטה מספיק טובה כדי לדעת.

       

        31/5/07 06:23:

      ליזה,

      את יודעת שאני מתה עלייך, אז לא תיעלבי נכון??

       

      האיש הזה שפגשת, לא שווה אפילו שורת פתיח - ובוודאי שלא פושט שלם.

       

      צר לי.

       

      מקווה שלא תיתקלי עוד בשכאלה.

       

       

        31/5/07 06:18:

       

      את בטוחה ששמו של הברנש הוא א'...?

       

      לי הוא נשמע כמו יוסף.

       

      יוסף המספר.

       

      כמה שואו בבנאדם אחד <שאינו יאיר לפיד...>

        31/5/07 05:55:

       

      1. לפעמים התגובות לתגובות מעשירות  לא פחות מהפוסט עצמו ..

      2. ותל אביב  , כנראה , היא כמו בורסה צריך לדעת לצאת בזמן  .

      כמוני שיצא לפני 30 שנה...מתלבט

      3. ולגופו של עניין  בפסקי הדין האחרונים בתי המשפט מחמירים עם מסיעי שב"חים ושאר מרעין בישין , כולל יהודים ומתנחלים

      4. היום הקונקורנציה לא כתבה רק החליפה תמונה

        31/5/07 01:50:

      את מרשה לי להגיב רק על פוסטים שלא קשורים לדייטים?

      או שסתם אכתוב לך הקדשה סמלית...

      משהו כמו: הי, ביקרתי, לילה טוב. 

        31/5/07 00:12:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-05-31 00:01:35

      מחזיקה אצבעות לפעם הבאה שתהיה טובה יותר :-)

       פיה יפיפיה - תודה על אצבעותייך. אני בטוחה שאין כמו ברכתה של פיה כדי לשפר את המצב :-)

        31/5/07 00:10:

       

      צטט: בן-גן 2007-05-30 19:52:30

      עדיין לא מתקרבת לסינון סביר לפני פגישה ראשונה...מגניב

       מכל דבר לומדים. והאמת שהוא נשמע ממש סבבה בטלפון. קשה לסנן. לא נורא, אז בזבזתי ערב.

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-05-30 20:32:26

      אח, לא ניתן לדרג אותו משתמש בפחות מ 24 שעות. :-P

      מה יהיה?...

       

      המממ, אני מאמין שאת צריכה לסנן יותר לפני הפגישה...

      הכרת אותו באופן וירטואלי הרי, לא? 

       24 שעות יחלפו והכוכבים ישובו ויפעלו.

      יש לי כמה סיפורים על כאלה שהכרתי היטב גם בטלפון, ממש שיחות אל תוך הלילה ובסוף גיליתי גם שם דברים הזויים, אולי אספר כשיהיה לי מקום פנוי בבלוג (פשוט יש כבר תוכניות לימים הבאים).  ויש לי דוגמא הפוכה גם, של מישהו שבשיחה הראשונה רציתי לנתק מכמה וכמה סיבות ובסוף דווקא זה הסתדר לא רע. מכאן נוכל להסיק שיש מקרים רבים שבהם הסינון לא מספיק טוב לשני הכיוונים - פוגשים לא מתאימים, וגם זורקים כאלה שכן מתאימים על סמך שיחת טלפון אחת, או אחרי שיחה יחידה במסנג'ר.  ותמיד נפספס, כי אין שיטה מספיק טובה כדי לדעת.

        31/5/07 00:01:
      מחזיקה אצבעות לפעם הבאה שתהיה טובה יותר :-)
        30/5/07 20:32:

      אח, לא ניתן לדרג אותו משתמש בפחות מ 24 שעות. :-P

      מה יהיה?...

       

      המממ, אני מאמין שאת צריכה לסנן יותר לפני הפגישה...

      הכרת אותו באופן וירטואלי הרי, לא? 

        30/5/07 19:52:
      עדיין לא מתקרבת לסינון סביר לפני פגישה ראשונה...מגניב

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין