כותרות TheMarker >
    ';

    אוסטריאליה

    מחשבות, חוויות, נסיעות ורעיונות ממקום אחר לגמרי - ממש.

    ארכיון

    נעים להכיר: החבירטואלים

    82 תגובות   יום חמישי, 5/6/08, 05:27

     

    בואו נדבר על חברים.

    לכל אחד יש חברים, מה שהופך את כולנו למומחים בנושא. הבעיה היא שאין הגדרה משותפת וברורה למושג החברות (לפחות בחברה המערבית המודרנית) ובכך נסללת הדרך לבלבול, אי הבנה ותסכול.

    נתחיל במקום אחר - במשפחה. להבדיל מחברות, מושג המשפחה מוגדר ביולוגית באופן חד משמעי (קרבת דם), אך יש לו השלכות חברתיות רחבות היקף. בדרך כלל, חברי המשפחה הקרובה (אם, אב, ילד, אח, אחות, בעל, אישה, ילדים), הם אנשים חשובים לנו, שיש לנו עימם קשר אינטנסיבי, אנחנו חולקים עימם הרגשת שייכות, המשכיות וביטחון, והחשוב מכל - היסטוריה משותפת כתוצאה ממגורים וחיים משותפים לאורך זמן. אלו מערכות יחסים בלתי מותנות.

    להבדיל, חברות, היא מערכת יחסים תלויה בדבר. חברים בוחרים לעשות, מה שקרובי משפחה מחוייבים לעשות. חברים מקבלים אחד את השני, כל עוד שני הצדדים נשארים אותו הדבר, או משתנים לאותו כיוון.

    הרעיון של קרוב משפחה כל כך מוטמע בחברה, עד כי הדימוי הנפוץ ביותר לתיאור קרבה בין חברים קרובים הוא: "היא כמו אחות בשבילי" (אפרופו אחות ליבי).

    למרות ההעדפה הכאילו מתבקשת לקשר עם בני משפחה, בענייני חשיפה עצמית, אנחנו לרוב נעדיף קשר עם חברים מאשר משפחה, כי מחברים נקבל יותר הבנה (למרות שבד בבד גם פחות מחוייבות הדדית).

    חברים הם מעין חפץ מתווך ביננו ובין המציאות. בגיל ההתבגרות, הם מאפשרים למלא את החלל שנוצר כתוצאה מהנתק (המכוון) מההורים לקראת פיתוח אישיות עצמאית והמעבר לחיים בוגרים, ובהמשך, הם שם כדי לעזור לנו להבנות את המציאות היומיומית (להבין אותה, לפרש אותה, להתגבר עליה...).

    עד כאן, בעיקר על משפחה וחברים קרובים.

    אך, בדיוק כמו שאנחנו לא בנויים לחוות רק רגשות עמוקים בחיינו, וחייב להיות מקום גם לאירועים קלילים יותר, כך הדבר גם עם חברים. יש את החברה הטובה ביותר, ויש חברות לחברה, בילויים, לחוגים, לספורט...

    ועכשיו, אנחנו מתחילים להתקרב קצת לעניין הכותרת.

    למרות שיש סוגים שונים של חברים, אנחנו נאלצים לכלול את כולם תחת אותה הגדרה - חבר, כי פשוט אין הגדרות יותר מפורטות וספציפיות. הסיבות כך הן בעיקר תרבותיות ומאוד עתיקות. כי פעם לפני המון המון זמן, בחברה הכפרית, לפני עידן התחבורה, והתעשיה, והאורניזציה, המשפחה היתה גרה קרוב, לעתים בחמולות, כך שממילא אנשים היו מוקפים בעיקר בבני משפחה. אבל אחר כך, כשמעמד החברים תפס תפקיד הרבה יותר מרכזי בחיי המין האנושי (על חשבון המשפחה), השפה לא התעשרה באוצר מלים חדש לתיאור מערכות יחסים חדשות.

    ולכן, החבר הכי טוב, הבויפרנד, החבר לבילויים, לסקס וגם לספורט - כולם חברים. וכאילו לא די בכך, השימוש האינטנסיבי באינטרנט, והרשתות החברתיות בפרט, יצרו זן חדש, שונה לגמרי של קשרים, שגם הוא - חברים.

    כך שזה לא מפתיע שיש כאלה המתרעמים על זילות המונח חבר, ואחרים מפקפקים בכוונת המחברים והחוברים ועוד רבים שתוהים על פשר הקשר, טיבו והיקף התופעה.

    וממש לא במקרה, בשנה האחרונה אני חופרת בסוגיה הזאת מכל מיני כיוונים.

    אז כרגע יש כבר כמה סוגים של חברים שהגדרתי (לפחות לעצמי). הכל עדיין בתהליך מתמשך...

    תחילה, אני מפרידה בין חברות אמיתית לחברות וירטואלית.

    חברות אמיתית חייבת לעמוד בארבעה תנאים עקרוניים:

    • 1. היכרות שנובעת מקירבה פיסית אלאדם. בעקבות היכרות כזו אדם מסוגל לזהותויזואלית כמו גם לאבחן את אופיו של האדם בישותו הריאלית (להבדיל מישותו הוירטואלית). היכרות כזו מחייבת קירבה פיסית בין החברים, לפחות לזמן מה.
    • 2. מערכת יחסים אישית (אחד על אחד, להבדיל מהיכרות עם סלבריטאים למשל
    • 3. יחסים של חיבה (צ'ילבות לא נכללות בקטגוריית החברות)
    • 4. מערכת יחסים התנדבותית (להבדיל ממערכות יחסים אליהם אנו מחוייבים בשל קודים חברתיים בלבד (בינהם: קרובי משפחה, קולגות לעבודה...)

    גם לחברות אמיתית יש תת הגדרות - החברה הטובה ביותר, החבר הרומנטי, החברים לבילויים, היזיזים והמכרים - אני בהחלט עדיין לא סגורה על איך לקרוא להם בדיוק...

    את הסוג השני, חברות וירטואלית כיניתי תחילה קירבה חברתית (social proximity). מה שחשוב להדגיש שמדובר במערכת יחסים שונה לגמרי. השוני העיקרי הוא עניין ההיכרות הפיסית שאינו הכרחי. הכל מתרחש בעולם ה"כאילו", או לפחות, מתחיל שם (יש הרבה מקרים, כמו גם בקפה שנגמרים במפגשי פנים אל פנים, מועדונים ואפילו חתונות - אבל על כך בהזדמנות אחרת...). מבחינה מנטלית, אין ספק שקירבה חברתית יכולה לספק תמיכה והרגשת שייכות (ולכן היא כל כך רצויה). אבל להבדיל ממשפחה, בה תמיכה היא עניין ברור מאליו, ובחברות אמיתית, בה הדדיות היא עניין קריטי להמשכיות ועומק הקשר, חברות וירטואלית היא מונח גמיש ודינמי, שיכול להיות הכל או לא כלום.

    תומכי ה"הכל" - יעבירו את הקשר לפסים יותר מחוייביים שיגיעו גם לדואלים, צ'טים, ולבסוף מפגשי פנים אל פנים. תומכי ה"לא כלום" יגדירו ישות וירטואלית כחבר ולא תהיה עוד אינטרקציה בינהם לעולמים.

    ובאמצע - אה, האמצע - שם יהיו החבירטואלים - אלו שאנחנו מבקשים מהם חברות, הם אצלנו ברשימה, וכשבא לנו - אנחנו מתעדכנים על מעליליהם, מככבים, מגיבים ותומכים, וכשלא - לא. אני רואה בהם רשימת favorites של אנשים, כי כמו אתרים, בעולם בו מסתובבים עשרות אלפי מנויי קפה זה מרקר (או מיליוני פייסבוקים ומייספייסים), איך מוצאים את אלה שיותר מעניינים - ממש כמו אתרי האינטרנט המועדפים עלינו, שיושבים אצלנו ברשימת ה- favorites בדפדפן.

    לכן, אין על מה להלין, להיעלב, להתאכזב או לקחת לב - עולם חדש, טרמינולוגיה חדשה, כולנו עדיין לומדים.


    ולסיום, חברים יצירתיים שכמותכם, אשמח להצעות לשמות חדשים למערכות היחסים המוכרות יותר ופחות, בעברית ובאנגלית :-)

    דרג את התוכן:

      תגובות (79)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/2/10 22:48:

      צטט: תו רון 2010-02-24 22:42:30

      אורית

      דיון מרתק!

      מעניין שהמושג חבר בעברית הוא הרבה יותר כוללני מאשר פריינד באנגלית, הוא כולל בתוכו גם קוליג וממבר ועוד כהנה וכהנה (נכון שיש לנו גם עמית ורע אבל מתי בפעם האחרונה...).

      פעם היו אומרים ש"חבר זה לא קיר, חברים יש רק באגד וגם פרה קשורה אוכלת", שעד היום לא ממש הבנתיצוחק

      חבירטואל זה קצת ארוך לטעמי אבל לא רע בתור התחלה, לצערי אין לי רעיון יותר מוצלח ברגע זה.

      שלך

      תו 

       

      היי רון,

      תודה שהחזרת אותי לפוסט הזה שחביב עלי. לא ביקרתי כאן הרבה זמן :-) 

      באמת מעניינת ההכללה של "מיהו חבר" ובמיוחד מעניינות אבחנות בין תרבויות ושפות שונות בהקשר זה.

      חבר זה לא קיר - נאמר על חבר אינטימי (לא?)

      חברים יש רק באגד - מרמז על הערבוב הזה שהצבעת עליו - חברים באגד זה קולגות, וחבר אמיתי - כנראה משהו קצת אחר :-)

      ובעניין הפרה - פעם ראשונה ששמעתי את הביטוי הזה....

      חבירטואל - אכן ארוך, אבל נתפס לא רע. ואילו האתגר האמיתי הוא למצוא ביטוי באנגלית לעניין - שם הלכתי לאיבוד ואני לגמרי אובדת עצות. יש רעיונות, חבירטואל?

      :-)

      אורית. 

        24/2/10 22:42:

      אורית

      דיון מרתק!

      מעניין שהמושג חבר בעברית הוא הרבה יותר כוללני מאשר פריינד באנגלית, הוא כולל בתוכו גם קוליג וממבר ועוד כהנה וכהנה (נכון שיש לנו גם עמית ורע אבל מתי בפעם האחרונה...).

      פעם היו אומרים ש"חבר זה לא קיר, חברים יש רק באגד וגם פרה קשורה אוכלת", שעד היום לא ממש הבנתיצוחק

      חבירטואל זה קצת ארוך לטעמי אבל לא רע בתור התחלה, לצערי אין לי רעיון יותר מוצלח ברגע זה.

      שלך

      תו 

        28/5/09 00:21:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-05-27 12:29:52

       

      את מבינה - זה גם עובד הפוך: אם את לא ממש חשובה לחבירטואל איקס, למה שהוא יהיה חשוב לך?

      ויותר מזה: אין סיכוי שהוא יוכל להיות חשוב לך. אין לנו מספיק שעות ביממה כדי לפתח מערכת יחסים משמעותית, מתגמלת, מספקת וכו', עם כל חבירטואל. זה בלתי אפשרי. לכן, וביודעי א-פריורי שזה המצב, אני כלל לא מתייחס לפונקציה השרירותית הזו, "חברים" בקפה. אני מפתח חברויות איך שיוצא. על הדרך. ואולי זו הדרך הכי טובה. אולי כך - בלי תכנון והגדרות - נבנים החיים. (כדברי ג'ון לנון זצ"ל, החיים הם מה שקורה לך כשאתה מתכנן תכניות אחרות.)

       

       

      וואלה, אני הולכת לעשות ניסוי חודש - לקבל את כל מי שמבקש חברות ולא להתייחס למי שמוריד אותי :-)

       

        27/5/09 12:29:

      צטט: oritb 2009-05-27 06:57:08

      צטט: אהוד-אמיר 2009-05-27 00:14:28

       

      אז קודם כל, בדף שלי לא מופיע מספר החברים. הסרתי פונקציה זו, וזה לא מעניין אותי. כשזה נוגע לחברים אמיתיים,  "מספר"  הוא בדיוק ההפך מ"מהות". כך שזה אף פעם, עוד מימי הראשונים בקפה, לא עניין אותי.

       

      שנית, אני מאשר כל פונה, אוטומטית. 

       

      שלישית,  כשמישהו מסיר אותי מרשימתו - אני אף פעם לא יודע על זה. 

       

      ושלישית פעם שניה - אם נשארת כאחת מבין מאה, מה זה אומר? בוודאי שזה לא אומר שום דבר על קשר אישי. 

       

      אני לא בטוח שרבים עסוקים בספירת מלאי מתמדת של הונם החברתי. אולי. אני - בטח שלא עושה את זה. "מספר" הוא ההיפך מ"מהות" גם בנוגע לקשרים וירטואליים. אני מחפש את המיוחדים. את הנבחרים שלי, שכותבים באופן שנותן לי סיבה להמשיך ולהחזיק מעמד פה.

      היי אהוד,

      גישתך שונה לשלי ובהחלט גורמת לי לחשוב מחדש על כמה מענייני החברים ולשקול שתי נקודות מבט שונות לשלי בעניין.

       

       

      • קודם כל, העובדה שמציק לי שאנשים מבטלים חבירטואליות עימי - מעידה שוב על חיבתי לתופעת המראה האחורית של מקלוהן - לפיה, אני (ברור שרק אני) שופטת תופעות חדשות לפי אמות מידה ישנות - כך גם עם חבירטואלים - חלק משמעותי מהמתחים, אי ההבנות והאכזבות סביב החבירטואלים נובע מכך שאנחנו מתעקשים להדביק למערכות היחסים הוירטואליות האלו - ערכים מהעולם האמיתי. וזה לא! אז אולי הגיע הזמן להפסיק להיעלב ...או לפחות לאמץ את הגישה "זה לא אני, זה הם" :-)

       

       

       

      • גם גישתך לאישור אוטומטי של חברות - שונה מזו שלי...אישור אוטומטי מנוגד לערכי החברות האמיתיים. אני מודה שעם עליית מספר חבירטואליי התחלתי גם להיות בררנית יותר באישור חבירטואליות. מעבר לשולחי ספאם שאני מוחקת (אם כי לא את כולם - מחלקם אני ממש אוהבת לקבל עדכונים), אני גם מסננת כאלה עם יותר מדי חברים (בהשאלה מהעולם האמיתי - אני לא ממש חשובה למשתמש אם אני אחת מיני מאוד ואלפי חבירטואלים...אבל למה זה בכלל אכפת לי בוירטואליה?) וגם כאלה שלא נראים לי מעניינים מספיק (מה אכפת לי בעצם אם מישהו רוצה לקבל עדכונים מהבלוג שלי - כל עוד הוא לא שולח ספאם?) - זה עניין די מתנשא - ואני אצטרך לפתור אותו...כך שנשאר הסוג האחרון - אלה ש"לא בא לי" - דווקא עם אלה זה הכי לגיטימי - לא תמיד צריכה להיות סיבה טובה, ובראש ובראשונה - זו החלטה שלי וחבירטואליות שיש לי חלק בה (או לא)

       

       

      ולסיום, תודה על הפידבק - הוא מאוד מעניין ומהנה :-)

      את מבינה - זה גם עובד הפוך: אם את לא ממש חשובה לחבירטואל איקס, למה שהוא יהיה חשוב לך?

      ויותר מזה: אין סיכוי שהוא יוכל להיות חשוב לך. אין לנו מספיק שעות ביממה כדי לפתח מערכת יחסים משמעותית, מתגמלת, מספקת וכו', עם כל חבירטואל. זה בלתי אפשרי. לכן, וביודעי א-פריורי שזה המצב, אני כלל לא מתייחס לפונקציה השרירותית הזו, "חברים" בקפה. אני מפתח חברויות איך שיוצא. על הדרך. ואולי זו הדרך הכי טובה. אולי כך - בלי תכנון והגדרות - נבנים החיים. (כדברי ג'ון לנון זצ"ל, החיים הם מה שקורה לך כשאתה מתכנן תכניות אחרות.)

       

        27/5/09 06:57:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-05-27 00:14:28

       

      אז קודם כל, בדף שלי לא מופיע מספר החברים. הסרתי פונקציה זו, וזה לא מעניין אותי. כשזה נוגע לחברים אמיתיים,  "מספר"  הוא בדיוק ההפך מ"מהות". כך שזה אף פעם, עוד מימי הראשונים בקפה, לא עניין אותי.

       

      שנית, אני מאשר כל פונה, אוטומטית. 

       

      שלישית,  כשמישהו מסיר אותי מרשימתו - אני אף פעם לא יודע על זה. 

       

      ושלישית פעם שניה - אם נשארת כאחת מבין מאה, מה זה אומר? בוודאי שזה לא אומר שום דבר על קשר אישי. 

       

      אני לא בטוח שרבים עסוקים בספירת מלאי מתמדת של הונם החברתי. אולי. אני - בטח שלא עושה את זה. "מספר" הוא ההיפך מ"מהות" גם בנוגע לקשרים וירטואליים. אני מחפש את המיוחדים. את הנבחרים שלי, שכותבים באופן שנותן לי סיבה להמשיך ולהחזיק מעמד פה.

      היי אהוד,

      גישתך שונה לשלי ובהחלט גורמת לי לחשוב מחדש על כמה מענייני החברים ולשקול שתי נקודות מבט שונות לשלי בעניין.

       

       

      • קודם כל, העובדה שמציק לי שאנשים מבטלים חבירטואליות עימי - מעידה שוב על חיבתי לתופעת המראה האחורית של מקלוהן - לפיה, אני (ברור שרק אני) שופטת תופעות חדשות לפי אמות מידה ישנות - כך גם עם חבירטואלים - חלק משמעותי מהמתחים, אי ההבנות והאכזבות סביב החבירטואלים נובע מכך שאנחנו מתעקשים להדביק למערכות היחסים הוירטואליות האלו - ערכים מהעולם האמיתי. וזה לא! אז אולי הגיע הזמן להפסיק להיעלב ...או לפחות לאמץ את הגישה "זה לא אני, זה הם" :-)

       

       

       

      • גם גישתך לאישור אוטומטי של חברות - שונה מזו שלי...אישור אוטומטי מנוגד לערכי החברות האמיתיים. אני מודה שעם עליית מספר חבירטואליי התחלתי גם להיות בררנית יותר באישור חבירטואליות. מעבר לשולחי ספאם שאני מוחקת (אם כי לא את כולם - מחלקם אני ממש אוהבת לקבל עדכונים), אני גם מסננת כאלה עם יותר מדי חברים (בהשאלה מהעולם האמיתי - אני לא ממש חשובה למשתמש אם אני אחת מיני מאוד ואלפי חבירטואלים...אבל למה זה בכלל אכפת לי בוירטואליה?) וגם כאלה שלא נראים לי מעניינים מספיק (מה אכפת לי בעצם אם מישהו רוצה לקבל עדכונים מהבלוג שלי - כל עוד הוא לא שולח ספאם?) - זה עניין די מתנשא - ואני אצטרך לפתור אותו...כך שנשאר הסוג האחרון - אלה ש"לא בא לי" - דווקא עם אלה זה הכי לגיטימי - לא תמיד צריכה להיות סיבה טובה, ובראש ובראשונה - זו החלטה שלי וחבירטואליות שיש לי חלק בה (או לא)

       

       

      ולסיום, תודה על הפידבק - הוא מאוד מעניין ומהנה :-)

        27/5/09 00:14:

      צטט: oritb 2009-05-24 00:38:52


       

      שתי הנקודות הראשונות, אכן מאוששות את גישתי לחבירטואלים ברשתות החברתיות.

      לגבי הנקודה השלישית - בעניין הצלקת - אכן, כשחבירטואלים מסירים אותך מרשימת חבריהם, תחילה - מבחינים במספר החברים שירד (נגיד במקום 310 יש פתאום רק 309), ואז אני מתחילה לשאול את עצמי - מי זה יכול להיות? בגלל שיש כל כך הרבה חבירטואלים - לפעמים יכולים לעבור גם כמה שבועות או יותר, עד שמבינים  שמשתמש כזה או אחר היה פעם חבירטואלי - והיום הוא לא. אם לוקח כמה שבועות להבין את זה, אני מניחה שזיהוי אותה זהות לא כל כך משנה, אבל אם זה מישהו שהערכתי את דעותיו וכתיבתו ואהבתי לקרוא - בהחלט מתלווה לידיעה רגש של תמיהה - למה הוא הסיר אותי מהרשימה שלו? אני מודה שזה קצת מנחם כשאני נתקלת יותר ויותר במבצעי הפסח האלה שתוקפים חבירטואלים שלך. אתה חוזר לעמוד הבית שלהם ומבחין שבמקום 615 חברים יש להם רק 100...כשזה קורה הפוך (ז"א, הם השאירו אותי כחבירטואלית אבל אני רואה שכעת יש להם רק איזה 100 חברים...זה אפילו משמח :-)

       

      אז קודם כל, בדף שלי לא מופיע מספר החברים. הסרתי פונקציה זו, וזה לא מעניין אותי. כשזה נוגע לחברים אמיתיים,  "מספר"  הוא בדיוק ההפך מ"מהות". כך שזה אף פעם, עוד מימי הראשונים בקפה, לא עניין אותי.

       

      שנית, אני מאשר כל פונה, אוטומטית. לא מעניין אותי מי הוא, ואני ב-99% מהמקרים מסמן אופצייה של "לא לקבל עדכון על כתיבתו". לעומת זאת, אם אני הוא היוזם, ולבדי מצאתי את אותו אדם ככותב מוכשר, רגיש, שנון, מה שלא יהיה - כל הרעיון שבבקשת חברות הוא על מנת לקבל עדכונים על כתיבתו. אם מזה תצמח חברות אחרת, מה טוב, למרות שאני ריאלי, ויודע שחברים יש רק באגד. ושהחברים היחידים שלי היום - כמעט היחידים - הם ההורים של החברות של הבת שלי, מהגן.

       

      שלישית,  כשמישהו מסיר אותי מרשימתו - אני אף פעם לא יודע על זה. זה עוד לא קרה לי. ואני מאמין שאם זה יקרה, אפילו לא אדע על זה, כי מה הסיכוי שאגיע לדפו של אדם שביקש ממני חברות לפני תרפפ"ו שנות-אינטרנט? הרי אף פעם לא ביקרתי אצלו.

       

      ושלישית פעם שניה - אם נשארת כאחת מבין מאה, מה זה אומר? בוודאי שזה לא אומר שום דבר על קשר אישי. זה אולי אומר שמדי פעם הוא (או היא) יציץ במה שאת כותבת, ואולי יגיב. קשר כזה רופף וקלוש - אני לא יודע איך לכנותו. אפילו הכינוי "חבירטואל" לא הולם אותו, כי הוא כולל את השם "חבר", ו- מה אגיד, זה לא ממש זה.

       

      מה שתמיד משאיר אותי בשאלה - מה עדיף? מעט חברים איתם אתה נמצא בקשר שוטף ומגיב באופן קבוע על התכנים שלהם? או הרבה חברים - כי בסך הכל, יש הרבה שאני חברה שלהם כי הם כותבים מעניין וזאת הדרך שלי להתעדכן על התכנים שלהם?

       

      טוב, אבל כמה זה "הרבה"? אני מודה, אין לי חיים, רק האינטרנט, אבל יש גבול ליכולת האנושית לספוג היצף מוחי בקטעים דמויי קונפטי. 

       

      אני לא בהכרח מגיבה (כי אני לא אוהבת להגיב בכתב - ולכן אני כל כך מחבבת את הכוכבים ד"א), ומעציב אותי לראות שזה הקריטריון על פיו אנשים שוקלים אם להישאר בחבירטואליות או לא.

       

      אני לא בטוח שרבים עסוקים בספירת מלאי מתמדת של הונם החברתי. אולי. אני - בטח שלא עושה את זה. "מספר" הוא ההיפך מ"מהות" גם בנוגע לקשרים וירטואליים. אני מחפש את המיוחדים. את הנבחרים שלי, שכותבים באופן שנותן לי סיבה להמשיך ולהחזיק מעמד פה.

       

       

        25/5/09 08:26:

      צטט: 3d 2009-05-25 07:57:29


      ...אני חושבת שכיום, כשהאינטרנט כבר כל כך מפותח וקשרים אינטרנטיים כבר כל כך שכיחים, אפשר בקלות לחלק גם חברים אינטרנטיים לתת -הגדרות.

       

      אני מבינה שיש אנשים עם שיקולים מאוד שונים בבחירת חברים- ומבינה גם את הרצון והעניין להיות בקשר עם הרבה אנשים- כי באמת יש פה כל כך הרבה אנשים מרתקים, ולכן ממש לא באה בביקורת, רק חושבת שלי זה פחות מתאים....

       

      היי דנה,

      תודה על התגובה :-)

      אהבתי במיוחד את ההתייחסות השונה שלך לעניין החברים ולמרות זאת את הקבלה שבחברויות מסוג אחר.

      נראה לי שיש הרבה טעם בתת חלוקה של מונח החברות...אולי כמו שניתן היום לסווג כתובות בדואל לקבוצות, כך ניתן יהיה בעתיד לארגן קבוצות של: מכירה במציאות, חבירטואלית בנפש, קוראת עדכונים, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה :-)

      לילה טוב :-)

      אורית. 

        25/5/09 07:57:


      קודם כל סחתיין על מטבע הלשון החדש-מבריק!!

       אני חושבת שכיום, כשהאינטרנט כבר כל כך מפותח וקשרים אינטרנטיים כבר כל כך שכיחים, אפשר בקלות לחלק גם חברים אינטרנטיים לתת -הגדרות.

      בניגוד לתחושה שהקשרים באינטרנט שטחיים, אך ניתן להעמיק אותם על ידי שיחות טלפוניות והיכרות פנים מול פנים, אני חושבת שבמקרים מסויימים זה יכול להיות גם הפוך. אפשר להיכנס ישר לתוך הנשמה של בנאדם ולקבל טעימה ממקומות שבדרל כלל שמורים ולוקח זמן לחשוף בקשרים לא וירטואליים. אני נתקלת בבלוגים כל כך חושפניים שספק אם אותו אדם במפגש ראשון איתי היה חושף.

      מצד שני לעיתים חושפים באינטרנט צד מאוד מסויים, והרבה צדדים אחרים לא באים לידי ביטוי. אין ספק שמבלי לראות את המבט בעיניים, לשמוע את גוון הקול, ולקרוא את תנועות הגוף, משהו בתקשורת נהיה שטוח, אבל עדיין יש לאינטרנט את הכוח שלו.

       

      לגבי עניין החברים פה בקפה שהוזכר,הרבה או מעט, ומחיקת חברים. לכל אחד יש הגדרות ומערכת של ציפיות ממי שהוא מגדיר חבר פה. מחיקה קוראת בדרך כלל ברגע שהציפיות לא מסונכרנות וישנה אכזבה  אצל אחד הצדדים. הקלות הבלתי נסבלת של המחיקה, עושה את זה לכל כך פשוט, עד כדי זילות...וזה בסדר, זה חלק מעודף האופציות וההצפה שהעולם של היום מספק לנו.

       

      באופן אישי?

      אני מעדיפה לשמור על כמות מצומצמת של חברים. לדעת מי הם, מה הם כותבים. להשתדל להגיב אם יש לי מה להגיד. והייתי שמחה אם זה היה הדדי. עד כדי כך שאני בדרך כלל משתדלת לא לאשר חברים עם כמות חברים אסטרונומית, אם כי יש יוצאים מן הכלל.

      חברים שמעולם לא קראו מה יש לי לומר או מתעניינים בי באיזושהי צורה- אין להם זכות קיום מבחינתי, רק כדי שאהיה עוד מספר  ברשימת החברים שלהם.

      אני מבינה שיש אנשים עם שיקולים מאוד שונים בבחירת חברים- ומבינה גם את הרצון והעניין להיות בקשר עם הרבה אנשים- כי באמת יש פה כל כך הרבה אנשים מרתקים, ולכן ממש לא באה בביקורת, רק חושבת שלי זה פחות מתאים....

       

        24/5/09 00:38:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-05-23 23:38:49

      ...'' המשמעות לא נוצרת מעצם ההגדרה "חבר", אלא מבנייתו של קשר, מההתמדה, מההשקעה.'

      ...על עצמי אעיד, שכל קשר וירטואלי שהעמיק, גם מצא דרכו אל מחוץ לווירטואליה: אי-מיילים פרטיים (זה כבר מעיד על סוג של אמון), שיחות טלפון, ולבסוף - פגישות פיזיות.

       

      וכמובן, ישנם הקשרים שמתנתקים, אם מבלי משים אם באופן חד וכואב. זה כמו צלקת: אתה מסתכל בה בתמיהה יותר מאשר בכאב. היא מזכירה לך כאב שכבר התפוגג ותו לא, אם כי לעתים נדירות יגרום המבט בה - או הנגיעה בה - לעלייתו של הכאב הישן.

       היי אהוד,

       

      שתי הנקודות הראשונות, אכן מאוששות את גישתי לחבירטואלים ברשתות החברתיות.

      לגבי הנקודה השלישית - בעניין הצלקת - אכן, כשחבירטואלים מסירים אותך מרשימת חבריהם, תחילה - מבחינים במספר החברים שירד (נגיד במקום 310 יש פתאום רק 309), ואז אני מתחילה לשאול את עצמי - מי זה יכול להיות? בגלל שיש כל כך הרבה חבירטואלים - לפעמים יכולים לעבור גם כמה שבועות או יותר, עד שמבינים  שמשתמש כזה או אחר היה פעם חבירטואלי - והיום הוא לא. אם לוקח כמה שבועות להבין את זה, אני מניחה שזיהוי אותה זהות לא כל כך משנה, אבל אם זה מישהו שהערכתי את דעותיו וכתיבתו ואהבתי לקרוא - בהחלט מתלווה לידיעה רגש של תמיהה - למה הוא הסיר אותי מהרשימה שלו? אני מודה שזה קצת מנחם כשאני נתקלת יותר ויותר במבצעי הפסח האלה שתוקפים חבירטואלים שלך. אתה חוזר לעמוד הבית שלהם ומבחין שבמקום 615 חברים יש להם רק 100...כשזה קורה הפוך (ז"א, הם השאירו אותי כחבירטואלית אבל אני רואה שכעת יש להם רק איזה 100 חברים...זה אפילו משמח :-)

       

      מה שתמיד משאיר אותי בשאלה - מה עדיף? מעט חברים איתם אתה נמצא בקשר שוטף ומגיב באופן קבוע על התכנים שלהם? או הרבה חברים - כי בסף הכל, יש הרבה שאני חברה שלהם כי הם כותבים מעניין וזאת הדרך שלי להתעדכן על התכנים שלהם?

      אני לא בהכרח מגיבה (כי אני לא אוהבת להגיב בכתב - ולכן אני כל כך מחבבת את הכוכבים ד"א), ומעציב אותי לראות שזה הקריטריון על פיו אנשים שוקלים אם להישאר בחבירטואליות או לא.

       

        23/5/09 23:38:

      א

      תודה על המחמאה שבמתן לינק לפוסט שלי.

      ב

      אני מאשר כל פניה של חבר, ומוחק - תיקון, חוסם - מיד כששולחים אלי ספאם. עבורי אין שום משמעות רגשית בגדודי האנשים המבקשים את חברותי הוירטואלית. זה אקט טכני. המשמעות לא נוצרת מעצם ההגדרה "חבר", אלא מבנייתו של קשר, מההתמדה, מההשקעה.

       

      על עצמי אעיד, שכל קשר וירטואלי שהעמיק, גם מצא דרכו אל מחוץ לווירטואליה: אי-מיילים פרטיים (זה כבר מעיד על סוג של אמון), שיחות טלפון, ולבסוף - פגישות פיזיות.

       

      וכמובן, ישנם הקשרים שמתנתקים, אם מבלי משים אם באופן חד וכואב. זה כמו צלקת: אתה מסתכל בה בתמיהה יותר מאשר בכאב. היא מזכירה לך כאב שכבר התפוגג ותו לא, אם כי לעתים נדירות יגרום המבט בה - או הנגיעה בה - לעלייתו של הכאב הישן.

        10/5/09 00:43:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-05-09 20:52:18


       

      צטט: ענת** 2008-06-07 15:22:48

       

      צטט: oritb 2008-06-07 15:08:09

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

       

       

      לא מדוייק.

      יש לי חברים וירטואלים, אשר ברבות הימים פגשתי אותם בחיים האמיתיים ואז- נוצר מצב הזוי לחלוטין-

      אנחנו ממשיכים את החברות הוירטואלית שלנו כאילו ומעולם לא נפגשנו ומצד שני, יכולים מדי פעם לדבר בטלפון או להפגש ולנהל חברות אשר אינה קשורה לחלוטין לחברות הוירטואלית.

      מצב זה נובע לדעתי, מהעובדה שהוירטואליה מעניקה לנו מימד אחר, אשר לא תמיד שייך לחיים האמיתיים והחברויות אשר נוצרות בין הוירטואלים ממשיכות להתקיים בדיוק באותו אופן בו התקיימו לפני המפגש האמיתי, כי הדמויות נתפסות כישויות נפרדות מהאדם העומד מולך.

          

       

       

       יש לי חבירטואלים שעמם נפגשתי. או דיברתי בטלפון. לא אחד ולא שניים. לעתים לא הגיע כלום בעקבות המפגש או השיחה - וזה היה ממש בסדר, כי אף אחד לא חש כנראה צורך בכך. והמעניין הוא שהקשר הווירטואלי נמשך. בלי שינוי משמעותי. אני לא יודע איך הדבר נראה מהצד שלהם (אולי יום אחד אשאל), אבל מצדי הקשר איתם קיבל נפח, התמצק, נוצרה מהות אחרת, נוכחות שאולי אין בה מחויבות, אבל בלי ספק יש בה יותר היכרות. וההיכרות הזו לעתים יוצרת בעיני רוחי טיפוס שונה לחלוטין מזה שהכרתי בבלוג. וזה כל כך מוצא חן בעיני. (כרגע אני יכול לחשוב על לפחות ארבעה חברים כאלה - שניים בנים ושתיים בנות. כלומר נשים.) דיברנו, היה נעים, עם חלקם גם נפגשתי, כרגע אין לזה המשך, אולי יהיה - והצפייה שלי בפוסטים שלהם מעורבת - מעת הפגישה או השיחה ואילך - בידיעה הנעימה שאני מכיר קצת יותר טוב את האדם שתקתק את זה. אולי לא ירדתי לנבכי נפשו וכו', אבל משהו ממנו נחשף אלי, והאנושיות הזו מקנה עושר, צבעוניות, לכל ביפס שיגיע ממנו מכאן ואילך.

       

       כן. זה בהחלט יותר מורכב ממה שתיארתי בהתחלה. גם אני מכירה את המצבים האלה של חבירטואלים שנשארים חבירטואלים + יחס קצת יותר חמים בעקבות היכרות פנים אל פנים.

      בסופו של דבר, למרות ההגדרות, נראה כאילו הדבר הכי אמין הוא לשאול את האדם - "האם אתה מחשיב את השני כחבר, או לא?" כמה שזה סובייקטיבי, יש משהו הרבה יותר אנושי בשאלה כזו, המלווה בהרגשה האישית של האדם עצמו, מאשר היצמדות להגדרות נוקשות שלא תקפות באופן אחיד עבור כל אחד.

      ממשיכה לחשוב על זה...
        9/5/09 20:52:

       

      צטט: ענת** 2008-06-07 15:22:48

       

      צטט: oritb 2008-06-07 15:08:09

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

      אז, מצב כזה הופך להיות זהה למצב חברי בו קודם מכירים מישהו פיסית, ואז ממשיכים קשר עימו באמצעים וירטואלים (נגיד, אבל רק נגיד, בגלל שהיא עברה לאוסטרליה).

      כאילו שיש מין החתמה כזאת (או הכשר) למצב של חברות במידה והיה או מתחיל גם קשר פיסי. כך שחבר אמיתי, לא יכול להפוך לחבירטואל - כי תמיד יהיה את הרקע הפיסי של מערכת היחסים.

      אז לא נראה לי שיש סתירה בתיאוריה...(או שאולי פספסתי את הסתירה?)

      Does it make sense?

       

       

      לא מדוייק.

      יש לי חברים וירטואלים, אשר ברבות הימים פגשתי אותם בחיים האמיתיים ואז- נוצר מצב הזוי לחלוטין-

      אנחנו ממשיכים את החברות הוירטואלית שלנו כאילו ומעולם לא נפגשנו ומצד שני, יכולים מדי פעם לדבר בטלפון או להפגש ולנהל חברות אשר אינה קשורה לחלוטין לחברות הוירטואלית.

      מצב זה נובע לדעתי, מהעובדה שהוירטואליה מעניקה לנו מימד אחר, אשר לא תמיד שייך לחיים האמיתיים והחברויות אשר נוצרות בין הוירטואלים ממשיכות להתקיים בדיוק באותו אופן בו התקיימו לפני המפגש האמיתי, כי הדמויות נתפסות כישויות נפרדות מהאדם העומד מולך.

       

       

       

       

       יש לי חבירטואלים שעמם נפגשתי. או דיברתי בטלפון. לא אחד ולא שניים. לעתים לא הגיע כלום בעקבות המפגש או השיחה - וזה היה ממש בסדר, כי אף אחד לא חש כנראה צורך בכך. והמעניין הוא שהקשר הווירטואלי נמשך. בלי שינוי משמעותי. אני לא יודע איך הדבר נראה מהצד שלהם (אולי יום אחד אשאל), אבל מצדי הקשר איתם קיבל נפח, התמצק, נוצרה מהות אחרת, נוכחות שאולי אין בה מחויבות, אבל בלי ספק יש בה יותר היכרות. וההיכרות הזו לעתים יוצרת בעיני רוחי טיפוס שונה לחלוטין מזה שהכרתי בבלוג. וזה כל כך מוצא חן בעיני. (כרגע אני יכול לחשוב על לפחות ארבעה חברים כאלה - שניים בנים ושתיים בנות. כלומר נשים.) דיברנו, היה נעים, עם חלקם גם נפגשתי, כרגע אין לזה המשך, אולי יהיה - והצפייה שלי בפוסטים שלהם מעורבת - מעת הפגישה או השיחה ואילך - בידיעה הנעימה שאני מכיר קצת יותר טוב את האדם שתקתק את זה. אולי לא ירדתי לנבכי נפשו וכו', אבל משהו ממנו נחשף אלי, והאנושיות הזו מקנה עושר, צבעוניות, לכל ביפס שיגיע ממנו מכאן ואילך.

        8/5/09 17:43:


      אדם לאדם זאב.בשם  מדרש "בית יצחק" אדם שלעצמו לבדו הוא זאב.אדם בודד זה זאב מסוכן.

      מטבענו אנו  אוהבים חברה.בתנ"ך  איוב ושלושת רעיו  התלמוד מונה את מעלותם :או חבר כמותם או מוות .

      זהוי הגדרה אחת מני רבות

      ישנם חברים שאנו צריכים משהו  הוי יש לי חבר העניין סגור.ויש חבר ששנים לא נפגשים אך החברות בינהם היא  בקשר מכתבים טלפונים וכד'       וישנם חברים פשוט.ספרים. המה החברים הטובים ביותר אתה יכול לסחוב אותם לכל מקום ובכל מקום תפגוש אותם אלה החברים שלי בברכות חברים 

        28/3/09 14:10:

      צטט: pianistal 2009-03-28 11:25:10


      פוסט מעניין ומעורר מחשבה. :)*

      מה בדבר הקטיגוריה- חברים על בסיס עניין (תרבותי למשל)  או חברים הקשורים בנטוורקינג או יחסי עבודה משותפים?

      הרי גם במציאות הם קיימים וגם ברשת.

       

      מבחינת פוסט זה, כל החברים כולם נחלקים לשניים - אלו שמכירים בחיים האמיתיים (=החברים) ואלו שמכירים רק באמצעות המדיום הוירטואלי  (=החבירטואלים). לכן, העניין סביבו חלה החברות אינו משנה. כל עוד יהיו אלה אנשים שהיו לנו איתם מפגשים בחיים האמיתיים - פנים מול פנים - הם פוטנציאלית יכולים להיות חברים (אם יעמדו בארבעת התנאים שפורטו לעיל). אלו שהיו ונשארו וירטואלים - לעולם יהיו חבירטואלים בלבד.

        28/3/09 11:25:


      פוסט מעניין ומעורר מחשבה. :)*

      מה בדבר הקטיגוריה- חברים על בסיס עניין (תרבותי למשל)  או חברים הקשורים בנטוורקינג או יחסי עבודה משותפים?

      הרי גם במציאות הם קיימים וגם ברשת.

        20/3/09 23:14:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-03-20 14:33:17

      ההדדיות! רק ההדדיות! אם מישהי חושבת שאני חברה שלה, ואני ממש לא חושבת ככה- זה הופך להיות מטריד, כי הציפיות שלה מרחיקות שחקים... זו לא חברות!

      אני מתכוונת לחברות של לצלוח יחד את החיים- לתמוך, להיות שם, לשיחות נפש,

       

      אבל...האם כל חברות צריכה להיות מעוגנת במטרה כל כך מחייבת של לצלוח את החיים? ומה עם חברות לשם חברה, לבילויים, לתקופה מסויימת בחיים ולמיקום מסויים בו גרים? בעיני לכל אלה יש מקום.

       

      זה חייב להיות הדדי. אם מישהו מאבד עניין או מתנתק- זה לא הדדי! זה ידעך! זו לא חברות או שהיא היתה ונגמרה!

       

      בזה את צודקת. כי בסופו של דבר אם אין הדדיות, החברות לא תחזיק מעמד הרבה זמן. 

       

      שבת שלום לך ויאללה לילה טוב אוסטרליה! מה השעה שם ?

       

      עכשיו, בוקר :-) 

       

       

       

        20/3/09 14:33:


      לדעתי רק ההדדיות תחזיק מעמד, פה אני בהחלט מגיבה למי שהגיב אצלי (איתך לא התחשבנתי, ראית)

      אבל לא בצורה מאולצת. שונאת את האילוץ כאן. אם לא מעניין לי, לא קראתי, לא מצא חן בעיניי- למה להגיב בכוח?

      פה בקפה צריכים להבין שמדד הצפיות הוא מדד טוב למי בא לבקר אותך- ולא הכוכבים ובטח לא תגובות של לצאת ידי חובה.

       

      בחזרה לנושא- ההדדיות! רק ההדדיות! אם מישהי חושבת שאני חברה שלה, ואני ממש לא חושבת ככה- זה הופך להיות מטריד, כי הציפיות שלה מרחיקות שחקים... זו לא חברות!

      אני מתכוונת לחברות של לצלוח יחד את החיים- לתמוך, להיות שם, לשיחות נפש,

      זה חייב להיות הדדי. אם מישהו מאבד עניין או מתנתק- זה לא הדדי! זה ידעך! זו לא חברות או שהיא היתה ונגמרה!

       

      שבת שלום לך ויאללה לילה טוב אוסטרליה! מה השעה שם ?

       

        20/3/09 03:40:

      צטט: עדנה כהן קדוש 2009-03-19 16:15:36

      ...יש רק כלל אחד שמחזיק חברות-

      הדדיות!

      הדדיות, הדדיות ורק הדדיות!

      כל דבר אחר- זו לא חברות!

      רק בהדדיות יש גם את המחויבות-

      וחברים בהחלט נמדדים ונבחנים בזה!

      אומרים אין להעמיד חברים במבחן- זה לא נכון!

      הם ועוד איך צריכים לעמוד במבחן ההדדיות!

      שלום לחברה עדנה (לפתע אופפת אותי תחושת קיבוץ חמימה :-)

      תודה על התגובה.

      עניין ההדדיות אכן מעורר מחשבות. אני בזמנו חשבתי כי הדדיות היא לא הכרח בהגדרת חברות - כלומר, יכול להיות שבין שניים, אחד מגדיר את השני חבר ואילו השני לא...זה נובע בעיקר מהגדרות שונות של חברות - כל אחד לפי תפיסתו את הנושא. עדיין - עבור מי שהגדיר את השני כחבר - הוא נחשב חבר - מכיוון שבעיני - זה בסופו של דבר, עניין מאוד סובייקטיבי. 

      דווקא בקפה, יש הד לעניין ההדדיות, שכן, מספיק שאחד מהשניים לא מעוניין בחברות ומבטל אותה - ואז הקשר בין השניים נמחק. השאלה האם זה גם עומד במבחן המציאות...

      שבת שלום,

      אורית. 

       

        19/3/09 16:15:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2008-06-11 01:55:10

      אורית,

      חבר מפורש בסוד האותיות כמי שחב ברישא - סוג של חבירה ומחוייבות

      ידיד לעומת זה- הוא מי שמושיט יד ומושטת לעברו יד. כשהושטת הידיים מופסקת , נוצר ה -די - לא עוד הדדיות.

      הדדיות- כבר מפורשת אחרת, כהד דואלי.

      ועל המונח החדש שטבעת כאן, קבלי ח"ח ממני.

       

      מה שכתוב כאן, אורית (וניצה) זה נפלא!

      חבר שווה חב

      וזה ממש לא משנה מה המסגרת בה מתקיימת החברות הזו- טלפון, מחשב או פגישה.

      יש רק כלל אחד שמחזיק חברות-

      הדדיות!

      הדדיות, הדדיות ורק הדדיות!

      כל דבר אחר- זו לא חברות!

      רק בהדדיות יש גם את המחויבות-

      וחברים בהחלט נמדדים ונבחנים בזה!

      אומרים אין להעמיד חברים במבחן- זה לא נכון!

      הם ועוד איך צריכים לעמוד במבחן ההדדיות!

       

      כתבתי על קצה המזלג.

       

      יום טוב לך חברה מהקפה...

       

        17/3/09 03:45:
      ועוד זווית מעניינת על ההבדל בין חברים אמיתיים לחבירטואלים בפוסט של אהוד-אמיר : על מחוייבות בעולם הוירטואלי
        11/12/08 22:48:

      צטט: מתרשמת 2008-12-11 18:15:55

      היום התמזל מזלי והגעתי לקרוא בבלוג - מדהים! מקסים! מלהיב! תודה רבה רבה!!

      תודה למתרשמת :-)

       

        11/12/08 18:15:
      היום התמזל מזלי והגעתי לקרוא בבלוג - מדהים! מקסים! מלהיב! תודה רבה רבה!!
        23/6/08 04:17:

      אני מודה שזה קצת מוזר שאני כובת לעצמי - אבל צצה לי מחשבה שמאוד קשורה לדיון אז...

       

      החבירטואלים ברשתות החברתיות, הם עוד צעד שעושה האינטרנט לכיוון הטלפון הנייד. בעוד שאחת התכונות הבולטות של הטלפן הנייד היא הקישור המיידי לאנשים ספציפיים (לרוב אלו שכבר ממילא נמצאים ברשימת ה- contacts שבמכשיר הנייד, אותם אנו מכירים במציאות), או לפחות הידיעה שהם נמצאים ב"מרחק" לחיצה על מקש, מהות האינטרנט היא שיטוט אינדיבידואלי במרחב וירטואלי, שזה לעתים קרובות תלוש למדי מהרגשת המציאות. הרשתות החברתיות מדגישות את הנדבך החברתי שקרוב יותר למציאות על ידי חיקוי הסיטואציה הקיימת באופן טבעי בטלפון הנייד.

      עוד צעד בדרך ל- convergence ...

      הלו?

      בקשתך תכובד, נעשה מאמץ, לגבי הסלנג כמובן.

      ובינתיים,

      שלום ותודה

       

        11/6/08 10:19:

       אני רואה איך אוסטרליה מתחילה להשפיע עלייך...

       

      את יודעת שבספרי הטראקים ומסלולי טיפוס של אוסטרליה וניו זילנד למסלול קשה במיוחד הם נוטים לקרוא בביטוי העדין: A very challenging route....

       

      אתה יוצא לטיפוס מבסוט שיש משהו "מאתגר" ואז מגלה לאיזה *הרפתקאה* הכנסת את עצמך...צוחק

       

      צטט: oritb 2008-06-11 05:38:33

      רן,

      התבלבלת בטרמינולוגיה -

      "אתגר" לא "בעיה".

      עכשיו לך ותמצא פתרון - טכנולוג שכמותך :-)

       

      נ.ב.

      אהבתי את "חברקישוט", אבל לדעתי אין לו זכות קיום בזכות עצמו - כי הוא בעצם חבירטואל. ואתה - ממשיך לייחס יותר מדי משקל לחבירטואלים...

       

      אורית.

      צטט: ranpergamin 2008-06-10 10:01:06

      אני אסביר לך איפה הבעיה שלי עם העניין בעקבות מה שכתבת ומה שאני כתבתי בפוסט שלי.

       

      בזמן שאולי מישהו אחר מעוניין להוסיף אותי ל FAVOURITIES שלו, גם הוא/היא לא ממש מתעניין בי אישית או מתעניין בתכנים שאני כותב, אני לא בהכרח מעוניין בו.

       

      מכיוון שהמערכות החברתיות האינטרנטיות האלה מכריחות את האקט הזה להיות דו צדדי, אז חופש הבחירה בידי הוא להחליט שאני לא רוצה שמישהו יופיע ב FAVOURITIES שלי אם לא בחרתי אותו, ויחד עם זאת אין לי שום בעיה שאני אופיע ב FAVOURITIES שלו..

       

      ולכן, כל עוד ההדדיות הזאת ברשתות החברתיות חייבת להתקיים יש שני צדדים, ולדעתי כאשר כבר יש שני צדדים שניהם צריכים להיות חבירטואלים.

       

      וכדי להיות חבירטואלים הם צריכים, לדעתי, איזה מינימום של היכרות, ותקשרות בשביל להרגיש שהם מעוניינים להיות חבריטואלים.

       

      ולכן יש חבירטואלים וחברקישוט. אני לא רוצה להיות חברקישוט של אנשים אחרים ולאשר להם את זה. אולי זה עניין טכני פשוט שאפשר לפתור.. כי אחרי הכל, כאן בעולם הוירטואלי, זה הכל תוכנה ומילים.. ;-)

       

      רן

       

       

        11/6/08 08:02:

      היי עמיר,

       

      חשבתי עוד על מה שכתבת לבסוף

      ואם - חברים היום ממלאים עבורנו פונקציות שמשפחה מילאה בעבר (ז"א חברים = משפחה), האם ניתן לומר שחבירטואלים הם החברים החדשים?

       

      אורית.

      צטט: עמיר 2008-06-09 15:03:44

       

      ...לבסוף - האם משפחה היא בהכרח קשר-דם? נדמה לי שגם כאן, כמו בנושא החברויות, ההגדרה לא תמיד ברורה.

       

       

        11/6/08 06:48:

       :-)

       

      צטט: plonk 2008-06-11 06:42:31

      okay...gday

       

      גדיי?

      yeah, that seems to be okay

        11/6/08 06:42:

      okay...gday

       

      גדיי?

      yeah, that seems to be okay

       

      and it reminds me, friends from israel told me it's

      חג הגז

      here at shteitl the guys say

      חג הגייז

      lol

       

      צטט: oritb 2008-06-11 06:30:13

      Totally freezing !!!

       

      והגדיי?

      צטט: plonk 2008-06-11 06:11:10

      agree... that's why i said there is no right or wrong

      just matter of where we're coming from

       

      and as one coming from mel...happy with my luvly 16 here

      though am aware 16 for some people is freezing  lol

       

      cheers

       

        11/6/08 06:30:

      Totally freezing !!!

       

      והגדיי?

      צטט: plonk 2008-06-11 06:11:10

      agree... that's why i said there is no right or wrong

      just matter of where we're coming from

       

      and as one coming from mel...happy with my luvly 16 here

      though am aware 16 for some people is freezing  lol

       

      cheers

        11/6/08 06:11:

      agree... that's why i said there is no right or wrong

      just matter of where we're coming from

       

      and as one coming from mel...happy with my luvly 16 here

      though am aware 16 for some people is freezing  lol

       

      cheers

       

      צטט: oritb 2008-06-11 05:54:22

      היי גדיי (ככה, עם שני י'?)

      כתבת יפה, ואין לי הרבה על מה להגיב כרגע, פרט לעובדה שבעקבות קריאת תגובתך התחברה לי עוד נקודה:

       

      הפנית את תשומת לבי לחלוקת חבריך על בסיס תוכני משהו (חברי נפש, עבודה, תחומי עניין... - אני לא בטוחה ש"תוכני" היא הגדרה הולמת - אבל bear with me שניה), בעוד שהאבחנה שאני עשיתי בפוסט מתבססת על הבדל בקשר שהוא תוצאה של מדיום שונה: פיסי (נטול מדיום) לעומת מקוון (באמצעות האינטרנט)

       אלו שתי אבחנות לגיטימיות ומקבילות - הן לא סותרות אחת את השניה (אולי יהיה גם מעניין לשים אותם ביחד על מטריצה אחת)

      כך שבעצם הכיוון ממנו אני מגיעה מחדד שוב את האמרה של מקלוהן החביבה עלי - המדיום הוא המסר...(קפצתי קצת רחוק - ואני כותבת על זה הרבה בדוקטורט שלי - אבל נשאיר את זה לפעם אחרת).

       

      וד"ש למלבורן (לא קפוא אצלכם עכשיו? שאלה אורית בעודה מתחממת מקרני השמש ביום קייצי למדי, 24 מעלות בטמפרטורה יציבה לאורך יום שלם!)

       

      צטט: plonk 2008-06-10 10:55:52

      נסיון נחמד לעשות סדר בבלאגן תחת מעטה לוגי אבל לטעמי יש כאן, לכאורה, כמה משפטי אמת אשר אינם מתבססים על משפטי אמת, או אכסיומות, מה שהופך את המגדל למגדל בבל.

      ...

      חלוקת החברים הוירטואלים שלי מתפרשת כמו החברים הממשיים-פיזיים או איך שתקראי לזה. וכך, כמו שציינתי שיש חבר לקפה, חבר לעבודה וכו', גם בוירטואליה יש לי חברי נפש, חברים לבלוג, חברים לכוכבים (שאין לי) חברים לתחביב (קהילות למשל) וכו'.

       

      בסופו של דבר חיתוך החברים שלי לא נובע מוירטואליותם או לא, כך שאין בהיותם וירטואלים להעיד על קירבת הקשר בינינו.

       

      ובא לאוז גואל. גדיי.

      :)

       

       

        11/6/08 06:03:

      מקסים!

      אפשר גם באנגלית?

       

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-06-11 01:55:10

      אורית,

      המינוחים וההסברים שלך מרתקים.

      במקרה שלי, אחותי היא חברתי הטובה ביותר, משפט כמו "דם סמיך ממיים" נכון לגבי יותר מאשר "טוב שכן קרוב מאח רחוק".

      יש את ה"אחוקים"- חברים "כמו אחים" שלא הזכרת.

      "אחי" "אחותי"- שמקוטלג לצעירים בעיקר בצבא ומעיד על חברות ואחווה.

      אבל את ההפתעה קיבלתי כשהצצתי במקום אחר.

      חבר מפורש בסוד האותיות כמי שחב ברישא - סוג של חבירה ומחוייבות

      ידיד לעומת זה- הוא מי שמושיט יד ומושטת לעברו יד. כשהושטת הידיים מופסקת , נוצר ה -די - לא עוד הדדיות.

      הדדיות- כבר מפורשת אחרת, כהד דואלי.

      ועל המונח החדש שטבעת כאן, קבלי ח"ח ממני.

       

       

        11/6/08 06:01:

      תודה נגה!

      הנה אני באה :-)

       

      צטט: נ ג ה 2008-06-10 23:43:43

      ...אז תגידירי לאן שאת רוצה. זוכרת לך שאמרת שבלילות את פה... תבואי נתחבר

       

        11/6/08 05:59:

      פוסט יפה ואופטימי. תודה!

       

      אני אמשיך לחשוב על ההגדרות, המשמעויות וההבדלים.

       

      צטט: neri 2008-06-10 14:41:29

      והנה עוד נקודת ייחוס למשמעות של יחסים והשאלה ל"אמתיות" שלהם:

       

      מגדל האור שלי

       

       

       

       

        11/6/08 05:54:

      היי גדיי (ככה, עם שני י'?)

      כתבת יפה, ואין לי הרבה על מה להגיב כרגע, פרט לעובדה שבעקבות קריאת תגובתך התחברה לי עוד נקודה:

       

      הפנית את תשומת לבי לחלוקת חבריך על בסיס תוכני משהו (חברי נפש, עבודה, תחומי עניין... - אני לא בטוחה ש"תוכני" היא הגדרה הולמת - אבל bear with me שניה), בעוד שהאבחנה שאני עשיתי בפוסט מתבססת על הבדל בקשר שהוא תוצאה של מדיום שונה: פיסי (נטול מדיום) לעומת מקוון (באמצעות האינטרנט)

       אלו שתי אבחנות לגיטימיות ומקבילות - הן לא סותרות אחת את השניה (אולי יהיה גם מעניין לשים אותם ביחד על מטריצה אחת)

      כך שבעצם הכיוון ממנו אני מגיעה מחדד שוב את האמרה של מקלוהן החביבה עלי - המדיום הוא המסר...(קפצתי קצת רחוק - ואני כותבת על זה הרבה בדוקטורט שלי - אבל נשאיר את זה לפעם אחרת).

       

      וד"ש למלבורן (לא קפוא אצלכם עכשיו? שאלה אורית בעודה מתחממת מקרני השמש ביום קייצי למדי, 24 מעלות בטמפרטורה יציבה לאורך יום שלם!)

       

      צטט: plonk 2008-06-10 10:55:52

      נסיון נחמד לעשות סדר בבלאגן תחת מעטה לוגי אבל לטעמי יש כאן, לכאורה, כמה משפטי אמת אשר אינם מתבססים על משפטי אמת, או אכסיומות, מה שהופך את המגדל למגדל בבל.

      ...

      חלוקת החברים הוירטואלים שלי מתפרשת כמו החברים הממשיים-פיזיים או איך שתקראי לזה. וכך, כמו שציינתי שיש חבר לקפה, חבר לעבודה וכו', גם בוירטואליה יש לי חברי נפש, חברים לבלוג, חברים לכוכבים (שאין לי) חברים לתחביב (קהילות למשל) וכו'.

       

      בסופו של דבר חיתוך החברים שלי לא נובע מוירטואליותם או לא, כך שאין בהיותם וירטואלים להעיד על קירבת הקשר בינינו.

       

      ובא לאוז גואל. גדיי.

      :)

       

        11/6/08 05:38:

      רן,

      התבלבלת בטרמינולוגיה -

      "אתגר" לא "בעיה".

      עכשיו לך ותמצא פתרון - טכנולוג שכמותך :-)

       

      נ.ב.

      אהבתי את "חברקישוט", אבל לדעתי אין לו זכות קיום בזכות עצמו - כי הוא בעצם חבירטואל. ואתה - ממשיך לייחס יותר מדי משקל לחבירטואלים...

       

      אורית.

      צטט: ranpergamin 2008-06-10 10:01:06

      אני אסביר לך איפה הבעיה שלי עם העניין בעקבות מה שכתבת ומה שאני כתבתי בפוסט שלי.

       

      בזמן שאולי מישהו אחר מעוניין להוסיף אותי ל FAVOURITIES שלו, גם הוא/היא לא ממש מתעניין בי אישית או מתעניין בתכנים שאני כותב, אני לא בהכרח מעוניין בו.

       

      מכיוון שהמערכות החברתיות האינטרנטיות האלה מכריחות את האקט הזה להיות דו צדדי, אז חופש הבחירה בידי הוא להחליט שאני לא רוצה שמישהו יופיע ב FAVOURITIES שלי אם לא בחרתי אותו, ויחד עם זאת אין לי שום בעיה שאני אופיע ב FAVOURITIES שלו..

       

      ולכן, כל עוד ההדדיות הזאת ברשתות החברתיות חייבת להתקיים יש שני צדדים, ולדעתי כאשר כבר יש שני צדדים שניהם צריכים להיות חבירטואלים.

       

      וכדי להיות חבירטואלים הם צריכים, לדעתי, איזה מינימום של היכרות, ותקשרות בשביל להרגיש שהם מעוניינים להיות חבריטואלים.

       

      ולכן יש חבירטואלים וחברקישוט. אני לא רוצה להיות חברקישוט של אנשים אחרים ולאשר להם את זה. אולי זה עניין טכני פשוט שאפשר לפתור.. כי אחרי הכל, כאן בעולם הוירטואלי, זה הכל תוכנה ומילים.. ;-)

       

      רן

       

        11/6/08 05:33:

      מסכימה

      ומסכימה :-)

      צטט: neri 2008-06-10 09:06:59

       אורית,

       

      עכשיו כשאנחנו  חבירטואלים הכל הרבה יותר פשוט ....

      ...

      באופן כללי הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לעשות יותר ולהעמיק יותר יחסים באופן שהם יניבו שיתוף פעולה ויצירה משותפת. אך כתובפעה במערכת מורכבת חשוב להבחין שכל הגורמים - התשוקה האנושית למגע ואינטימיות לצד התשוקה האנושית לקידמה טכנולוגית כמו גם הייתרונות שמוצא הפרט בטכנולוגיה והייתרונות שהקולקטיב האנושי מוצא יוצרים את המציאות החדשה סוגים חדשים של יחסים מתאפרים ומתממשים.

       

       

       

       

       

      צטט: oritb 2008-06-10 05:18:44

      היי נרי,

      תודה רבה על התגובה המעניינת והמפורטת.

      בחרתי להגיב בשיטת הסלמי...

      כן. אני מחשיבה כל קשר בין שני אנשים בתיווך האינטרנט לקשר חבירטואלי. זה לא חייב להיות במסגרת של רשת חברתית כזו או אחרת (אם כי עד כה, קשר כזה התרחש בעיקר בתוך פורומים, קהילות, ומשחקים מקוונים - ועכשיו כמובן באתרי רשתות חברתיות).

      בדרך כלל אנשים יעשו שימוש בדואל וצ'ט עם אנשים עימם יש להם היכרות פיסית או וירטואלית קודמת (ושוב - אני מתייחסת לסביבה היומיומית ולא לסביבת עבודה).

      צטט: neri 2008-06-09 13:33:45

      ...

      כמו השאלה אם אנחנו חבירטואלים גם אם איננו פורמלית "חברים" בקפה או ברשת אחרת?

      כי הרי כולנו פועלים במרחב ומזהים אנשים שאנחנו רוצים ליצור איתם קשר, והטכנולוגיה מאפשרת לנו לסמן את העניין המשותף שלנו.

       

      אורית,

      המינוחים וההסברים שלך מרתקים.

      במקרה שלי, אחותי היא חברתי הטובה ביותר, משפט כמו "דם סמיך ממיים" נכון לגבי יותר מאשר "טוב שכן קרוב מאח רחוק".

      יש את ה"אחוקים"- חברים "כמו אחים" שלא הזכרת.

      "אחי" "אחותי"- שמקוטלג לצעירים בעיקר בצבא ומעיד על חברות ואחווה.

      אבל את ההפתעה קיבלתי כשהצצתי במקום אחר.

      חבר מפורש בסוד האותיות כמי שחב ברישא - סוג של חבירה ומחוייבות

      ידיד לעומת זה- הוא מי שמושיט יד ומושטת לעברו יד. כשהושטת הידיים מופסקת , נוצר ה -די - לא עוד הדדיות.

      הדדיות- כבר מפורשת אחרת, כהד דואלי.

      ועל המונח החדש שטבעת כאן, קבלי ח"ח ממני.

       

        10/6/08 23:43:

       נראה לי שלא משנה איך תגדירי את זה..

      כשזה זה מרגישים את זה...אפילו לשניה וזה זה ! ואותה שניה תחרט לה בנשמה...

       

      ואז במקום להגדיר את ה"חבר" .... הכרתי אותו בקפה או בעבודה.

       

      פשוט מחייכים אליו ויודעם שאתם חברים !

       

      ואתה גם יודע שכל פעם שתחייך אליו, הוא יחייך אליך בחזרה. משם לפחות זה יתחיל. בגלל שהוא מחייך בלי חשבון ואתה מחייך בלי חשבון.

       

      חברות וירטואלית... יש בה את האלמנטים האלה בדיוק. אם אלה האלמנטים שלפיהם אתה בוחר חברים.

       

      אבל יש בה את הפן המזויף, ואת הפן המכאני של "החיוך שלך לא נראה לי ואת גם לא בקטע שלי, אז ביי" .. היא חד פעמית, אפשר להשתמש ולזרוק... ומזה כולנו פוחדים לא?

       

      אז תגידירי לאן שאת רוצה. זוכרת לך שאמרת שבלילות את פה... תבואי נתחבר

        10/6/08 14:41:

      והנה עוד נקודת ייחוס למשמעות של יחסים והשאלה ל"אמתיות" שלהם:

       

      מגדל האור שלי

       

       

       

        10/6/08 10:55:

      נסיון נחמד לעשות סדר בבלאגן תחת מעטה לוגי אבל לטעמי יש כאן, לכאורה, כמה משפטי אמת אשר אינם מתבססים על משפטי אמת, או אכסיומות, מה שהופך את המגדל למגדל בבל.

       

      לא ברור לי מנין נובע ה'בילבול והתיסכול'? מעצם היות מושג החברות רחב גבולות כמו הרבה מושגים ומילים שלא בהכרח גוררות כאוס? לא חושב שיש מחסור במילים לתאור סוגי חברויות. כך, כמו שאת מפרידה בין הבת דודה (הבת של רחל) לבת הדודה (הבת של שרה) גם חברויות את מפרידה - חבר לעט (היה פעם חח), חבר לעבודה, חבר לספסל הלימודים, חבר לקפה, חבר לסיגריה וכו' (כולל ידיד / יזיז ומה שביניהם).

       

      ארבע הנקודות שהעלית, כבסיס חובה (אכסיומה) לחברות אמת, הן לא בהכרח עמידות במבחן כל חברות, מה שאכסיומה אמורה להיות. הסעיף השלישי והרביעי למשל קשורים אחד בשני, כך שעבורי השלישי די לא הכרחי. גם עם אחד אני לא מסכים כהכרח, ושוב, לפחות על פי נסיוני שאולי הוא מקרה קצה אך אכסיומה צריכה לכלול גם מקרי קצה.

       

      כשאת אומרת צרוף מההסוג של 'חברות אמיתית' את כבר פוערת מכתש גדול לדיון נוסף. מה זה 'אמיתית'? אלו מושגים מאוד אוריריים. החלוקה כביכול לשלוש קבוצות: אמיתית, וירטואלית, חבירטואלית, היא מאוד נזילה, אישית.

       

      יתכן וההגדרה שלך נובעת מהראיה שלך, הפרוש של וירטואליה כ'מדומה'. אין כאן  נכון או לא נכון, היות וההגדרות הראשוניות שלנו (אכסימות) שונות, ורק טבעי שהמשפטים הנובעים מאכסיומות שונות יהיו שונים גם הם. את קוראת לוירטואלי 'מדומה', סוג של אימאג'ינרי פרנדס, כמו מספרים מדומים, בעוד היחס שלי לוירטואליות הוא טכני, חבר מקוון, מעל גבי הרשת העצומה הזו.

       

      חלוקת החברים הוירטואלים שלי מתפרשת כמו החברים הממשיים-פיזיים או איך שתקראי לזה. וכך, כמו שציינתי שיש חבר לקפה, חבר לעבודה וכו', גם בוירטואליה יש לי חברי נפש, חברים לבלוג, חברים לכוכבים (שאין לי) חברים לתחביב (קהילות למשל) וכו'.

       

      בסופו של דבר חיתוך החברים שלי לא נובע מוירטואליותם או לא, כך שאין בהיותם וירטואלים להעיד על קירבת הקשר בינינו.

       

      ובא לאוז גואל. גדיי.

      :)

        10/6/08 10:01:

      אני אסביר לך איפה הבעיה שלי עם העניין בעקבות מה שכתבת ומה שאני כתבתי בפוסט שלי.

       

      בזמן שאולי מישהו אחר מעוניין להוסיף אותי ל FAVOURITIES שלו, גם הוא/היא לא ממש מתעניין בי אישית או מתעניין בתכנים שאני כותב, אני לא בהכרח מעוניין בו.

       

      מכיוון שהמערכות החברתיות האינטרנטיות האלה מכריחות את האקט הזה להיות דו צדדי, אז חופש הבחירה בידי הוא להחליט שאני לא רוצה שמישהו יופיע ב FAVOURITIES שלי אם לא בחרתי אותו, ויחד עם זאת אין לי שום בעיה שאני אופיע ב FAVOURITIES שלו..

       

      ולכן, כל עוד ההדדיות הזאת ברשתות החברתיות חייבת להתקיים יש שני צדדים, ולדעתי כאשר כבר יש שני צדדים שניהם צריכים להיות חבירטואלים.

       

      וכדי להיות חבירטואלים הם צריכים, לדעתי, איזה מינימום של היכרות, ותקשרות בשביל להרגיש שהם מעוניינים להיות חבריטואלים.

       

      ולכן יש חבירטואלים וחברקישוט. אני לא רוצה להיות חברקישוט של אנשים אחרים ולאשר להם את זה. אולי זה עניין טכני פשוט שאפשר לפתור.. כי אחרי הכל, כאן בעולם הוירטואלי, זה הכל תוכנה ומילים.. ;-)

       

      רן

        10/6/08 09:06:

       אורית,

       

      עכשיו כשאנחנו  חבירטואלים הכל הרבה יותר פשוט ....

       

      אני מסכים שהנושא מורכב, ואין לי ספק ששיטת הסלאמי חיונית כדי לסמן את הכוחות והאלמנטים של יחסים אנושיים בעידן של טכנולוגית מסרים אישית. בסופו של דבר כל פרוסות הסלאמי מרכיבות את הנקניק וגם מורכבות מבשר תבלינים ושאר ירקות.

       

       אני חושב שאפשר לבחון גם את תופעת דואר זבל כחלק מהחבירטואליזם כמו גם התארגנויות חובקות עולם כמו זו: http://integralp2pinternational.net

       

      אני מאמין שכדי להבין את התופעות והעידונים החדשים בתפיסת יחסים בין בני אדם כתופעה "מורכבת" ה חבירטואליות היא תוצר של self emergance מתוך התפתחות טכנולוגית מסרים חדשה (אינטרנט וסלולר) כששתי הטכנולוגיות מרחיבות את מרחב היחסים האנושי ומעמיק אותו בצורתו הבוגרת או מצמצם אותו כאשר הקליטה של הפרט את הטכנולוגיה החדשה מוגבלת.

       

      באופן כללי הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לעשות יותר ולהעמיק יותר יחסים באופן שהם יניבו שיתוף פעולה ויצירה משותפת. אך כתובפעה במערכת מורכבת חשוב להבחין שכל הגורמים - התשוקה האנושית למגע ואינטימיות לצד התשוקה האנושית לקידמה טכנולוגית כמו גם הייתרונות שמוצא הפרט בטכנולוגיה והייתרונות שהקולקטיב האנושי מוצא יוצרים את המציאות החדשה סוגים חדשים של יחסים מתאפרים ומתממשים.

       

       

       

       

       

      צטט: oritb 2008-06-10 05:18:44

      היי נרי,

       

      תודה רבה על התגובה המעניינת והמפורטת.

      בחרתי להגיב בשיטת הסלמי...

       

      כן. אני מחשיבה כל קשר בין שני אנשים בתיווך האינטרנט לקשר חבירטואלי. זה לא חייב להיות במסגרת של רשת חברתית כזו או אחרת (אם כי עד כה, קשר כזה התרחש בעיקר בתוך פורומים, קהילות, ומשחקים מקוונים - ועכשיו כמובן באתרי רשתות חברתיות).

      בדרך כלל אנשים יעשו שימוש בדואל וצ'ט עם אנשים עימם יש להם היכרות פיסית או וירטואלית קודמת (ושוב - אני מתייחסת לסביבה היומיומית ולא לסביבת עבודה).

       

      צטט: neri 2008-06-09 13:33:45

      ...

      כמו השאלה אם אנחנו חבירטואלים גם אם איננו פורמלית "חברים" בקפה או ברשת אחרת?

      כי הרי כולנו פועלים במרחב ומזהים אנשים שאנחנו רוצים ליצור איתם קשר, והטכנולוגיה מאפשרת לנו לסמן את העניין המשותף שלנו.

       

       

        10/6/08 05:50:

      לא יפה שאת ככה עונה בשמו...אני קלטתי אותו כבר כמה פעמים מחובר הממממ

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-06-09 16:19:37

      הוא לא ממש פעיל בקפה

        10/6/08 05:47:

      תודה עמיר :-)

       

      וירטואלים = מדומים. מרמז על ישויות, יותר מאשר בני אנוש - בצד השני של התקשורת (כבר אי אפשר להגיד קו, נכון?).

      מקוונים = אנשים של ממש שמקושרים לרשת האינטרנט

      מעניין, אני צריכה לחשוב על זה...מצד שני, זה כנראה ישמע הרבה פחות יצירתי מחבירטואל (חברמקוון?)

       

      צטט: עמיר 2008-06-09 15:03:44

       

      לא יודע עד כמה אני בעצם מסכים עם ההגדרה "וירטואליים" בהקשר הזה, אלא מעדיף את ההגדרה הפורמלית - מקוונים .

       


       נכון, כואב ועצוב....

      אבל אז נראה לי שהם פשוט כבר לא חברים...

       

       צטט: עמיר 2008-06-09 15:03:44

      יש לי כמה חברים ב"עולם האמיתי" שהפכו וירטואליים.

       

       


      בעניין הזה אני נוטה להיות מאוד קשיחה. ככלל, משפחה היא בהכרח קשר-דם. אם כי כשמתחילים לחשוב על מונחי המשפחה האלטרנטיבית (נישואין שניים, משפחות מאמצות) העניין מסתבך - אבל בר הגדרה (מגורים משותפים, אחריות מחייבת בעיני החוק...)

       

      צטט: עמיר 2008-06-09 15:03:44

      לבסוף - האם משפחה היא בהכרח קשר-דם? נדמה לי שגם כאן, כמו בנושא החברויות, ההגדרה לא תמיד ברורה.

        10/6/08 05:37:

      מרחב של שיתוף - כפי שאני מבינה אותו הוא תחום מאוד מאוד רחב. חברים אמיתיים הוא מקרה מאוד ספציפי של חברות שהיא מקרה מאוד ספציפי של שיתוף. אני מתמקדת בפוסט הזה (ובדוקטורט באופן כללי) בחברים אמיתיים בלבד.

       

      קשר עם סלבריטאים, חברות במפלגה, וחברות רומנטית קיימים בהחלט במרחב השיתופי שאתה מדבר עליו - אבל הם לא רלוונטיים בעיני לדיון בעניין החברים האמיתיים, אלא אם כן, הם עונים לארבעת הקריטריונים שהגדרתי. ושוב - כמובן הכל דרך עיני והבנתי את הנושא.

       

      ברור לי למה החבירטואלים נכללים בספקטרום של המרחב השיתופי שהגדרת. אבל קשה לי להסכים עם קביעתך שהם יכולים להיות חברים אמיתיים. אם כבר דובקים בהגדרות, אז עניין הקשר הפיסי הוא קריטי בעיני. אני עדיין מאמינה שזהו מימד הכרחי למערכות יחסים של חברים אמיתיים (למרות שבשלב זה עדיין קשה לי להגדיר בדיוק למה...).

       

      לדעתי, ברגע שנשארים עם הגדרות מאוד כלליות כפי שהצעת - אנחנו משאירים את בעיית הבלבול והרגשת התסכול בעינה - אין זה מצב שונה מהמצב הנוכחי - בו כל מערכת יחסים כמעט יכולה להיחשב כחברות.

       

      ושוב תודה על הנקודות המעניינות!

       

      מהחבירטואלית אורית :-)

       

      צטט: neri 2008-06-09 13:33:45

       

      ...לעומת זאת אני מציע בסיס שונה להבחנה ובמקום קטגוריות סגורות להשתמש בהרכבה של תארים ורמות שונות של

       

      חברות באה לידי ביטוי  בפעילות משותפת בה החברים פועלים ליצור דבר מתוך רצונם ומגלים מרחב של שיתוף.

       

      שיתוף במובן של מרטין בובר לגבי יחסי אני-אתה שמזהה מרחב משותף בו החברים שותפים במרחב סובייקטיב של מושגים והקשרים. הכמיהה לעשות משהו עם מישהו היא קודמת לחברות ומאפשרת אותה ביחסים.לחברות יכולות להיות טופוגרפיות שונות, מהמיקרה הקיצוני של חברות עם "רעיון" המזוהה בזר (מה שאת מכנה סלבריטאים) דרך הרעיון הקיצוני של מימוש רעיונות "לאומיים" שאלהם מצטרפים רבים. בתוך הספקטרום הזה של עשייה משותפת נוכל למצוא גם את החברות הרומנטית של אנשים ששואפים להיות לבשר אחד. 

       

       החבירטואלים גם הם נמצאים בספקטרום הזה, אך התאור הדינמי מאפשר להם להיות "חברים אמיתיים" כי הערך של החברות בעל מרכיב סובייקטיבי של רגש.

      ...
        10/6/08 05:22:

      מסכימה.

      הגדרות מטפלות בכלל, ולכל כלל - יש יוצא מהכלל (למה מהדהד לי המשפט הזה בהקשר של המורה ללשון מהתיכון?)

      אבל כדי להתחיל - צריך לסמן גבולות גזרה (עברנו לצבא? לא שיש לי הרבה מושג בתחום...)וזה מה שאני מנסה לעשות בפוסט הזה, להתחיל לסמן טריטוריה: חברים אמיתיים מול חבירטואלים.

       

      צטט: neri 2008-06-09 13:33:45

      ... 

      יש מגבלה מסויימת לשפה ומחקר המבוסס הגדרות, מצד אחד הוא מחדד את ההבחנות אך מצד שני הוא מכהה לא פעם את הקישורים. כאשר אנחנו מגדירים דבר מזהים אותו מאבדים פנים של הדבר...

       

        10/6/08 05:18:

      היי נרי,

       

      תודה רבה על התגובה המעניינת והמפורטת.

      בחרתי להגיב בשיטת הסלמי...

       

      כן. אני מחשיבה כל קשר בין שני אנשים בתיווך האינטרנט לקשר חבירטואלי. זה לא חייב להיות במסגרת של רשת חברתית כזו או אחרת (אם כי עד כה, קשר כזה התרחש בעיקר בתוך פורומים, קהילות, ומשחקים מקוונים - ועכשיו כמובן באתרי רשתות חברתיות).

      בדרך כלל אנשים יעשו שימוש בדואל וצ'ט עם אנשים עימם יש להם היכרות פיסית או וירטואלית קודמת (ושוב - אני מתייחסת לסביבה היומיומית ולא לסביבת עבודה).

       

      צטט: neri 2008-06-09 13:33:45

      ...

      כמו השאלה אם אנחנו חבירטואלים גם אם איננו פורמלית "חברים" בקפה או ברשת אחרת?

      כי הרי כולנו פועלים במרחב ומזהים אנשים שאנחנו רוצים ליצור איתם קשר, והטכנולוגיה מאפשרת לנו לסמן את העניין המשותף שלנו.  

       

      הוא לא ממש פעיל בקפה

      צטט: oritb 2008-06-05 11:01:32

      תודה בנות :-)

      איפה עמיר, איפה?

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-06-05 10:48:10

       

      צטט: innbalit 2008-06-05 09:21:03

      נראה לי שטבעת אחלה מונח,

      ושמך יתנוסס בשמי הוירטואליה...

       

      אני אלך עם ענבל

       

       

        9/6/08 15:03:

       

      המשפט שאני לוקח איתי מהפוסט היפה והחשוב הזה, הוא זה שחותם אותו :

      "עולם חדש, טרמינולוגיה חדשה, כולנו לומדים" .  זה מה שמעניין במעבדת-המחקר הענקית הזו , האינטרנט. כולנו שותפים לניסויים האלה בזמן-אמת.

       

      לא יודע עד כמה אני בעצם מסכים עם ההגדרה "וירטואליים" בהקשר הזה, אלא מעדיף את ההגדרה הפורמלית - מקוונים . יש לי כמה חברים ב"עולם האמיתי" שהפכו וירטואליים.

       

      לבסוף - האם משפחה היא בהכרח קשר-דם? נדמה לי שגם כאן, כמו בנושא החברויות, ההגדרה לא תמיד ברורה.

       

        9/6/08 13:33:

       היי אורית,

       

      מחקר, אני מבין ומאמין שנחוצה התבוננות לתופעה החברתית של הקשרים הנבנים דרך האינטרנט והצמתים המחברים כמו רשת חברים. אך מחקר יכול לגשת לשאלות מתוך היבטים שונים כך שמחקר אנטרופולוג, בתחום השפה, בתחום הפסיכולוגיה ,בתחום הכלכלי (מה שמעניין את העסקים) ועוד. כל אחת מהדיציפלינות האלה מבוססת שפה ומערכת מושגים מוגדרת שונה. כך שההגדרות שלנו לא פעם חושפות את הדיפליה ממנה אנחנו באים.

       

      כמו השאלה אם אנחנו חבירטואלים גם אם איננו פורמלית "חברים" בקפה או ברשת אחרת?

      כי הרי כולנו פועלים במרחב ומזהים אנשים שאנחנו רוצים ליצור איתם קשר, והטכנולוגיה מאפשרת לנו לסמן את העניין המשותף שלנו.  

       

       הדיון האקדמי ללא ספק דורש את מערכת ההגדרות כדי שאפשר יהיה להעריך את עבודת המחקר באופן אובייקטיבי. וההיטל האובייקטיבי של היחסים האנושיים יכולה אולי להיכנס לתחום ההגדרה, אך בכך לא פעם אנחנו מאבדים את ההיטל הסובייקטיבי של יחסים.

       

      יש מגבלה מסויימת לשפה ומחקר המבוסס הגדרות, מצד אחד הוא מחדד את ההבחנות אך מצד שני הוא מכהה לא פעם את הקישורים. כאשר אנחנו מגדירים דבר מזהים אותו מאבדים פנים של הדבר, למשל ההגדרה של חברות אמיתית שללא ספק מספקת תמונה של האופן בו את מעריכה חברות אמיתית ומקובלת על פי רוב על ידי הרבה אנשים. 

       

      חברות אמיתית חייבת לעמוד בארבעה תנאים עקרוניים:

      • 1. היכרות שנובעת מקירבה פיסית אלאדם. בעקבות היכרות כזו אדם מסוגל לזהות ויזואלית כמו גם לאבחן את אופיו של האדם בישותו הריאלית (להבדיל מישותו הוירטואלית). היכרות כזו מחייבת קירבה פיסית בין החברים, לפחות לזמן מה.
      • 2. מערכת יחסים אישית (אחד על אחד, להבדיל מהיכרות עם סלבריטאים למשל)
      • 3. יחסים של חיבה (צ'ילבות לא נכללות בקטגוריית החברות)
      • 4. מערכת יחסים התנדבותית (להבדיל ממערכות יחסים אליהם אנו מחוייבים בשל קודים חברתיים בלבד (בינהם: קרובי משפחה, קולגות לעבודה...)

       

       

      לעומת זאת אני מציע בסיס שונה להבחנה ובמקום קטגוריות סגורות להשתמש בהרכבה של תארים ורמות שונות של

       

      חברות באה לידי ביטוי  בפעילות משותפת בה החברים פועלים ליצור דבר מתוך רצונם ומגלים מרחב של שיתוף.

       

      שיתוף במובן של מרטין בובר לגבי יחסי אני-אתה שמזהה מרחב משותף בו החברים שותפים במרחב סובייקטיב של מושגים והקשרים. הכמיהה לעשות משהו עם מישהו היא קודמת לחברות ומאפשרת אותה ביחסים.לחברות יכולות להיות טופוגרפיות שונות, מהמיקרה הקיצוני של חברות עם "רעיון" המזוהה בזר (מה שאת מכנה סלבריטאים) דרך הרעיון הקיצוני של מימוש רעיונות "לאומיים" שאלהם מצטרפים רבים. בתוך הספקטרום הזה של עשייה משותפת נוכל למצוא גם את החברות הרומנטית של אנשים ששואפים להיות לבשר אחד. 

       

       החבירטואלים גם הם נמצאים בספקטרום הזה, אך התאור הדינמי מאפשר להם להיות "חברים אמיתיים" כי הערך של החברות בעל מרכיב סובייקטיבי של רגש. אפשר לתת לדוגמה את כל תחום הOPEN SOURCE שהציג יצירות משותפות של אנשים אלפי אנשים שהקשר העיקרי בינהם היא מבוסס מסרים אלקטרוניים (מה שאת מגדירה כוירטואלי).

       

      אפשר להדגים את הנושא ביצירות משותפות של חבירטואלים שהתרחשו בקפה כמו בפוסט הוותיק והיפה האמת היא כאן  של ענת בוארון או כפי שיצירה משותפת מתגלה בפוסט הוותיק והחכם ה"וירטואלי"  כגשר   ל"ממשי" של שמוליק ליאור (ולמען שתהיה שקיפות הרי שאת שני החבירטואלים האלה פגשתי ואני שמח להעיד על חוכמתה של ענת ויופו של שמוליק.)

       

      צטט: oritb 2008-06-08 01:24:23

      היי נרי,

      תודה על התגובה.

      אני מאוד מאמינה בגישה לפיה שפה מבנה מציאות, ולכן מתאמצת להגדיר דברים (וחוצמיזה אני חייבת, כי אני עושה על זה מחקר...).

      בסופו של דבר, אם ההגדרה לא מתאימה, יכולות להיות בעיקר שתי סיבות -

      1. היא לא מתארת באופן בהיר מספיק את התופעה,
      2. אנשים עדיין לא הפנימו את ההגדרה והשימוש בה - מה שמגיע עם הזמן (זוכר מלים כמו: קלטות ודואל? אני זוכרת שבהתחלה הן נשמעו כ כך מלאכותיות ולא שימושיות בעליל...)

      כך שאם צריך הגדרה יותר זורמת - אשמח לשמוע רעיונות, אבל אני בהחלט מאמינה שהגדרה כלשהיא צריכה להיות.

       

      צטט: neri 2008-06-07 17:24:54

       

      ...וגם הפוסט ברור אם כי בשאלת ההגדרות אני מעדיף משהו יותר זורם, כי המשמעות של ידידות והשראה בין חברים יותר אמורפית מהשפה בה אנחנו מנסים לשרטט את היחסים האנושיים בהם אנחנו מעורבים.

       

       

      על בובר מאת דניאל זק מתוך מאחורי האוויר, מתחת ליקום: על חזי לסקלי וחברים 

      תפיסתו הדיאלוגית של בובר מורכבת. לא ניתן יהיה להקיף הכל, במיוחד בהקשר הנוכחי, אך אשתדל לפחות לעורר את הסקרנות. קרוב לוודאי שהקורא המעוניין להעמיק במכלול חשיבתו והמשגותיו, ימצא במקומות אחרים ובכוחות עצמו את מה שיתאים עבורו. עם זאת, אי אפשר שלא לצרף אזהרה מפני תרגומיהם לעברית של כתביו, הבלתי קריאים באופן מקומם. ספרו הידוע ביותר 'אני ואתה' (I and Thou) פורסם לראשונה בגרמנית ב-1923, ונפתח במשפטים הבאים (תרגומם כאן מסתמך על התרגום לאנגלית המוקדם יותר, של רונלד גרגור סמית):

      'לאדם העולם הוא כפל, כפי שנטייתו היא כפל.

      נטייתו של האדם היא כפל, כטבען של מילות היסוד בהן הוא מדבר.

      מילות היסוד אינן מילים מבודדות, אלא מורכבות.

      מילת היסוד האחת היא הצירוף 'אני- אתה' (I-Thou).

      מילת היסוד האחרת היא הצירוף 'אני-זה' (I-It).

      ... האני של מילת היסוד 'אני-אתה' שונה מהאני של מילת היסוד 'אני-זה'.'

      כלומר, גם כאן ה'אני' (או העצמי) תמיד הוא יחס. אולם, בניגוד להמשגות העכשוויות שהוזכרו, כאן מדובר על שני סוגים אפשריים של יחס, הנגזרים משתי נטיות שונות. בהמשך הספר ובמקומות רבים אחרים בובר מרחיב בדבר שתי הנטיות: נטיית 'אני-זה' מתקיימת בעולם של הגדרות וגבול. המשגות, מחשבות, רגשות של חוויה אישית – כל אלה אמצעים להתנהל בתוך העולם החברתי והמקצועי, ונתפסים בתוך שפה של חפצים וחיץ. למרות יעילותה היומיומית, אין בנטיית 'אני-זה' יחס ממשי בין האדם לבין העולם. לעומת זאת, נטיית 'אני-אתה', מהותה היא יחס וזיקה כולית. בובר מתאר שלוש רמות של זיקת 'אני-אתה': עם הטבע, עם אנשים אחרים, ועם מהויות אינטלקטואליות או שכליות. אלה פירושן תמציות קיום עקרוניות היכולות לעתים להתנסח באמנות, או ברעיונות, או בפעולות אנושיות. זיקות 'אני-אתה' הן למעשה אפשרות תמידית להיכנס אל תוך מפגש מקיף ובלתי אמצעי, בו מתבטלים גבולות, עבר פרטי, רצון אישי וצורך. רגעים כאלה של קשר, טבעם שיהיו חמקמקים וברי חלוף, אך הם מתקיימים כיחס הדדי ושוויוני - האדם מסיר מעליו את מגבלותיו האישיות ופותח פתח אל תוך מה שסביבו, והעולם מקרין אליו בחזרה בשפע יפעתו.

      בין שתי הנטיות קיימת תנועה תמידית ובלתי נמנעת. בעת מפגש מלא או קשר ממשי, הפוטנציאל הגלום שבזיקה 'אני-אתה' משתלהב לרגע, ומיד יורד ומתנסח בתוך שפה נתפסת של חולין. ולחילופין, נטיית 'אני-זה' יכולה לרגע להרקיע ולחרוג מתוך עצמה אל מה שמנצנץ ובלתי מתכלה. כך ביחסים שלנו עם הטבע, עם האנשים האחרים, ועם עולם האמנות והרעיונות. בובר מתאר זיקה מיוחדת בין 'אני' לבין 'אתה' מסוג מיוחד, שאיננה יכולה להתפרט בתוך האישי והיומיומי. זיקה זו מתקיימת אל 'האתה הכולל' או 'האתה הנצחי' - מממשת שייכות אל מה שהיה תמיד ויהיה תמיד גדול ממך, מתפיסותיך, משפתך.

      החשיבה של בובר יכולה להרתיע רבים. בהחלט ייתכן שזוהי עוד מטאפורה המתארת עוד סימן מומצא. ובכל זאת, יש בה משהו שמוסיף לתיאורים עכשוויים יותר של יחסים חברתיים או של יחסיות הסימנים. נראה שיש בה ידיעה המוסיפה ממד של חוויה ורגש, ושירתו של לסקלי דוברת ידיעה דומה: מאחורי כל המשחקים של השפה, מעבר למגבלות של רוע וחשבון אישי, קיימת אמונה שייתכן מפגש עמוק ומהותי עם אחרים.

       

       

        9/6/08 13:30:

      המחשבה השניה - דטרמיניזם טכנולוגי או סוציאלי, שימושים וסיפוקים והבדידות

       

      מה משפיע על מה - טכנולוגיה על החברה או להיפך - אחד מהדיונים העתיקים במחקר אמצעי התקשורת ובקצרה - אני מאמינה בשילוב של שניהם.

      וגם - בתיאוריית השימושים והסיפוקים, לפיה, אכן לבני האדם יש הרבה יותר שליטה על אמצעי התקשורת מאשר מיוחסת להם. אם הם עושים שימוש באמצעי תקשורת - זה מכיוון שהוא עונה להם על צורך מסויים (סיפוק רגשי, קידום מקצועי, נגישות...).

      לדעתי, מכיוון שהרשתות החברתיות הן קונגלומרט של אפליקציות, שימושים תכנים וחבירטואלים, כל שילוב של אלמנטים אלו יכול לענות על צורך שונה, ולאו דווקא הצורך החברתי בעולם בו הגבולות מיטשטשים - אם כי, אין ספק שזהו עניין מרכזי ומהותי ברשתות החברתיות.

       

      צטט: אורן@הקסו 2008-06-09 09:10:23

      המחשבה השנייה שעלתה לי היתה על עצם הקיום של רשתות חברתיות. מדברים הרבה על השפעת הטכנולוגיה על חיינו. זה דיבור חשוב ומעניין. אבל לדעתי יש כאן מעגל (אכזרי?) של סיבה ותוצאה. הטכנולוגיה לא מתפתחת בואקום. האנושות בוחרת לחקור תחומים מסויימים יותר מאחרים, ועוד יותר מכך, לפתח יישומים מסוימים על סמך התגליות. כל אלה הם תוצאה של הצרכים הפיזיים והנפשיים שלנו בכל תקופה/תרבות.

      לפכיך, הרשתות החברתיות לא רק משפיעות ל אופי הקשרים שאנחנו יוצרים, אלא הן גם תוצאה של צורך מסויים. איזה צורך? לדעתי, בגדול, מדובר בתוצאה של התפרקות מסגרות ישנות של קשר. את דיברת על קשרי משפחה כגורם עתיק ומוגדר היטב לעומת חברות שהיא "נזילה" יותר, אבל אני חושב שאם נסתכל על התקופה/תרבות בה אנחנו חיים, נגלה ששני המושגים סובלים קשות מטשטוש הגדרות ופירוק מסגרות.

      זה נכון שפעם אנשים חיו (בחלק מהתרבויות) סביב משפחות מורחבות. והיום? המשפחות הולכות ומצטמצמות והמסגרת המשפחתית מוגדרת מחדש כל יומיים.

      גם החברות סובלת מתהליכים דומים. בעבר, חברות היתה נגזרת של משהו גדול יותר. היו לנו חברים לקהילה (פרקנו את הקהילות) חברים לאידאולוגיה (הרגנו את האידאולוגיות) "אחים לנשק" (בהיעדר אידאולוגיות, אין שום דבר ששווה להילחם למענו) חברים לעבודה (אנחנו מחליפים מקום עבודה כל שנתיים) חברים מהשכונה (אנחנו מחליפים מקום מגורים כל חמש שנים, בין היתר בעקבות מקום העבודה או התפרקות משפחה)...

      בקיצור, אנחנו פשוט מאוד בודדים. הקהילות הוירטואליות נועדו להיות תחליף או השלמה לצורך שקיים בנו ושהסביבה התרבותית שלנו כבר לא ממש מספקת. האם הן יוכלו לתת מענה מספק? לדעתי, עוד מוקדם לקבוע.

       

        9/6/08 13:14:

      היי אורן,

       

      תודה על התגובה המפורטת!

      אני בוחרת להגיב על כל אחד מנושאיך בתגובה נפרדת - זה פשוט נהיה קצת יותר מדי ארוך...

       

      מחשבה ראשונה - השפעת אמצעי התקשורת על אופי התקשורת

      בקצרה - זה נושא הדוקטורט שלי. או במלים אחרות: מטרתי היא לאמוד את ולעמוד על השלכות השימוש באמצעי תקשורת (טלפון, אינטרנט ונייד) ותקשורת ישירה (מפגשי פנים אל פנים) על מערכות יחסים בין חברים (להבדיל ממערכות יחסים בסביבת עבודה למשל) במציאות העכשווית. נראה לי שקרב היום בו אכתוב פוסט מקיף וממצה על הנושא...

       

      לגבי אופי הרשת החברתית - מסכימה בהחלט. כל מי שפעיל ביותר מרשת חברתית אחת יכול להעיד על אופי שונה של הרשת כתוצאה מהמטרה המוצהרת שלה (עסקים, שידוכים, חברויות), מהתרבות (שפה, תרבות שיח), מהממשק, אפליקציות ותכנים זמינים בקהילה, וכמובן, ההרכב האנושי. דנה בויד מתעסקת בנושאים אלה לא מעט...

       

      צטט: אורן@הקסו 2008-06-09 09:10:23

       

      אבל הפוסט שלך העלה בי עוד כמה מחשבות. הראשונה, שבה אני מתעסק לא מעט גם בעבודה, היא השפעת אמצעי התקשורת על אופי התקשורת. במקרה הספציפי שלנו, מדובר ברשתות חברתיות. יש להן מאפיינים משותפים, והמאפיינים האלה מכתיבים צורות תקשורת מסויימות. אבל לכל רשת חברתית יש גם מאפיינים משל עצמה, והמאפיינים האלה משנים את צורת התקשורת ובסופו של דבר את צורת הקשרים שנוצרים באמצעותה. בקפה, למשל, יש את רשימות החברים והכוכבים הפורס(ת)מים. עצם הקיום שלהם משפיע על אופי החברויות שנוצרות כאן. יש כמובן עוד גורמים רבים, שמשפיעים לא רק על אופי הקשר אלא על מי שאנחנו נחשפים אליו מלכתחילה, ועל איך שאנחנו "קולטים" אותו.

        9/6/08 09:10:

      פוסט חכם ולדעתי גם אמיץ, מאחר והוא מנסה לטפס על הר אמוציונאלי באמצעות סולם לוגי (תחביב ישן שלי, שלא פעם הוביל אותי למפחי נפש וסתירות לוגיות, וגם להיפך :)

      למרות שמבחינה מקצועית אני אמור אולי ללכת עם הגישה שלך, של לנסות למיין ולהגדיר קשרים וירטואליים ולעמוד על ההבדלים ביניהם לבין הריאליים, מבחינה אישית אני נוטה יותר להסכים עם לירון פיין. נראה לי שקשה עדיין לעמוד על ההבדלים והדקויות, בין היתר מכיוון שהדברים עדיין בתהליך של התגבשות והתפתחות.

      אבל הפוסט שלך העלה בי עוד כמה מחשבות. הראשונה, שבה אני מתעסק לא מעט גם בעבודה, היא השפעת אמצעי התקשורת על אופי התקשורת. במקרה הספציפי שלנו, מדובר ברשתות חברתיות. יש להן מאפיינים משותפים, והמאפיינים האלה מכתיבים צורות תקשורת מסויימות. אבל לכל רשת חברתית יש גם מאפיינים משל עצמה, והמאפיינים האלה משנים את צורת התקשורת ובסופו של דבר את צורת הקשרים שנוצרים באמצעותה. בקפה, למשל, יש את רשימות החברים והכוכבים הפורס(ת)מים. עצם הקיום שלהם משפיע על אופי החברויות שנוצרות כאן. יש כמובן עוד גורמים רבים, שמשפיעים לא רק על אופי הקשר אלא על מי שאנחנו נחשפים אליו מלכתחילה, ועל איך שאנחנו "קולטים" אותו.

      המחשבה השנייה שעלתה לי היתה על עצם הקיום של רשתות חברתיות. מדברים הרבה על השפעת הטכנולוגיה על חיינו. זה דיבור חשוב ומעניין. אבל לדעתי יש כאן מעגל (אכזרי?) של סיבה ותוצאה. הטכנולוגיה לא מתפתחת בואקום. האנושות בוחרת לחקור תחומים מסויימים יותר מאחרים, ועוד יותר מכך, לפתח יישומים מסוימים על סמך התגליות. כל אלה הם תוצאה של הצרכים הפיזיים והנפשיים שלנו בכל תקופה/תרבות.

      לפכיך, הרשתות החברתיות לא רק משפיעות ל אופי הקשרים שאנחנו יוצרים, אלא הן גם תוצאה של צורך מסויים. איזה צורך? לדעתי, בגדול, מדובר בתוצאה של התפרקות מסגרות ישנות של קשר. את דיברת על קשרי משפחה כגורם עתיק ומוגדר היטב לעומת חברות שהיא "נזילה" יותר, אבל אני חושב שאם נסתכל על התקופה/תרבות בה אנחנו חיים, נגלה ששני המושגים סובלים קשות מטשטוש הגדרות ופירוק מסגרות.

      זה נכון שפעם אנשים חיו (בחלק מהתרבויות) סביב משפחות מורחבות. והיום? המשפחות הולכות ומצטמצמות והמסגרת המשפחתית מוגדרת מחדש כל יומיים.

      גם החברות סובלת מתהליכים דומים. בעבר, חברות היתה נגזרת של משהו גדול יותר. היו לנו חברים לקהילה (פרקנו את הקהילות) חברים לאידאולוגיה (הרגנו את האידאולוגיות) "אחים לנשק" (בהיעדר אידאולוגיות, אין שום דבר ששווה להילחם למענו) חברים לעבודה (אנחנו מחליפים מקום עבודה כל שנתיים) חברים מהשכונה (אנחנו מחליפים מקום מגורים כל חמש שנים, בין היתר בעקבות מקום העבודה או התפרקות משפחה)...

      בקיצור, אנחנו פשוט מאוד בודדים. הקהילות הוירטואליות נועדו להיות תחליף או השלמה לצורך שקיים בנו ושהסביבה התרבותית שלנו כבר לא ממש מספקת. האם הן יוכלו לתת מענה מספק? לדעתי, עוד מוקדם לקבוע.

      כדי לסיים באווירה יותר "קלילה". הנה שני קליפים לאותו שיר של red hot chili peppers באחד מצולמים חברי הלהקה ב- close-up שיוצר תחושה של בידוד. כל אחד עם עצמו. והסולן בכלל שר לבד בתוך תא מבודד. בשני יש יותר ניסיון לשים דגש על החברות בין חברי הלהקה ועל הערך המגונן שבה, אבל שימו לב לתמונה האחרונה בקליפ.

      שימו לב גם להבדל במספר הצפיות בין שני הקליפים.

      בכל מקרה, בשניהם אפשר לראות את אנטוני קידיס בלי חולצה...

        9/6/08 01:31:

      תודה נוגה על האבחנות המעניינות!

      אני התעסקתי בשאלת ההגדרה, ואת הוספת יפה את הסיבות ליצירת קשר חבירטואלי.

      ומה ההבדל בין סיבות אלה לסיבות ליצירת חברות אמיתית? 

      (על זה אני עדיין חושבת...)

       

      ועוד מחשבה, נראה לי, שבעניין הקירבה הפיסית או היעדרה:

      בחבירטואליות, התיווך הטכנולוגי הופך את תהליך ההתחברות לפשוט, נגיש, מהיר וקל.

      בחברות אמיתית מה שמאפשר את כל תהליך ההתחברות הוא הקירבה הפיסית, גם אם לעתים זה לא כל כך פשוט, נגיש, מהיר וקל (למרות שפעמים - זה כן...)

       

      חג שמח!

       

      אורית.

       

      צטט: 1noga 2008-06-09 01:09:33

      קראתי בעיון את רשומתך

      מעניינת ביותר ומעוררת מחשבה אודות חברויות.

      לגבי החבירטואליות, אם ניקח את הדוגמא של הקפה,

      הצעת חברות נובעת מכמה טעמים ביניהם:

      1. קראתי משהו שמאוד ריתק אותי ועניין אותי, ואני מעוניינת לקרוא שוב מה שכתב.

      2. תחומי העיסוק של האדם נוגעים או משיקים לשלי ויתכן מגע עסקי ואוכל להפיק תועלת.

      3. אני רוצה שאותו אדם יקרא את שאני כותב.

      4. אני מעוניין לאסוף כמה שיותר חברים כדי לקבל כמה שיותר כוכבים, כמו בעולם האמיתי, מדד שיעריך כמה אני שוה.

      5. מפגשים עם בני המין השני.

      זהו פתח ליצירת קשרים שקודם לכן היו יותר קשים ליצירה.

      ניתן להמשיך את החברות הוירטואלית לחברות ממשית, לקשירת קשרים עסקיים.

      וכמובן ניתן להשאיר אותה וירטואלית.

      תודה לך על רשומה מעוררת הגיגים ושרעפים,

       

       

       

        9/6/08 01:09:

      קראתי בעיון את רשומתך

      מעניינת ביותר ומעוררת מחשבה אודות חברויות.

      לגבי החבירטואליות, אם ניקח את הדוגמא של הקפה,

      הצעת חברות נובעת מכמה טעמים ביניהם:

      1. קראתי משהו שמאוד ריתק אותי ועניין אותי, ואני מעוניינת לקרוא שוב מה שכתב.

      2. תחומי העיסוק של האדם נוגעים או משיקים לשלי ויתכן מגע עסקי ואוכל להפיק תועלת.

      3. אני רוצה שאותו אדם יקרא את שאני כותב.

      4. אני מעוניין לאסוף כמה שיותר חברים כדי לקבל כמה שיותר כוכבים, כמו בעולם האמיתי, מדד שיעריך כמה אני שוה.

      5. מפגשים עם בני המין השני.

      זהו פתח ליצירת קשרים שקודם לכן היו יותר קשים ליצירה.

      ניתן להמשיך את החברות הוירטואלית לחברות ממשית, לקשירת קשרים עסקיים.

      וכמובן ניתן להשאיר אותה וירטואלית.

      תודה לך על רשומה מעוררת הגיגים ושרעפים,

       

       

        8/6/08 01:24:

      היי נרי,

      תודה על התגובה.

      אני מאוד מאמינה בגישה לפיה שפה מבנה מציאות, ולכן מתאמצת להגדיר דברים (וחוצמיזה אני חייבת, כי אני עושה על זה מחקר...).

      בסופו של דבר, אם ההגדרה לא מתאימה, יכולות להיות בעיקר שתי סיבות -

      1. היא לא מתארת באופן בהיר מספיק את התופעה,
      2. אנשים עדיין לא הפנימו את ההגדרה והשימוש בה - מה שמגיע עם הזמן (זוכר מלים כמו: קלטות ודואל? אני זוכרת שבהתחלה הן נשמעו כ כך מלאכותיות ולא שימושיות בעליל...)

      כך שאם צריך הגדרה יותר זורמת - אשמח לשמוע רעיונות, אבל אני בהחלט מאמינה שהגדרה כלשהיא צריכה להיות.

       

      צטט: neri 2008-06-07 17:24:54

       

      ...וגם הפוסט ברור אם כי בשאלת ההגדרות אני מעדיף משהו יותר זורם, כי המשמעות של ידידות והשראה בין חברים יותר אמורפית מהשפה בה אנחנו מנסים לשרטט את היחסים האנושיים בהם אנחנו מעורבים.

        7/6/08 17:24:

       

       אני מצטרף לטל שהיא חבירטואלית שלי מהקפה
       

      למדתי להכיר את טל מדברים שכתבה והגיבה ורגישותה לשפה ומשמעות נפלאים בעיני.

       

      וגם הפוסט ברור אם כי בשאלת ההגדרות אני מעדיף משהו יותר זורם, כי המשמעות של ידידות והשראה בין חברים יותר אמורפית מהשפה בה אנחנו מנסים לשרטט את היחסים האנושיים בהם אנחנו מעורבים.

       

       

       

       

       

       צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-06-05 10:48:10

       

      צטט: innbalit 2008-06-05 09:21:03

      נראה לי שטבעת אחלה מונח,

      ושמך יתנוסס בשמי הוירטואליה...

       

      אני אלך עם ענבל

       

        7/6/08 17:15:

      תודה ענת. האמת שלי אישית, עוד לא קרה המעבר מחבירטואליות למפגש פיסי - ולכן, יתכן ואני מדמיינת מסלול שבלוני מדי של המשך החבירטואליות כחברות.

      אשמח להמשיך לדון בנושא - ושוב תודה על הזווית השונה :-)

       

      צטט: ענת** 2008-06-07 15:22:48

       

      צטט: oritb 2008-06-07 15:08:09

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

      אז, מצב כזה הופך להיות זהה למצב חברי בו קודם מכירים מישהו פיסית, ואז ממשיכים קשר עימו באמצעים וירטואלים (נגיד, אבל רק נגיד, בגלל שהיא עברה לאוסטרליה).

      כאילו שיש מין החתמה כזאת (או הכשר) למצב של חברות במידה והיה או מתחיל גם קשר פיסי. כך שחבר אמיתי, לא יכול להפוך לחבירטואל - כי תמיד יהיה את הרקע הפיסי של מערכת היחסים.

      אז לא נראה לי שיש סתירה בתיאוריה...(או שאולי פספסתי את הסתירה?)

      Does it make sense?

       

       

      לא מדוייק.

      יש לי חברים וירטואלים, אשר ברבות הימים פגשתי אותם בחיים האמיתיים ואז- נוצר מצב הזוי לחלוטין-

      אנחנו ממשיכים את החברות הוירטואלית שלנו כאילו ומעולם לא נפגשנו ומצד שני, יכולים מדי פעם לדבר בטלפון או להפגש ולנהל חברות אשר אינה קשורה לחלוטין לחברות הוירטואלית.

      מצב זה נובע לדעתי, מהעובדה שהוירטואליה מעניקה לנו מימד אחר, אשר לא תמיד שייך לחיים האמיתיים והחברויות אשר נוצרות בין הוירטואלים ממשיכות להתקיים בדיוק באותו אופן בו התקיימו לפני המפגש האמיתי, כי הדמויות נתפסות כישויות נפרדות מהאדם העומד מולך.

       

       

       

        7/6/08 17:13:

      לא. ברגע שחברות מתחילה מקשר פיסי היא לא יכולה לעבור לפאזת חבירטואליות בלבד. המימד הוירטואלי מסייע לתחזק את החברות האמיתית.

       

      ועכשיו...לילה טוב :-)

       

      צטט: lior kodner 2008-06-07 16:46:13

       

      ואם הקשר הוא הפוך. חבר "אמיתי" עוזב לחו"ל ומשמש בעיקר כחבירטואלי (מיילים, פייסבוק, קפה וכו'), הוא מאבד את מעמדו?

       

        7/6/08 16:46:

       

      צטט: oritb 2008-06-07 15:08:09

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

      אז, מצב כזה הופך להיות זהה למצב חברי בו קודם מכירים מישהו פיסית, ואז ממשיכים קשר עימו באמצעים וירטואלים (נגיד, אבל רק נגיד, בגלל שהיא עברה לאוסטרליה).

      כאילו שיש מין החתמה כזאת (או הכשר) למצב של חברות במידה והיה או מתחיל גם קשר פיסי. כך שחבר אמיתי, לא יכול להפוך לחבירטואל - כי תמיד יהיה את הרקע הפיסי של מערכת היחסים.

      אז לא נראה לי שיש סתירה בתיאוריה...(או שאולי פספסתי את הסתירה?)

      Does it make sense?

       

      צטט: lior kodner 2008-06-07 11:09:17

      אורית,

       

      איך חבר חבירטואלי הופך להיות לחבר אמיתי?

      והאם לא נוצרת כתוצאה ממהלך כזה סתירה פנימית בתיאוריה שלך?

       

      ואם הקשר הוא הפוך. חבר "אמיתי" עוזב לחו"ל ומשמש בעיקר כחבירטואלי (מיילים, פייסבוק, קפה וכו'), הוא מאבד את מעמדו?

        7/6/08 15:22:

       

      צטט: oritb 2008-06-07 15:08:09

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

      אז, מצב כזה הופך להיות זהה למצב חברי בו קודם מכירים מישהו פיסית, ואז ממשיכים קשר עימו באמצעים וירטואלים (נגיד, אבל רק נגיד, בגלל שהיא עברה לאוסטרליה).

      כאילו שיש מין החתמה כזאת (או הכשר) למצב של חברות במידה והיה או מתחיל גם קשר פיסי. כך שחבר אמיתי, לא יכול להפוך לחבירטואל - כי תמיד יהיה את הרקע הפיסי של מערכת היחסים.

      אז לא נראה לי שיש סתירה בתיאוריה...(או שאולי פספסתי את הסתירה?)

      Does it make sense?

       

       

      לא מדוייק.

      יש לי חברים וירטואלים, אשר ברבות הימים פגשתי אותם בחיים האמיתיים ואז- נוצר מצב הזוי לחלוטין-

      אנחנו ממשיכים את החברות הוירטואלית שלנו כאילו ומעולם לא נפגשנו ומצד שני, יכולים מדי פעם לדבר בטלפון או להפגש ולנהל חברות אשר אינה קשורה לחלוטין לחברות הוירטואלית.

      מצב זה נובע לדעתי, מהעובדה שהוירטואליה מעניקה לנו מימד אחר, אשר לא תמיד שייך לחיים האמיתיים והחברויות אשר נוצרות בין הוירטואלים ממשיכות להתקיים בדיוק באותו אופן בו התקיימו לפני המפגש האמיתי, כי הדמויות נתפסות כישויות נפרדות מהאדם העומד מולך.

       

       

        7/6/08 15:08:

      בעיני, הגבול הוא הפיסי, המציאותי.

      ברגע שנוצר קשר פיסי - מפגש - וממשיך הקשר, החבירטואל משודרג ל- חבר.

      אז, מצב כזה הופך להיות זהה למצב חברי בו קודם מכירים מישהו פיסית, ואז ממשיכים קשר עימו באמצעים וירטואלים (נגיד, אבל רק נגיד, בגלל שהיא עברה לאוסטרליה).

      כאילו שיש מין החתמה כזאת (או הכשר) למצב של חברות במידה והיה או מתחיל גם קשר פיסי. כך שחבר אמיתי, לא יכול להפוך לחבירטואל - כי תמיד יהיה את הרקע הפיסי של מערכת היחסים.

      אז לא נראה לי שיש סתירה בתיאוריה...(או שאולי פספסתי את הסתירה?)

      Does it make sense?

       

      צטט: lior kodner 2008-06-07 11:09:17

      אורית,

       

      איך חבר חבירטואלי הופך להיות לחבר אמיתי?

      והאם לא נוצרת כתוצאה ממהלך כזה סתירה פנימית בתיאוריה שלך?

       

        7/6/08 11:35:

       

      צטט: oritb 2008-06-07 10:41:38

      תודה מולי :-)

      זה רק אני, או שבאמת "חברה" נשמע לי כל כך הרבה יותר משמעותי מסתם "חבירטואלית"....

       

      צטט: mulidea 2008-06-07 10:15:41

      ד"ש, חברה

       

      ;-)

       

      זה רק את...

       

      סתאאאם.

       

      ברור שלא.

       

      בשנתיים האחרונות יצא לי כמה פעמים

      לחוות את המעבר מקפה וירטואלי לקפה פיזי.

       

      החוויה הזאת לא מאד רחוקה מההגדרה של בליינד דייט משודרג :)

       

      ועדיין כמו שכתבת

      האינטרנט הרחיב את מגוון סוגי החברויות

      לנוחות כל סוגי הטיפוסים.

       

      בוקים חברתיים כמוני למשל, שיפרו מאד את איכות החיים שלהם

      ואת הקשרים החברתיים שלהם, בעקבות האינטרנט

      והסמס.

       

       

        7/6/08 11:09:

      אורית,

       

      איך חבר חבירטואלי הופך להיות לחבר אמיתי?

      והאם לא נוצרת כתוצאה ממהלך כזה סתירה פנימית בתיאוריה שלך?

        7/6/08 10:41:

      תודה מולי :-)

      זה רק אני, או שבאמת "חברה" נשמע לי כל כך הרבה יותר משמעותי מסתם "חבירטואלית"....

       

      צטט: mulidea 2008-06-07 10:15:41

      ד"ש, חברה

       

      ;-)

       

        7/6/08 10:15:

      ד"ש, חברה

       

      ;-)

        7/6/08 00:50:

      ואני חושבת - זה קורה כל הזמן - לא? שאנחנו חושבים מישהי לחברתנו הטובה ביותר (או לפחות חברה) והיא בקושי סופרת אותנו? הרי כמה פעמים ישבנו עם חברה ושאלנו, תגידי, גם את חברה שלי?

      אז כן, זה קורה שאין הדדיות, הכל אצלנו בראש (כמו הכל, לא?), ולכן הדדיות לא נכללת בארבעת תנאי החברות שלעיל...למרות שהיא בהחלט חיונית למערכות יחסים כאלה.

      ותודה :-) וכמובן שבתשלום :-)

       

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-06-06 17:21:48

      ואני זורקת שאלת מחשבה שלא חשבתי עליה מספיק אז לא אפסוק דעתי בה - האם חברות בהכרח תוגדר על בסיס יחסיות בין אנשים או שמא היא צריכה להיות מוגדרת ברמת החוויה של הסובייקט? האם זה מספיק שאני מרגיש שהקשר עם האחר הוא חברות כדי להגדירו חבר?

       

       

      ואני זורקת שאלת מחשבה שלא חשבתי עליה מספיק אז לא אפסוק דעתי בה - האם חברות בהכרח תוגדר על בסיס יחסיות בין אנשים או שמא היא צריכה להיות מוגדרת ברמת החוויה של הסובייקט? האם זה מספיק שאני מרגיש שהקשר עם האחר הוא חברות כדי להגדירו חבר?

       

        6/6/08 13:04:

       

       

        מחד  אהבתי  את  ההגדרות

          מאידך  מסכים  שעדיף  להשאר  אנלוגיים  בעניין

       

         וכאן  נפגשים במפגשים

          ויוצאים  מהוירטואלייה

       

        חג שמייח

          נשיקהמגניב

        
       

        5/6/08 11:01:

      תודה בנות :-)

      איפה עמיר, איפה?

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-06-05 10:48:10

       

      צטט: innbalit 2008-06-05 09:21:03

      נראה לי שטבעת אחלה מונח,

      ושמך יתנוסס בשמי הוירטואליה...

       

      אני אלך עם ענבל

       

       

      צטט: innbalit 2008-06-05 09:21:03

      נראה לי שטבעת אחלה מונח,

      ושמך יתנוסס בשמי הוירטואליה...

       

      אני אלך עם ענבל

        5/6/08 09:21:

      נראה לי שטבעת אחלה מונח,

      ושמך יתנוסס בשמי הוירטואליה...

       

        5/6/08 08:24:

      כל כך הרבה בלה בלה, וסוף סוף כוכב :-) תודה לך תמים

       

      צטט: תמי ליבנה 2008-06-05 07:27:26

       

       

      תודה...

       

       

      תמי.

       

        5/6/08 07:27:

       

       

      תודה...

       

       

      תמי.

        5/6/08 07:25:

      שאלה טובה :-)

      וזה רק ניחוש פראי, ובהמשך לאנלוגיה בעניין ה- favorites:

      אני מניחה שאפשר לצפות בעיקר לזמינות מחבירטואלי: שתוכל לאתר אותו בקלות (וירטואלית), ולתקשר איתו (רק אם הוא ירצה בכך).

      מכיוון שההדדיות היא הבסיס המשמעותי ביותר לחבירטואליות (שניכם אמורים לרצות אותה), בעצם אי אפשר לעשות יותר מדי - כי על כל פעילות - צריך הסכמה של שניים. ככל שמכנה המשותף מתרחב (נושאי עניין, היכרות פיסית, הסטוריה משותפת) כך גם גדלה המחוייבות, וניתן צפות לתמיכה גם אם זה לא בדיוק נוח או מסתדר לצד השני - אבל אז הוא כבר בקטגוריית ה"חבר אמיתי" (חבריתי?) ומערכות יחסים כאלה אנחנו פחות או יותר כבר מכירים...

       

      צטט: פיקסון 2008-06-05 06:58:20

      ומה יש לצפות מחברטואלי ?

       

        5/6/08 07:05:

       

      נהנתי לקרוא.

      חברות יש עימה קירבה לצורך משותף כלשהו. גם אם לצורך שמירת-סוד

      בלבד.

      יופי של עובדות-חיים. עדיין הבלבול נותר ולאו דוקא בשל המאמר המעולה.

      :)

        5/6/08 06:58:
      ומה יש לצפות מחברטואלי ?
        5/6/08 05:54:

      או במבט גרפי -

      הגדרות = סימני דרך במפה של החיים :-)

       

      צטט: לירון פיין 2008-06-05 05:52:36

      הגדרות,

      זה ניסיון לייצר דיגיטציה של מונחים אנלוגיים. 

       

        5/6/08 05:52:

      הגדרות,

      זה ניסיון לייצר דיגיטציה של מונחים אנלוגיים. 

      פרופיל

      oritb
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      על רשתות חברתיות