כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    האשה היא הכושי של העולם - הילרי ואובמה

    35 תגובות   יום חמישי, 5/6/08, 08:50

    היום שאחרי הכרזתו של ברק אובמה על היותו המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית, הוא יום של  התלהבות עולמית, בעיתונות הבינלאומית מריעים ומתלהבים מן הבחירה ומן האירוע ההיסטורי של אדם שחור המתמודד לראשונה במרוץ על נשיאות ארצות הברית מטעם אחת משתי המפלגות המרכזיות.

    למרות שאני עדין נוטה להאמין שארצות הברית השמרנית תעצור בגופה את האפשרות הזו  בנובמבר הקרוב, יש לציין שהביטחון שלי נסדק קלות לאחרונה. בעיקר בגלל העובדה שברק אובמה נמצא עתה בתהליך להפיכתו לתופעה, תופעה סוחפת, שמתוקף הצלחתה ועצם הגעתה עד לשלב הזה נהפכת לדמות כמעט מיתית, לאייקון תרבותי וממלאת במשמעות את הסיסמאות החלולות משהו, על "השינוי" המיוחל.  ברק אובמה מצטייר כיום לרבים כהזדמנות של ארצות הברית, כפי שאמר הוא בעצמו בנאומיו, לפתוח דף חדש.

    אובמה מתייצב למרוץ הזה כאשר מולו ניצב מועמד שהוא ההפך הגמור שלו, כמעט ניתן לומר תמונת התשליל שלו. מבוגר, איש צבא, שמרן , נצר למשפחה עם שורשים עמוקים באמריקה הטובה והישנה. המרוץ הזה לנשיאות יהיה המאבק בין אמריקה כפי שהכרנו אותה בעבר לאמריקה חדשה יאמר אובמה ותחת הצהרות מן הסוג הזה יבנה את מועמדתו כדמות רעננה וחדשה לעומת הסחורה הישנה והמשעממת, זו המתבוננת במציאות במבט חמור סבר וריאלי.

     

    רבים כתבו בבוקר שאחרי, על הדילמה הקשה של אובמה האם לצרף אל מחנהו את קלינטון כסגנית הנשיא שלו על למנת להבטיח את הקולות של 18 מליון המצביעים, אנשי הצווארון הכחול, הנשים וההיספאנים שהצביעו לה ושבלעדיהם יתקשה אובמה לנצח את מקיין ואת הגזענות החבויה, שתעביר אולי קולות ממחנהו למחנה הרפובליקאי.

    אך יש להניח שאובמה לא יתפתה לעסקה הזו, כל יום שקלינטון מעכבת את הודעתה, כל יום שעובר, עובד לטובתו ומעמיד את הילרי באור שלילי כאחת שלא יודעת להפסיד בכבוד. קולות הדמוקרטים שהצביעו להילרי יגיעו ברובם אל אובמה גם בלעדיה. אומבה זקוק למישהו אחר כסגן נשיא, מישהו שיעביר אליו קולות מן הצד הרפובליקאי ולא רק מן הצד שלו. כי מעבר לטעויות של הילרי ומעבר לכריזמה של אובמה הבחירות הללו, נתנו תושבה סופית לשאלה מה יותר גרוע להיות שחור או אישה בארצות הברית של היום.  

    אובמה הוא כריזמטי ואובמה הוא נואם נפלא ואובמה כתב שני ספרים מוצלחים שהפכו אותו לדמות לאומית ולמנהיג מבלי שהיה לו את הצורך להוכיח יתר על המידה את היכולות הביצועיות שלו. לעומתו הילרי קלינטון היא רבת מעשים, בעלת ניסיון רב, בעלה לשעבר היה נשיא ארצות הברית אך זה לא רק הכריזמה שחסרה לה זה לא רק החן והחינניות, עובדת היותה אישה פגעה בה קשות. לאנשים יותר קל לדמיין את אובמה חסר הניסיון הצבאי כראש הצבא מאשר את הילרי. לרוב האנשים יותר קל לקבל גבר שיעמוד בראש הצבא כאשר יגיע יום פקודה. מהבחינה הזו הפרסומת של הילרי מי אתה רוצה שיענה לטלפון בשעת מתקפה על ארצות הברית עבדה נגדה למעשה  כי צופי הפרסומת חשבו לרגע את מי הם רוצים לראות שם ברגע האמת והעדיפו גבר.

     

    הילרי סבלה וספגה אש מכל הצדדים היא הוצגה כנוקשה וגברית כאשר היא ניהלה את המרוץ שלה ביד תקיפה ומאידך כבכיינית נשית כאשר היא הזילה דמעה והתלוננה שהתקשורת תוקפת אותה שלא בצדק. יום אחד היא נתפסה כמתוחכמת וצינית בעוד אובמה שבוודאי לא נופל ממנה בתחכומו נתפס כפשוט וישיר. ובימים אחרים כאישה נאיבית, אבל בעיקר היא צוירה באופן עקבי לאורך הקמפיין כבייצ'ית והדימוי הזה נחקק היטב בזכרונם של המצביעים.          

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/6/08 20:47:

      השאלה היא האם האפן שבו אנחנו רואים את ארצות הברית עדין רלוונטי

      כי כידוע ארצות הברית היא מורכבת יותר משלל הקלישאות שיש לנו לומר עליה לכן קשה לי להכריע מרחוק מהו מצב הדברים האמיתי. התמונה שאנחנו מקבלים היא תמונה חלקית ואין לנו לגמרי את היכולת לחוש את הדופק הפנימי של ארצות הברית לקראת הבחירות לנשיאות

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-06-12 04:09:09

      הפוסט והתגובות מעלים שאלות נוקבות על היציאה מהארון של האומה הנאורה. פטריוטיזם, מיליטריזם, גזענות ושובינזם משחקים על מגרש אחד.

      קשה לדעתי לצפות איך המשחק יסתיים, אבל אין לי ספק שלדעות הקדומות הקשורות בגזענות ובשובניזם, יש משקל מכריע בדרך לקלפי.

       

      גם אם תגובתי התאחרה ורק היום הגעתי לכאן, לא נראה לי שאני אשפיע במשהו  (:-  

       

      הפוסט והתגובות מעלים שאלות נוקבות על היציאה מהארון של האומה הנאורה. פטריוטיזם, מיליטריזם, גזענות ושובינזם משחקים על מגרש אחד.

      קשה לדעתי לצפות איך המשחק יסתיים, אבל אין לי ספק שלדעות הקדומות הקשורות בגזענות ובשובניזם, יש משקל מכריע בדרך לקלפי.

       

      גם אם תגובתי התאחרה ורק היום הגעתי לכאן, לא נראה לי שאני אשפיע במשהו  (:-  

        6/6/08 21:57:

      להערכתי, סילבן (סטיב) שלום נמצא כרגע בשלבים האחרונים לפני הבום הגדול. עוד רגע גם בליכוד יהיה מעניין.

       

       

      צטט: מוליק בנטמן 2008-06-06 20:33:29

      אני מסכים עם מסקנה א' אני חושב שעם ביבי הסיפור עוד לא סגור ועוד תהיינההפתעות בנושא מהיום ועד הבחירות, לא הייתי ממהר להכתירו

      צטט: יובז 2008-06-06 17:10:51

      לצערי הרב,

      אני חושש שציפי לבני תיקח רק "על הנייר"

      אני חושש שבבוא הציבור לקלפי "תרעד היד" למצביעים ונראה איך ביבי יקח את לבני

       

       

        6/6/08 20:35:

      ביבי לא עושה טעויות אף פעם... זה רק הם שמפחדים

      וברצינות מוקדם להכתיר את ביבי כפי שכתבתי לעיל  

      צטט: ליאי 2008-06-06 20:01:52

      תלוי כמה טעויות ביבי יעשה עד אז...

       

       

        6/6/08 20:33:

      אני מסכים עם מסקנה א' אני חושב שעם ביבי הסיפור עוד לא סגור ועוד תהיינההפתעות בנושא מהיום ועד הבחירות, לא הייתי ממהר להכתירו

      צטט: יובז 2008-06-06 17:10:51

      לצערי הרב,

      אני חושש שציפי לבני תיקח רק "על הנייר"

      אני חושש שבבוא הציבור לקלפי "תרעד היד" למצביעים ונראה איך ביבי יקח את לבני

       

        6/6/08 20:01:

      תלוי כמה טעויות ביבי יעשה עד אז...

       

       

      צטט: יובז 2008-06-06 17:10:51

      לצערי הרב,

      אני חושש שציפי לבני תיקח רק "על הנייר"

      אני חושש שבבוא הציבור לקלפי "תרעד היד" למצביעים ונראה איך ביבי יקח את לבני

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 21:25:00

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

       

       

        6/6/08 17:10:

      לצערי הרב,

      אני חושש שציפי לבני תיקח רק "על הנייר"

      אני חושש שבבוא הציבור לקלפי "תרעד היד" למצביעים ונראה איך ביבי יקח את לבני

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 21:25:00

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

       

        6/6/08 17:08:

      מעולה !

      מי ? מה ? רקע ?

      איפה זה ספרד ? איך קורה כזה דבר ? אשה שרת הבטחון ? ועוד בהריון ??

       

      צטט: neri 2008-06-05 17:45:59

      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 

       

        6/6/08 14:52:

      שרה ברנארד אמרה:

      "point n'est besoin d'etre jolie, il faut le charme"

      על אחד כמה וכמה- לא מספיק להיות אישה.

      פוסט נהדר, כרגיל.

      חג שמח!

       

        6/6/08 13:55:

      דווקא העובדה שהילארי לא חדשה במשחק הפוליטי ונכשלה בעבר מעניקה לה נקודות זכות. כתבתי כאן קודם שאין לי ספק שהילארי לא תסתפק ב"מקום שני" ותתמודד מחדש ב2012.

       

      אובמה הוא לא רק מנהיג לא מנוסה אלא מנהיג שמאמין לסיסמאות של עצמו. בנאומים שיצא לי לראות\לשמוע הוא לוחץ על כל הכפתורים הנכונים שינוי-אחווה-פטריוטיות-חזרה הביתה מעיראק. תכניות של ממש לא נשמעו. כל זה בליווי צבע עורו שנתפס כמעט כגימיק מותיר אותי סקפטית לגבי יכולתו להנהיג אומה במשבר.

       

      מק'קיין מנסה להציג תדמית ליברלית, בחלק מהמקרים זה עובד ובחלק לא ממש. מה שבטוח שהוא לא מפגין ליברליות לגבי הומוסקסואלים. להזכירך, זהו אותו מק'קיין שהצביע נגד התייחסות להעדפה מינית בנושאי אפליה פסולה בעבודה ונגד הוספת העדפה מינית להגדרת פשעי שנאה. על המאבק שלו בהפלות אני לא רוצה להתחיל לדבר.

       

      נכון, פה ושם מתפלקת לו נאורות, אבל בוא רק נסגור שליברלי הוא לא.

       

       

       

       

      צטט: א.ב. של אהבה 2008-06-06 10:04:33

      מולי, פוסט נהדר 

       

      הילרי קלינטון הפסידה למועמד צעצוע. ישבתי וראיתי אותו נואם וכן, הוא מוכשר, אבל לנאום זה לא להוביל מדינה, ולא להתמודד עם המערך כוחות בקונגרס.  ויש לי חששות גדולים ליכולות שלו להבין את המערכת הפוליטית. פה יכנסו היועצים שלו לתפקיד וכך יהיה לנו בית לבן שמונהג על ידי מנהיג לא מנוסה, מה שלא מסמן דברים טובים. 

       

      קח לדוגמא את הילרי - היא לא חדשה במשחק הפוליטי בארצות הברית. בפעם הראשונה שנסתה לעשות משהו היא נכשלה - כאישתו של הנשיא  היא ניסתה לדחוף שינוי בתחום הבריאות - ב-1993 היא היתה בראש צוות מיוחד שהציג המלצות לתוכנית בריאות מקיפה וההצעה לא זכתה לתמיכת הקונגרס ונגנזה ב-1994.  וזה כשהיא היתה נשואה לנשיא פופולארי בזמנו. אגב, הרבה אנשים לא אוהבים את הילארי בגלל שהיא הרגיזה אותם כאשת נשיא מאוד אקטיוית בחיים הפוליטיים, מה שלא היה מקובל עד אז.

       


      ובקשר למ'קיין - הבן אדם מתואר אצלך כמו איזה פלצן אמריקאי טיפוסי, וזה ממש עוול לגיבור מלחמה שהוכיח כבר בזמן אמת את היכולות שלו כמנהיג ואת העובדה שהוא סירב להשתחרר מהכלא עד שחייליו לא ישתחררו איתו.

       

      בנוסף לכך הקו שלו במשך שנים היה ממש אנטי שמרני - מהדרישה לקצץ בתקציב, התנגדות לעינויים, ותפיסת עולם דיי ליברלית בנוגע להומוסקסואלים בצבא.

       

       

      ואני מסכים - גולדה לא היתה פוליטיקאית רעה, האמת היא, שיחסית למה שיש לנו היום בזירה הפוליטית הייתי בשמחה מחזיר אותה מהקבר, לה לפחות היו בייצים....

       

       

       

       

        6/6/08 13:36:

       (שולחת שוב, הפעם ללא טעויות הקלדה)

       

      אתה באמת לא יכול לראות מצב בו ביבי וברק הולמים זה בזה בעוד לבני נותרת נקיה?

       נכון, זה יכול להשתמע כאילו היא אינה חלק מהמשחק, אבל אם יש משהו קבוע במדינתנו הקטנה זו הנכונות לקבל מנהיגות חדשה.

      ולבני, על אף היותה אישה, היא מנהיגה חדשה. לא מוכתמת כמו נתניהו וברק "החדשים" .

       

      המלחמה האמיתית שלה היא לא מול העם, אלא בתוך המפלגה שלה.

       

       

      צטט: מוליק בנטמן 2008-06-06 06:36:57

      לבני להערכתי לא יכולה לנצח בישראל של היום אלא על הנייר

      צטט: ליאי 2008-06-05 21:25:00

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

       

       

       

        6/6/08 13:27:

      אתה באמת לא יכולה לראות מצב בו ביבי וברק הולמים זה בזה בעוד לבני נותרת נקיה. נכון, זה יכול להשתמע כאילו היא אינה חלק מהמשחק, אבל אם יש משהו קבוע במדינתנו הקטנה זו הנכונות לקבל מנהיגות חדשה.

      ולבני, על אף היותה אישה, היא מנהיגה חדשה. לא מוכתמת כמו נתניהו וברק "החדשים" .

       

      המלחמה האמיתית שלה היא לא מול העם, אלא בתוך המפלגה שלה.

       

      צטט: מוליק בנטמן 2008-06-06 06:36:57

      לבני להערכתי לא יכולה לנצח בישראל של היום אלא על הנייר

      צטט: ליאי 2008-06-05 21:25:00

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

       

       

        6/6/08 12:20:

      אתמול ערכתי בדיקה מקפת יותר לכינויים שלהם זכתה הילרי קלינטון ואכן כל הארסנל הנשי נוצל עד תום

      צטט: מר רשתות 2008-06-05 19:46:05

      גם בבחירות בגרמניה תקפו הסוציאליסטים את מרקל בתהיה, כיצד הוא מבינה תכניות לרווחת המשפחה, בעוד שאין היא אם; שאלה שרוה"מ ה"סוציאליסטי" הקודם שרודר, הנשוי פעם רביעית ואין לו ילדים משלו, לעולם לא נשאל.  בתגובה, גייסה מרקל לממשלתה פוליטיקאית שהיא גניקולוגית ואם ל7 ילדים  כשרה לעיניני משפחה.  ביחד, שתי ה"שמרניות" מקדמות תוכניות רווחה שאפילו הקואליציה סוציאליסטים-ירוקים לא העזו לחלום..

       

      קשה לדעת מה יותר לא מקובל אצל האמריקאים:  שחור או אשה.

       

        6/6/08 10:27:

      תודה

      ברוך שובך מן הארץ החשוכה שטיילת בה.

      אני מסכים עם דבריך ודרך אגב אני ממש לא חושב שמקיין הוא נפוח או מתנשא נהפוך הוא התיאור שלו כאן בפוסט הוא אירוני כפי שמנסים לצייר אותו בחוגי אובמה או בחוגים רחבים יותר שמחפשים להפוך את העימות בין השניים לעימות של שחור ולבן. מקיין הוא השמרן הנאור הוא השמרן שהפחד הגדול שלו הוא להבריח מצביעים מן הימין ולכן הוא גם יהיה יריב קשה ומר לאובמה.

      צטט: א.ב. של אהבה 2008-06-06 10:04:33

      מולי, פוסט נהדר 

       

      הילרי קלינטון הפסידה למועמד צעצוע. ישבתי וראיתי אותו נואם וכן, הוא מוכשר, אבל לנאום זה לא להוביל מדינה, ולא להתמודד עם המערך כוחות בקונגרס.  ויש לי חששות גדולים ליכולות שלו להבין את המערכת הפוליטית. פה יכנסו היועצים שלו לתפקיד וכך יהיה לנו בית לבן שמונהג על ידי מנהיג לא מנוסה, מה שלא מסמן דברים טובים. 

       

      קח לדוגמא את הילרי - היא לא חדשה במשחק הפוליטי בארצות הברית. בפעם הראשונה שנסתה לעשות משהו היא נכשלה - כאישתו של הנשיא  היא ניסתה לדחוף שינוי בתחום הבריאות - ב-1993 היא היתה בראש צוות מיוחד שהציג המלצות לתוכנית בריאות מקיפה וההצעה לא זכתה לתמיכת הקונגרס ונגנזה ב-1994.  וזה כשהיא היתה נשואה לנשיא פופולארי בזמנו. אגב, הרבה אנשים לא אוהבים את הילארי בגלל שהיא הרגיזה אותם כאשת נשיא מאוד אקטיוית בחיים הפוליטיים, מה שלא היה מקובל עד אז.

       


      ובקשר למ'קיין - הבן אדם מתואר אצלך כמו איזה פלצן אמריקאי טיפוסי, וזה ממש עוול לגיבור מלחמה שהוכיח כבר בזמן אמת את היכולות שלו כמנהיג ואת העובדה שהוא סירב להשתחרר מהכלא עד שחייליו לא ישתחררו איתו.

       

      בנוסף לכך הקו שלו במשך שנים היה ממש אנטי שמרני - מהדרישה לקצץ בתקציב, התנגדות לעינויים, ותפיסת עולם דיי ליברלית בנוגע להומוסקסואלים בצבא.

       

       

      ואני מסכים - גולדה לא היתה פוליטיקאית רעה, האמת היא, שיחסית למה שיש לנו היום בזירה הפוליטית הייתי בשמחה מחזיר אותה מהקבר, לה לפחות היו בייצים....

       

       

       

       

        6/6/08 10:22:

      את התמונה, האשה או ההריון?

      צטט: שייני (יסמין) 2008-06-06 08:27:17

       

      איזו תמונה יפה, אני רוצה גם (אבל באמת).

       

       

      צטט: neri 2008-06-05 17:45:59

      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 

       

       

        6/6/08 10:04:

      מולי, פוסט נהדר 

       

      הילרי קלינטון הפסידה למועמד צעצוע. ישבתי וראיתי אותו נואם וכן, הוא מוכשר, אבל לנאום זה לא להוביל מדינה, ולא להתמודד עם המערך כוחות בקונגרס.  ויש לי חששות גדולים ליכולות שלו להבין את המערכת הפוליטית. פה יכנסו היועצים שלו לתפקיד וכך יהיה לנו בית לבן שמונהג על ידי מנהיג לא מנוסה, מה שלא מסמן דברים טובים. 

       

      קח לדוגמא את הילרי - היא לא חדשה במשחק הפוליטי בארצות הברית. בפעם הראשונה שנסתה לעשות משהו היא נכשלה - כאישתו של הנשיא  היא ניסתה לדחוף שינוי בתחום הבריאות - ב-1993 היא היתה בראש צוות מיוחד שהציג המלצות לתוכנית בריאות מקיפה וההצעה לא זכתה לתמיכת הקונגרס ונגנזה ב-1994.  וזה כשהיא היתה נשואה לנשיא פופולארי בזמנו. אגב, הרבה אנשים לא אוהבים את הילארי בגלל שהיא הרגיזה אותם כאשת נשיא מאוד אקטיוית בחיים הפוליטיים, מה שלא היה מקובל עד אז.

       


      ובקשר למ'קיין - הבן אדם מתואר אצלך כמו איזה פלצן אמריקאי טיפוסי, וזה ממש עוול לגיבור מלחמה שהוכיח כבר בזמן אמת את היכולות שלו כמנהיג ואת העובדה שהוא סירב להשתחרר מהכלא עד שחייליו לא ישתחררו איתו.

       

      בנוסף לכך הקו שלו במשך שנים היה ממש אנטי שמרני - מהדרישה לקצץ בתקציב, התנגדות לעינויים, ותפיסת עולם דיי ליברלית בנוגע להומוסקסואלים בצבא.

       

       

      ואני מסכים - גולדה לא היתה פוליטיקאית רעה, האמת היא, שיחסית למה שיש לנו היום בזירה הפוליטית הייתי בשמחה מחזיר אותה מהקבר, לה לפחות היו בייצים....

       

       

       

        6/6/08 08:27:

       

      איזו תמונה יפה, אני רוצה גם (אבל באמת).

       

       

      צטט: neri 2008-06-05 17:45:59

      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 

       

        6/6/08 06:36:

      לבני להערכתי לא יכולה לנצח בישראל של היום אלא על הנייר

      צטט: ליאי 2008-06-05 21:25:00

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

       

        5/6/08 21:25:

      יובל, תודה.

       

      לגבי ציפי לבני, אני לא כל כך בטוחה שאפשר לפסול אותה. אולי זו שאיפה שלי שמשפיעה על שיקול דעתי, אבל אם היא תפעל נכון עכשיו ותרכוש מחדש את אמון הציבור, גם המפלגה שלה תעדיף להצמד אליה מאשר לאבד את השלטון. היא כבר פעלה בעניין עם ההדלפות האחרונות על פעילותה הבטחונית החשאית. עוד כמה הדלפות כאלה והיא מסודרת.

       

      בין ביבי, ברק ולבני, לפי הסקרים הנוכחיים, לבני לוקחת. כרגע עדין "על הנייר" (מי אמר פרס?) אבל כמה צעדים נחושים יוכלו לאפשר להבטחה להתממש.

       

      כך לפחות אני מקווה.

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

       

        5/6/08 20:34:

      מולי -

      נהניתי מאוד מהניתוח שלך.

      אני חושבת שלציבור הדמוקרטי הייתה בחירה קשה - "זו נבלה וזו טריפה... "

      אוקיי, הדימויים אולי קצת מוקצנים אבל אין ספק שכולם היו מרגישים יותר נוח אילו היו יכולים לבחור בין שני בחורים לבנים.

      במציאות שנוצרה, אני באמת חושבת שהבחרה לא הייתה בין השחור לאישה. אני חושבת שבאמת ובתמים אובמה יצא כמועמד הרענן והמעניין מביניהם.

       

      לגבי תוצאותה הבחירות בין מקיין לבין אובמה  אני בהחלט מסכימה איתך. קשה לי לראות מצב שבו מר אמריקה ישים הצידה את הדעות הקדומות החבויות שבו. קשה לי לראות אדם שחור בתפקיד הנשיא - למרות דייוויד פלמר. (מה הקשר - אתם שואלים? היכנסו לפוסט שלי וקראו על כך!)

        5/6/08 20:21:

      אם תשאל את רוב האמריקאים מהם מעדיפים כשכן אני מניח שעדין יהיה רוב גדול בעד אשה לבנה מאשר גבר שחור. אבל כאשר מדובר בכוכבי על, כאשר מדובר בהנהגה, כאשר מדובר במשרה הרמה ביותר בארצות הברית, המשוואה מתערערת.

      צטט: מר רשתות 2008-06-05 19:46:05

      גם בבחירות בגרמניה תקפו הסוציאליסטים את מרקל בתהיה, כיצד הוא מבינה תכניות לרווחת המשפחה, בעוד שאין היא אם; שאלה שרוה"מ ה"סוציאליסטי" הקודם שרודר, הנשוי פעם רביעית ואין לו ילדים משלו, לעולם לא נשאל.  בתגובה, גייסה מרקל לממשלתה פוליטיקאית שהיא גניקולוגית ואם ל7 ילדים  כשרה לעיניני משפחה.  ביחד, שתי ה"שמרניות" מקדמות תוכניות רווחה שאפילו הקואליציה סוציאליסטים-ירוקים לא העזו לחלום..

       

      קשה לדעת מה יותר לא מקובל אצל האמריקאים:  שחור או אשה.

       

        5/6/08 19:46:

      גם בבחירות בגרמניה תקפו הסוציאליסטים את מרקל בתהיה, כיצד הוא מבינה תכניות לרווחת המשפחה, בעוד שאין היא אם; שאלה שרוה"מ ה"סוציאליסטי" הקודם שרודר, הנשוי פעם רביעית ואין לו ילדים משלו, לעולם לא נשאל.  בתגובה, גייסה מרקל לממשלתה פוליטיקאית שהיא גניקולוגית ואם ל7 ילדים  כשרה לעיניני משפחה.  ביחד, שתי ה"שמרניות" מקדמות תוכניות רווחה שאפילו הקואליציה סוציאליסטים-ירוקים לא העזו לחלום..

       

      קשה לדעת מה יותר לא מקובל אצל האמריקאים:  שחור או אשה.

        5/6/08 19:40:

       

      צטט: neri 2008-06-05 17:45:59

      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 

      גנרליסימו פרנצ'סקו פרנקו וודאי התהפך בקברו..

        5/6/08 18:12:

      אני מקווה שלא נצטרך לעבור תקופת רודנות אצלנו כדי לזכות בראש ממשלה נשי, כמו גם שארה"ב לא תזדקק לשלב כזה.

       

      בכל מקרה, אני חושב שאומנם תהליך שחרור האשה נראה כאילו הוא נעצר בתקרת זכוכית אך למעשה ההכרה ב"נשיות" מעמיקה. לי עצמי אין ספק שהגישה הנשית היא מרכיב מהותי בחברה יציבה ופורחת והכח וההשפעה של הנשים בעולם ראוי שיתחזק ויתבסס כך שנתברך כולנו.


       אני מקווה שנראה מנהיגים "נשיים" יותר ולא משנה לי צבע עורם או מינם.

       

       

        5/6/08 17:51:

      אולי למדינות פאשיסטיות צבאיות לשעבר

       יש כמה שנים של חסד ואי געגועים לאנשי צבא אימתניים המפילים מורתם ועוצמתם על הציבור

      כמו המקרה של צ'ילה שבא יש היום נשיאה וספרד כמובן עם התמונה הנפלאה

      צטט: neri 2008-06-05 17:45:59

      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 

       

        5/6/08 17:45:
      שרת הצבא של ספרד
      חודש שביעי להריונה 
       
       
       
        5/6/08 17:30:

      כתבה או פוסט או רשימה

      העיקר שהדברים עוררו עניין

      תודה

       

      צטט: ד ל י ה 2008-06-05 16:02:35

      הכותרת - מעולה, והכתבה מעניינת. תודה.

       

        5/6/08 16:36:
      כתבה? מה קרה לי? התכוונתי 'רשומה' או 'פוסט' בלעז.
        5/6/08 16:02:
      הכותרת - מעולה, והכתבה מעניינת. תודה.
        5/6/08 14:21:

      תודה יובל

      אני מסכים לחלוטין שגולדה איננה דוגמא ואיננה רלוונטית היא לא הייתה יותר מאשר פשרה פנים מפלגתית. דווקא היחס אליה כיום מלמד עד כמה אנחנו לא סולחים לנשים, היא זכתה אין ספור פעמים לכינוי ראש הממשלה הגרוע ביותר של ישראל והיא מוזכרת בעיקר באופן שלילי כאטומה ומנותקת. במציאות היא לא הייתה כה גרועה ובוודאי לא יותר מבני דורה האחרים.

      נשיא שחור בארצות הברית כפי שציינתי בפוסט זה נראה משימה בלתי אפשרית אך מי היה מאמין לפני חצי שנה שיש אפשרות שאובמה יהיה נציגה של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות?

       

      צטט: יובז 2008-06-05 13:49:36

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

        5/6/08 14:17:

      נשים נשפטות תמיד בחומרה במערכת הפוליטית

      במהלך מסע הבחירות לנשיאות בצרפת נשאלה המועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הסוציאליסטית שאלות שאיש לא היה חולם לשאול גבר כמו מי יטפל בילדים אם היא תהיה נשיאה ושאלות מפקפקות לגבי הניסיון שלה בתחומי הביטחון והפנים והממשל (למרות שהיא לא הייתה פחות שנים מסרקוזי בפוליטיקה) וכמובן התעסקות תמידית במה היא לבשה ואיך היא נראית. אין ספק שמעכשיו ועד נובמבר לא יהיה משעמם.

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

        5/6/08 13:49:

      למולי,

      פוסט מצויין. כרגיל.

      ליאי,

      תגובה מצויינת, אהבתי וגם החכמתי

       

      לצערי הרב, אני חושב שארה"ב כמו ישראל לא מוכנה עדיין לנשיאה אשה. אני חושב שציפי לבני היא מועמדת ראויה בהחלט עבורנו והייתי שמח לראות אותה מתמודדת וזוכה, אם כי לא סביר שזה יקרה.

      גולדה מאיר לא מהווה דוגמא לכך שישראל ערוכה לבחירת אשה לראש ממשלה. למיטב הבנתי, גולדה מאיר היתה מינוי שלא עבר דרך בחירות בכנסת והיווה פשרה קואליציונית. היא לא היוותה דוגמא לטענה ש"אשה היתה פותרת זאת טוב יותר, בדרך של שיחה", אלא היוותה עזר כנגדו של משה דיין למדיניות לומנית ולא פשרנית.

       

      נשיא שחור ? לא תודה. לא בארה"ב השמרנית וחבל שכך. ייתכן שנשיא שחור יכול לסייע בהחלשת הבדלנות והבידוד של ארה"ב המתגברת והולכת. ובישראל ? מה ? תימני ? אתיופי ? ערבי ???

       

      וגם כאן, כמו בארה"ב, נוכל לחכות ל 2012 לבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות שאחרי הבחירות המוקדמות הבאות עלינו לטובה בסוף השנה הזו.

       

      יובל

       

      צטט: ליאי 2008-06-05 12:22:53

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמייםחלשיםחסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

       

        5/6/08 12:22:

      להערכתי, כמו במקרה של אל גור, ארה"ב לא תצביע למועמד הדמוקרטי, למרות ההייפ מסביב. מועמד שחור ומועמדת אישה זה טוב ויפה למראית עין, אבל הסקנדלים שנקשרו לשניהם, במסגרת הפריימריס, שיחקו לידיו של מק'קיין (וזוהי רק ההתחלה, הקמפיין האמיתי לא החל).

       

      מק'קיין מקפיד להדגיש שהוא אינו הרפובליקני הממוצע, בניסיונו לשתף ציבור ליברלי במחנהו. שימו לב איך הוא מעלים את השקפותיו הקיצוניות כמתנגד להפלות ותומך במדיניות ההומופובית של  don't ask don't tell בצבא האמריקני. הוא מקפיד לשדר את יתרונותיו כבעל ניסיון במקביל לניעור התדמית המבוגרת, גם אם זה כרוך בשליחת אשתו הצעירה ממנו בהרבה לקמפיין בתכניות האירוח כדי לספר על סגנון חייהם הכל-אמריקני המלווה בקריצה לדור הצעיר.

       

      הילארי, בדיוק כמו ציפי לבני, זוכה ליחס דואלי מפלה, כיוון שהיא נשפטת לפי קריטריונים גבריים ונשיים כאחד. מצד אחד, הן לא "נשיות" מספיק ומן הצד השני הן "חסרות ניסיון" בתחומים הגבריים הרלוונטיים (ניסיון בטחוני). ולא, לא שלאובמה יש ניסיון שכזה אבל הוא גבר, וכנראה שתוקפנות (במובן החיובי, אם יש דבר כזה) עדיין נחשבת לתכונה גברית מולדת.

       

      מי שהביא לכשלונה של הילארי הוא, יותר מהכל, דווקא ביל שנחשב לנכס. הצהרותיו לאורך הקמפיין גרמו להרמת גבה ועדיין בכל שבוע נחשפות פרשיות מיניות המעיבות על הרלוונטיות של הילארי (רק לאחרונה, למשל, נחשף שלביל היה רומן ממושך עם השחקנית ג'ינה גרשון).

       

      האמריקנים אולי לא רוצים ביצ'ית, אבל הם בטח לא מוכנים לנשיא שחור שנבנו סביבו היקשים איסלמיים\חלשים\חסרי ניסיון.

       

      הילארי תשוב, 2012 ממש מעבר לפינה, ואם מק'קיין עשה את זה אין ספק שגם היא יכולה.

       

       

      כך או אחרת, לא הגיעה שעת הנשים או שעת השחורים בארה"ב. בחירתו של אובמה כמועמד רק תגדיל את השסע בחברה האמריקנית כשמולו יוצב לא רק שמרן מבוגר אלא גם לבן.

       

      בנובמבר הבא יהיה שמח. 

       

        5/6/08 10:36:

      אני לא קונה את התיאוריה הזו של הקרירות והחוסר יכולת לסחוף, היא הצליחה לסחוף אנשים רבים, בערים הגדולות ובמדינות הגדולות, היא סנאטורית של אחת המדינות הקשות והציניות ביותר בארצות הברית, היא סחפה אחריה את הרוב הדמוקרטי עד לפני חצי שנה. את נושא הנשיות היא נשאה בגאווה, היא לא הסתמכה על היותה אשה, ההפך הוא הנכון, היא ידעה שזהו לעיתים נטל יותר מיתרון. היא למדה רבות מבעלה הם ניהלו ביחד את מסע הבחירות והטעויות שלה בדרך לא היו רבות וקשות מאלו של אובמה, אבל מה שנסלח לו, אצלה לא עבד והביקורת והלעד שהיא ספגה לא היו מעולם מנת חלקו. כרגיל בארצות הברית הדימוי הוא הקובע ושעתם של השחורים הגיע (וזה טוב וראוי) אך שעתם היפה של הנשים עוד לא כאן.

      צטט: אפרת ש. 2008-06-05 09:48:26

      היא לא ביצ'ית. היא פשוט קרה.

      היא לא מצליחה לגעת באנשים ולסחוף אותם.

      היא כן סמכה על העובדה שהיא אישה וזו טעות

      כמו לסמוך על היותך שחור.

      זה לא מספיק. חייב להיות גם אופי ואישיות.

      אין לה את זה. שוב, היא הוכיחה שהיא לא למדה

      שום דבר מבעלה. היה לה מורה פרטי בבית והיא

      לא ניצלה זאת. מה שיותר בילבל הייתה החלפת האסטרטגיה

      שלה כל יום שני ושלישי והיא איבדה אמינות.

      כל מה שנותר לומר הוא: Go Obama Go צוחק

       

       

       

       

        5/6/08 09:48:

      היא לא ביצ'ית. היא פשוט קרה.

      היא לא מצליחה לגעת באנשים ולסחוף אותם.

      היא כן סמכה על העובדה שהיא אישה וזו טעות

      כמו לסמוך על היותך שחור.

      זה לא מספיק. חייב להיות גם אופי ואישיות.

      אין לה את זה. שוב, היא הוכיחה שהיא לא למדה

      שום דבר מבעלה. היה לה מורה פרטי בבית והיא

      לא ניצלה זאת. מה שיותר בילבל הייתה החלפת האסטרטגיה

      שלה כל יום שני ושלישי והיא איבדה אמינות.

      כל מה שנותר לומר הוא: Go Obama Go צוחק

       

       

       

      פרופיל

      מוליק בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין