1. יש לנו רשימת שאלות קבועות שאנחנו שואלים בשיחות הטלפון הראשונות כדי לסנן את המועמד על-פי הקריטריונים שלנו או שאנחנו זורמים עם השיחה איכשהו?

יש את השאלות שתמיד חוזרות, או בדר"כ חוזרות ואנחנו כבר נורא מתורגלים בלענות עליהן אבל שונאים אותן. אני בטוחה שלכולם יש כאלה.

חשבתי על זה שלשום בלילה כשלא הצלחתי להירדם והאזנתי לסוזן וגה.

My name is Luka
I live on the second floor
I live upstairs from you
Yes I think you've seen me before
If you hear something late at night
Some kind of trouble. some kind of fight
Just don't ask me what it was
Just don't ask me what it was
Just don't ask me what it was

אז השיר לא ממש קשור, אבל ה-אל תשאל הזה שלה עורר אצלי מחשבות שהדירו שינה מעיני. חשבתי אז על המון שאלות ועכשיו זו רק רשימה חלקית, למרות ששוב אמצע הלילה ואין הפרעות אבל כולם מוזמנים להוסיף משלהם.

נכון זה נורא מעצבן, או שזו רק אני שדי שונאת את מה שאני עושה שהשאלה הראשונה היא: אז מה את עושה?

ואחרי זה: למה את לא עובדת במקצוע שלך?

את אוהבת לרקוד? (תעשי לי סטרפטיז?)

את עושה ספורט? (או שאת בטטה?)

אז מה את מספרת? (כשלא מוצאים מה לומר)

כבר יצאת עם מישהו מהאתר? איך היה? (מה זה רלבנטי לענייננו?)

מתי נגמר הקשר האחרון שלך? למה זה נגמר? (זה עדיין לא עניינך)

מה את מחפשת בגבר? (שלא ישאל שאלות מפגרות, בתור התחלה)

מתחילים איתך ברחוב? (בעיקר ערסים)

למה את רשומה באתר?

כמה זמן את כבר באתר?

בראיון עבודה אחד לא מזמן שאלו אותי:

מה מרגיז אותך? (השאלות האלו)

מה נותן לך סיפוק? (אתם לא באמת רוצים לדעת)

מה את אוהבת? (שוקולד)

מה את שונאת? (סיגריות)

האם את פועלת מתוך פרפקציוניזם? (אפשר לענות בראיון עבודה שלא?
- לא שאני לא, אבל אפשר?)

מה מפריע לך?

אני מאוד אוהבת לשאול שאלות. אם בן השיח משתף פעולה, אני יכולה להעביר שעות שלמות בראיון. לפעמים אני גם אוהבת לענות על שאלות, אבל נורא חשוב לי שיבואו ממקום מתעניין ואמפטי ולא ממקום מבקר ושופט. השואל צריך לתת את התחושה שהוא מאזין וזוכר ולא שואל את הרשימה הקבועה ומחפש איפה לפסול אותך. כשאנחנו שואלים שאלות כדי לסנן בטלפון/בדייט זה די מעלה את הסעיף, במיוחד אחרי שעוברים את זה מלא פעמים ונהיים מתורגלים ומשופשפים ועייפים.