כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אבא

    היום אני בן 22.
    עד גיל 7 וחצי חיינו באותו הבית.
    עד גיל 18 חשתי אימתו.
    שנים של כאב, פחד וחוסר אונים הובילו לשנאה, ריחוק וחולשה.
    אב שלא אהב, ילד שלא נאהב.
    יעקב, גרמת לי מכאוב.

    מה ביקשתי? לאהוב . . .

    אני והילדים רני

    0 תגובות   יום חמישי, 5/6/08, 11:58
    שיחקתי עם הילדים ברובה מים של בן, השפרצתי קצת מים בכיף על כולם בחוץ. רני יצא החוצה ונרטב מעט בחולצה שלו. הוא צעק וכעס נורא! הוא בכה! הוא עשה פרצוף כועס! ניגשתי אליו כדי לנחמו, כדי להתנצל. רני בעט בי וזרק אגרופים, התחמקתי. לקחתי את החולצה ותליתי אותה לייבוש. ואז לקחתי אותו על הידיים והתיישבתי איתו בגן. הוא על הרכיים שלי, בוכה, כועס. ממשיך לנסות לפגוע בי עם הידיים. ואז הרגשתי שאני צריך לעצור את זה. הרמתי את הקול מעט, דיברתי ביתר רצינות. אמרתי לו: "רני, אתה לא מעיז להרביץ לי, ברור?" הוא אמר לי "די" שאלתי אותו שוב, "ברור?" השיב לי "די" אז אמרתי לו "רני, לא "די", אתה לא מרביץ לי, ברור?" השיב "כן". יופי, עכשיו אני יכול לחבק אותו שוב ולנסות להתחבר איתו מחדש. ביקשתי סליחה שוב. הוא אמר שהוא לא סולח. הנחתי לו.

    ·         השתמשתי בילדותיות שבי ע"מ לשחק עם הילדים, ונהניתי מאד.

    ·         בגלל שהייתי בתוך המשחק, לא זכרתי כמה קשה לרני להרטב בבגדים.

    ·         הלכתי להתנצל.

    ·         לקחתי את החולצה לייבוש.

    ·         אספתי אותו לידיים לתת חום ואהבה.

    ·         הצבתי גבול ברור וחזק כשהמשיך לנסות להרביץ לי.

    ·         לא נסוגתי מהגבול גם כשביקש.

    ·         שבתי להתנצל.

    ·         הנחתי לו להמשיך משם לבד.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      g0su
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין