למי שאין כלום בתחתונים קל לדבר.

מי ששום איבר לא מזדקף לו יכול להמציא כל מיני המצאות.

בפועל, זה מאוד מאוד קשה.

מעולה, את יכולה להוסיף עוד כמה דברים שהם לא חייבים לעשות ואנו כן....:-)

מפאת צניעות (מזויפת) אשאיר את הדמיון

אהבתי 

תראי כמה דברים אנחנו צריכים

שיהיו לנו או שנעשה כדי להיות מאושרים

זה נורא קשה...

והנשים?

מאושרות מדבר אחד כמו:

ללדת ילד - חוויה שאף פעם לא נרגיש באמת.

או

נשיקה מהבעל או החבר שאומר:

"אני אוהב אותך"

אז למי יותר קל?

הפוסט מדהים בעני

קיבלת

גם כוכב

וגם סמיילי

וגם פרגון

לנסלוט העלה נקודה מצחיקה אבל האמת..?? למי יש באמת כוח לכל 'החישובים' וההתחשבנויות ש'אתן' עושות..

ואורלינה.. מעט מאד גברים מוצאים את הסיפוק שלהם בשופינג.. ממש מעט.. בעצם כמעט אף אחד..

ולא פחות חשוב, אנחנו מאושרים יותר כי יש לנו אתכן.. שמורידות מאתנו את כל הטרדות הקטנות והגדולות ואחרי כן (וקצת בצדק..) מתלוננות בפנינו על כמה שחסרי אחריות אנחנו..

רק התמונה הזו קצת מפריכה את הפוסט החמוד שלך..

אחד משניים.. או ש'הוא' שונא להצטלם או שאת דורכת לו על הרגל ואולי בכללי, את יותר מאושרת ממנו..

זה נכון.

המיינד הגברי חושב "משימות" "תוצאות"

גם נשים..אבל עם כל מה שבין לבין , זה מעמיס כל ה CPU שלנו והמערכת מתחילה לקבל השבתות מקומיות ..שחודרות עמוק.

:)

הם לא מאושרים יותר!

הם רק פחות מדברים על זה....

במקום לדבר הם הולכים לשופינג בהום סנטר (או אייס)

אני מזהה פה כשל לוגי אחר.

תארי לך להעביר חיים עם אדם שמוטרד מכל אותם דברים שהוזכרו ברשימה שלך, וגם טורח ליידע אותך בהם על כל צעד ושעל...

הנעליים חותכות, הארנק כבר לא אופנתי, שוב צריך למרוט רגליים, גבות, שחי, מפשעות וכדומה, הרגליים נראות כמו רגלי ברווז במכנסיים קצרות וכמו רגלי בת יענה במכנסיים ארוכות... וכן הלאה.

יש לך מושג כמה קשה לנו לגלות הזדהות עם כל הבעיות האלה?

התאוריה נחמדה ופיקנטית אבל יש בה כשל לוגי בסיסי.

נא לא לשכוח שהגבר צריך לחיות עם כל הרשימה הזאת.

לא בטוח שזה לא מדכא

אף פעם לא מגלים את האמת לאמיתה.

אנחנו לא מדוכאים כי בזוגיות עם נשים (ברובנו).

אתן לוקחות עליכן את עיקר נטל הדאגה, התסכול, ההעלבות...

אנחנו קיימים לשם איזון.

ככה מוטל עלינו :)