לפעמים עושה האדם איזה מעשה, ואני מקווה שלא לעיתים תכופות, שאחריו הוא שוכב ער כל הלילה,עיניו קודחות את החשיכה,הוא קם וניצב מול הראי ונועץ בו מבט, והוא שואל את עצמו: "מה עשיתי"? אלוהים מה עשיתי"? ואז הוא מתיישב או ניגש אל החלון, או מתהלך כארי בסוגר נפשו שלו: מדוע נהגתי כך? מדוע לא אחרת? איך יכולתי? והשאלות מכאיבות ומענות, ולא מרפות , והן שם בכל רגע ודקה, מה עשיתי אלהים מה עשיתי? למה הסכמתי? מדוע אמרתי? מדוע שתקתי? למה נתתי לה ללכת? ומדוע לא ביקשתי סליחה. וכך בשוכבו ובקומו, ליד השולחן ומול המראה, ושאלות מסוג זה מכרסמות את קרבו במעמקים שמתחת ללב, במקום בו פועלת תולעת מציקה וטורדת, מה עשיתי אלהים מה עשיתי?
ואז במחשבה שניה אני שב ותוהה האמנם כל זה מצוי שם. לך תדע. |