אחד מסיפורי הדייטים המאכזבים ביותר שהיו לי.

האמת מרבית סיפורי הדייטים מאכזבים אבל זה הכי הרבה.

פגשתי בחורה נחמדה שפנתה אלי באחד מאתרי ההכרויות. שיחת הטלפון הייתה נחמדה מאד ונראה היה שההנאה מהשיחה הייתה הדדית.

קבענו להפגש מספר ימים לאחר השיחה. הפגישה הייתה נחמדה, לא משהו מיוחד.

בסיום הפגישה היא אמרה שתשמח לשמור על קשר.

למחרת התקשרתי וקבענו עוד פגישה שהפעם הייתה פשוט כיפית נהנתי מאד ונראה היה שגם היא. בסיום הפגישה כבר קבענו את הפגישה השלישית.

כך שדי ברור שגם היא נהנתה אחרת לא הייתה קובעת בעצמה עוד פגישה.

הפגישה השלישית הייתה עוד יותר טובה מהשנייה, בקיצור נראה היה שהקשר מתקדם. בזמן הפגישה דיברנו על טיול קצר במקום כלשהו בארץ שאני מאד רציתי ללכת והיא שמחה להצטרף אלי. הפגישה הייתה ביום שלישי ודובר על לצאת לטיול קצר בשבת.

ביום רביעי למחרת הפגישה בה קבענו את הטיול בשבת, היא מתקשרת ואומרת שלא נראה לה שיצא קשר ולכן עדיף לבטל את הטיול בשבת.

ניסיתי לשאול מדוע, כיצד זה שלוש פגישות שכל אחת טובה מקודמתה ולפתע לא רוצה קשר?

כל מה שאמרה הוא שזו תחושה שלה ואין באפשרותה להסביר. 

אולי בעצם חששה לפגוע? לא יודע.

אותו יום בערב הלכתי לחוף הים ופשוט ישבתי ובכיתי, זו הייתה התקפת הבכי הרצינית ביותר בשנים האחרונות.

כל זה גרם לי שוב לתהות, מה לא בסדר בי?

מדוע הן כולן אחת אחר השנייה דוחות אותי?

אכזבה זו הייתה האחרונה בשרשרת של כעשר אכזבות רצופות.

מאז אכזבה זו שהייתה לפני מספר חודשים, אני לבד, ניסיתי מדי פעם לתפוס את עצמי בידיים, בכוחות אחרונים לצאת לעוד דייטים, אבל שוב אכזבות.

בקיצור שוב ושוב נשאלת השאלה, מה הם אותם כישורים שחסרים לי?