הכרה פתאומית בשנים חריצים שהעמיקו עיניים שהתעממו שדיים שאיבדו זקירותם עצב הנטמע בגוף שמרגיש כאחד שהיה בו הכול והכול היה בו מחשבות מחודדות בטחון בסיסי ביכולת המופלאה להיות וביכולת לשחרר מחבקת את גופי, את פניי, את היותי ההולכים ומשתנים ההולכים ומאבדים ומקבלים מחייכת ללידתי מחדש בצפייה למחר |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה
איזה כייף שאתה כאן אסף
תודה וחג שמח :)
אין כמוך :)
תודה שוקולד, זה יפה ומרגש
יפה כתבת וקנין,
תודה
יפה המשפט שלך וקנין,
תודה
תודה דניי, חג שמח
נהדר.
חג שמח גם
תודה דורון.
גם אני חושבת
בון בון
תיאור קסום ומדוייק להפליא..
משובחת!
חג שמח :)
וואו
אשתדל, בשמחה.
לא יכולת לתאר יפה יותר את התהליך
מופלאה
נפלאה
הכתיבה שלך מרעידה בי.
תצפי לעבור את הרגע אל תצפי לעבור את המחר
כי המחר לא בהכרח קיים ... וקנין
אהבתי וכוכב
ממש קבלה
לשינוי
שינוי חיצוני . .
כמו קבלת שבת, כמו . .
יכולה לדמיין את הקרניים המפציעות דרך העננים :)
תצלם לי אחד כזה?
אין לי מושג,
כנראה זהו זמן ההבשלה הנחוץ כל כך
תודה אליק,
חג שמח
לעת עתה הוא מרגיש טוב
רוגע השתלט עליו...
מחבקת את גופי, את פניי, את היותי
הכי טוב שיש...את מיותך
אני איתך לגמרי... ממש.
למה זה לוקח לנו כל כך הרבה זמן, לעזאזל!
ציפייה למחר או געגוע לאתמול?
ובן לבין זה עכשיו - מה שלומו?