בתגובה לפוסט האחרון כתבה מישהיא שלדעתה הדבר החשוב הוא בטחון עצמי. גם אשה אחרת אמרה לי דבר דומה, שברגע שאקרין בטחון, כל השאר פחות חשוב.
אני די מאמין שזה נכון אולם כיצד אפשר לשדר בטחון עצמי כאשר 99.9% מהדייטים מסתיימים בזה שהיא לא רוצה את המשך הקשר?
בעבודה יש לי בטחון עצמי שנובע מהצלחות ומכך שאנשים מעריכים הצלחות אילו. כיצד אפשר לרכוש בטחון עצמי בנושא יצירת קשרים כאשר כל חיי רוב נסיונותי להכיר בת זוג מסתיימים בכשלון? זה כמעט לא משנה מי עומדת מולי, מרבית הסיכויים שהיא לא תרצה קשר איתי. למה? זו השאלה הקשה של החיים שלי. אני לא מכוער (בנתיים מאחר שאני מעדיף להשאר קצת אנונימי תצטרכו לקבל את דברי) אני לא נמוך (משום מה רוב הנשים שואלות על גובה. הגובה שלי 182) יש לי עבודה שמפרנסת אותי בכבוד ואני די מצליח בה (בתחום ההי-טק) יש לי תחביבים שאני מקדיש להם לא מעט זמן. אני לא נחשב כטיפש, נהפוך הוא, רבים מחשיבים אותי כאדם אינטליגנטי ומחפשים את עצתי במקרים רבים. יש לי גם לא מעט זמן פנוי להכרויות.
אז שוב הניגוד הגדול, כיצד זה שרק בתחום הזוגי אני כשלון חרוץ?
אולי זה נובע מזה שבבית, בילדותי, מעולם לא קיבלתי פרגון, כל הזמן התגובות על כל מעשה שעשיתי היו ביקורת. בדרך כלל זה דחף אותי ליותר ויותר, אולי כך הגעתי למה שהגעתי בעבודה. אבל בזוגיות, אני כשלון חרוץ. כל זה משאיר אותי בודד ולכן הכינוי, הבודד.
|