כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    תותים

    8 תגובות   יום שישי , 6/6/08, 17:06

     Mulberry Tree, Vincent Van Gogh

    קטפתי תותים מן המדרכה. כל כך הרבה תותים, שלא יכולתי להפסיק לקטוף ולאכול. תותי עץ שחורים, גדולים, במצב מצוין. מישהו, כרת ענפים מהעץ הענקי מעל מפרץ החניה, וחסם את המדרכה. גם אם הייתי רוצה, לא יכולתי שלא לראות את הענפים, הגדושים בפירות. לא עמדתי בפיתוי. תותים, הם התאווה הכי גדולה שלי ולצערי העונה שלהם קצרה. הם נעלמים מהר מן השוק ועכשיו בדיוק הזמן שלהם. חג הביכורים הומצא לכבודם. יום חג רישמי לאוהבי הפירות השחורים. 

    אני לא יכול להפסיק לזלול עד שהבטן מתחילה לעשות סימנים של לגמור ודי. אני מתמתח ומסתכל למעלה על העץ, בודק אם נשארו פירות גם למחר ומחרתיים, ואז אני רואה אותה. עומדת במרפסת בבגדי ספורט, העור מבריק מזיעה. הרגע סיימה להתאמן. מהמרחק הקצר בינינו אני יכול לראות את עיניה, האפלות כפחם ואת החיוך הקטן על שפתיה. הסמקתי, נבוך מבושה. העץ הזה שלה הוא ושל הדיירים בבנין. שתול אצלם בגינה. הענפים, בולטים אמנם למדרכה, אבל הפירות שייכים להם. תפסה אותי על חם, זולל בשעת בוקר מוקדמת, את התותים שלה.  

    היא מסתכלת ואומרת (המרפסת שלה ממש קרובה) " איך התותים?" ואני, אדום כולי, אומר " אה, סתם טועם...לא רעים בכלל". היא מחייכת ועיניה הצוחקות אומרות: "סתם הא? רבע שעה אני מסתכלת עלייך! " והתותים עולים לי בריצה ונעצרים באמצע הגרון. איזה ביזיון. מה בדיוק אני אמור עכשיו לעשות? להגיד לה שלום, אני חייב לזוז ולהתחמק אל המכונית מעבר לפינה? או פשוט לשאול: "את יודעת מי כרת את הענפים?" והיא תענה: "נורא, באמצע העונה. כשכל הפירות בשלים" ואני אגיד: "אולי העיריה חוששת שיהיו לכם זבובים" והיא תגיד: "איפה... זה חבר שלי הוריד את כל הענפים. שלא יפלו עלינו תותים"  ואני אחשוב, חבל, אני אעלה, שרק תגיד, ובשנה הבאה שוב אגיע, לאסוף את התותים בשמחה, מן המרפסת שלה. 

    היא תגיד (קוראת את המחשבות שלי): "עץ תות ליד הבית זה ממש מטרד, כמה תותים אפשר לאכול?"  ואני לא אשיב ורק אומר בשקט לעצמי שאיתה לא הייתי מפסיק לאכול, והיא תגיד (קוראת את המחשבות שלי): "אתה גר בעשרים ושבע, נכון? אני רואה אותך לפעמים משקה את האדניות. כלבת הגולדן היא שלך ?"  ואני ארגיש שאם היא מדברת כבר על כלבים אז הנה אנחנו מתחילים להתידד ולא צריך לחכות לשנה הבאה ועוד רגע היא תזמין אותי לבדוק אם נפלו לה תותים על המרפסת. 

    היא אז (אולי) תמשיך ותגיד: "הרחוב הזה מקסים, עברתי אליו מבאזל, שנהיה רועש ומלא אנשים, וחוץ מעץ התותים, הכל פה ממש סבבה"  ואני אחשוב לעצמי שהעץ הזה הוא הדבר הכי טוב בשכונה, חוץ ממנה. עובדה, שבזכותו אני עומד, בשעת בוקר מוקדמת ומדבר איתה. והיא תגיד (קוראת את המחשבות שלי):  "בבת-ים, איפה שגדלתי, כרתו את כל העצים כדי להרחיב את הרחובות. העץ הזה לא היה מחזיק שם יותר משבוע" ואני אצחק ואחשוב: בטח שלא, כולם היו נעמדים לה מתחת לחלון, מחכים שתצא וזוללים בינתיים תותים. שום עץ לא היה מחזיק מעמד בתנאים כאלה. עובדה, גם החבר שלך, קינא בעץ שנכנס לך למרפסת וכרת לו את כל הענפים, שלא ייגעו בך, אחרי שאת עושה ספינינג...איך יכול להיות שעד היום לא ראיתי אותך? אם רק תסכימי אעלה לבדוק שאין  לך תולעי משי על המרפסת. את יודעת, הם חיים על עלים של תותים ומהגלמים שלהם עושים בד, מבריק וחלק, כמו הבטן שלך, שמבצבצת מתחת לחולצה.  

    ואז היא אומרת (באמת אומרת): "היה נחמד להכיר. אני חייבת להתארגן ולצאת לעבודה, עוד מעט שבע. תיזהר לא לאכול יותר מדי תותים" ואני יודע שהיא יודעת, שמחר, בדיוק באותה שעה, אני אגיע לכאן לאסוף את התותים שנפלו מהעץ שלה. אחכה בסבלנות שהיא תגמור עם הספינינג ותצא אל המרפסת, עם הנעליים האדומות, והאצבעות הארוכות, ותמשיך לקרוא לי את המחשבות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      שיחות יפות מתנהלות לך בראש. כמה נעים לרשום את אלו השיחות. זה קצת יותר נעים מאשר להשאירן כמחשבות. המחשבות לפעמים נעלמות במערות התודעה ולפעמים נאבדות שם לחלוטין. 

      ולעצם העניין, אני באופן אישי מעדיפה דוקא דובדבנים, מאידך, מה זה משנה? הרי לא בפרי עסקינן :-)

        7/6/08 18:45:

       חזרתי למחרת. חיכה לי החבר. לא היה נחמד

      הצצתי בבלוג שלך. סיפורי מחשבות זה עיקר הביזנס שלך...תודה אפי

      צטט: אפי גבזו 2008-06-06 22:52:28

      אני אוהב סיפורי מחשבות שכאלו. אחלה סיפור. כל תות כוכב. תחזור גם מחר אליה, היא כבר תעזור לקטוף..

       

        7/6/08 18:42:

      דפנה

      אני קצת מקנא על האפשרות שלך להיות עם קטנים כל היום

      אני מתגעגע לילדים שלי, כשהיו קטנים

      המשיכי לשמח את הבטן שלך

      חג שמח

      צטט: ניפי 2008-06-06 18:06:10

      בדיוק היום בגן חגגנו שבועות

      ואכלנו (יחד עם הילדים) המון פרות

      אדומים ושחוריםו ירוקיום 

      שגרמו לפרצוף שלנו להיות צבעוני

      ולבטן לשמוח :) 

       

      חג שמייח ושבת שלום !

       

        6/6/08 22:52:
      אני אוהב סיפורי מחשבות שכאלו. אחלה סיפור. כל תות כוכב. תחזור גם מחר אליה, היא כבר תעזור לקטוף..
        6/6/08 18:58:

      אה, לא.

      אני בקטע של מישמשים עכשיו.

      צטט: יואל עיני 2008-06-06 17:40:31

      את בסדר! הספקת לפני השבת גם לקנות תותים? שבת שלום

       

        6/6/08 18:06:

      בדיוק היום בגן חגגנו שבועות

      ואכלנו (יחד עם הילדים) המון פרות

      אדומים ושחוריםו ירוקיום 

      שגרמו לפרצוף שלנו להיות צבעוני

      ולבטן לשמוח :) 

       

      חג שמייח ושבת שלום !

        6/6/08 17:40:

      את בסדר! הספקת לפני השבת גם לקנות תותים? שבת שלום

        6/6/08 17:27:

      איי...

      תענוג של פוסט לקראת שבת.

       

      :)

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין