הפוסט הזה נכתב מרשת האינטרנט האלחוטית הלא ממש מהירה במסעדת מוזס בשדרות רוטשילד בתל אביב. הרשת כאן סגורה בסיסמה - אתה מבקש מהמלצר סיסמה, הוא מקליד משהו על מחשב הקופה, ואתה מקבל פלט הכולל שם משתמש וסיסמה. השם והסיסמה יוכלו לשמש אותך גם בעתיד וכדאי לסמן לדפדפן לשמרם.

אלא מה, המערכת לא מקבלת כל סיסמה (אנו שני אנשים עם מחשבים חדשים, שנינו היינו צריכים לקבל פעמיים את הסיסמה). את זו שיש חובה להקליד באותיות גדולות (בשילוב עם ספרות, על מקלדת של מחשב נייד..) וגם כשאתה מחובר - באופן שנדמה רנדומלית, אחרי שעה בערך תצטרך להיכנס שוב בלוג-אין. 

כמה סיבות אפשריות למהלך הזה: האחת, כדי לאסוף נתונים סטטיסטיים על השימוש ברשת במסעדה. השני, כדי למנוע שימוש לא מורשה ברשת. השלישית, אחרי עמוד הלוג-אין אתה נזרק לעמוד מידע על המסעדה. אולי כדי שלא תשכח איפה אתה נמצא. בעלי המסעדה אינם במקום, אז לא יכולנו לברר אילו מהאפשרויות נכונה, אולי זה כדי שלקוחות כמונו לא ישבו שם שעות על הרשת - אבל היי, אכלנו איזה רבע פרה כדי שירשו לנו. אולי בעלי המקום באמת חוששים שאיזה קלושאר יעמוד בחוץ ויטחן את הרשת שלהם. "ישתמש להם".  החרדה (בעלת הקארמה המאוד רעה) הזו לא אמורה לשנות לנו. כלקוחות משלמים קיבלנו שירות רע מאוד, מטריד ומעיק. ואם כבר הרשת סגורה אקסלוסיבית ללקוחות המסעדה, למה לעזאזל היא כל כך איטית?

 הסטייק וההמבורגר היו בסדר גמור. השירות היה טיפה איטי בגלל בלבול במטבח, אבל הצוות חיפה על כך למופת.