הבלוג הראשון שלי
בלוג שמתעסק בעיקר בשטויות הקטנות של החיים ומשתדל להמנע מעיסוק בנושאים שחוקים, אבל אם כבר נגעתי בנושא כזה...מקווה שהצלחתי להביא אותו מזווית קצת אחרת.
פוסטים פופולאריים
-
הפיראטית והמחטב
24/5/08 | 2484 צפיות
-
תעודות בבקשה
10/1/09 | 542 צפיות
-
מי לא מבחין בלטאה עם שני ראשים?
31/3/08 | 1098 צפיות
-
בלי להעליב...
27/7/08 | 1112 צפיות
-
סמיילי חדש
6/6/08 | 589 צפיות
-
שרים במקלחת
23/6/08 | 1646 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה שלומך? 28/8/12
- זה סימן שאני מזדקנת כש... 5/5/12
- שקרים של מוכרי נעליים 21/4/12
- מי צריך את זה? 22/11/11
- לא יודעת איך פיצי עושה תנוחה לא הגיונית כזו... 15/11/11
- אלטע זאכן 19/9/11
חזרתי מהמתים
כפי ששמתם לב, נעלמתי פתאום.
פוף!
הייתי באי המתים של אלו שהתקלקל להם המחשב, ואין להם יותר יכולת ליצור קשר וירטואלי עם העולם. (נכון שיש מחשב בעבודה, אבל זה לא אותו דבר :))
במקביל גם נעלם לי בבת אחת החשק לכתוב (אולי הייתה לי מנת יתר של כתיבה?...) אבל כנראה שהחשק לא נעלם לגמרי אם הפוסט הזה בכל זאת יוצא לאוויר העולם
התחילו לי כל ההרהורים המוזרים האלו: למה זה טוב בכלל? מי מכריח אותי לכתוב את כל השטויות שלי? את מי זה מעניין? בשביל מה אני מבזבזת זמן על מציאת כל מיני לינקים ביוטיוב? או על העלאת תמונות ? ועל פוסטים שבמילא "עוטפים איתם דגים" ביום שלמחרת?
פתאום הכל נראה לי כמו סתם בלה בלה מיותר, שגוזל לי יותר מדי זמן על חשבון עיסוקים אחרים.
כנראה שבמוקדם או במאוחר הרבה מהכותבים הפעילים בדה מרקר מגיעים לתובנות האלו. חלק מצהירים בעקבות זה על פרישות דרמטיות, וחוזרים אחרי כמה זמן עם זנב מקופל בין הרגליים :) וחלק, כמוני, פשוט מפחיתים את מינון הכתיבה, בלי לצאת בהודעות מלודרמטיות נוסח: "אני הלכתי, אל תחכו לי, לא אחזור, היו שלום! " כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה... עובדה, חשבתי שלא בא לי יותר לכתוב, והנה אני כאן כותבת בכל זאת, הטריגר לזה היה הבקשה של כוכבית שאחזור :) זה כנראה הזיז לי משהו בלב.
בעקבות התקלקלות המחשב, הגעתי לעוד תובנה: אלוהים אדירים! כמה שטויות שאני לא צריכה, צברתי במחשב !
איך הבנתי שאני לא צריכה את כל השטויות האלו? כי נעלמו לי כל מיני תיקיות מועדפים, תוכנות וכו', שניסיתי לשחזר אותן, ובקושי זכרתי מה היה לי שם. זה סימן שאני לא באמת צריכה את כל החומרים האלו, אם אני בקושי משתמשת בהם.
לא שהתובנה הזו מנעה ממני להתקין שטויות חדשות על המחשב, שעוד כמה זמן יסתבר לי שגם הן מיותרות. למשל שומרי מסך זזים. אז עכשיו אני משתעשעת לי כמו ילדה קטנה ומביטה מוקסמת על שומרי המסך החדשים שהתקנתי: יש לי גלי ים זזים, ג'ונגל, יער מכושף בקתה בשלג בית קברות מפחיד, אקווריום דגים ועוד... והם גם משמיעים צלילים! וואו! http://www.magentic.com/gallery/gallery.aspx?type_id=2&id=10004
העמסתי עוד שטות על המחשב שלי, כאילו לא מספיקה לי כל הסמטוכה שיש לי, עם 3 מערכות הפעלה, ומלא קבצים כפולים.
יקח לי עוד הרבה זמן לסדר את הבלגן שיש לי כאן.
אבל לפחות יצא משהו טוב מהתקלקלות המחשב, לא רק שיש לי עכשיו שומר מסך של יער מכושף, והספקתי לעשות כל מיני סידורים בזמן שהמחשב היה גוזל לי.
אבל נראה לי גם שבינתיים טפו טפו, הדה מרקר הפסיק לעשות לי את הבעיות שעשה קודם...
ומה השורה התחתונה של כל הפוסט הזה?
חזרתי!
|
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על מודעת אבל מאוד לא שיגרתית
-
דניאל -
בתגובה על מה שלומך?
-
לילה של שקט
בתגובה על זה סימן שאני מזדקנת כש...
-
shox1
בתגובה על שקרים של מוכרי נעליים
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי על המיטה שלי
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי בין הבובות
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את יודעת מה? אפשר להסתדר יפה מאוד גם בלי מחשב.
התגלית הזו הפתיעה אותי :)
חה-חה-חה!
את קוראת לזה "מתים", אני - "שיתוק".
אז זהו, שבמקרה שלי החופשה עשתה דווקא את ההיפך, במקום להעלות לי את החשק לכתוב, היא גמלה אותי מהכתיבה, עד שכוכבית החזירה אותי לעניינים שוב :)
אמרתי לעצמי : יאללה בוא ננסה לחזור בקטנה, קצת לקרוא... קצת להגיב...
ואיכשהו מפה לשם, נהיה לי חשק לכתוב גם וחזרתי בגדול!
3 פוסטים בשעות ספורות!
כנראה שהחשק לכתוב, אצל אנשים שאוהבים את זה מגיל אפס, לא באמת נעלם אף פעם, אלא רק נשכח לתקופות מסויימות.
גם אני שמחה לחזור :)
כל הכבוד לך!!!
באמת משהו צריך להחזיר את המכורים קשה!
קורין אני ממליצה על חופשה ארוכה ללא מחשב ככה יש טריגר לחזור לכתוב וכותבים במינונים נמוכים בהרבה :)
אחזיר אחזיר,
אבל אפשר לפרוס את זה לתשלומים?...
לא התאפקתי, עוד לא התקרר הפוסט הזה וכבר שיחררתי אחד חדש!
corina is back in town
אולי בגלל ש"הזרקתי" קצת בעבודה, אז לא הייתי בקריז אמיתי.
ואולי באמת נגמלתי סוף סוף?...
לא להתאפק יותר מידי.... בסוף תהייה לך עצירות
אני יודע, דארלינג.
והזנב שלי מונף בגאון אל-על, ולא מקופל בשום פנים ואופן!!!
תודה.
אל דאגה, נראה לי שבקרוב אחזור לכתוב במלוא המרץ,
עד שהדיו במקלדת יתייבש לי :)
כבר בא לי לשחרר עוד פוסט.
תן לי להשלים פערים ולהחליט בעצמי אם היה כאן משעמם או לא :)
אגב, הזכרתי בפוסט הזה גם אותך, ולא רק את כוכבית
תודה.
בשבילי לא לכתוב שבועיים, או כמה שזה היה, זה כמעט כמו לעזוב לצמיתות :)
בואנו ויני.
כבר התחלתי לדאוג !
מה לעשות שאני קמה מאוחר מדי בשביל ויטאלי...
חוץ מזה בשביל זה יש קרובי משפחה שהם לא קרובי משפחה !
אבל שכחת את הדבר הכי חשוב...אם בסופו של דבר לא יצא מהכתיבה הלא מתיפייפת משהו שגם מעניין את הקוראים, הפוסטים שלי לא יהיו חסרים לאף אחד :)
ולגבי בלוגר אמיתי, חשבתי שזה אחד שזכה לקבל כוכב אדום
האמת היא שאני עומדת גם בקריטריון הזה, כי קיבלתי פעם כוכב אדום על פוסט היזמים המזלזל שלי.
לא הפסדת כלום.
היה פה מה-זה מצ'עמם...
ברוכה השבה..למרות שאף פעם לא עזבת...
הטריגר לזה היה הבקשה של כוכבית שאחזור :)
יו!!!!! רק עכשיו ראיתי את זה...
מסמיקה לי בשקט בפינת הספה...
ברצינות - את ושני המגיבים שמעליי ועוד כמה בודדים, נחשבים בעיניי לבלוגרים אמיתיים, הווה אומר - כותבים את מה שבא, מתי שבא, בלי להתייפייף, בלי לחשוב על רייטינג או על כוכבים, בלי לנסות ליצור משהו שידהים את העולם...
ולכן היית חסרה..
:-) חבל שלא הבאת אותו לכמה שעות לויטאלי.
היה מרביץ לו ומנצח. אבל תהייה הפעם הבאה :-) (ככה זה עם מחשבים)
הכל שאלה של מינון הגיוני.
(חבל שאני לא מגיעה לתובנות דומות גם לגבי צריכת הממתקים שלי :))
מזדהה לגמרי לגבי הבזבוז זמן. אבל ברגע שבא לכתוב שטויות- טוב שיש את הבלוג!
וטוב שיש את הבלוג שלך (-:
יריב
לקח לי הרבה זמן לתקן את המחשב המעפן הזה...אה?
בסוף עשיתי התקנת וינדוס מחדש, כי כל סיסמאות האדמיניסטרטור שהבחור שהתקין לי את הוינדוס הישן, נתן לי, לא היו נכונות.
(לעזאזל איתו...אם הוא תקע לי סיסמא, לפחות שיכתוב לי אותה על דף, או יזכור אותה!!! גרר)
בסוף עזר לי איזה סוג של קרוב משפחה שאין בינינו קרבת דם, ואני תמיד שוכחת איך בדיוק הוא קשור אליי, אבל העיקר שהוא יודע לסדר מחשבים!
בתמורה הוא קיבל כמה חטיפי שוקולד ובובה של פו הדוב לילדים שלו (כסף הוא סירב לקחת מקרובת משפחה סוג ז'... :))