בחשיכה אני קוראת לך ואתה אינך אני שומעת את רחשי ליבך אתה כבר השלמת עם המציאות הכואבת ואני עדיין כאן. נאחזת.
אני מטולטלת בין אפשרות זאת לאחרת אני מסתובבת כמו מסוממת מחכה ומייחלת ואני עדיין כאן. נאחזת.
נאחזת בכל מה שאפשר נאחזת בין עכשיו לעבר נאחזת ולעולם יודעת, כי מה שהיה לא יחזור עוד לעולם.
אולי אני אופטימית, אולי אני תמימה אבל אני עדיין כאן. נאחזת.
|
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואווו איזו תגובה מרגשת!
תודה לך וצהרים טובים
יש בך אהבה והיא תנצח.
הזכות לאהוב ולהיות נאהבת שמורה לכולם.
אף אחד לא יכול להתווכח על החוויה הסובייקטיבית שלך.
העומק בו את משתפת אותי מעורר את האינסטינקט לשלוח לך חיבוק.
לא ממקום של רחמים אלא הזדהות.
רק אדם חזק ואמיץ יכול לפתוח את חומת ההגנה ולהיחשף כפי שבחרת.
אני מאמינה שעם הזמן אני אשחרר ואעוף.... :)
תודה לך
מקסים אתה, תמיד נוטע בי תקווה.
תודה
מאד יפה ומרגש
לדעתי לא צריך לאחוז
צריך לשחרר ולהמשיך קדימה
לקרא בחשיכה
לזעוק מתוככי הנפש
קריאה החוזרת ריקם
אך בלב החלום עוד לא נדם
כמה תחושת עצב עולה
מבין השורות הללו
הדממה של חוסר מענה
ושל אותה ידיעה
שמעבר יש השלמה
עם המצב
אך בכל זאת הלב
עוד תולה תקווה
מגייס שארית כחות
לעמוד ולראות
היש סיכוי
היש פתח
להבקיע בו אלומת אור
שתאיר את הכל