ישנו דבר אחד שאף אחד לא מצא .

אף אחד לא ימצא .

השלמות

אנו בני האדם, מחפשים את השלמות ומנסים להגיע אליה בכל דרך .

אמא שלך רוצה שיהיה לך בן זוג מושלם, הבוס שלך רוצה שתהיה עובד מושלם, אבא שלך רוצה שתהיה מושלם בספורט, המורה שלך רוצה שתהיה מושלם בלימודים וכד' .

ואתה מנסה להגיע לשלמות הזאת בכל מיני דרכים שונות, אך להפתעתך אתה לא מצליח להגיע לשלמות שעליה כולם מדברים, שרוצים שתהיה, שאתה רוצה להיות !

עכשיו אני אספר על המסע האישי שלי בעקבות השלמות, המסע שאינו נגמר לעולם ..

תמיד חלמתי להיות יפה, מוכשרת, חכמה אך אף פעם לא הייתי כזאת, תמיד היו חסרים לי כמה דברים .

אך הדבר שהפריע לי מכל היה המראה החיצוני שלי, שום דבר לא הפריע לי יותר מזה .

רוב חברותיי ללימודים היו רזות, ורק אני ראיתי כרס קטנה ורגליים שמנמנות .

רק אני ראיתי .

כבר מאז שאני זוכרת את עצמי בכיתה ד' חיי סובבו סביב המראה החיצוני שלי, הייתי חסרת ביטחון עצמי, נפגעת בקלות מכל שטות (מה שעדיין קורה) ולא ידעתי איך לשפר את זה .

תמיד רציתי להיות יפה יותר, רזה יותר, מוכשרת יותר, חכמה יותר .

בגיל 13 החלטתי לקחת את הדברים לידיים ולרדת קצת במשקל, חשוב לציין שבחיים לא העירו לי על המראה החיצוני שלי, להפך - החמיאו .

אך תמיד ראיתי עצמי כילדה שמנה .

נכנסתי לדיאטה תמימה שכללה לא יותר מ1500 קל' ליום .

לאט לאט זה הפך ל1000, משם ל700, משם ל600, 500, 400 וכן הלאה .

הייתי 1.62 ושקלתי 51 , התחלתי לגלוש באתרי "פרו אנה" (אתרים המעודדים אנורקסיה, עם טיפים איך להמנע מארוחות וכד') והתמכרתי למחלה, התמכרתי לאנה (אנורקסיה).

אנה היא דמות יפה, רזה וגבוהה, היא בלונדינית עם עיניים ירוקות, בעלת עור לבן וצח . מושלמת .

תמיד רציתי להיות כמוהה, היא עודדה אותי להמשיך הלאה ואמרה שאם אני אקשיב לה היא תביא אותי לשלמות .

הייתי ילדה טובה והקשבתי, לא אכלתי, התחמקתי מארוחות והמצאתי תירוצים טיפשיים לאמא .

בעקבות זאת ירדתי ל46 ק"ג - תת משקל .

אך ככל שירדתי יותר ויותר במשקל התחלתי לשנוא יותר ויותר את הגוף שלי, הסתכלתי במראה וראיתי שומן בכל מקום .

"אני שמנה" צעקתי לעצמי כאשר בוהה במראה, מי זאת שמסתכלת עליי מהמראה? מי זאת?

פרצתי בבכי, החלטתי שאני לא יכולה להישאר ככה ושאני חייבת להרזות ופתחתי בצום שנמשך כ-24 שעות .

תמיד אחרי צום הרגשתי נקייה, טהורה . הבטן נהייתה שטוחה וירדתי קילו . הייתי מאושרת . ידעתי שאנה איתי והיא עוזרת לי .

אנה אמנם דמות דמיונית, אך היא קול פנימי שלי שמעודד אותי לעשות זאת, עוזר לי להגיע לשלמות .

זה היה מסע שלא נגמר, כמובן כמו שאתם מתארים לכם, לא הגעתי לשלמות הזאת .

כרגע אני 1.65 ושוקלת בסביבות 49 ק"ג, עדיין רואה עצמי כשמנה . עדיין בוכה כשאף אחד לא שומע, יוצאת לרחוב עם חיוך מזויף על הפנים .

אף אחד לא יודע באמת, מה מסתתר מאחורי המסכה הזאת .

אף אחד לא יודע איזה ייסורים אני עוברת יום יום בספירת קלוריות, במאבקים על המשקל .

מנסה בתמימותי עדיין, להגיע לשלמות הזאת .

השלמות שלא קיימת .

השלמות שיש רק באגדות .