0
אמא שלי התחתנה בגיל 21, בגילי כבר הייתה אמא לשתיים עם משכנתא, כלב וחובות. חברות הילדות שלי כבר מזמן נשואות עם ילדים או מתכננות ילד מאוד בקרוב או מאוד בהריון.
אני לא. טוב לי. ונמאס לי להתנצל על זה.
כשאני חוזרת הביתה, ובעיקר באירועים משפחתיים, ויסכימו איתי הרווקים ובעיקר הרווקות, תמיד מרחפת שאלה באוויר. ואם לא באוויר אז ממש בפנים: "למה את לא מתחתנת?" "למה את לא נשואה?" "למה את לא ממלאת את ייעודך בחיים ויולדת כבר?" והשאלה הנצחית שאף פעם לא ממש נשאלת אבל מתמלמלת בשקט: אולי את לסבית? ואם את לסבית אז אולי תמצאי בת זוג כבר! כי אנחנו הרי חיים בתיבת נוח הכל צריך להתחבר לזוגות בסופו של דבר.
אז לכל מי שמתעניין (אמא, תחפשי אותי בגוגל) אני לא לסבית ואני לא שממית שמחפשת שמם כדי להשלים את ספירת המלאי בתיבה.
אני מחייכת והעולם מחייך אליי גם אם אני רווקה. אז דודות, שכנות וחברות נשואות יקרות אין סיבה לרחם עליי.... אולי אפילו לקנא קצת....
|