כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Coffee snacks

    מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קשה לכתוב.
    זה התחיל כשעליתי לארץ, מתוך שתי השפות שהיו ברשותי אבדה לי אחת (יידייש – חבל, כי יישנם דברים שמצחיקים רק ביידייש)
    ובמקומה רכשתי שתיים – עברית ואנגלית.
    את שתיהן למדתי כדי לשרוד בסביבה שנראתה עויינת במיוחד לילדה עדינה בת 6.
    ספרדית היא השפה הראשונה שלמדתי בחיי והיא לעולם תשאר בליבי במקום הראשון כי מעבר לסנטימנט המיוחד שיש לי לשפה,
    קיים הקצב הלטיני שזורם בדמי החצי פולני והמבטא הרומנטי שגורם לכל קללה להשמע הכי סקסית.
    אבל, זו השפה החלשה ביותר שלי ובדרך כלל בכל משפט שלי בספרדית משתרבבות להן מילה או שתיים בעברית או אנגלית.
    וכמו לכל מהגר נוצרו לי שפות ביניים כמו \"ספנגליש\" או \"עבריתול\" ובמקום לומר \"הם מחקו את הלוח\" נהגתי לומר \"מוחוקיארון את הלוח\".

    אנגלית היתה השפה השולטת בקרב חבריי בבית ספר (רוב התלמידים היו עולים חדשים אנגלוסקסים)
    וכמכורה למכשיר הטמבליזיה למדתי להקשיב באנגלית כי בזמנו לא הספקתי לקרוא את התרגום בעברית.
    מה לעשות, אנגלית זה סרטים, הוליווד – אז כשאני רוצה להרגיש כמו מיליון דולר אני עושה סוויצ' לאנגלית.
    השפה השולטת, כמו ישראלית טובה, היא העברית.
    וכמה שהיא היתה לי קשה בהתחלה היא מרגישה הכי טבעית גם עם לפעמים יוצא פה ושם מבטא לטיני.
    אז מה הלאה אתם שואלים? רק 3 שפות היא יודעת, זה לא הרבה...
    בתקווה שבשלב כלשהו אני אלמד עוד כמה שפות העיקר הוא שיהיה עם מי לתרגל אותן.

    פוסטים אחרונים

    Big Fish

    3 תגובות   יום שישי , 6/6/08, 19:40
    מזמן לא כתבתי. 

    האמת היא שהייתי קצת עסוקה. היו המון שינויים בחיים שלי.

    אחד מהשינויים הוא שאין לי מחשב בבית.

    במשרד החדש יש מדיניות שאסור לגלוש באתרים כמו זה.

    זה אומר שמצד אחד השתחררתי – אני לא צריכה להיות מחוברת למחשב 24 שעות ביממה כמו פעם.

    אני ממש עושה דברים – כן, כן, אשכרה במציאות, בחיים האמיתיים ולא ברשת.

    יש לי חברים מחוץ לפייסבוק ולקפה – אני שותה קפה אמיתי עם אנשים פנים מול פנים (לא רק בדור השלישי).

    אני מבקרת באתרים – ממש בארצנו הקטנטונת וגם קצת בחו"ל (למרות שזה נראה כבר כל כך רחוק - כאילו לא היה בכלל). וחוווה חוויות מדהימות – חלקן יותר, חלקן פחות (לדוגמא – רעידת אדמה, סופות, עקיצת דבורה ועוד כל כך הרבה דברים... מקווה שאגיע לכתוב על זה בקרוב). 

    מצד שני – אני עדיין מכורה.

    ברגע שאני פותחת את תיבת הדואר אני מגלה שיש עשרות אימיילים שלא קראתי.

    יווווווו! אולי פספסתי משהו חשוב? שכחתי יומולדת? לא הגעתי למסיבה? לא עניתי למישהו חשוב?

    אני מתחילה לקרוא ולקרוא – וזה יכול לקחת שעות.

    אז כן, פספסתי חבר ותיק שהיה בביקור בארץ – מה לעשות! בשביל זה יש סלולרים!

    הפולנייה שבי החליטה שאם זה היה מספיק חשוב הוא היה מתקשר. 

    העניין הוא – ששכחתי שעם כל המעברים והשינויים שעברתי בזמן האחרון אחד מהם היה גם שינוי המספר טלפון שלי... נבוך

    בנוסף, אני לא יכולה להתקשקש עם אנשים במסנג'ר – אין יותר שיחות של דקה עם אנשים בשביל לסגור דברים.

    הכל לוקח יותר זמן ולפעמים בכלל לא קורה, זה נתן לי תירוץ להעלם קצת. 

    שינוי שאני לא רוצה לכתוב עליו יותר מדי (לא רוצה שתתערבו...) הוא הגבר שנכנס לתוך חיי בחודשים האחרונים. כן, זה עם החיוך...  זו זכות שאני שומרת לעצמי ולמקורבים, חמסה, חמסה, חמסה, בן פורת יוסף וכל  השטויות האלה.

    אחד מהשינויים הכי משמעותיים הוא הוויתור הקשה על המשפחה השנייה שלי.

    משפחת E4X.

    בשלוש השנים האחרונות עברתי המון.

    תקופות קשות ותקופות טובות.

    מה שגרם לי לקום בבוקר, ללכת למשרד ולהתמודד עם כל השטויות היו אנשים מדהימים, אוסף של אנשים שבחרו אותם עם פינצטה.

    אנשים טובים, חכמים ומיוחדים.

    אני מתגעגעת לשבט הזה. למנהיג המיוחד שלפעמים נראה מוזר – לחברים הקרובים שאמנם שומרים על קשר אבל קצת קשה לי שזה לא קשר עין על בסיס יומי.

    לתמיכה, להבנה לחוש ההומור המיוחד.

    לערבי הקריוקי.

    באיזה עוד מקום עבודה זורקים אחד על השני פרות גועות מעופפות?

    או העובדים מותחים אחד את השני/ה או אפילו מותחים את כל החברה כולה?

    תמיד אפשר למצוא אנשים טובים בכל מקום.

    שלא תבינו לא נכון  - אני אוהבת את מקום העבודה החדש שלי.גם האנשים במחלקה שלי מאוד נחמדים, כולם.

    אבל זה פשוט שונה.

    אני יודעת שאני אתרגל.

    ברור לי לגמרי שיהיה לי טוב ונעים גם במקום החדש.

    ההחלטה  לעבור לחברה הנוכחית לא הייתה פשוטה, תהליך העזיבה עצמה היה לי מאוד קשה.

    אבל מה לא עושים בשביל אתגר ועניין.

    אומרים שדגי זהב גדלים לפי גודל האקווריום שבו הם נמצאים – אז פשוט החלפתי אקווריום.

    עכשיו רק נותר לזרום עם זה, לגדול ולפרוח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/08 15:42:

      כן! תודה!

       

      אגב, הרקע הוא של גואנאחווטו במקסיקו מגניב

        7/6/08 10:22:

      שיהיה לך בהצלחה

      עם כל מה שאת עושה.

       

      [אהבתי את תמונת הרקע על הצבעוניות שבה.] 

        6/6/08 19:58:

      אם טוב לך עם כל זה אז אחלה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      chilanga
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין