| "אני מריצה סרטים כבר שבוע..." כתבת "שאפנה לסניף בלוקבסטר הקרוב לביתך ?" חייכתי בך "יש לך רגל אחת בריאה, לא חבל עליה ?" החזרת לי "מה העניין יפה שלי ? דברי איתי..." חזרתי לדמות שהביאה אותי אלייך, שהביאה אותך אליי.
הכרנו לפני שנה וחצי באותה הצומת שאליה נכנסים אנשים עם לא מעט תקווה, ויוצאים עם אשליה אחת גדולה שלרוב מתנפצת לרסיסים של אכזבה.
"אילו רק היית גבוה ב-8 ס"מ נוספים, זה יכול היה להצליח. אבל רק תדע שאתה בחור יפה..." זו ההודעה שהשארת לי באתר ההיכרויות אליו נרשמתי שבועיים בודדים קודם.
"תודה. אני יכול לנסות להשלים את 8 הס"מ שחסרים במאונך - במאוזן ?" ניסיתי להתחכם בתשובתי
"מממממ....אני לא חושבת, אבל קבל שאפו על חוש ההומור, היתה לי הרגשה שזה יגיע..." חייכת בעדינות
יומיים לאחר מכן היינו זה מול זו. אני, את, מקלדת, צג, ומרחק וירטואלי שהלך והצטמצם לאחר שעות השיחה הרבות שניהלנו.
דמענו יחד, כאבנו יחד, חלקנו רגעים מרגשים שאף אחד לא ידע עליהם מלבדנו, צחקנו בטירוף, הכנת לי עוגות גבינה וירטואליות, עשית לי פאדיחה עם מתכון המלבי שביקשתי להכין לאהובתי, וככל שחלף הזמן...הענקנו משמעות מדהימה למושג "חברות".
"אני אם חד-הורית להזכירך..." הזכרת לי "אני לא רואה את הקשר...ותפסיקי לראות בסטטוס הזה כתירוץ..." התרסתי בך "אני פוחדת אייל...אני עוזבת כאן חממה, בית, משפחה...לא רק מקום עבודה..." "את מסוגלת יפה שלי, יש לך הכל, הר געש של פוטנציאל, כישרון עצום, חריצות, נאמנות, וחזון...." "ומה אם אפול ?" "לפחות תדעי שניסית, עדיף לי שתטעמי את טעם הכישלון מאשר את טעמו המר של הספק..."
זכיתי לטעום את עוגת הגבינה המדוברת שלך - לאחר שישה חודשים של שיחות וירטואליות, לאחר קשר מרגש ופרידה כואבת שידעתי. עזרת לי לחפש דירה נחמדה במקום בו ביקשתי להרחיב את שליחותי. הכרת לי את השרון, ביקרנו במושבים, תלינו מודעות דרושים, איש מאתנו לא ידע בזמנו עד כמה המציאות הזו קרובה להתממש.
"עשיתי את זה..." אמרת "אני יודע" השבתי "יפה לך ביטחון עצמי..." התחכמת "מי גאה בך יותר ממני ?" שאלתי "ממממממ...אמא שלי ?" ניסית לעורר שוב את הווריד המרוקאי שלי
היום את במקום עבודה אחר. מרוויחה יותר, מוערכת לא פחות מהמקום הקודם, אמיצה יותר, נחושה יותר, אשת קריירה מתחילה עם נכונות לכבוש פסגות חדשות, עדיין רגישה, עדיין נעצבת, עדיין נופלת פה ושם - ממש כמו כולם, אך אם יש מישהי שמלמדת אותי לא מעט על החיים, הרי שזו את.
גאה בך הכי בעולם.
תודה אהובה שלי. רק שתדעי שיש לך חלק לא מבוטל במקום המאושר בו הנני נמצא כיום.
מוקדש לך...ואת תדעי. |
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהודית אהובה,
ראשית, ברוכה נוכחותך בין מילותיי.
שמח להעניק ולהקרין בך שמחת חיים, אהבה, ולא מעט חומר למחשבה.
תודה יקירה....עטפת בי במילותייך ובפירגונך החם, המלבב והכנה.
אייל יקר
מצאתי כאן שמחת חיים ענקית
אישיותך קורנת למרחקים
ואהבתך הוכיחה לי, שאולי אני לא האחת, אך בהחלט יכולתי להתעטף במילותיך ועך כך תודה מעומק הלב* של אהבה ממני
למה לקנא לימורי ?!
את באה הנה ומקבלת הכל בחינם ומהמקום הכי עמוק שלי (בעוד שישנם חברות ומוסדות ציבור שמשלמים לי על זה כסף) :)
מה גם שאנחנו חברים, אז אני כאן בייבי.....גם אם אני שם.....ולעולם אל תשכחי את זה.
תודה אהובה.
נעדרתי...
וכשחזרתי...הכל נשאר כשהיה,אתה ומילותיך הקסומות.
כמה כוח יש בך !
אני מקנאה.
יקרה שלי,
עונג הוא לי, להכין לך "הפוך" בבוקרו של חג השבועות. שמח שמילותיי הותירו בך טעם של שלמות...בדיוק כמו שאת אוהבת :)
תודה אהובה....ומוצאי חג שמח.
הי איל,
כמו תמיד כייף אצלך מאוד,
הקפה היה מושלם,
בדיוק כמו שאני אוהבת.
מקסים אתה, חג שמח.
תודה.
חג שבועות שמח,
ראשית, ברוכה נוכחותך בין מילותיי כמו גם המון תודה על מילותיך הטובות.
אנסה לתאר לך את הרגע עליו דיברת :
זה קרה בדרא"פ בעיר נופש בשם "קייפ טאון". יום שבת, שעה 12:30 בצהריים. הגענו אני וחברה טובה ל"הר השולחן" המשקיף על העיר כמו גם על המפרץ התכול שלה. הרכבל לפסגה לא עבד (חוק מרפי שתמיד ידע לצאת איתי בן זונה) כך שהיו לנו שתי אופציות : או לחזור עוד מס' ימים ולעלות ברכבל, או לעלות ברגל. בחרנו לעלות ברגל.
לאחר עליה בת מס' שעות, הגענו למקום בו נגלה לעינינו נוף מדהים : בתים, הרים, ים, סלעים, שמיים, שחפים, וחופש עצום. באותן השניות הבנתי שאין שום שוני בין הנכות שלי לנכות הנפשית של 85% מהבאים כיום להרצאותיי. באותן השניות גם הבנתי שיום המחר כבר לא יהיה כ-יום האתמול, באותן השניות הפכתי נכות לאיכות, איכות לשליחות.
הכל עניין של השקפה, הכל עניין של מחשבה, הכל עניין של בחירה.
מקווה שעניתי על שאלתך.
הי אייל,
אהבתי את מה שכתבת ואני מלא התפעלות מכל קוראיך והרגשות החיובים שיוצאים החוצה בין המילים ועוטפים את הבלוג שלך.
יישר כוח.
....ובקשה לי אליך, סלח לי אם לא קראתי היטב, אבל תוכל אם זה בסדר מבחינתך, לתאר את הרגע בו הבנת כי הנכות שלך היא ממש כמו הנכות שלי ושל כולם וכל אחד מסתובב עם נכות כזו או אחרת ? מה היה שם באותו הרגע ?
מירי יקרה ואהובה שלי,
איפה הימים של הדליים בדולפין ריף, האריות בחוף הדקל, הדגיגים ב- c bar, והקראחנות של פרטי אינפו במלון הנסיכה ?! איזה זמנים אלה היו....
שמח שקפצת להציץ, שמח עוד יותר שהיה לך כיף....שיהיה אחלה חג ותודה על מילותייך.
}{
עופר יקר,
המון תודה על המילים היפות. נוכחותך כאן היא תמיד עונג צרוף.
אוטוטו נפגשים.....חג שמח.
אלה יקרה לי,
ברור שגם כאן יש מלאכים, הרי בכל פעם שבה אני מבקר בהיכל המילים המקודש שלך - אני משיל את נעליי ומתענג על טהרת שורותייך.
תודה מלאכית....חג שבועות שמח.
איילי מתוק שלי, סיפרו לי שאתה כאן ונכנסתי והצצתי והיה לי מאוד כיף.
תבוא לבקר אצלי... נקשקש... נשיקות מאמי שמחה לשמוע שכיף לך...
נשיקות
איל
חברות אמיתית לשמה
כיף לקרוא אותך
חג שבועות שמח
יש מלאכים בשמיים
אבל יש גם כאן מלאכים
בדמות אדם...
תודה לך
חג שמח
אלה
המון תודה ריקי יקרה.
את יותר ממוזמנת בכל פעם בה תחפצי. נוכחותך כאן היא תמיד עונג.
חג גבינות ויין שמח.
ברור שהפחד לא אוהב "שמחה" , "אומץ" , "חיוך" , "שינוי" , "שיעור" , "אופימיות" וכו'...
אבל מי שואל אותו בכלל ?! אלה החיים שלי ...בטח ובטח שלא שלו ... אבל גם זה עניין של בחירה את יודעת.
תודה יקירה....חג שמח.
אני מאוד נהנת לקרוא אותך.
אתה כותב מרתק.
תענוג, תענוג.
חג שמח.
כן אייל , הפחד הזה והדחף שבו משתק אותנו , גורם לנו לשכוח שאפשר גם אחרת , שרצוי גם לנסות להתגבר על הפחד ועל הדחף לקפוא או להימנע .
שמעתי משהו מאוד יפה , וממש ממש לא מזמן :
"לבוא עם הפחד ( או בלי הפחד כשכבר יתאפשר לנו ) , אבל לבוא גם עם האומץ "
ככה ביד אחת הפחד וביד שניה הואמץ , ולאט לאט הפחד כבר ישחרר לנו את היד .
כי הוא לא אוהב חברים כמו " שמחה " , " אומץ " , " חיוך " , " שינוי " , " שיעור " , " אופטימיות " , הוא אוהב להסתובב עם " עצב " , " כאב " , " דמעה " , להישאר במקום ולהבריז מבית ספר .
סחטיין.....יפה לך ההפנמה המהירה.....
ג'חנון שלי,
נשבע לך באמא'שלי היקרה שהלכתי למראה.....אשכרה התעקמה....אבל קבלי ת'פואנטה של הלייף עכשיו :
המורה המסטול שלי לאלגברה, לימד אותי שמינוס מול מינוס שווה פלוס.
הלכתי למראה העקומה שלי, העמדתי את הימנית העקומה שלי מולה ונחשי מה ?!
קיבלתי השתקפות של עצמי לאחר כיוון פרונט, פחחות, ואובר-אול כללי ....
נשבע לך באמא'שלי.....יותר ישר מ-פלס
(אני יכול בקלות להחליף את מירי בוהדנה בפרסומת ל- ACE "עשה זאת בעצמך, למרות העקומה)
אתן החולשה שלי ממוש....מודה. תשאלי את זו שעליה נכתב הפוסט. אני ותימניות זה כמו דיו ועט parker.
חג שמח... וואח'שית יפיופה שלי.
יסעור יקרה,
אין נפעם ונרגש ממני לדעת שריגשתי בך. זכיתי לא פחות אהובה שלי. ביצוע שינוי שכזה הוא בהחלט לא קל, על אחת כמה וכמה שהיא עבדה בחממה משפחתית. אין ספק שמגיעה לה תעודת הצטיינות על האומץ שלה.
תודה על מילותייך המפרגנות והלוטפות.
חג שמח ומאושר.
ואז..קם אדם בוקר ומחליט שהוא אייל ומתחיל ללכת
קעלק הכי אמיצה תסתכל במראה י י'אוהב ג'חנוניות.
באמא שלך נו תסתכל..נכון שהיא לא מתעקמת??
(המראה..לא הרגל)
נועה יפה ויקרה לי,
האקדמיה של החיים...כמה נכון כתבת. קשה לי להעניק לעצמי תעודה שכזו. אני מניח שהקהל הבא להרצאותיי - הוא זה שמעניק לי אותן, כל פעם מחדש (בדמות המשוב שאני מחלק להם).
קפצתי כיתה ?! לא חושב....על אחת כמה וכמה שהחיים השאירו אותי כיתה עד גיל 24.
תבורכי את בעצמך מדהימה שלי....המון תודה על מילותייך....אוהב אותך מותק.
חג שמח.
נ.ב.-יש לך ד"ש מהימנית העקומה והשמאלית הפוזאית
(חייב לאזן ביניהן את יודעת).
אסף יקר,
כבר אמרתי לך בעבר שאם הייתי מו"ל - הייתי לוקח בלעדיות על מילותייך. אבל אין לי ספק שעוד יבוא יום ובמקום שאתה תהיה נוכח בחדר הלידה של רעייתך האהובה, היא זו שתזכה להיות נוכחת, בלידה של ספר האהבה שלך "מילים לוטפות".
ואני ?! אבוא עם נוכחותי הפשוטה ולבי הענק ואהיה הראשון לפרגן לך.
תודה ידידי....חג שמח, לבנבן ומאושר.
עיניי מלאך....כך אני קורא לך מהיום.
תודה מעומק לבי של ש-את - את. מוקסם בכל פעם מחדש בה את באה לבקר אותי.
מה שעושה לך טוב בלב, עושה לי טוב בנשמה.
חג שמח...יקרה לי.
בפעם הראשונה גרמת לי להחסיר פעימה.
בפעם השניה החסרתי פעימה נוספת.
מה יהיה דפי ?! שאעשה מנוי ל-ש.ח.ל. ?
(תודה בייבי)
אני ?
מקסים ?
מיטלו'ש...את בטוחה שאת בבלוג הנכון ?
תודה יקירה וחג שמח.
תודה ניריתי....מוקסם לא פחות מנוכחותך בין מילותיי.
חג שמח, מלא בלובן, גבינות ויין.
דפנה שלי,
קטונתי לעומת האחת שלוטפת בי במילותיה, ומרגשת בי כל פעם מחדש.
תודה אהובה....מחבק חזרה ומאחל לך חג גבינות לבנבן ושמח.
יפה שלי,
יש לך מושג כמה אני שמח שאת מסכימה ?
לא באמת ממי...יש לך מושג ?
תודה...אושר וירטואלי שלי.
אוהב אותך יקירה. חג לבנבן שמח ומלא בחיוכים יפים כמוך.
יקרה לי,
בקרוב אולי אעלה פוסט בנוגע למשפט שלך שמירקרתי...אמנם לא מדובר באותה סיטואציה אבל אני בטוח שתזדהי עם דבריי ואפילו תחייכי (עוד אחת מהשריטות הקשות ביותר שלי
)
אף אחד לא יכול לעזור לך מלבדך.....ואני שמח שלקחת אחריות וחדלת מלהיות קורבן.
גאה בך....המון.
יקרה שלי,
ראשית, ברוכה הבאה אל מילותיי. נוכחותך כאן היא עונג.
כל כך נכון מה שהנחת כאן, ואם תרשי לי, יש משפט שאיני יכול לשכוח ואשר ליווה אותי לפני חצי שנה, ימים ספורים לפני יציאתי למזרח :
"אתה אוסף כוחות, אומץ וביטחון עצמי, באמצעות כל התנסות שבמהלכה אתה עוצר ומביט לפחד בעיניים. רק אז תוכל לומר לעצמך "עברתי את הזוועה הזאת, אני יכול להתמודד עם הדבר הבא שיגיע"...אתה חייב לעשות את מה שאתה חושב שלא תוכל לעשות..." (אלינור רוזוולט)
תודה עמוקה ואוטוטו...חג שמח.
איש יקר,
אינ לא מכירה אותך אותך אבל כבר נפעמת ושמחה שזוכה בכך בעת.
ביצוע שינוי כזה הוא כ"כ קשה ואתה הוכחת את היותך חבר אמיתי.
ולא- זה לא מובן מאליו. אין הרבה אנשים שיודעים לממש בכל רמח איבריהם
את ערכי החברות, הנתינה והאנושיות שיש בך!!
חג שמח,
יסעור
איש יקר ומדהים שכמוך.
תעודת הצטיינות קיבלת באקדמיה הזאת של החיים?
כי מגיע לך כל כך.
רבים מביננו בחרו באקדמיה הזאת...
ההרגשה היא שאתה קפצת כיתה או שתיים.
כל פעם שאני קוראת אותך אני מבינה את הסיפור
שלך קצת יותר לעומק.
תבורך הימנית העקומה שלך!
מוקסמת מכתיבתך איש יקר .
כתיבה מרגשת ומהרהרת
כתיבה שעושה טוב בלב..
חג שמח :)
אם הייתי יכול, הייתי אוסף את התגובות שקיבלת ואורז אותן לתגובה אחת גדולה,
אך כשקראתי את התגובות כולן, הגעתי למסקנה שהן מסתכמות בצמד מילים.
"אישיות קורנת"
כך אני רואה אותך דרך כתביך..
חג שמח איש שכולו לב :)
אוייש' איילי,
אתה אדם כל-כך, כל-כך מקסים.
חברות ואהבה לצידה.
הוקסמתי.
איילי,
אני מסכימה עם כל שנאמר על אישיותך המדהימה עד כה, ומוסיפה, שכשהנדירות פגשה את האהבה, אתה נוצרת...
אני חושבת
שאתה צריך להחליף את שם הבלוג שלך לזה,
"כשהנדירות פגשה את האהבה"
או ל, "אהבת חינם", או.... "אין אין עליך, מתה עליך..."
אתה מביא לי שימחה
תודה לך וחג שמח
אכן המשפט מלא משמעות.
הגעתי אליו לאחר הנכות. רק אז הבנתי שאם אני לא אצא החוצה ואתעלם מכולם אפחד לא יוכל לעזור לי.
בתחילה היה מעצבן וקשה, אחר כך הפך למשחק קטן. כשהיתי מגיעה לקניות בסופר אנשים היו מתחבאים מאחורי המדפים כדי לא להתקל בי חלילה. לא אחת שמעתי את השאלה..."היא מדברת ? היא מבינה?"
זו הסיבה שהחלטתי לצאת לעולם ללמוד להוכיח לכולם שרק אני אוכל לשנות ולהשתנות, ואם הצלחתי להרוס סטיגמה אחת או יותר על נכים אזי יצא שכרי.
לכבוש את עולם הפחד, כדי להיות בפתחו של האומץ... ולצלול עמוק לתוכו בשמחה והתלהבות ליישם את כל מה שכל-כך נכון לנו. סיפוק אדיר, התרוממות רוח.
הדרך לשם מאתגרת.
לעיתים חברים בצידי הדרך, מזכירים לנו לסמוך ולבטוח במי שאנחנו, ומאפשרים לנו להפוך את הדרך למודרכת ודרוכה לטוב.
תודה וחג שמח!
את....את....
את בסדר את....
(עכשיו אני זה שנשאר ללא מילים)
תודה אהובה שלי.
המון תודה יקירה.
שבת מדהימה וחג גבינות לבנבן.
אכן....כל שינוי טומן בחיקו פחד כמו גם סיבות לא מעטות שלא לנקוט באותו הצעד.
אך רק מי שמעז להשתנות ולשנות - רק אותו אדם מעניק לעצמו את ההזדמנות להתפתח, לגדול, ללמוד, לצמוח, לחוות, וגם ליהנות.
משפט חכם אמרת....מירקרתי ואימצתי אל חיקי.
תודה יקירה.....חג שמח.
דורין שלי,
לו רק ידעת כמה אנשים "הזהירו" אותי במסע החיים הארוך שלי. אשרי האיש הנאמן לדרכו ואשר שוחה כסלמון - נגד הזרם. רק מי שלוקח סיכונים סולל לעצמו את דרך המלך אל ההצלחה.
מאוד קשה לחולל שינוי, אבל הקושי הזה הוא לא בלתי אפשרי.
ומשהו אישי ממני אלייך אהובה שלי :
אלה שבחרו להתרחק ממך כי לא אהבו את דרכך החדשה - מעולם לא היו שם, גם לפני שבחרת בדרך הזו. קיבלת אחלה הזדמנות להכיר את חברייך האמיתיים.
ומי ייתן וכולנו נדע להישאר לאמת של עצמנו, גם אם אינה תואמת את זו של הקרובים לנו.
תודה מותק.....אוהב אותך לא פחות....חג שמח.
תשמע אתה, אם לא היית היה צריך להמציא אותך, ואףחד לא היה עושה עבודה כל כך טובה.
השעה כבר 10:44 ואת עדיין לא אצלי עם העוגה.
אם תוך שעתיים את לא מתייצבת כאן במושב - הפוסט הזה ישמיד את עצמו באופן אוטומטי.
יש דברים שצריכים להיאמר ולא להיכתב...ומאחר ובקרוב אראה אותך, אומר לך פנים מול פנים את שרציתי לומר בהקשר לתגובה שהנחת כאן.
ובאשר למתקשר שלך ?! אני בטוח שהוא ימצא פיתרון לדיליי העצבני של ההוא עם הפרחים, אם לא - כנראה שהוא צריך לעבור לתקשר ב- adsl ולא בכבלים
יאללה מותק....מחכה לך.
ג'קי יקירי,
האמן לי שאני אדם פשוט ידידי.....אדם שבחר לבחור....לבחור לחשוב "קצת אחרת".
שמח ש"על הדרך" אני הופך את חייהם של אחרים לטובים יותר.
המון תודה....אתה יקר לי לא פחות.
חג שמח.
ססססאאאמממקקקק את בעצמך !!!
אל תגיבי.....את לא עושה לי טובה
אוהב אותך ממי....חג שמח. }{
אוריתי שלי,
התאמיני אם אומר לך שאני משתפר רק בשבילך ?!
רק בשביל להביא לך ת'ג'ננה על המורנינג ?!
אבל את חייבת להודות שהעצבים שלי גורמים ללב שלך לעשות אחלה כושר ... נכון בייבי ?!
ואת ?!....אהבלה בלי קשר אליי...זו הסיבה שאני אוהב אותך
חג מקרמה שמח.
התודה היא לך תומיש יקרה. ברוכה הבאה אל מילותיי.
את בטוחה שהסרט שלך שייך לבלוקבסטר ?! דווקא לי נראה שהוא יותר מתאים לגלובוס יונייטד גרופ !!!
חג שמח דארלינג.
קסם שלי,
איך להתחיל ?
לא יוצא ?
מסרב להשתחרר ?
דווקא לי נראה שזה משתחרר ממך כשם שתינוק משתחרר מהלול ומתחיל לזחול ולגלות את סביבתו החדשה
הרשי לי לקוד קידה עמוקה על אופי ועומקן של התגובות שאת מניחה אחרייך (ולא רק אצלי),
פשוט מחמם את הלב.
אמרתי לך יותר מפעם ש-לו יכולתי לצייר אנושיות מאוהבת - הייתי מצייר את דמותך.
לעולם אחלק בך את תובנותיי,
לעולם אשזור בך מילותיי,
לעולם אאיר בך את דרכי,
ובאשר אליה ?! .... התגובה שהיא השאירה כאן אומרת הכל.
תודה אהובה...וחג שמח.
כוכב לאושר
שבת מופלאה וחג שמח
כל שינוי מפחיד.
כל רצון לשינוי מביא איתו עשרות סיבות שלא לעשות את הצעד.
השינוי יהייה שלם במידה והביקורות יהיו כקליפת השום לעומת הטוב שיצא בסופו של דבר.
ואמא שלי היתה אומרת "אין סיכוי בלי סיכון".................
מאוד קשה לחולל שינוי, דרוש לכך הרבה אומץ, נחישות ואמון מוחלט בדרך שבחרת, הייתי שם, משלמת עדיין מחיר כבד........... (באנשים שבחרו להתרחק כי לא אהבו את דרכי החדשה), אבל אני כל כך מאושרת, כל כך חיה, ונושמת!!!!!!!!! אחרי שנים רבות של מחנק.........
תודה אייל,
אני אוהבת אותך
סבגוגי שלי
נחנקתי קלות נוכח פוסט מרגש וחברי במיוחד.
(או ששוב הוא מתחנף כי הוא רוצה עוגת גבינה??)
מהיום הראשון שהתכתבנו ולא יכולנו לעצור לילות שלמים, זה היה ברור לשנינו שיש כאן משהו מיוחד.
(היפה והחיה.... סתאאאאםםם)
איזה כייף לי שיש לי אותך בחיי, זוכר כמה פעמים שהמתקשר שאל אותי מי זה אייל????
(ס'אאמק אתה מפריע בתקשורת להוא עם הפרחים להגיע!!)
ממי קטן מאחלת לך את כל מה שמאחלת לעצמי ויותר. אוהבת את מי שאתה ואת מה שאתה גורם לי להרגיש
מחכה כבר בקוצר לטוסקנה(זוכר?) ויודעת שאני ואתה זו הזוגיות הכי ארוכה שתיהיה אי פעם.
הזוגיות הכי תומכת הכי מרגשת הכי מפרה הכי מצחיקה הכי חברית הכי הרמונית והכי אמיתית.
רק דבר אחד קטן לפני שסוגרת עם נשיקות,
פעם הבאה שתעיר אותי עם SMS בשמונה וחצי בבוקר את העוגת גבינה שלך אתה תראה מאוד מקרוב. מאוד.!!!!
נשיקות וחיבוקים
ד"ש עם שיר
וצ'או ביי
אייל סבג ידידי היקר.
אתה עושה את החיים שלנו לטובים יותר.
אתה גדול מהחיים הקטנים שלנו.
אייל סבג הוא אדם המכנס בתוכו את האומץ, הנשמה והתעוזה.
אתה אדם יקר לי.
סאמק איתך, אין הרבה כאלה שמשאירים אותי נטולת מילים!
}{
זה פשוט לא להאמין איך מפוסט לפוסט אתה הולך ומשתפר....
באיך שאתה מצליח לעצבן אותי.
ואני כמו אהבלה ממשיכה לבוא לקרוא.
טוב חייבת להתפזר לך . עוד מעט מתחיל חוג מקרמה.
שבת נפלאה שתהיה אייל !!
תודה לך.
גרם לי להרהר,
במי שעוזר לי
להחזיר את הסרטים לבלוקבסטר.
תודה.
מרגש מיוחד שכמותך
שוב זה קורה לי איתך....
דקות ארוכות אני מתלבטת מה לכתוב
לפחות איך להתחיל....
וזה פשוט לא יוצא.....
מסרב להשתחרר מאצבעותיי אל המקלדת
כל שאוכל לומר לנוכח הנסיבות המפורטות מעלה הוא...
שאם הדרך בה הלכת היית אישיות
הייתי מודה לה וקדה לה קידה על כל מה שטמנה בך ונתנה לך במתנה
אתה זכית לקבל בך אורות כוכבים של נשמה ולא של מעלה
אורות להם זוכים מעטים...והמיוחד עוד יותר בך
שאת אותם אורות שקיבלת אתה מחלק אין כסף ותמורה
פשוט להגיע אל בית מילותייך לאסוף לחבק ולהודות על אוצר
של תובנות, אישיות ואהבה
היא...אני מעריכה תודה לך כל חייה על הזכות הזו
שהצטלבה דרכה שלה בשלך....
וכמו תמיד אני מאחלת לך מליבי
להמשיך להיות מואר ומאיר
ולקבל בתמורה ולו במעט את כל מה שאתה נותן במילה אחת זכה
נשיקות אלייך לשבת נפלאה
וחג מקסים
}{
נשמה את בעצמך
תמיד נרגש לרגש אותך יקירה שלי. הנתינה שלי חוזרת כמו בומרנג עם עוצמה כפולה ומכופלת, וכאשר תהיי נוכחת בהרצאותיי - תביני על מה אני מדבר.
והחברות שלנו (בטח מחר היא תגיב כאן) היא באמת לא ברורה מאליה. אני בכלל חושב שאין זה נכון לקחת שום חברות כמשהו מובן מאליו...על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזוגיות.
שמח לא פחות על שהנך נמנית בין חבריי. לעונג לי להחכים בך בשיעורי חיי.
את המשפט שבחרת לצטט - לחש לי נזיר בודהיסטי בקוסומוי. מאז הוא מלווה אותי בתובנותיו.
חג שמח בייבי ותודה על מי ש-את.
אורית יקרה,
בכל פעם שאני מבקש להחמיא למאי (wings), היא נותנת בי את החיוך הביישני שלה ואומרת לי "יקירי...אתה נותן לי קרדיט שאינו ראוי לי". (לכי תסבירי לה עד כמה היא ראוייה לו)
ככה הרגשתי כאשר קראתי את תגובתך.
איני אלוף יקרה שלי, האמיני לי שאני סה"כ אדם פשוט שלמד באקדמיה הכי טובה שאני מכיר - החיים. והם אלה שלימדו אותי לנצח במקום בו אחרים מבקשים להפסיד.
שמח על הזכות שניתנה לי לצרף אנשים אחרים לאותו ניצחון שנמצא מרחק נגיעה מהם.
תודה על מילותייך. חג של אהבה.
נשמה גדולה אתה.
מגלה כל פעם עוד חלק ועוד חלק
בלב הענק שלך וזה כייף אחד גדול
היכולת הבלתי נגמרת שלך, בנתינה
הבלתי נלאית. להיות, להקשיב...
זה לא משהו שלוקחים אותו במוכן מאליו
בחברויות ואני בטוחה שחברייך יודעים
להוקיר ולהעריך אותך על זה.
שמחה ומאושרת למנות אותך בין חבריי כאן
ומודה לך על מה שאתה
על מה שאתה מביא איתך ועל מה שאתה מעניק
לי בחברות הוירטואלית הזו.
והמשפט הזה כל כך נכון :
עדיף לי שתטעמי את טעם הכישלון מאשר את טעמו המר של הספק..."
תודה לך
חיבוק ענק אליך יקירי.
איל יקירי - אתה אלוף !
אתה רואה את החיים - הכי נכון שאפשר (עד כמה שאני יודעת...:))
אתה מעז - אתה אוהב - אתה זורם ומעודד אחרים לזרום בכיוונים שלהם...
נפלא - באמת !
שבת שלום - וחג שמח לך !
אבנר יקר,
שינויים הם החוק הטבעי של החיים, כך אני מאמין. מי שלא נכון להעז - לעולם לא יוכל לגדול ולצמוח, ומי כמוני יודע עד כמה אומץ צריך בשביל לנקוט בהם.
יש כאן באמת חברות אמיצה, מיוחדת, ובעיקר - פרגון הדדי אינסופי.
תודה...וחג מלא בלובן, גבינות, יין, והמון אהבה.
המון תודה לילך וברוכה הבאה אל מילותיי.
שבת שלום ואוטוטו.....חג שבועות שמח.
יפה, אייל!
השינויים האלה מצריכים לא מעט תעוזה ותמיכה - ואתה הענקת לה את התמיכה הזו. נשמע שיש כאן חברות אמיתית !
מקסים...
מזכיר לי מאוד את המסלול שעברתי בשנים האחרונות ואת מי שהיה שם בשבילי