כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים מאחורי הספרים והפעם...מה פתאום כתבתי כל-כך הרבה סיפורים על ילדים שלא רוצים לאכול?

    6 תגובות   יום חמישי, 31/5/07, 22:34

     'מוקי צימוקי', 'אפרים שנפלו לו המכנסיים', 'הילד אורן שהפך לעץ אורן'  -

     מה פתאום כתבתי כל-כך הרבה סיפורים על ילדים שלא רוצים לאכול?

      

    הכל בגלל הבת הבכורה שלי, שלא אהבה לאכול ורצתה לגדול בלי לאכול, ממש כמו בשיר שכתבתי עליה: "עדנה רצתה לאכול - רק בכפית של החול"...(מופיע בספר 'נשיקה בחצר', הוצאת כתר). אמא שלה היתה שולחת אותי לספר לה סיפור, כדי שתאכל. הייתי מספר ומקבל תיאבון בעצמי ואוכל, או מתחלק אתה בארוחה חצי חצי. כנראה הסיפורים לא הספיקו, כי נשארה קטנה וצנומה... 

    איה הג'ינג'ית

    איה היא הבת של אחותי. כשכתבתי את זה, היא היתה רק בת עשר ואחיה בן שמונה, אבל הייתי חייב לכתוב על ילדה בת שש-עשרה, כי זה הופיע לראשונה בעיתון נוער. אז הקפצתי אותה בגיל.הסיפורים שאני מספר עליה ועל אחיה הם, למעשה, סיפורים שקרו לאחותי הגדולה ולי, כשהיינו קטנים.

    הכל כמעט קרה באמת. הרבה דברים קרו באמת..

    חבורת מתושלח

    הבן שלי, אורי, לא היה מוכן ללכת לישון, בלי שאספר לו סיפור. יום אחד חזרתי עייף מהעבודה (עבדתי אז בבית-חרושת לפלסטיק) והוא לא ויתר. לא ידעתי מה לספר, אז סיפרתי על איש אחד שהיה זקן זקן זקן זקן זקן... הוא הקשיב בסבלנות. אז הוספתי שהיה לו זקן ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך...והוא המשיך להקשיב בסבלנות..אחר-כך כתבתי אותו כסיפור קצר ואמרתי בלבי, אם יש לי איש עם זקן כל-כך ארוך אז למה שהסיפור יהיה קצר? נערכה תחרות ורציתי לנסות לראות אם אוכל לקבל פרס...כתבתי, שלחתי, והספר זכה בפרס וגם תורגם לאנגלית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/07 21:00:

       

      כל "זקן" הנוסף למניין השנים של האיש, הוסיפה לו עוד קמט בדמיוני...

      כל "ארוך" הנוסף למניין המטרים של זקנו, הוסיפה לו עוד קילומטרים של שיער בעיני רוחי...

       

      ולהקשיב לסיפורים היה כיף גדול גדול גדול גדול....

      מחייך

        3/6/07 08:21:

      שמת לב שכולם גדלו על הספרים שלך חוץ ממני?

       

        3/6/07 04:20:

      כן, גם אני גדלתי על הספרים שלך, כל כך כייף לראות אותך כאן, נוכח ומגיב. קפיצה קטנה בזמן לכמה עשורים אחורה. עונג שבת))

       

        1/6/07 18:34:
      חי שפמי! שלך יותר גדול!
        31/5/07 22:50:

      יאללה... תביא איזה סיפור חדש...

       

      על ילד האינטרנט, או על ילדת ה IPOD...

       

      על ילד שנדבקו לו הריסים למחשב, ועל ילדה שנשאבה למאוורר של המחשב...

       

        31/5/07 22:49:

      יואוּ!

      שלום פוצ'ו!

      בתור ילדה קראתי את הספרים שלך וכל כך אהבתי!

      אפילו פעם באת את בית הספר שלנו - היסודי בקדומים- וסיפרת לנו על עצמך ועל הספרים.

      אני ממש זוכרת את זה!

      איזה נחמד לראות אותך כאן פתאום.

      כל טוב, בריאות ושמחה.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      פוצ'ו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין