פוסטים אחרונים
- לשמוע בפעם הראשונה- מיד- האומנם? 9/10/15
- הציור של שירה בגיליון עיניים 26/7/15
- שנה שאינך איתנו 18/6/15
- האנטישמיות חיה ובועטת 7/4/14
- הר של תקווה- חלום שהתגשם 11/2/14
- שנת 2013 המאתגרת והעמוסה 24/1/14
ארכיון
אני והשתל הקוכליארי
"מה החלום שלך?", שאלה ידידתי. "להיות סופרת", עניתי. "מה?!?", תמהה הידידה, "חשבתי שהחלום שלך זה לשמוע?". "בכלל לא", נדתי בראשי וראיתי את פניה המופתעות.
פעמים רבות נתקלתי באנשים, שהיו בטוחים, שאני נכספת לשמוע והופתעו לשמוע שזה לא כך. ניסיתי להסביר להם, שאיני יודעת מה זה לשמוע ולכן איני יודעת מה אני מפסידה. הייתי מאד שלמה עם עצמי והשמיעה לא היתה משאת נפשי.
כבר בהיותי נערה, שמעתי שהתחילו לבצע ניתוחים, שמאפשרים את ההזדמנות לשמוע. "את מעוניינת?", התלהבה אמי. "לא, ממש לא", הפטרתי לעברה. "אבל למה לא תרצי לשמוע?", התפלא אבי. "זה מה שאני", ניסיתי להסביר להם אך לשווא. פניהם התכרמו ואני צחקתי, "אם אשמע, כבר לא אהיה מיוחדת...".
עברו שנים וניתוחי שתל קוכליארי נהיו נפוצים. פה ושם שמעתי על נפלאות השתל הקוכליארי, אך עדיין פקפקתי, שאכן ניתוח זה יכול להחזיר שמיעה. הייתי בטוחה, שזה כמו מכשירי שמיעה, שעוזרים יותר ללקויי שמיעה וכבדי שמיעה מאשר לחרשים כמוני. מעולם לא הפקתי תועלת ממכשירי שמיעה וכבר בגיל 18 הסרתי אותם. שמעתי מידידה על קרובת משפחתה, שנולדה חרשת, שלא תקשרה עם אחרים ולא דיברה. בגיל 3 נותחה ואז התחילה לשמוע ולתקשר עם סביבתה.
שמעתי ועדיין לא התרגשתי. במקרה הוזמנתי למופע פנטומימה, שבה נכחו ילדים חרשים. לראשונה בחיי ראיתי ילדים מושתלים. אני מתביישת לספר, שבפעם הראשונה שראיתי את השתל, נדהמתי. רותקתי לשני ילדים מושתלים, שדיברו ביניהם. נעצתי בהם מבט משתומם. המגנט נראה בבירור, כי בצבץ מתוך שערותיהם הקצוצות. חוט השתלשל מהמגנט למעבד, שהם נשאו עליהם. הדמיון הפרוע שלי התחיל להשתולל ובעיניי ילדים אלו נראו כהכלאה בין אדם לרובוט. העתיד הרחוק, שעליו דיבר אסימוב, נראה כה קרוב. מספר דקות חלפו, עד שנפל לי האסימון והבנתי שזה לא רובוטי ילדים אלא בסך הכל השתל הקוכליארי המפורסם, ששמעתי עליו מדי פעם.
חזרתי הביתה ואחרי שבוע שכחתי מכך לחלוטין. הייתי כה בורה בנושא השתל הקוכליארי, אך כל זה עמד להשתנות בקרוב...
(המשך יבוא) |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן. אני שלמה עם עצמי
ומאד שלמה עם ההחלטה לתת לילדיי את מתנת השמיעה.
חייהם יהיו יותר קלים. כי להיות חרש בסביבה שומעת זה לא קל בכלל.
אז שמחה שהם נולדו בתקופה הנכונה.
מסכימה. יש יתרונות לעיתים להיות בעולם הדממה. רעש לעולם לא יפריע לי או יסיח את דעתי.
ההמשך כבר נכתב... ב- 2008
הפוסט הזה ישן... ועלה כעת בגלל שמאיה קראה אותו והגיבה.
נראה לי שאולי כדאי שאעלה את הפוסטים הישנים...
כי אז לא קראו אותי כמעט... ונראה לי שזה יעניין רבים.
גם איתי ושירה שומעים באוזן אחת... איפה שהשתל...
תודה לך.
טוב, אז לא שמתי לב שהפוסט עם תאריך ממש מזמן.
ממש לא חשוב אם זו החלטה שלך אז את כנראה יודעת
מה טוב לך ויופי שאת עומדת על דעתך ולא נותנת
לאחרים להשפיע עלייך. באשר לילדים, בהחלט שההשקעה
כדאית ושווה, אתם היחידים שרואים את הכיף וההנאה
והיתרונות בהשתלבותם בחברה כשווים ושימשיך כך.
האמת? יש מצבים שהייתי מוכנה לא לשמוע חהחהחה
כמו אתמול למשל, לא יודעת איזו מכונה לקיצוץ דשא עבדה
אצלינו בשכונה, הרעש היה ממש בלתי נסבל וזה היה די
רחוק ממני יחסית. אני מניחה שהאנשים שבסמוך הפסיקו
את עבודתו של גנן העיריה, כי זה היה ממש נורא!!
זה נשמע מדהים ואני מחכה להמשך הסיפור..
ממש לא...
הפוסט הזה מאד ישן... ובעקבות תגובה של מאיה הועלה מחדש.
אני לא מתכוונת לעבור השתלה, אך שמחה בשביל ילדיי שהחלטנו עבורם שיעשו את השתל, כי זה אפשר להם יכולת שמיעה.
בהמשך תיארתי איך החלטנו לבחור בשתל עבור הילדים ושכמה אנו שלמים ושמחים עם ההחלטה.
לגביי כמו שלא פעם הסברתי לא כל כך משתלם לעבור ניתוח, כי התוצאות לא יהיו מדהימות כמו שהיו אצל ילדיי, כי אני חרשת מלידה מבוגרת שאין לה זכרון שמיעתי. הניתוח כן מומלץ לילדים חרשים מלידה, ללקויי שמיעה שהפיקו תועלת כלשהי ממכשירי שמיעה ולמבוגרים שאיבדו שמיעה.
זה פוסט מאד ישן- בין הראשונים שכתבתי בתחילת דרכי בבלוג ואח"כ כתבתי פוסטים על ההחלטה שלנו לעשות לילדים את השתל ועד כמה זו המצאה נפלאה- שהילדים יכולים לשמוע בזכות השתל.
לגבי שאלתך- איני יכולה לתרגם לעצמי את המושג שמיעה, כי לא התנסיתי בו ולא יכולה אפילו לדמיין איך זה. זה כמו שעיוור לא יכול לדמיין איך זה לראות. הדממה היא חלק ממני והיא טבעית מאד עבורי.
כמעט שכחתי מהפוסט הזה... שכתבתי בתחילת דרכי בבלוג ונועד לתאר את המתנה הגדולה שלה זכו ילדיי- השתל, שמאפשר להם לשמוע.
תודה וחיבוק בחזרה.
האם אני יכולה להסתכן בלנחש
שאת הולכת לעבור השתלה כזו?
כי על הילדים אנחנו כבר יודעים הכל
בנושא
בכל מקרה, מה שמעניין אותי לשאול זה איך מתרגמים לעצמך את המושג שמיעה בלי להתנסות בו. האם המושג צליל או רעש ידועים לך כחוויה חושית ?
וללמוד ממך על השתל המופלא.
חיבוק יקרה תבורכי.
אוי חמודה,
אני כל כך גאה בך שפצחת בבלוג משלך!!!
את כותבת יפה, מוכשרת נורא!
אהבתי את המחשבה על אסימוב!