כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קוכליאה - בלוג של מושתלת שתל שבלול

    נולדתי חירשת. כל חיי הרכבתי מכשירי שמיעה והייתי תלויה כמעט לחלוטין בקריאת שפתיים לצורך הבנת דיבור. עם השנים הידרדרה שמיעתי עד לאובדנה המוחלט בגיל 36. אובדן השמיעה לווה בסחרחורות וטינטונים קשים. לפתע מצאתי את עצמי קרוב לשנה שלמה כשאני חירשת לחלוטין. מנותקת.. בבועה משלי.
    על פניו החיים נמשכו כרגיל, אבל בפנים, סבלתי בשקט.
    באוגוסט 2008, קיבלתי מתנה מופלאה - שתל קוכליארי, שהעניקה לי שמיעה מחדש. שמיעה מדהימה שלא תיארתי לעצמי שאזכה בה אי פעם, שמיעה שמאפשרת לי להנות מקולות וצלילים שאת חלקם לא שמעתי לפני כן מעולם, ואת אלו המוכרים אני שומעת עכשיו באיכות שלא הכרתי קודם לכן! מתנה מופלאה זו שינתה את חיי לאין ערוך! פשוט אי אפשר לתאר את גודל המהפך שחוללה בחיי.
    באוקטובר 2009, הושתלתי באוזני השנייה, ושוב התחלתי את תהליך ההסתגלות לשתל קוכליארי ולמידה כיצד לשמוע איתו, והפעם, אני מגלה, התהליך הרבה יותר מורכב: אוזן שמאל צריכה ללמוד לשמוע עם השתל, וגם \"לתקשר\" עם אוזן ימין, המושתלת הותיקה יותר.. הפעם החוויה שונה לחלוטין.

    זו תקופה מדהימה של חיי. נפתחתי אל העולם, אני חשה שמחה ומלאת חיים כפי שלא הייתי קודם לכן. וזאת למרות הקשיים הלא מעטים הכרוכים בתהליך הלמידה וההסתגלות לשתלים.

    השתל הקוכליארי איפשר לי להשתחרר בצורה משמעותית מן הצורך להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לקלוט כל כך מעט מידע מהסביבה באמצעות קריאת שפתיים... סוף סוף אני יכולה להיות נינוחה ורגועה יותר ולהנות מתקשורת קלה וטובה פי אלף מונים. אני יכולה להנות מהחיים!

    פצחתי בבלוג הזה במאי 2008 כדי לתאר את ההכנות לניתוח השתל, הבדיקות, הניתוח עצמו, המיפויים ואימוני השמיעה שבעקבותיו. ועם הזמן, התחלתי לתת ביטוי גם לתחושות, רגשות ומחשבות שאינם קשורים לשתל הקוכליארי.

    אתם מוזמנים לקחת חלק במסע האישי שלי.
    ברוכים הבאים!

    0

    1, 2, 3...ויהי קול!!!

    14 תגובות   יום שבת, 7/6/08, 07:07

    הפוסט הזה מוקדש באהבה לידיד שלי מיכאל ואן הרין, מושתל טרי טרי , לכבוד החיבור שלו לשתל הקוכליארי לפני כשבוע.

    מיכאל מופיע כאן בקפה בניק "שבלואל", ואני מקווה שהמוזה תשרה עליו ויצליח לתת ביטוי בכתב לחוויותיו כמושתל. 

     

     http://shabluel.cafe.themarker.com/view.php?u=147777

     

    הקשר שלי עם מיכאל נוצר כשבועיים לפני מועד הניתוח שלו בשניידר.

    קראתי עליו בפורום השתל הקוכליארי בצפונט, והחלטתי ליצור איתו קשר כדי לשאול פרטים נוספים על תהליך ההתאמה לשתל שעבר בשניידר. בתור מועמדת לניתוח השתל בשניידר, חיפשתי מועמדים לניתוח וגם כאלו שכבר נותחו שם, כדי לספוג מהם מידע נוסף על הנושא. 

    את מיכאל תפסתי אוטוטו לפני הניתוח, הוא ציפה בכיליון עיניים להתחבר כבר לשתל. חלקנו בצ'ט את הכמיהה המשותפת לחזור לשמוע טוב יותר, וגם את האהבה למוזיקה, למרות שכבר נעשה לנו קשה להנות ממנה עם שרידי השמיעה העלובים שלנו. דסקסנו על סוג השתל בהקשר לשאיפה המשותפת שלנו לחזור לשמוע מוזיקה. השתעשענו במחשבות על שיקום מוזיקלי. איך נשמע דיסקים אהובים מבוקר עד ליל. ולבסוף סגרנו שיום אחד אנחנו עוד נלך לשמוע מופע מוזיקלי ביחד ונהנה בגדול! 

    מיכאל נותח לפני כחודש ושבוע לערך. הניתוח ארך זמן רב יותר מהרגיל. התאושש לאיטו ואז חודש הקשר.

    "הי מיכאל, מה נשמע?, נו!! ספר!, חצית את הרוביקון!"מיכאל סיפר על חווית הניתוח, האישפוז וההחלמה. ניכר היה שקשה לו מאוד לשבת בבית חודש ולהמתין לחיבור לשתל. הוא המתין בציפייה דרוכה למועד החיבור. 

    והנה סוף סוף הגיע היום המיוחל!, בתאריך 1.6.2008 חובר מיכאל לשתל הקוכליארי . כל ניסיונותינו ליצור קשר באמצעות הצ'ט, והמסנג'ר לאחר החיבור עלו בתוהו. כנראה שהמחשב של מיכאל חש מאויים מן המתחרה החדש שלו – השתל הקוכליארי (שהוא בעצם מחשב קטן)... לא נותר לנו אלא להמתין בסבלנות לכנס של חברת אדוונס ביוניקס שהתקיים כשלושה ימים לאחר מכן. מיכאל בחר בשתל של חברת אדוונס ביוניקס, ואני בדיוק הגעתי לשלב בחירת סוג השתל, והחלטתי לשים פעמיי לכנס שארגנה חברת שטיינר מכשירי שמיעה, המשווקת את שתל השבלול של חברת אדוונס ביוניקס, כדי ללמוד יותר אודותיו.

    נפגשנו בכנס ביום רביעי שעבר, ב-4.3.08. מיכאל הגיע באיחור, הסתבך בדרך.. אבל סוף טוב, מצא את דרכו למקום בעזרת...הנחיה טלפונית!!!!מה? מיכאל? כן!!! מיכאל התקשר לנציגת החברה גילה, וזו הדריכה אותו בטלפון כיצד להגיע למקום! וואהו!!, כולה שלושה ימים לאחר החיבור לשתל ומיכאל כבר הצליח לשמוע בטלפון! זה הישג לגמרי מדהים בהתחשב בעובדה שבכלל בהתחלה, בחודשים הראשונים, כמעט ולא שומעים כלום! המוח צריך ללמוד לשמוע עם השתל וזה לוקח זמן. מיכאל היה כל כך נרגש, החיוך שלו הזדרח מאוזן לאוזן. חששתי שלקח איזו מנת פרוזאק נכבדה...אבל לא, הבחור פשוט היה...מ-א-ו-ש-ר!

    השתוקקתי לשמוע עוד פרטים על רגע החיבור, ועל מה ששמע מאז. נכון רק 3 ימים עברו מאז החיבור, אבל רציתי כל כך לדעת איך ומה שמע בדיוק. ההרצאות עמדו להתחיל אז נאלצנו לדחות את הדיווח לפעם אחרת. שלפתי מתיקי את המתנה שהבאתי לו."זכרתי שסיפרת לי שאתה אוהב את בוב מארלי, אז בשעה טובה, אתה יכול להתחיל להנות מהדיסק שלו! מקווה שתאהב אותו ותהנה ממנו בגדול!, יוהו, איך אני שמחה בשבילך!!". 

    מיכאל הבטיח שיכתוב לי וישלים את החסר. אתמול הגיע המייל המובטח.

    אני מביאה את תוכנו כאן כי חושבת שזהו הרגע של מיכאל והדרך הטובה ביותר להתחבר לרגע החיבור שלו, אז הנה: 

    "אני מתנצל שלא כתבתי לך עד עכשיו. לאחר שחיברו אותי למחשב ובדקו שכל האלקטרודות פועלות, השמיעו לי צפצופים עולים ומתחזקים. כששמעתי צפצוף, הייתי צריך להרים יד. זה הבסיס של המיפוי הראשון. לאחר כמה הרמות יד וצפצופים בטונים שונים, היא (הקלינאית תקשורת) הפעילה את המפה בפעם הראשונה. לקח לי כמה שניות להבין מה קורה, מי נגד מי ואיך, אבל אני חייב להגיד שישר הרגשתי בבית. הדיבור נשמע לי קצת מצחיק ושמעתי כל מיני רעשים שלא שמעתי שנים רבות, כמו רשרוש של שקית או של נייר, מזגן ועוד... הצלחתי להבין את הנאמר, ובעודי מדבר עם אימי ואחותי שמעתי פתאום קול: "אתה שומע אותי?", זאת היתה טלי (הקלינאית)!. ישר הסתובבתי אליה ואמרתי שכן, אני שומע אותה חזק וברור!.אחרי המיפוי, הלכתי עם אימי ואחותי לטייל בתל אביב ושמעתי ציוץ ציפורים, רעש של המנוע ולא רק את ה"וווויייש" של מכונית עוברת. שמעתי את כל המנעד!, מן גירגור של מנוע וההתנגדות של הרוח. שמעתי מסוק והסתכלתי למעלה לראות אותו!...ישבנו במסעדה רועשת, בשיא העסקיות של הצהריים ודיברנו. אימי ואחותו נכנסו לפעמים אחת לדברי השניה, והבנתי הכל!! פתאום אחותי הסבה את תשומת ליבי לעובדה הזאת, וכולנו התחלנו לבכות...יום אחרי זה, נכנסתי למחסן בעבודה ופתאום שמעתי מים זורמים. הסתכלתי סביב ולא ראיתי שום ברז פתוח. מישהו נכנס ושאלתי אותו אם גם הוא שומע מים זורמים והוא אמר שכן, יש מים זורמים במכונת הקרח!!מאז אני שומע עוד ועוד צלילים חדשים. אני מניח שאגיע למקום אחר מחוץ לעיר, אשמע עוד הרבה צלילים חדשים.

    אני מאוד מאוד מבסוט מהשתל עד כה ושמח מאוד מאוד שעשיתי אותו. הדרך היתה קשה וארוכה, רצופה בהרבה ביורוקרטיה וטופסי 17 אבל התוצאה... שווה כל רגע!!

    טוב, שבת שלום אירים, את יודעת שאשמח לענות לך על כל שאלה. ואגב,המוזיקה.. תנו לי ותנו לי עוד! וגם קראתי את הפוסט שלך על ליאונרד כהן. כולם נשמעים לי כמו שואפי, הליום, אבל לליאונרד כהן היה קול נמוך. כנראה שגם שמעלים אותו כמה טונים למעלה, הוא עדיין מאוד מאוד עמוק..

    אז היי שלום, תודה לך על שאת מי שאת ושאת משתפת אחרים בך, מיכאל"  

    הרגשתי מבין השורות, את ההתרגשות העזה שלו. קשה להכיל חוויה כזו ולבטא אותה במילים. המוח מוצף בצלילים חדשים בכמויות מסחריות והוא מתחיל ללמוד לשמוע אותם, מציאות חדשה ונפלאה שבה חוש השמיעה לוקח מחדש חלק משמעותי בתפיסת הסביבה, הוא צריך את הזמן שלו לעכל ולהסתכל למציאות חדשה רווית צלילים.הרגשתי שמחה מפעמת לי בלב בשביל מיכאל, והכרת תודה ששיתף אותי ברגעים המיוחדים האלה שלו. לאחר מכן שוחחתי איתו קצת גם בצ'ט. הבחור הכין שיעורי בית כהלכה, והאזין לדיסק של בוב מארלי שוב ושוב ולגמרי בהנאה מרובה.

    "הלוואי שאוכל להצטרף אליך בקרוב מיכאל", אמרתי לו. "בינתיים, בכל אופן, שמחה, מאושרת ממש לראותך ככה מאושר! בחיי!"

    ביקשתי ממנו שימשיך לדווח לי על נפלאות השתל גם בימים הבאים, ובכלל שלא ישכח להיות בקשר. "ומיכאל, נסה לכתוב על כך בבלוג שלך, זה חשוב לך ולאחרים. בסדר?" 

    מיכאל הבטיח לנסות, ואני מחכה לפוסט שלו!  

    ולסיום ככה ציטוט מתוך הספר של ד"ר סוס: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים", שאותו הבאתי בברכה למיכאל עם המתנה לכבוד החיבור: 

    "תצליח? נכון?,

    תצליח! נכון!

    (תשעים ותשעה אחוז ביטחון).

     י ל ד   א ת ה   ע ו ד   ת ז י ז   ה ר י ם !!!!" 

    מיכאל כבר התחיל להזיז הרים במרץ רב, הוא שומע מוזיקה, שומע בטלפון ועוד ידו נטויה..האופטימיות שלו נפלאה ומדביקה גם אחרים, כולל אותי!!!ואני מאחלת לו שמנקודת הפתיחה החדשה והנפלאה זו ימשיך לעלות ולהצליח בגדול!!!    

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/08 20:24:

       

      utbh צטט: צלף 2008-06-09 23:16:15

      האם עבורי זה מבט לעתיד ? עוד שלוש שבועות גם אני מתחבר...

       

      ולוואי עלי הסיפור שלו - אבל הבנתי שהוא שמע טוב בעבר - עם כבדי שמיעה מלידה הסיפור יותר קשה - כי גם צריך ללמוד לשמוע מה שלא שמעו קודם, שאגיע לשם אדע איך זה...

      ואני איתך צלף!

      מחזיקה לך אצבעות לשיקום מוצלח עם השתל!!!

      כמו שאמרנו - יוצאים להרפתקה חדשה!

      מקווה להצטרף בקרוב!

        9/6/08 23:16:

      האם עבורי זה מבט לעתיד ? עוד שלוש שבועות גם אני מתחבר...

       

      ולוואי עלי הסיפור שלו - אבל הבנתי שהוא שמע טוב בעבר - עם כבדי שמיעה מלידה הסיפור יותר קשה - כי גם צריך ללמוד לשמוע מה שלא שמעו קודם, שאגיע לשם אדע איך זה...

        9/6/08 22:05:

      באתי להתרגש אתכם גם :)))))

      בהצלחה למושתלים ולמי שבדרך..

       

      המון בריאות

        8/6/08 06:44:

      תודה לכל מי שמתרגש יחד איתנו!!

      ולחיי הצלחות נוספות!!

      חג שמח יקיריי!!מחייך

        8/6/08 06:43:

       

      צטט: אפי! 2008-06-08 01:28:49

      ריגשת אותי.

      בהצלחה ובקרוב גם אצלך יקירה

      חג שבועות שמח ולבן

      אפי!

      חג שמח לך אפיל'ה!!!!

      תודה! ואמן סלע!

        8/6/08 06:42:

       

      צטט: שבלואל 2008-06-08 01:26:42

      איריס! אני לא מפסיק לחייך מאז שקראתי את הפוסט, אמנם עברו רק חמש דקות אבל אחרי 15 שעות במטבח זה המון!

      קיבלתי מתנה, אפילו יותר מאחת ואני מודה עליה כל הזמן מאז החיבור, השתל מרגיש לי כל כך טבעי ( חוץ מקולות האנשים משום מה) כאילו הוא חיכה לי מאז ומתמיד.

      קלעת גם לתחושה שלי בקשר לפוסט משלי, אני עדיין לא מצליח לכתוב אחד שיעביר את התחושות ואת הארועים כמו שצריך.. נו טוב.. מחר יש לי יום חופש לכבוד המיפוי הראשון ( יחבור נחשב למיפוי?) ואז יהיה לי פנאי לכתוב.

      אני מעריך מאוד את ההשתתפות וההתעניינות של כולכם, אני מרגיש שאני לא לבד בדרך הזאת.

       

      בכייף חמוד!קורץ

        8/6/08 01:28:
      ו ב ק ר ו ב   א צ ל ך ! ! !
        8/6/08 01:28:

      ריגשת אותי.

      בהצלחה ובקרוב גם אצלך יקירה

      חג שבועות שמח ולבן

      אפי!

        8/6/08 01:26:

      איריס! אני לא מפסיק לחייך מאז שקראתי את הפוסט, אמנם עברו רק חמש דקות אבל אחרי 15 שעות במטבח זה המון!

      קיבלתי מתנה, אפילו יותר מאחת ואני מודה עליה כל הזמן מאז החיבור, השתל מרגיש לי כל כך טבעי ( חוץ מקולות האנשים משום מה) כאילו הוא חיכה לי מאז ומתמיד.

      קלעת גם לתחושה שלי בקשר לפוסט משלי, אני עדיין לא מצליח לכתוב אחד שיעביר את התחושות ואת הארועים כמו שצריך.. נו טוב.. מחר יש לי יום חופש לכבוד המיפוי הראשון ( יחבור נחשב למיפוי?) ואז יהיה לי פנאי לכתוב.

      אני מעריך מאוד את ההשתתפות וההתעניינות של כולכם, אני מרגיש שאני לא לבד בדרך הזאת.

       

        7/6/08 17:15:

      הסיפור של מיכאל מדהים ומרגש בעיקר בגלל העובדה שהוא יכול כבר לשמוע ולהבין כ"כ מהר אחרי החיבור. אני כ"כ שמחה בשבילו. שיהיה לו בהצלחה בהמשך. בטוחה שהוא ימשיך ליהנות ולגלות דברים חדשים ומדהימים.

        7/6/08 17:11:

      מרגש ונפלא

      שיהיה גם לך בהצלחה. 

        7/6/08 16:47:

      WOW!

      לדבר בטלפון שלשה ימים לאחר החיבור?

      נשמע לי כמו תינוק שמתהפך מהבטן לגב(או להפך) שלשה ימים לאחר שיצא לאויר העולם.

      מדהים!

      ואגב,גם אני מיכאל,אבל מבוגר יותר...

      Bionic Ear

      כל הכבוד ובקרוב אצלך!

       

       

        7/6/08 08:52:
      בהצלחה לשניכם.
      ותמשיכי להרחיב לנו את היידע על השתל הזה בבקשה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קוכליאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין