איפה הימים הרומנטיים של קיץ 1987 בעירוני א', עם שרבוטים על הכסא מלפנים והפתק הסמוי בקלמר?
נוער 2007 נמצא הרחק מקיץ 87. עמוק בתוך הטכנולוגיה שמאפשרת לכל מושג, תאריך ושם שלא לחמוק מכותבי המבחנים בהיסטוריה, אזרחות, ולמעשה כל תחומי מדעי הרוח והחברה גם אם מעולם לא למדו מהי ועידת קטוביץ.
מנוע החיפוש הסלולארי 1212 לא מתבייש בעזרה שהוא מספק ל"תלמיד הזרקן" (כך במקור בהודעה לתקשורת). כל תלמיד יכול לסמס בזמן הבחינה ולקבל תשובה לכל מושג אותו שכח או מעולם לא למד.
נו טוב עסקים ומוסר לא חייבים תמיד להתחבר. אבל כשמעודדים את התלמיד להונות את המערכת ואפילו לא ממש מתביישים בכך צריך לספק לו גם תירוצים ודרכי מילוט במקרה וייתפס.
הכינו את התירוצים: "המורה אין לי מושג מי שולח לי SMS על הרצל וז'בוטינסקי" זו התחלה יפה, אבל אני מעדיף את "המורה היתה תקלה בסלקום וקיבלתי היום את כל ה- SMS של ליל אמש".
ואין ספק שיש כסף רב בכל הנושא הזה של בחינות בגרות ואני שואל למה להסתפק בתשובות מויקיפדיה כשבאופק מורים מובטלים וטכנולוגיה זמינה?
אז למה עדיין לא קמו הסטארט-אפים הבאים?
ולסיום קצת צחוקיה: כללים לפתרון "אנסין" בתנ"ך מבית היוצר של רכז הוראה בבית הספר של יואל גבע, טיפים באמת שימושים אולי לתלמידים, אבל הקטע עם המרקרים וסימון הביטויים פשוט הורס.
(בהוקרה ל ע'). |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט מעולה ומצחיק אבל אם נהיה רצינים לרגע, העובדה שתלמידים עושים שכונה בבגרויות לא באמת משנה את היכולות שלהם, היא רק פוגמת במוסר שלהם...