השאלות אין להם סוף

תמיד הם חוזרות כמו

בתנועת שרשרשת

בגלגל אופן. יושבות ומציקות

זורעות ספק, כמו מעוררות

חוסר רצון להכירר בוודאי

מעין חששות המבשרים טעם מר

קבלי

http://www.youtube.com/watch?v=O4HAyjpIdE4

זה לא הכי קשור אבל זו האסוציאציה שהיתה לי שקראתי את הפוסט.

תני לזה הפעם להיגמר לגמרי. לפחות בפיזית...

הזמן ייעשה את שלו.

האמיני שמגיע לך לחוות אהבה שמחה.

היי חזקה.

יש בך אהבה והיא תנצח.

תמיד יכולנו לעשות יותר, או אולי נקרא לזה "אחרת" .

אבל לא צריך להלקות את עצמנוץ מה שיפה בחיים האלה שאנחנו בני אדם. עושים טעויות. לא מכונות שיודעות הכל. ועצב ואולי גם הלקאה עצמית זה חלק מקשת רגשות שאדם צריך להרגיש בחייו.

זו דעתי.