0
בהעדרה, לפתע נראה לי הבית ריק למרות המשפחה והחברים למרות הרעש והמהומה, בשבילי דומיה נשתררה כבדה. הסרתי את המצעים שלה, לכבס סידרתי את חדרה, לטאטא ולשטוף נעצרתי בו, להקשיב לחוסר. מחר בבוקר, ארד כמו בכל השבוע האחרון בדהרה במדרגות, לראות אם כבר קמה להכין לה משהו לאכול, להתמהמה בקרבתה למרות שמזמן הייתי אמורה לצאת מהבית. מחר בבוקר אדהר במדרגות לראות שהיא לא כאן ולתהות. |