לקרן! > את ישנה עכשיו ואני יושב בסלון החדש שלך בין הארגזים שעדיין לא פרקת, מת > מפחד. מפחד שכל זה יגמר. רק לפני שלושה שבועות החיים שלנו התנגשו וכבר קשה לי > להיזכר מה היה לפנייך, נכנסת לי לנשמה ואני לא רואה איך את יוצאת משם. > > עכשיו מושלם, אלו הימים היפים שלנו. עכשיו, כל צעד שאת עושה בבית לבושה > בטריקו שלי נראה כמו קסם. כל נקודת חן חדשה שאני מגלה על הפנים שלך זה כמו > לגלות יבשת. > > אבל אני יודע שזה זמני. זה כל כך זמני שאני יכול לתסרט בראש איך יראו הימים, > השבועות , השנים שיבואו > אחרי שהקסם יתפוגג. > > מחר נפרק את הארגזים שלך ואני אעזור לך לסדר את הגופיות במדף האמצעי, אני > אתפוס יוזמה ואבנה לך מדף מיוחד לעשרות זוגות הנעלים שלך. את תצאי לסיבוב > בעיר, תקני וילונות ותחזרי עם ארוחת צהריים. נשב על הרצפה בסלון, מזיעים > ועייפים, אבל זה לא יפריע לנו להרגיש האנשים הכי מאושרים בעולם. > כשנסיים לאכול, תגיע שעת אחר הצהריים, האור שיכנס מהחלון, ייפול על הפנים שלך > בצורה הכי מושלמת ואני ארצה לבכות מכמה שאת יפה. > > אחרי שבוע את תתמקמי בדירה, אני עדיין אחפש אחת משלי, את תציעי שאשאר אצלך עד > שאמצא. אני אעביר שני ג'ינסים ליד הגופיות שלך, יעבור שבוע ואני אביא את ארגז > הדיסקים שלי ואת המאפרה שאני הכי אוהב. אחרי חודש נתחלק שווה בשווה בשכר > הדירה. > > בבקרים אני אקום לפנייך, אני אכין לך קפה בלי סוכר ואדליק לך סיגריה, את תצאי > מהמקלחת, רק תחייכי, אני אפילו לא אשאל מה שלומך, כי אני כבר אדע שאת לא > בנאדם של בוקר, לפני שתצאי ללימודים, תנשקי אותי ותגידי תודה. > > אני אכנס למקלחת ואשטוף את עצמי במים פושרים כי את בזבזת את כל החמים על > השיער הארוך שלך, אבל זה לא יפריע לי, אני לא אפסיק לחייך, גם בעבודה, אני > אצליח לשכוח שאני שונא אותה, כי יהיה לי אותך, מחכה לי בבית על הספה בסלון, > חצי ישנה. > > בערב יתחשק לנו סתם לטייל, ניתן לרגליים לקחת אותנו לאן שירצו ונמצא את עצמנו > בתלפיות, כל הדרך נדבר עלי, עלייך, על העיר, נשלים משפטים אחד של השנייה > ונצחק מהבדיחות המפגרות שלי. > > בלילה נזדיין כמו שני תיכוניסטים, בלי אמצעי מניעה, בלי בושה, עם עיניים > פקוחות, את תעבירי יד על הכרס הקטנה שלי ותגידי שזה הדבר הכי חמוד ונעים > שראית בחיים שלך, אני אניח ראש על הבטן שלך ואת תספרי לי על האקס שלך, אני > אקשיב, ולפני שתירדמי אני אבטיח שבחיים לא אזניח אותך. > > אחרי שבוע נצא ביחד עם מוטי והחבר'ה, כל הערב את תצחקי וכל השולחן יתאהב בך. > לפני שנלך, מוטי > יגיד שזה לא יכול להיות שנפלה עלי כזו בחורה. > את ההורים שלך אני אכיר ביום הולדת לאחיך, אני אהיה לחוץ ואת תרגיעי אותי, > אבא שלך יהיה נחמד ואמא שלך עניינית. את ההורים שלי נפגוש במקרה ברחוב, <אמא שלי תביך אותי ואבא שלי לא יפסיק לחייך. > > כשתסיימי את התואר נעבור לדירה יותר גדולה. אני אלחץ מהעובדה שאת תרוויחי > יותר ממני ואני אחפש עבודה של גדולים. אבא שלך יסדר לי ג'וב בחברה של אחיו. > אני אקום כל יום בשבע בבוקר ואקפיד להתגלח לילה לפני. אחרי חודשיים אני > אצליח לשכנע את עצמי שזו עבודה טובה, את תרגישי יותר בטוחה ואני אחשוב שאני > מאושר. > > את תמצאי עבודה בת"א, תגיעי הביתה מאוחר, נראה ביחד פרק של "חברים" את תירדמי > לפני כתוביות הסיום. > אני אשכנע אותך לקום מהספה להוציא את העדשות מהעיניים, אחרי חודשיים את תחזרי > למשקפיים. > אני אחשוב שאת פחות יפה ככה. > > סופי שבוע יהיו הרגעים היפים שלנו, נרד לים המלח עם פק"ל קפה ושמיכה, נשב > שעות על סלע באמצע שום מקום ונשתוק, > במוצאי שבת ננסה לדחוף כמה שיותר חברים ללו"ז, לפעמים נלך לקניון לעשות > סופר. > ביום הולדת 30 שלך, אני אקנה לך טבעת. נקבע תאריך לקיץ, נפגיש בין ההורים > ומוטי לא יפסיק לצחוק עלי. > > ואז, באחד מלילות הקיץ היותר קרירים, אני אשבור את הכוס, את תבכי, מוטי > ישתכר, ואמא שלי תחשוב שנגמרו לה הצרות. > > בלילה, אחרי החתונה, ייפול לי האסימון ואני יאכל התקף חרדה, אני לא אצליח > להירדם, אני אשכב לידך מזיע כמו חמור, אביט בך ישנה כמו גוויה עדיין בשמלת > כלה. בבוקר, שנינו נתמודד עם הנג אובר ואת תגידי שאת רוצה ילד, אחרי תשעה > חודשים יולד עומרי. > > בחודשים הבאים נתהלך בבית כמו שני זומבים שנשלטים ע"י ייצור קטן שנראה כמוני > אבל אני לא מבין מה הוא רוצה. את תספרי את השיער הארוך שלך כי לא יהיה לך כוח > לטפל בו, אני אנסה להפסיק לעשן אבל בלילה אני אברח למרפסת לדפוק כמה שאכטות. > > את תחליטי להאריך את חופשת הלידה, אני אעבוד יותר שעות. כשאחזור בערב אני > אשתדל להיות אבא טוב. לפני שאני אלך לישון אני אביא ביד כשאני מדמיין בראש > את המזכירה החדשה במשרד. > > את לא תחזרי להיות מה שהיית לפני עומרי, אחרי כמה חודשים את תשלימי עם > הקילוגרמים החדשים שהצטרפו לבטן שלך, אני אסתפר קצוץ בפעם הראשונה בחיי ואגלה > שבדיוק כמו אבא שלי אני מתחיל להקריח. > > אחרי שנתיים נעשה לעומרי אחות, נקנה בית ואוטו מחברת השכרה. <הטיפול במיה יהיה יותר קל, אני כבר אהיה אלוף בהחלפת חיתולים, אפילו נתרגל לבכי בלילה. בדרך > לעבודה אני אזמזם את הלהיט החדש > מ"טיף וטף 12". > > שבתות נעשה שבוע שבוע, פעם אצל ההורים שלך, פעם אצל שלי, ברגע שנגיע לשם > נדחוף להם את הילדים לידיים ונלך כל אחד לפינה אחרת של החדר, ננצל את השעות > שיש לנו לקרוא את מוספי השבת. > > פעם בחודש נשכב. לא יהיו שום תנוחות ותרגילי אקרובטיקה, את על הגב עם הפנים > לתקרה, אני מעלייך, משמין, מתנשף וגומר לפני שנישקתי אותך. נשחק את המשחק, > ננסה לדבר, אבל שנינו נדע שזה כבר לא כיף. > השנים הבאות יעברו עלינו בשינה, נעשה את כל הדברים שצריך לעשות, נבחר בתי ספר > לילדים, נשדרג אוטו, > נצא פעם בחודש לראות סרט ואת תמיד תירדמי לפני הסוף. אני אהיה אחראי על > הקניות, אחרי שבע שנים אני כבר לא אשכח לבדוק את התאריך שעל הקוטג'. את תשבי > עם הילדים על שיעורי הבית, אני אקח את האוטו לטסט, את תקני לי בגדים, אני > אשלם את החשבונות, את תעשי כלים, אני יריב עם הכבלים. > > ננסה לחסוך כסף לטיול באירופה אבל אז יגלו שלעומרי יש בעיה בשרירים וכל הכסף > ילך לפיזותראפיה. > ביום הולדת 39 תפתיעי אותי ותשלחי את הילדים לאמא שלך, נרד לאילת, כל סוף > השבוע נאכל כמו חזירים > וננסה לעשות סקס כמו פעם, אני אנסה להרים אותך וייתפס לי הגב. נחזור בטיסה עם > עוד 20 זוגות, לכולנו יהיה אותו מבט, מת כזה. אבל העיקר הבריאות. > > כשהילדים יגדלו אני ארשה לעצמי לצאת קצת בערבים, אני אפגוש את מוטי והחבר'ה, > נשחק קלפים, נלך למשחקים של בית"ר. את תמצאי לך תחביבים, כשתספרי לי עליהם > אני אעשה עצמי מתעניין. נשחק את המשחק. > > מבלי שנצליח למצמץ יעברו עוד כמה שנים, יהיו ימים שאפילו לא נשאל אחד את > השנייה מה שלומך? זה לא יעניין אותנו, נהפוך לשני שותפים שמגדלים שני ילדים. > לא נריב, לא נצעק, פשוט נתרחק. כל אחד יבנה לעצמו עולם משל עצמו, מידיי פעם > העולמות יפגשו, כשיש אירוע משפחתי או תור לרופא. אני לא אוהב לצעוק, אז גם > כשתתעצבני שקניתי את אבקת הכביסה היקרה אני אסתובב בגב שפוף ואחזור לסופר > להחליף אותה. > > אנחנו נתבגר, נתקמט, הגוף שלנו יתכער ויהיה לנו ריח של זקנים, הכרס שלי, שפעם > חשבת שהיא הדבר הכי חמוד בעולם, תתנפח ותכוסה בשיער שיבה, החזה שלך ייפול, > השיניים היפות שלך יצהיבו, לא יהיה בנינו שום מגע, אפילו לא במקרה. נזניח את > עצמנו, נשכח שפעם הייתה פה תשוקה. > > הילדים יכנסו לגיל ההתבגרות ויעשו לנו טרור. אני ארצה לתת להם כמה כאפות לאפס > אותם, לך תהיה יותר סבלנות, כשעומרי יעוף מבית ספר את תפלטי שהוא בדיוק > כמוני, תבוסתן. אני רק אחייך ואגיד לך שלפחות אני לא התחתנתי עם לוזר. > > כשהילדים יעזבו את הבית את כבר תרשי לעצמך לעזוב את חדר השינה באמצע הלילה > כשאני נוחר, אני אפילו לא אשים לב. > > השעמום ישגע אותנו, לא יהיה לנו מה לעשות, אז נשפץ את המטבח, נחליף רצפה > בשירותים וכשזה יסתיים פשוט נתחיל לשנוא. את לא תאכלי לסבול את הרעש שאני > עושה כשאני לועס את השניצל, את תרצי לשבור לי את הלסת, אני אצא מדעתי כשתגרדי > את העור היבש ברגליים שלך, ואשנא אותך שנאת מוות על זה שלקחת לי את החופש. > > אחרי השנאה תבוא שתיקה, נפסיק לדבר. נשתוק. את תשתקי כשתגלי שאני מזיין מהצד, > אני אשתוק כשאני ארצה לבקש סליחה. נשתוק ונשקר ונמות ואולי נזדיין פעם בשנה. > ואז, כמו רוב הגברים בעולם, אני אמות לפנייך, אשאיר אותך לבד, בבית עם מטבח > משופץ, לסגור את כל החשבונות שלא הספקתי, לגדל את הנכדים, ואת תמותי כל כך > עייפה. > > קרן שלי, כפרה שלי, נשמה שלי, קרן אור שלי, אני כותב לך את המילים האלו כי > זה בוער בי וחשוב לי שתדעי שאם החרא באמת הולך לשטוף אותנו והשגרה תזהם > אותנו, חשוב לי שתדעי, שעכשיו, כשאני יושב פה ואת ישנה ואני שומע את הנשימות > שלך וזה הדבר הכי יפה בעולם, אני כל כך אוהב אותך שמתפוצץ לי הלב. > > רני. |