5:30! נבעתה אן כשהציצה בשעון. ב-7 הוא יהיה כאן, והעוגה עדיין רחוקה מלהיות מוכנה! האשמה בריבת האוכמניות, כמובן. זה מה שכתוב במתכון: לאחר אפיית העוגה יש למרוח עליה ריבת אוכמניות בשכבה עבה ואחידה .אחידה...אן הביטה בייאוש בשלוליות האדומות כהות, בגדלים שונים וצורות מוזרו , שכיערו את העוגה המושלמת , הצחורה שלה. למה זה לא נראה כמו בתמונה שצורפה למתכון?
השעון המשיך במסעו. דקות יקרות חולפות, ופתרון לציפוי המכוער – אין! אן נאנחה והמשיכה ליישר בעזרת סכין וכף את שכבת האוכמניות שסירבה בתוקף להתיישר, ואף חלק ממנה טפטף באכזריות מטה, לתוך הגבינה הלבנה , כמו טיפות דם על שלג. בטח לא כמו שעוגה צריכה להיראות לפני דייט כל כך חשוב עם אהבת חייה.
תמונות קטועות מהפגישה הראשונה שלהם חלפו במוחה. מרתף הבניין...הכבסים הצחורים שלה בסל נצרים...הבריון שעינו האחת כחולה והשנייה – ירוקה הופך את סלה ומשליך לרצפה את כבסיה הנקיים... חמת הזעם שלה..ציפורניה שננעצו בבשרו...לבה המשתולל, ללא כל היגיון כשמשך אותה אליו בזרועותיו החסונות וקנה לה המבורגר בדוכן ברחוב...מי העלה על דעתו שבמסגרת תורת הניגודים הנמשכים, היא , פרוטסטנטית המבקרת כל יום ראשון בכנסייה, תקדיש יומיים תמימים לאפיית עוגת גבינה שתוגש כמנחת אהבה לאותו בריון, באותו חג יהודי משונה, שבו אוכלים מאכלי חלב בלבד?
אגלי זיעה בצבצו על מצחה. היא הסירה לרגע את כפפת הסיליקון ההיגיינית מידה האוחזת בסכין, וניגבה את מצחה בממחטת כותנה מגוהצת. היא שנאה דברים בלתי מושלמים. בבואתה ניבטה אליה מהמראה ממול, נטולת כל פגם. סינר מעומלן ללא רבב, שיער אסוף היטב לאחור, רגליים מטופחות שאצבעותיהן משוחות בלכה ורדרדה. ורדרדה כמו ציפיותיה מהערב! זה הערב שבו רצתה שהוא יווכח בכישוריה הביתיים כאשר הזמינה אותו לעוגת גבינה לכבוד חגו. כן, הוא רק יטעם מהעוגה ומיד יכרע ברך על הרצפה המבהיקה מניקיון, וישלוף את הקופסה המהודרת ובתוכה טבעת אירוסין ...
אמנם לא יהיה להם קל לגור יחד. מה יעשו בכריסמס? האם יתיר לה להביא אשוח הביתה ולקשט אותו בפנסים צבעוניים כפי שנהגה מדי שנה, או שתצטרך להדליק אתו נרות באותו אבזר יהודי מוזר הקרוי "חנוכייה"? ומה תעשה באותו חג מוזר עוד יותר שבו אסור לאכול לחם אלא מין קרשים רבועים, מחוררים הקרויים "מצות"? שלא לדבר על המעדן שאותו הפכה ליצירת אמנות במטבחה –בייקון צלוי וביצים? הלא אסור לו לאכול כלל מבשרה של אותה חיה, הנחשבת טמאה לפי דתו. ומה יהיה בימי ראשון? תמיד חלמה שבן זוגה ילך אתה לכנסיה., לבוש בבגדים אלגנטיים...
חחח בגדים אלגנטיים – הוא! הוא שחולצתו הפשוטה פתוחה דרך קבע עד חגורת הג'ינס הקרוע והדהוי שלו, וחושפת חזה שעיר........ הוא, שגלי שערו הכהה נופלים תדיר על עיניו הלגלגניות, מעל לפנים שלעולם אינם מגולחים...
סוף סוף נכנעה העוגה ועמדה כלילת שלמות על המגש. אן גירשה ממוחה הקודח תמונה של עוגה אחרת, בעלת שלוש קומות, עוגת חתונה....ומיהרה להחליף בגדים. כאשר נשמע הצלצול בדלת, הייתה מרוצה לאין ערוך מהופעתה המושלמת, החל מגרבוני הניילון שעטפו את רגליה , נעלי העקב החדשות, שמלת המשי התכולה שהחמיאה לגזרתה.
כן! הערב זה חייב לקרות! כשחיוך מאושר על פניה פתחה את הדלת -ושם הוא היה, אביר לבבה, דווקא בחליפה תפורה היטב, ולצדו.........רגע, מה הולך פה?"תכירי, אן, זאת ארוסתי, חנה", אמר. "חשבתי שיהיה חבל אם תפסיד את עוגת הגבינה שלך". כל הזכויות שמורות לאלומה עברון @
|
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ריתקת אותי באופן בו ספרת את הסיפור שנכתב ביד עדינה ומאוד רגישה
אבל הסוף אוי איזה סוף. איך אומר קשה
המשיכי ואני אמשיך להנות
לעמוס מסעדות החמוד!
אהבתי את הצבעים השונים של תגובתך היום!
מה שאתה לא יודע, הוא, שאי אפשר לככב פעמיים את אותו פוסט....
אבל את הכוונה שבלב -
את זה לא יקחו ממך...
תודה, נשמה,
מה קורה אצלך? מתי יהיה פוסט חדש?
אלומה
שושי היקרה,
אל תדאגי לרומנטיקה - הסיפור עוד לא הסתיים...
בהתחלה, כשכתבתי את "ציפורניים", חשבתי שזה סיפור חד פעמי,
אבל משום מה הדמויות מסרבות למות, ולכן צפי להמשך עלילותיהם
של אן והבריון ההורס...
ואל תדאגי, אכנס אליך, לא אחמיץ את האקשן אצלך בשום הון שבעולם!
אלומה
לרקדן המילים היקר,
שמחה שנהנית, ותודה שכיכבת.
אשמח להמשיך לארח אותך בכל עת!
אלומה
אלומה,
לא היה לי זמן לקרוא עד עכשיו, ידי היו עמוסות ליד המקלדת,
כעת משהתפניתי מהמלחמות (את מוכרחה לבוא לבקר..את לא יכולה לפספס את מה שקורה אצלי!)
קראתי את הסיפור בשקיקה, חשבתי בהתחלה על עוגת הגבינה , על כך שבהחלטה נבונה הגשתי את האוכמניות ליד , ולא מעל,
חשבתי על ה"שידוך" האם יהיה טוב או רע (יהודי, נוצריה)
ואז הסיום...הממת אותי! כיהודיה זה טוב, אבל מה עם הרומנטיקה?...
נהניתי!!!
שבוע נהדר.
*
שושי
שמח לגלות אותך
קראתי בהנאה רבה
את כותבת מעולה
וכיכבתי כמובן
אמשיך לקרוא אצלך ספורייך יפים בעיני
הי עמוס-מסעדות היקר!
יפה אמרת - הרוס על ארוסתו...ובדיוק יש סרט כזה עכשיו:ארוס עליה...
אלך לזה בהזדמנות...
ותודה על הכוכב!
אלומה
מיכאל היקר,
באמת חשבתי שנחוצה תמונה להגברת התיאבון...חיפשתי שעות...הרבה יותר זמן
מאשר לקח לי לאפות עוגה כזאת - לא, אן זו לא אני, אבל את ההשראה לסיפור
קיבלתי מאפיית עוגה בדיוק כזאת...
תודה על הכוכב והמחמאות,
ומחכה לשירים חדשים שלך...
חג שמח,
אלומה
הפתעת
יפה לך...
יופי של סיפור אלומה ,סיפור יפה עם סוף קצר ומפתיעה,
אן הייתה הרוסה על העוגה השקיעה הרבה עבודה .וקבלה את הגבר החלומות הרוס על ארוסתו ..לפחות נהנו כולם מעוגה טעימה
כן! הערב זה חייב לקרות! כשחיוך מאושר על פניה פתחה את הדלת -ושם הוא היה, אביר לבבה, דווקא בחליפה תפורה היטב, ולצדו.........רגע, מה הולך פה?"תכירי, אן, זאת ארוסתי, חנה", אמר. "חשבתי שיהיה חבל אם תפסיד את עוגת הגבינה שלך".
............
אלומה,
נהניתי מסיפורך ומהפאנץ' ליין.
העוגות מלמעלה איזנו את המצב המביך. מי לא "מת" על עוגות גבינה ?
כתיבתך יפה וסוחפת.
חג שבועות שמח !
מיכאל
גגו 2 היקר,
כן,אתה מצטרף בתגובתך האלימה לנילי, שפתחה את התגובות האלימות כאן...חחח
אבל התגובה שלך יותר משמעותית כי היא באה מפיו של גבר...
אז תודה שאתה חושב אחרת מגיבור הסיפור.
כן, יש גם גברים אחרים....צריך לחפש אותם...שוווים זהב טהור!
חג שמח,
אלומה
ראובן היקר!
כל תגובה שלך היא סיפור מותח בפני עצמו...
למה שלא תכתוב משהו גם כן? ייבשת את הפוסט שלך וגם את מעריצותיך (אני!),
אז קדימה, לעבודה..
תודה על הכוכב וחג שמח!
אלומה
ולצדו.........רגע, מה הולך פה?"תכירי, אן, זאת ארוסתי, חנה", אמר. "חשבתי שיהיה חבל אם תפסיד את עוגת הגבינה שלך".
תני לא את העוגה לפנים שלו
אי אי אי איייייייי
זעק הגבר המסוקס לאחר שחטף
בעיטה באזור החלציים.
אי אי איייייי
איזה טיפשה הייתי
נאנחה לעצמה ידידתנו
למה לא טרחתי לברר את מצבו
אי אי אייייי
חשבה לעצמה ארוסתו
זה הגבר שאני עומדת להתחתן איתו
הוא מעדיף עוגת גבינה של מישהי אחרת ?...?.?...??.?.
אי אי אי
חייך לעצמו ראובן
איזה כיף לקרוא את הסיפורים שלך
כוכב גדול בדרך אלייך
הי ריקי,
אכן תקוות מנופצות, סיפור חיי הנשים הפנויות...
ובאתי לבקר אצלך, והשארתי עקבות, כמו תמיד...
חג שמח,
אלומה
הי יוסי,
אוהב להיות מובל בצורה מסתורית?
מעניין.........רוב הגברים אוהבים להיות מובילים דווקא...
אכן אתה גבר של העידן החדש!
אלומה
אפרת אהובה,
תודה שאת מקדישה לי תשומת לב כזו ומנתחת היטב כל פעם את הסיפורים שלי.
ואת עושה זאת ביד אמן!
תודה לך!
אלומה
לכוזרי!
חגורות שומן מעוגה אחת? אכן הפלאת עשות...
תודה על הכוכב!
אלומה
יהודית היקרה,
באמת תהיתי לאן נעלמת בימים האחרונים. כמה היית חסרה לי !
תודה שחזרת!
אלומה
אלומה יקירה
הסיפור שלך זרם
בכתיבתו
עברת יפה לחילופין
בין מעשה
מחשבות תחושות
ציפיות
וכמובן הפאנץ ליין
יפה
*הפוסט הזה עתיר קלוריות
יצאתי עם חגורות שומן
יפה אלומה
את מדהימה כתמיד
אלומה יקרה
את כותבת נהדר, יש איפוק וצמצום . הסיפור מוגש לקורא בשפתך הסוחפת. את הופכת אותי לחלק מהיצירה. על כך תודה*
ואוו סיומת מפתיעה...
אהבתי את "הסרטים" שרצו לה בראש...
והחלומות...
והתקוות - שאבוי - התנפצו ברגע.
תודה על ההזמנה תבואי לבקר גם.
נילי, נשמה!
אל תשכחי שזה סיפור בדיוני...בואי נרגע כולנו...
אבל ההתייחסות שלך לדמות ממש מרגשת! כנראה שעשיתי עבודה טובה...
תודה!
אלומה
אלומתי היקרה
אני האדם הכי פחות אלים שאת מכירה
והבאת אותי לידי עברה
בא לי להחטיף לו סטירה