חג האמון
. בני ישראל יצאו ממצרים לאחר שנים של עבדות. הגיוני שהיו חסרי ערך עצמי, חסרי בטחון וחסרי אמון. לקח 7 שבועות במדבר עד שנמצאו ראויים לקבל את התורה.
משה עלה על הר סיני והם נשארו לחכות לו. משה היה המנהיג שלהם. מבחינתם מה שהוא אמר היה דברי אלוהים חיים והם היו תלויים בו לגמרי.
לפני שמשה עולה על ההר הוא בונה מזבח, מקריא לעם מספר הברית והעם כורת ברית עם ה`. ברית דם. העם מתחייב "כל אשר דבר ה` נעשה ונשמע" הם מתחייבים כי משה אמר, אבל, האם הם מסוגלים גם לעמוד בהתחייבות?
למרות כל ההכנה הנפשית, לאחר שמשה נעלם להם מהעיניים (קביעות אוביקט מה שלא רואים, לא קיים) "וירא העם כי בושש משה לבוא.." הם מרגישים כאילו חרב עליהם עולמם, אבודים, בבור שחור, מי ידריך אותם עכשיו בדרך? איך הם ידעו להבדיל בין טוב לרע? הם פונים אל מי שנשאר אחראי - אהרון - שיציל אותם מהר מהחרדה, שיעשה להם אלוהים "אשר ילכו לפנינו" או במילים אחרות, אשר יראו לנו את הדרך... אהרון אולי מהפחד שלו, אולי בגלל שאבד את האמון בעצמו, אפילו לא מנסה לקחת מנהיגות. הוא מחפש פתרון קל ואומר להם תורידו את נזמי הזהב שיש עליכם. מייד הם מתארגנים, בונים להם את עגל הזהב וחוזרים "לצחק". נרגעים - חזר האמון - הילד החרד לקח מנת סם שהרגיע את החרדות שלו - אלוהים זרים - כבר על ההר משה מבין שזה מה שקרה וכשהוא יורד הוא כועס פעמיים... גם עליהם וגם על עצמו. עליהם, על שאיבדו את האמון... על עצמו - על שנכשל במנהיגות שלו וחינך אותם לתלות במקום לעצמאות. בכעסו הוא שובר את הלוחות שקיבל. העם מבין את טעותו ומשה מבין שחינוך לעצמאות זה תהליך שלוקח הרבה יותר זמן ותחילתו בלקיחת אחריות. משה עולה שוב על ההר.
לאחר שהוא מקבל את התורה, הוא שם את לוחות הברית בארון הברית. יחד איתם הוא שם בארון גם את שברי הלוחות הקודמים.
מה הסיבה שהם צריכים לסחוב במדבר את ארון הברית עם משקל עודף? כדי לזכור את חטא העגל. כדי לזכור לא לאבד את האמון, לא לאבד את הבטחון. לסמוך על עצמם שידעו להבדיל בין טוב לרע גם אם הם לבד.
את הלוחות הראשונים משה קבל מאלוהים, את השניים הוא היה צריך להכין בעצמו "ויאמר ה` אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת"
משה לקח אחריות אישית על הטעויות שלו ושל העם - משה היה מנהיג אמיתי, לא כמו אלה שאנחנו פוגשים עכשיו ותודה למניה שהזכירה לי - שמשה המנהיג גם הוא בן לדור העבדות לא מושלם וכאשר אלוהים אמר לו שיצאו מים מהסלע - הוא לא האמין והכה בסלע - על חוסר האמון הזה הוא נענש ולא נכנס לארץ ישראל - לעניות דעתי - הוא לא נכנס גם כי הרצון היה שדור המדבר שחי וספג הרגלי עבדות וקורבנות - יכחד במשך 40 השנה במדבר - כדי שלארץ ישראל יכנס רק הדור שנולד בחופש ושחי בהרגלים של אדם חופשי.
והמסר?
דברתי על זה עם הילדים בגן שלי, כמעט באותה השפה שדיברתי איתכם, הדברים שאמרו היו חכמים בטירוף.. (למשל...שהחוקים של הגן נשארים גם כשאני איננה, כי כשאני הולכתהחוקים לא הולכים יחד איתי...) כי הרי הם גאונים ומחוננים.. ואז כשדברנו על שמות החג אחד הילדים אמר שאחד השמות הוא: חג האמון... 
וברצינות - בואו נחנך את הילדים שלנו לעצמאות, למחויבות, לאחריות. כדי שיצליח לנו הם צריכים להיות בעלי ערך עצמי, בטחון עצמי ואמון בעצמם - אלה הכלים ששווה להשקיע בהם בחינוך, כשיהיה להם בטחון הם לא יחפשו סמים, אלכוהול, אלימות וכל המאפיינים של הדור החרד הזה.
חינוך לערכים הוא קודם כל בבית. הלוואי והיה גם במערכת החינוך, אבל, לצערי, לא הייתי סומכת על זה יותר מדי - זה אפשרי, זה משמעותי וזה ישתלם לכולם - ומי יודע אולי דור הילדים שלנו יביא איתו מנהיגות אחרת וטובה הרבה יותר. חג האמון כבר אמרנו?
חג שמח, גילה , |