מחשבות
פוסטים אחרונים
- סגירת הקפה וגיבוי תכנים 11/6/20
- שנה טובה 11/9/12
- מרכזי הרגש 5/11/11
- האם יש לנו באמת יכולת בחירה ? 15/10/11
- מתי יש לי עילת תביעה 2/10/11
- האם הייתם מהגרים לארץ אחרת ? 20/9/11
ארכיון
"להיות עם חופשי בארצינו" השלמנו את החזון.. ומה עכשיו?
לינק לתגובה שלי בדיון- לינק
אנחנו צריכים לשאוף לשלום עם כל שכנותנו , כלומר גם עם סוריה לגבי הפלשטינאים - קצת יותר קשה לצאת מהמבוך אבל צריך לנסות למצוא פתרונות וליצור כאן מזרח תיכון חדש כמו שפרס נהג לומר לא שאני מסכימה איתו בכל דבר אבל באמת לנסות ליצור כאן רצף טריטוריאלי שלא חי על חרבו בהכרח סה"כ מדובר במדינות שהם די חילוניות עם שאיפות כמו של כל העמים ,הכוונה לישראל , סוריה מצרים וירדן ואחר כך להמשיך להתקיים כמדינה נורמלית כמו כל המדינות הנאורות פחות או יותר עם עליות ומורדות כמו כולם אבל אני מבינה שדעותיי רחוקות מכמה מהכותבים הקבועים פה, שאני מייחסת את תחושת הלאומיות הכוחנית שמנחה אותם גם לגילם הצעיר. התחושה הזאת בדרך כלל עוברת עם הגיל. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי פיני ,
אם ראית הפוסט הוא מלפני למעלה משנה . לאחרונה אני מגלה פחות ענין באקטואליה . אולי סוג של עייפות . אולי גם איזה סוג של תהייה מהי באמת הדרך הנכונה בה המדינה צריכה ללכת . פעם הדברים היו יותר ברורים לי . תודה.
דנה,
לשאוף בהחלט.
רק ללכת בעיניים פקוחות, ולהחזיק ביד מקל גדול, כמו שטדי רוזוולט נהג לומר.
היער מלא לצערי, עדיין, זאבים...
מצדיע
פיני