מוזרה אני בחיי שמה לק אדום על הצפרניים למרות שאני שונאת את זה והן בוערות באדום הזה ולא מתאימות לפעמים מתגעגעת לנחירות שטרדו את שנתי לפעמים מתעקשת על שטויות לפעמים כמהה לזה שברור לי שהוא לא
מנסה להבין את מה שאין להבין בו כמו הרבה דברים בחיים שלי שלפעמים נראים לא קשורים ולא מתאימים ורק אני יודעת כמה באותו רגע זה הכי קשור והכי מתאים והכי אני וכמו הרבה דברים אחרים רק בדיעבד אני אבין למה כי לכל דבר הזמן שלו ולכל דבר המקום שלו
ולפעמים אני נבהלת מעצמי, כמו אותו צועני שפגשתי, שם בחרז, עם השפה השסועה, שהיה כל כך מכוער אבל רק רציתי לטבוע בתוך החום שבו בתוך השמחה שהיתה בו רק רציתי שיחבק ולא היה בי האומץ כי ידעתי שהוא רק טוב
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, היא תמיד עונה
ותמיד חכמה
תאמיני לי זאת חכמה זאת מזל שהיתה בבית כשדפקתי לה בדלת
מה תכלת??
בורדו או אדום... אלה האפשרויות...
גם אני הולכת לצבוע לבורדו. או תכלת.
בסוף הלכתי על פרנץ'..
שומרת את האדום ליום אחר :)
בא לי דרינק!
עשית לי חשק על לק אדום
כבר חוזרת...
ו..על מה דברנו?
לא היה חשוב נכון.. פסה ;)
זה כל הקטע,
כבר מזמן חלפה הסערה
ההריסות שוקמו
ובעצם להכל יש לי תשובות
רק נתקעתי עם המוזרות הזאת
את לא מוזרה. את אנושית.
שבי בצד רגע. תנוחי. תני למערבולת לחלוף.ברוב המקרים הניתוח שלאחר המוות לא עוזר לפציינט.
גם אם עכשיו נדמה לך שאין תשובות, הן יקפצו לך פתאום בלי התראה בזמן הנכון.
(ואין על לק אדום).
אוהבת אותך יותר
והוווו.. שלום שלום לזומם :)
מה שהיה היה
והקוד, לעולם ישלוט.
יפתי
לפעמים הכי חשוב להבין כמה זה כבר לא משנה
אוהבת אותך
נשיקות
ראשית, אין על לק אדום <וששש...לא להתווכח>
שנית, בדיעבד הדברים נראים אחרת אבל למרות זאת
לפעמים ה"בדיעבד" מיותר, כי לאותו רגע <ואני מזכירה לך את שכתבת>
זה הכי קשור, הכי מתאים, הכי את!
יש דברים שעדיף להשאיר לא פתורים, זה גם בסדר, זה לפעמים גם כבר לא משנה :)