אדוני הסופר 29/03/2008
הוא סופר כל דבר, סופר גם גרגירי עפר, סופר גם נוצות, בכנפה של ציפור, סופר גם את כל חלקיקי האור.
הוא סופר לעצמו, סופר לאחרים, הוא סופר מגוון רחב של דברים. מנהל רישומים, בתיקים עבי כרס, ומשליך עוד חכה, עם פתיון, וגם קרס.
מחפש את כולם, בסיבוב, וגם לא, מחפש את כולם, אפילו את עצמו. הוא עושה זאת שנים, הוא מאד כפייתי, מנהל רישומים, על בסיס רב שנתי. כל שנה, שחולפת, מוסיף לארכיון, הרבה תיקים חדשים, מהשנתון האחרון.
יש לו מרתף, אפל, ומבאיש, אליו, מלבדו, לא נכנס, אף איש, שבו הוא שומר, את סודו האפל, חשבון החיים, שהוא מנהל.
הוא התחיל, כשהיה, בערך בן שבע, היום הוא עושה זאת, כמנהג של קבע, הוא נולד בצפון הנגב, בעיר, באר שבע, התחשבן, גם בצבא, זה כבר הפך אצלו לטבע.
הוא ממשיך וממשיך, ואיננו עוצר, תעצור, תנשום, הלו, חבר, הוא כל כך מרוכז, בכל החישובים, וכלל אינו מודע, לחיים הטובים.
אך בזמן האחרון, קרה דבר חביב, הוא עבר לגור, בעיר תל אביב, עבר לגור, ישר במרכז, הוא ענה במקרה, על איזה מכרז.
מאז שעבר, פתאום, הוא נרגע, וגם בחשבונות, כבר בכלל לא נגע. הוא התחיל לשים לב, שהוא בכלל נושם, ופתאום נזכר, שיש לו גם שם.
הוא שינה את חייו מקצה לקצה, היום, באוניברסיטה, הוא מרצה, הוא נשאר סופר, רק עכשיו מרוצה, כי הוא כותב ספרים, יש לו את זה.
......
ואם בבני ברק, היה לגור, עובר, גם אז לא היתה דאגה לאדם, כי גם שם היה ממשיך להיות סופר, הוא היה, מן הסתם, סופר סת"ם.
(-:
חגי. |