תרגע ותאמר לי היכן אתה אני כאן, ליד עץ הלימון בקצה הפרדס מישהו ראה אותך? לא אני חש בנשימות חיה מורעבת שרודפת אחריי תרגע. מישהו כרת עצים כאן.,לא אוכל להסתתר יותר. נסה לצאת משם. אוושת העלים היבשים צורמת באזני אי אפשר להתכסות בהם. אל תדרוך עליהם, הרעש יביא את החיה אליך. חום מגע ואהבה יגרמו לי לרחף מעליהם ואז אוכל לצאת מכאן בשקט. אבל יש לך חום. כן.. רק שהוא שורף. וגם אהבה יש לך. נכון אבל היא כבר לא תמה. אבל נוגעים בך. כן נוגעים, אבל לא נוגעים נכון. רגע, מי אתה בכלל אני קולה של ההזיה. |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיחה הזויה עם עצמך.
אמרת לעצמך רק מה לא...מה כן?
בשיחה הבאה, והיא תגיע, תבקש מהתת מודע
שלך לשאול את השאלות הנכונות. אל תסתתר.
אז כבר לא תרדוף אחרי עצמך כחיה מורעבת.