כותרות TheMarker >
    ';

    חי צומח דומם , מדבר .

    \"הכאב הזה קבוע\", ו \"התשוקה לכל כיוון אותי הורסת\" ,יהיו הפנסים לאורם אכתוב .

    סמלים וטקסים,הטוב הרע והמכוער

    2 תגובות   יום ראשון, 8/6/08, 09:35

       כשאנו רוצים לתת סמל לחברה חדשה שהקמנו,נראה לנו סביר להשקיע איזה חצי מיליון שקל.מומחים שיתאימו את המסר,המשמעות,הצבעים,הגודל,ממש פרוייקט.למה מה קרה?

       כשאנו מתחתנים (מי שעוד עושה זאת),אנו עורכים טקס שלם,הפקה,מוזמנים,חולצות לבנות,מכונית מקושטת.למה מה? בא נאשר באי-מייל שאנו שמחים  ב.... -  וזהו.

       "קח אותה פעם בחודש לארוחה לאור נרות",ממליץ היועץ לזוגיות (למי שעוד יש זוגיות),זה חשוב..

       איך שלא נסתכל על זה,לסמלים וטקסים יש חשיבות עליונה בנפש האדם.זה מה שעוזר לנו להגיע להתרוממות נפש ולמצבים רגשיים מיוחדים.החל מאיזה בגדים אנו לובשים כרגע,וכלה בדברים שקשורים ל- למה אנו חיים ולמה אנחנו מתים.

       יש כמובן את היוצא מן הכלל,את הסמלים והטקסים שקשורים ליהדות,שנראים לנו מיושנים,פרימיטיביים,חשוכים,ולאחדים מאיתנו גם מטומטמים (הנה,אנו אומרים את זה בשקט,אף אחד לא שומע). למה? מה ההבדל?

       התשובה (שלי) כמובן שאין הבדל.רק כיוון שיחסינו עם הדת מורכבים ממשקעים רבים,נסחפנו למערבולת הזו  ושקענו.

       בחג השבועות (שיחול היום) - לביכורים ועליה לרגל,וזיכרון מעמד הר סיני  - יש  חשיבות רבה,כמו לעוד סמלים וטקסים,שעוזרים  לאדם היהודי המאמין  ביום יום  לראות את אלוהיו מולו,אולם הרבה יותר קל לנו לחוש כבוד לנזיר הבודהיסט המואר,למקדש הטיבטי הקסום,וליוגי,שכל נשימה מזכירה לו להיות במודעות.

       מציע לעצמי שלא ליפול במהמורה הזאת.

       [לא שכחתי גם,שחלק מן הסמלים והטקסים איבדו את משמעותם - בצדק,כיוון שקמו על יוצריהם,והמשתמשים בהם הפכו אותם לעיקר,ואת מה שהם מייצגים - לטפל.]

                                                 חג שבועות שמח לכולנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/08 23:18:

         בהמשך לדבריך,חושב ,שאכן זו סוגיה נכבדה; לכבד את הסמלים של השני,כתוצאה מהעובדה שאנו מכבדים אותו (!), וזה לא אומר שאנו צריכים לאמץ את השקפת עולמו.

         יתכן גם וכתנאי מקדים לכבוד זה,אנו זקוקים לכבד קודם את עצמינו,(ואולי גם ,שהשני יכבד אותנו...אם ממש בוער לנו הצורך בשוויון...).

         אם אלוהים הוא סמל? נראה לי שהתשובה נגזרת מאישיותו של האדם.אם האדם מאמין באופיו- הוא כבר יאמץ אמונה כלשהי,וההיפך.ועל כך,בהרחבה,באחד הפוסטים הבאים.

                                                                                                     לילה טוב. מני.

        10/6/08 04:49:

      השאלה לדעתי מתחילה עוד לפני השאלה אם אנחנו מכבדים את הסמלים או את מה שהם מסמלים.. השאלה מתחילה בהאם אנחנו מכבדים את האדם או האנשים שבחרו לסמן ולהנציח נושא כזה או אחר בסמל? האם אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את אותה משמעות סימבולית כפי שאותו "אדם מסמן" התכוון לה ולנהוג על פי דרכו או שמעדיפים לאמץ סימבוליות אחרת או ליצור סימבוליות חדשה?

      ועוד שאלה קטנה: האם אלוהים הוא סמל? 

      ארכיון

      פרופיל

      too many ideaes
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין