כתבתי בפרופיל שלי שאיני רוצה ילדים משום מה זה הדהים את רוב הנשים.

בשבילי זה טבעי שאיני רוצה ילדים.

כן אני מסוגל להבין את הגישה שילד הוא ההמשכיות שלי וברור לי גם שזה משהו מיוחד לצפות בילד שלי גדל.

לחוסר הרצון שלי בילדים יש שתי סיבות, אחת חברתית ואחת אישית.

נתחיל מהצד החברתי.

העולם שלנו כיום סובל מהתפוצצות אוכלוסין, אנו רואים את זה כל יום, בעליית מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, בפרויקטים בארץ כמו "פינוי בינוי".

המצב הולך ומחריף, אין מקום לשכן את כל התושבים, אין מספיק אוכל להאכיל אותם.

אז להביא עוד ילדים לעולם כזה? למה להתעלל בהם ולמה להתעלל בעולם?

והסיבה האישית שלי, ילד הוא עול אינסופי. לגדל אותו דורש משאבים כלכליים אדירים, עבודה אינסופית, החל בחיתולים, אחר כך גן, בית ספר וכד', רק לאחר כשמונה עשרה שנה מגיעים למצב בו לא צריך לכרכר סביבו, אך האם הכל נגמר? כלל וכלל לא. ההוצאה הכספית לא נגמרה, רק החלה.

הדאגה עלולה לגדול, הילד הולך לצבא, זו דאגה בפני עצמה, הילד לוקח את הרכב ויוצא לבלות, גם זו דאגה.

יש אינספור דאגות דומות.

איזה אדם בר דעת יקח על עצמו עבדות שכזו, מדוע? על מנת לראות את הילד שלי מחייך? לא פיצוי מספיק גדול.

על מנת שהילד שלי יאהב אותי ללא תנאים? זה אולי נכון בגיל צעיר, אולם אין זו תעודת ביטוח בשלב מאוחר יותר.

תחושתי היא שרוב הזוגות בישרל מביאים ילדים עקב התנייה חברתית.

התנייה חברתית שהפכה את זה לאידאל, לכיף ועוד דברים שזה פשוט לא.

אנשים עם יכולת חשיבה עצמאית לא יביאו ילדים!