כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    קפיצת מדרגה לישראל - מה קורה מתחת לשולחן העגול?

    17 תגובות   יום ראשון, 8/6/08, 10:57

    בשבוע החולף התקיים כנס 'חזון ישראל 15' הראשון.  הכנס עסק בשאלה מה צריכות להיות הפעולות הנדרשות על מנת לבצע "קפיצת מדרגה" שתגרום  לכך שישראל תהפוך לאחת מהמדינות המובילות בעולם באיכות החיים של תושביהן, מהמקום שבו היא נמצאת היום - בתחתית העשירייה השלישית. 

     כזכור לכם, בפוסט שהוצאתי  ערב הכנס הצעתי הסתכלות חדשה על הגורמים לקפיצות מדרגה, לפיה הם מתרחשים על ידי תהליכים יצירתיים שמבצעים בני האדם ולא על ידי מנועי צמיחה כלכליים.  

    הגורם העיקרי המניע תהליכי קפיצת מדרגה בכל התחומים הם תהליכי פיתוח הידע המתרחשים בתוך ובין הקבוצות, הארגונים והקהילות. הם עושים זאת בשיטה אותה תיארתי וכינית כ 'התמרה שילובית'. וככל שיכולות 'ההתמרה השילובית' יתפתחו, כן יתעצמו הכוחות שיוליכו לקפיצות מדרגה לאומיות.   בכנס הייתה לנו האפשרות להדגים הלכה למעשה כיצד סביב שולחנות עגולים יכולים להתרחש תהליכים כאלה המוליכים לקפיצת מדרגה.  

    כבכל כנס אחר,  גם בכנס זה היו הרצאות, פאנלים, מליאה וגם keynote speaker (תום פרידמן). אולם לב הכנס הייתה ההתכנסות סביב שולחנות עגולים של כ- 200 מנהיגים פעילים בתחומים חברתיים, עסקיים וציבוריים שונים - מנהיגי ארגוני מתנדבים וארגונים שלא למטרות רווח, יחד עם מנהלים ומנהיגים עסקיים, אישי ציבור ומנהיגים במנהל המקומי והאזורי, מנהיגים של קהילות יהודיות בעולם ומנהיגי קרנות פילנתרופיות. 

    המטאפורה שיכולה לתאר בצורה הפשוטה ביותר את התהליך המיוחד של השיח השילובי שהתקיים בשולחנות עגולים אלה היא ה'פרח', כאשר כל אחד מהמשתתפים הוא בבחינת 'עלה כותרת' ב'פרח' והמטרה היא לפתח תובנות, מושגים ורעיונות חדשים ב'מרכז הפרח'. 

     ( תמונה 1)  

     

     'מרכז הפרח' מסמן את תחום ה'בין', שבתחילת התהליך היה בבחינת 'אין'. הסיבה העיקרית לכך הייתה שבעוד שלגבי קפיצות מדרגה המונעות מלמעלה על ידי ההכוונה הממשלתית, קיים כבר ידע, תיאוריות ואף מודלים לפעולה, לא כך הוא המצב לגבי קפיצת המדרגה המונעת 'מלמטה למעלה' - על ידי גורמי השטח. על כך חסרים עדיין הידע, התיאוריות והמודלים להתנעת מהלכים כאלה. 

    כדי להניע את פיתוח הידע ב'מרכז הפרח', המשתתפים בשולחנות העגולים התבקשו להתייחס לשלוש שאלות. הראשונה - "מה עושה את ההבדל בין מיזמים חברתיים (וכאלה לא חסרים כלל וכלל), ובין מיזמים, או שילוב בין מיזמים, שיגרמו לקפיצת מדרגה?".  

    על בסיס התובנות שהועלו בשיח על השאלה הראשונה, המשתתפים התבקשו לענות על השאלה השנייה – "מהם התנאים ההכרחיים להצלחת מיזמים כאלה?".  

    רק לאחר בירור שתי שאלות אלה ועל בסיס התובנות שנוצרו בשיח ההתמרה שהתרחש סביב השולחן, התבקשו המשתתפים להעלות רעיונות למיזמים חדשים שיוליכו לקפיצת מדרגה. 

    כל התהליך בוצע על פי מתודולוגיה, "כללי משחק" ובאמצעות תוכנה מיוחדת שפותחו על ידי פרקסיס 

    האירוע, שנמשך כשעתיים, עבר בהצלחה גדולה.  המשתתפים – כולם מנוסים בתהליכי שיח 'רגילים' של שולחנות עגולים, דווחו שהחוויה שעברו הייתה חדשה להם. תהליכי 'ההתמרה השילובית' שחררו אצלם תובנות חדשות שלא עלו בתהליכים אחרים שעברו בעבר ויש להם עתה רעיונות חדשים כיצד לקדם את הפעילות בארגונים והקהילות שלהם. כלומר, לא רק שהתבצעה התמרה מ'עלי הכותרת' למרכז הפרח, התבצעה גם התמרה מ'מרכז הפרח' אל 'עלי הכותרת'.

     (ציור מספר 2)

     

    אך בכך הדברים אינם מסתיימים. אנו מתכוונים עתה להשתמש בחומרים שנוצרו בכנס בכדי ליצור רמה נוספת של קפיצת מדרגה בפיתוח ידע  – במקום להתמקד רק בתובנות שהתפתחו בכל 'פרח'  בפני עצמו  – להניע תהליך של 'התפרחות' - או הפריה הדדית ומתמשכת בין משתתפים ובין רעיונות שמקורם ב'פרחים' שונים.

    לשם כך יש כבר צורך ב'רמה הבאה' של כלים, שיאפשרו את התמשכות השיח השילובי על קפיצת המדרגה מעבר לכנס ולמפגשים פנים אל פנים, במרחב הרשת. פלטפורמה כזו של התפרחות תאפשר לשתף בשיח גם משתתפים פוריים שיאביקו את הפרחים ברעיונות ובתובנות שאינם מקבלים בדרך כלל ייצוג בכנסים. ועל כך בכוונתי לכתוב באחד הפוסטים הבאים.

     

     (ציור מספר 3)  

     

     

    מה דעתכם?.

     

     צבי לנירpraxis© 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/12/08 11:10:

      צטט: רחל דובדבן 2008-12-22 20:12:48


      קרה לי נס של חנוכה לקרוא את המאמר שכתבת. לפעמים נדמה שלא ברור היכן הם כל כוחות היצירה , האיסטרטגיה, הידע המעוף והדימיון לפרוץ אל מחוזות חדשים בדרכים אחרות , לפעמים יש תחושה שאנחנו פה הרכנו ראש נותנים לגזרות לנחות ואין מושיע ויש יש יש , הלוואי ותצליחו לפרוץ את הגבולות להפרות את מדבר רוב מנהיגינו ולהביא אותנו להנהגה חדשה ועשייה אחרת וצמיחה ושיפור להמוני  בית ישראל וכאן  להמוני  העולם ואז יוכל גם שלום לבוא אל המקום הכואב הזה.

      חג אורים שמח

      רחל

       

      רחל

      חיממת את ליבי ביום חורפי אפרפר זה. אני יכול להבטיחך שזה לא נס חנוכה שהשמן שלו יספיק רק לימי החג. מאז כתבתי את המאחר התרחשו הרבה דברים טובים ונדלקו הרבה נרות מתוך החנוכיה השילובית שעיצבנו ואנו ממשיכים במרץ רב להדליק נרות נוספים, או במילים אחרות - להפריח פרחים חדשים.

      תודה לך וחג אורים שמח

      צבי לניר

        22/12/08 20:12:


      קרה לי נס של חנוכה לקרוא את המאמר שכתבת. לפעמים נדמה שלא ברור היכן הם כל כוחות היצירה , האיסטרטגיה, הידע המעוף והדימיון לפרוץ אל מחוזות חדשים בדרכים אחרות , לפעמים יש תחושה שאנחנו פה הרכנו ראש נותנים לגזרות לנחות ואין מושיע ויש יש יש , הלוואי ותצליחו לפרוץ את הגבולות להפרות את מדבר רוב מנהיגינו ולהביא אותנו להנהגה חדשה ועשייה אחרת וצמיחה ושיפור להמוני  בית ישראל וכאן  להמוני  העולם ואז יוכל גם שלום לבוא אל המקום הכואב הזה.

      חג אורים שמח

      רחל

        30/6/08 18:11:

      צטט: רינה ש 2008-06-24 19:15:29

       

      צבי

      אשמח להיות שותפה לפורמים כאלו.

      במידה ויתקיימו בשנה הקרובה.

      אין לי ספק שיש לי מה לילמוד מהם

      באותה  מידה שיש לי מה לתרום להם כאשת קרירה

      ויכולת לעבוד ולהתנהל בסביבה מאתגרת.

       

      רינה

      הי רינה

       

      ראשית קבלי את התנצלותי על האיחור בתשובה.

       

      בדרך כלל אנו מתמקדים בפרוייקטים ואיננו מנחים פורומים שאינם קשורים או מוליכים לפרוייקט או מיזם. הפורומים בשיטת הפרח השילובי שזורים בתהליך העבודה על הפרויקט או המיזם.

       

      עם זאת אזכור אותך, ואם תזדמן אפשרות לשתף אותך בפורום פתוח, בהחלט אשמח להציע לך להשתתף בו.

       

      צביקה לניר

       

        24/6/08 19:15:

       

      צבי

      אשמח להיות שותפה לפורמים כאלו.

      במידה ויתקיימו בשנה הקרובה.

      אין לי ספק שיש לי מה לילמוד מהם

      באותה  מידה שיש לי מה לתרום להם כאשת קרירה

      ויכולת לעבוד ולהתנהל בסביבה מאתגרת.

       

      רינה

        14/6/08 19:01:

      דני

      אין ספק שיוזמתך ברוכה. ואני מצטרף אליה. ידוע לי שמכון ראות פועל עתה במרץ רב לחידוש יוזמות כאלה.

      אולם פוסט זה נועד להציג מתודות ותוכנה מיוחדת שפותחה לתהליכי 'התמרה שילובית' ושנעשה בה שימוש מיוחד במסגרת הפעלת שולחנות עגולים. ולכן קראתי לפוסט - "מה מסתתר מתחת לשולחנות העגולים".

      התכנסויות סביב שולחנות עגולים אינה דבר חדש. מה שחדש כאן הוא המתודה והכלים שהופעלו שמאפשרים תהליכים מהירים ויעילים של פיתוח ידע חדש ב'מרכז הפרח' ושמאפשרים גם המשך תהליך פיתוח ידע וירטואלי ברשת ובכך יצירת 'התפרחות' של הידע והיוזמות.

      כלים אלה הם חדשים ולא היו קיימים בשנות השמונים. ובכך החידוש.

      זה הוא חלק מהפרוייקט הכולל של 'פרקסיס' לפיתוח כלים שיאפשרו צמיחה  אקספוננציאלית - או אם תרצה 'קפיצת מדרגה', של פיתוח הידע והיכולת להתמודד עם הסיבוכיות וקצב ההשתנות ההולך וגובר של הבעיות האנושיות בכל בתחומים.

      צביקה לניר 

      צטט: דני צימט 2008-06-14 10:53:16

       

      לידיעתך צבי, במשך שנות ה-80 ותחילת ה-90 פעלה בישראל עמותת מתנדבים בשם "הפורום הישראלי" שהתניעה תהליכים מקוריים להתמרת הקשר עם העולם היהודי בתפוצות.

      הפעילות יועדה לייצר שיתופי-פעולה חברתיים וכלכליים המבוססים על יצירת קשר אישי בין המשתתפים היהודים מארצות רבות בעולם .

      הפורום הישראלי ערך גם 5 כנסים כלכליים במסגרתם התדיינו צוותים מכל העולם סביב שולחנות עגולים בדומה,אם לא לאמר בזהות, לשיטה שפעלה בהצלחה בכנס ראות האחרון.

      כנסי הפורום העיסקי הניבו יוזמות כלכליות משותפות לאנשי עסקים מחו"ל וליזמים ישראלים שחלקם משגשגים עד עצם היום הזה.

      פניתי לאחרונה לידידי יו"ר ראש הסוכנות, זאב ביאלסקי,אחד מפעילי הפורום הישראלי הבולטים באותם שנים, והצעתי לחדש את מתכונת אותם כנסים עיסקיים בהשתתפות יזמים בני עמנו מרחבי העולם.

      פנייתי לא זכתה עד כה למענה מחייב ולכן הצעתי למנהיגות מכון ראות לשקול אימוץ מתכונת הפורום שיש בה מענה יצירתי לצרכי שדרוג החברה והכלכלה בישראל כמו גם חיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות.


       

       

        14/6/08 10:53:

       

      לידיעתך צבי, במשך שנות ה-80 ותחילת ה-90 פעלה בישראל עמותת מתנדבים בשם "הפורום הישראלי" שהתניעה תהליכים מקוריים להתמרת הקשר עם העולם היהודי בתפוצות.

      הפעילות יועדה לייצר שיתופי-פעולה חברתיים וכלכליים המבוססים על יצירת קשר אישי בין המשתתפים היהודים מארצות רבות בעולם .

      הפורום הישראלי ערך גם 5 כנסים כלכליים במסגרתם התדיינו צוותים מכל העולם סביב שולחנות עגולים בדומה,אם לא לאמר בזהות, לשיטה שפעלה בהצלחה בכנס ראות האחרון.

      כנסי הפורום העיסקי הניבו יוזמות כלכליות משותפות לאנשי עסקים מחו"ל וליזמים ישראלים שחלקם משגשגים עד עצם היום הזה.

      פניתי לאחרונה לידידי יו"ר ראש הסוכנות, זאב ביאלסקי,אחד מפעילי הפורום הישראלי הבולטים באותם שנים, והצעתי לחדש את מתכונת אותם כנסים עיסקיים בהשתתפות יזמים בני עמנו מרחבי העולם.

      פנייתי לא זכתה עד כה למענה מחייב ולכן הצעתי למנהיגות מכון ראות לשקול אימוץ מתכונת הפורום שיש בה מענה יצירתי לצרכי שדרוג החברה והכלכלה בישראל כמו גם חיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות.


       
        13/6/08 10:15:

      עודד

      אתה צודק. לכן איננו צריכים להמתין לקפיצת מדרגה שתבוצע על ידי הממשלה. הגישה עומדת על כך שה"דשן" ו"המים הזכים" שיזינו וישקו את הנבטים הצעירים יבואו מתוכנו כמצע של רשת של קהילות מפתחות ידע ומשמעויות.

       

      ואגב חשוב. אני מתייחס אליך כאחד 'האחרים הרלוונטים' הפוריים שבין קוראי הבלוג. אודה לך אם תקרא את בקשתי משי (התגובה הקודמת), ותנסה גם אתה לתרום רעיונות לכך.

       

      תודה,

       

      צביקה לניר

       

      צטט: עודד_רוט 2008-06-13 09:45:06

      המונחים "התפרחות" ו - "הפריה הדדית" לקוחים מעולם הטבע והחקלאות ומבטאים באופן מוחשי וציורי תהליכים חברתיים. כדי להמשיך את רצף ההשאלות מעולמות אלו הרי מה שבדרך כלל חסר כדי להפוך רעיונות למציאות ולגרום לקפיצת מדרגה הוא "קרקע מזון", או "דשן" ו-"מים זכים" שיזינו וישקו את הנבט הצעיר לאורך זמן. בלשונו של תומאס אדיסון:

      "Genius is one percent inspiration, ninety-nine percent perspiration"

       

      לצערינו, במדינות ישראל מתגלות חדשות לבקרים פרשות שחושפות שמה שקורה "מתחת לשולחנות" גורם לנפילה במדרגות. 

       

        13/6/08 09:58:

      שי

      אני יותר מדי בפנים ויותר מדי יודע דברים על הדבר מכדי שאוכל להשתחרר מהדברים כשלעצמם ולהתרומם מעליהם על מנת למצוא את ה- bazzword המדליק לדבר.

      דווקא אתה כ'אחר רלוונטי' יכול אולי להציע רעיונות שיקפיצו את המילה הקולעת.

      הדימוי הנוכחי שלנו להתפרחות ותפקידנו בה הוא בראייתנו את עצמנו כהדבורה המקשרת בין הפרחים ומאביקה אותם. אך גם דימוי זה לא נראה לנו כמוצלח.

      מה דעתך?.

      צבי לניר

       

      צטט: orenshani 2008-06-12 08:48:36

       

      צבי,

       

      ...התכוונתי לא רק ספציפית לפוסט אלא לכל הקונספט ובעיקר לשלב של ה-"התפרחות". מה שאני אומר זה שצריך למצוא דרך להפיץ את הבשורה להמונים. המממ... משהו כמו שהרוק'נ'רול היה בשנות ה-60 אולי.

       

       

       

        13/6/08 09:45:

      המונחים "התפרחות" ו - "הפריה הדדית" לקוחים מעולם הטבע והחקלאות ומבטאים באופן מוחשי וציורי תהליכים חברתיים. כדי להמשיך את רצף ההשאלות מעולמות אלו הרי מה שבדרך כלל חסר כדי להפוך רעיונות למציאות ולגרום לקפיצת מדרגה הוא "קרקע מזון", או "דשן" ו-"מים זכים" שיזינו וישקו את הנבט הצעיר לאורך זמן. בלשונו של תומאס אדיסון:

      "Genius is one percent inspiration, ninety-nine percent perspiration"

       

      לצערינו, במדינות ישראל מתגלות חדשות לבקרים פרשות שחושפות שמה שקורה "מתחת לשולחנות" גורם לנפילה במדרגות. 

        12/6/08 08:48:

       

      צטט: לניר 2008-06-11 15:55:40

      אורן

       

      תודה לך על סיפור קולגייט ועל הביקורת המחכימה שלך.

       

      כפי שתראה קיבלתי אותה ובעקבותיה ערכתי שינויים לא מעטים בפוסט.

       

      ....ועדיין לא הצלחתי להכניס את התמונות לפוסט...מעצבן ומקשה על העברת המסר.

       

      אמשיך לנסות...

       

      האם בינתיים הצלחתי להתמיר אותו בצורה מוצלחת יותר?.

       

      מה דעתך?. היא חשובה לי.

       

       

      צביקה לניר

       

       

       

       

      צבי,

       

      זה נראה הרבה יותר טוב (ולכן עכשיו גם כיכבתי), אבל התכוונתי לא רק ספציפית לפוסט אלא לכל הקונספט ובעיקר לשלב של ה-"התפרחות". מה שאני אומר זה שצריך למצוא דרך להפיץ את הבשורה להמונים. המממ... משהו כמו שהרוק'נ'רול היה בשנות ה-60 אולי.

       

       

        12/6/08 07:51:

      רינה

      הגישה של פרקסיס שונה מאוד מזו של ג'יגסו פזל - הן עקרונית והן מעשית. היא אינה מניחה שיש תמונה, או ידע המייצג  "שלם האמיתי" ושלמשתתפים השונים בשולחן העגול יש את חתיכות הפזל השונות לצורך הרכבתו.

      מה שמתרחש בשולחן העגול בשיטת פרקסיס הוא מה שויגוצקי תיאר בזמנו כ'אזור ההתפתחות המשותף' שבו מתרחשת התפתחות משותפת ונוצרות תובנות חדשות.

      פוסטים שונים שכתבתי בבלוג שלי מתארים היבטים שונים של גישה זו לפיתוח ידע משותף בתחום ה'בין'.

      אם את מעוניינת להעמיק בכך, הייתי מציע לך, כאשת חינוך, להתחיל בקריאת הפוסט הבא:http://www.lanir.cafe.themarker.com/view.php?t=181210

      קריאה מהנה

      צבי לניר

       

      צטט: רינה ש 2008-06-11 22:10:37

       

      הייתי שמחה להבין טוב יותר מה הייתה הדינמיקה בשולחן העגול שיצרה את ההתמרה מהמרכז אל המרכיבים סביב השולחן? כי בין המרכיבים זה דיי ברור וצפוי.

      האם ניתן לאמר שהמתודולוגיה של הפרחה דומה במידת מה לשיטת הג'יקסו?

      אשמח לשמוע עוד פרטים כאן או במייל האישי.

      אשמח להשתתף בתהליך כזה פנים אל פנים או בוייקטואלי.

      גם הנושא החברתי מעניין אותי וגם המתודולוגיה להנעת תהליכים.

       

      תודה על פוסט מעניין

      רינה

       

        12/6/08 07:39:

       תודה לך נועז

      מה שתיארתי בפוסט בקצרה (ובשל כך גם קצת בצורה מטאפורית) היא מתודה וכלים חדשים לשולחן עגול עם פוטנציאל להעשרה אמיתית הדדית ופיתוח ידע המאפשר לצאת לתוכנית ממש למיזם חדש.

       

      מכון ראות טוען למחויבות  לעודד ולתמוך במיזמים לקפיצת מדרגה "מלמטה", ולהתפרחות בין-מיזמית וכוונתנו להעמיד לרשותו את הכלים, המתודלוגיה וההדרכה הנחוצים לכך.

      צבי לניר

      צטט: נועז גולן 2008-06-11 19:34:15

      לא מכיר את המתודולוגיה שתיארת

      וגם כעת לא בטוח שממש הבנתי.

      נשמע מעניין מאוד ומפרה.

      סגנון שונה של שולחן עגול עם פוטנציאל להעשרה אמיתית וליציאה עם תוכנית של ממש.

      לגבי המשך מחוץ לכנס...

      בכמה וכמה ניסיונות להם הייתי שותף גילינו שאחרי המפגש/כנס אנשים נשאבים למירוץ החיים השגרתי ולא מתפנים להמשך השיח אלא אם יש להם אינטרס חזק וכלים מתאימים.

       

        11/6/08 22:10:

       

      הייתי שמחה להבין טוב יותר מה הייתה הדינמיקה בשולחן העגול שיצרה את ההתמרה מהמרכז אל המרכיבים סביב השולחן? כי בין המרכיבים זה דיי ברור וצפוי.

      האם ניתן לאמר שהמתודולוגיה של הפרחה דומה במידת מה לשיטת הג'יקסו?

      אשמח לשמוע עוד פרטים כאן או במייל האישי.

      אשמח להשתתף בתהליך כזה פנים אל פנים או בוייקטואלי.

      גם הנושא החברתי מעניין אותי וגם המתודולוגיה להנעת תהליכים.

       

      תודה על פוסט מעניין

      רינה

        11/6/08 19:34:

      לא מכיר את המתודולוגיה שתיארת

      וגם כעת לא בטוח שממש הבנתי.

      נשמע מעניין מאוד ומפרה.

      סגנון שונה של שולחן עגול עם פוטנציאל להעשרה אמיתית וליציאה עם תוכנית של ממש.

      לגבי המשך מחוץ לכנס...

      בכמה וכמה ניסיונות להם הייתי שותף גילינו שאחרי המפגש/כנס אנשים נשאבים למירוץ החיים השגרתי ולא מתפנים להמשך השיח אלא אם יש להם אינטרס חזק וכלים מתאימים.

        11/6/08 15:55:

      אורן

       

      תודה לך על סיפור קולגייט ועל הביקורת המחכימה שלך.

       

      כפי שתראה קיבלתי אותה ובעקבותיה ערכתי שינויים לא מעטים בפוסט.

       

      ....ועדיין לא הצלחתי להכניס את התמונות לפוסט...מעצבן ומקשה על העברת המסר.

       

      אמשיך לנסות...

       

      האם בינתיים הצלחתי להתמיר אותו בצורה מוצלחת יותר?.

       

      מה דעתך?. היא חשובה לי.

       

       

      צביקה לניר

       

       

       

        10/6/08 16:15:

      צבי, בבקשה תזרום איתי רגע ותכף תבין איך זה קשור לפוסט שלך ומה אני שואל:

       

      אולי אתה מכיר את הסיפור של "קולגייט טוטאל"? מסתבר שמשחת השיניים הזאת שנחשבת לאחד ממוצרי הצריכה הכי מוצלחים בעולם הייתה בהתחלה כישלון חרוץ.  הסיפור הוא כזה: המדענים של קולגייט מצאו נוסחא שמאפשרת "להדביק" את החומרים הפעלים במשחת השיניים לחניכיים למשך 12 שעות - דבר שהוא כשלעצמו בהחלט נחמד ומועיל. אבל כשגולגייט ניסו לשווק את המשכה על ידי הצגת היתרונות שלה כפשוטם (אם אני זוכר נכון את הסיפור, בפרסומות הראשונות הופיע מישהו מהצוות המדעי של קולגייט שפירט את 5 היתרונות של המשחה החדשה), זה פשוט לא תפש והמשחה לא נמכרה. כנראה שאנשים חשבו שמה שקורה זה שאתה מסתובב 12 שעות עם טעם של משחת שיניים בפה או משהו כזה. בכל מקרה, ההתייחסות הלקונית והמדעית לאפקט החדש יצרה אנטגוניזם במקום רצון לקנות.

       

      קולגייט לא וויתרו והקימו צוות שבחן מחדש כיצד יש לשווק את ה-"טוטאל" וזמן לא רב אחרי ההשקה הלא מוצלחת, השיקו שוב את אותו מוצר אבל באריזה שונה ובקמפיין שדיבר פשוט על "הגנה טוטאלית ל-12 שעות!", בלי להכנס לפרטים. התוצאה הידועה היא להיט ענק שהיה בחודש הראשון להשקתו המוצר הכי נמכר (בכלל, לא רק במחלקת הגיינת פה) בפארמים בארה"ב.

       

      אז למה אני מספר על משחת שיניים? כי אני תוהה, איך אפשר לעשות "התמרה שיווקית" להתמרה. כלומר איך מוכרים את הרעיון של "הפרח" שאתה מתאר פה כקונספט ניהולי, בלי להכנס ליותר מדי פרטים מדעיים וטכניים?

       

      מה דעתך? 

        8/6/08 12:45:
      לכל קוראי מצטער על השיבושים בפוסט ובעיקר על כך שלמרות כל מאמצי לא הצלחתי להעלות את המרשמים. אמשיך במאמצי במהלך החג. אני רוצה להניח שהפוסט מובן, מעניין ומגרה לתגובה, גם ללא המרשמים. אז בינתיים שיהיה לכם חג שמח צביקה לניר

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים