זה התחיל כמו כל נסיעה רגילה . היא צעירה בסוף שנות העשרה , עצרה אותי  באחת השכונות הדרומיות בעי   וביקה שאסיע אותה  לכרם התימנים .

רק לידע כללי  אספר לכם שבאותם ימים  שכונת כרם התימנים  בתל אביב (סביבת שוק הכרמל) היתה ידועה כמרכז הסמים , גם מראה הנערה  הבהיר בבהירות כי היא משתמשת בסמים  אולם היה בה משהו מעט שונה  מהצורך/ת הרגילים. עבורי זאת היתה עוד נסיעה  חלא ממש התרגשתי למרות שחשתי עצב מסויים על אנשים  שמגיעים למצב כזה ובעיקר אם הם צעירים.....

בעודני מספר לכם עגענו לכרם התימנים  והיא כיוונה אותי לבית מסויים וביקשה ממני לחכות  לה.. חיכיתי והיא שבה  וביקשה  שאסיע אותה חזרה למקום שממנו לקחתיה .. יצאתי לדרך ...

הרבה לא שוחחנו... מידי פעם  ניסתה לפתח שיחה על עד כמה החיים שלה ב"זבל".

כשהגענו  למחוז חפצה  אומרת לי הנערה: תישמע אגיד לך את האמת ...... אין לי כסף ..

אם אתה רוצה אתה יכול לעלות לדירה איתי  ואפצה אותך על הנסיעה.......

להגיד שהופתעתי? מה פתאום............אני כבר רגיל לדברים כאלה   ולא הייתי מספר לו זה היה מקרה רגיל של הצעה להחלפת  שרות....כמובן שעניתי שלא בבית סיפרי ....

כבר הייתי מוכן לוותר על התשלום ... כי באמת מה כבר יכולתי לעשות לה? ואז בהתרגשות היא התחילה לשכנע אותי שהיא תחזיר לי את הכסף לא הסתרתי ממנה את חוסר אמוני ואז היא הפתיעה אותי......... אמרה לי  ......... אגלה לך סוד .. אני הבת של שר לשעבר בממשלה

ומילה שלי זאת מילה ... רק אז הבחנתי בקווי דימיון  בינה לבין השר הנ"ל  ועניתי לה שזה לא משנה את  המצב וחבל שהיא בכלל משתמשת בסמים... היא שאלה לאיזו תחנת מוניות אני משתייך ואמרה שלמחרת  תשאיר לי  שם את הכסף וכך היה  .

אה כן...................... לא שכחה להשאיר לי טיפ