במודיעין מסתובבת מעין בדיחה עתיקה שאומרת "סוד בין שלושה הוא סוד רק אם שניים מהם מתים". אני לא מאמין גדול בסודיות. זה לא שאין סודות בעולם, אבל טבענו האנושי כל כך מקשה עליהם להתקיים עד שנדרש מאמץ אדיר לשמור עליהם. לכן תמיד משעשעים אותי כל ספרי ה"עשה זאת בעצמך" המתיימרים לגלות לנו את סוד ה – (מה שזה לא יהיה) ולשנות את חיינו. כאילו קיימת איזו קונספירציה אדירה שתכליתה להסתיר זאת מאתנו והמחבר הגיבור ישחרר אותנו. לכן ספר שכותרתו היא "הסוד" פשוט חייב בדיקה. למרבה הצער, לא היה בזה אפילו אתגר. ההטעיה כל כך ברורה עד שההסבר היחיד שלי להצלחתו של הספר היא שמעט מידי אנשים מכירים את תולדות הפילוסופיה או רגילים לבדוק טיעונים לוגיים. הטיעון של ג'ון אסרף, כאשר מורידים את כל הקישוטים, הוא זה:
הטיעון הראשון הומצא על ידי ראשוני הפילוסופים ביוון. מצד אחד, אין שום אפשרות אמיתית לסתור אותו. מצד שני, לקבל אותו כפשוטו משמעו שאני חי במין חלום מסובך ונטול משמעות. גם אם זה נכון, אני לא רואה איזה ערך אפיק מלהניח זאת. כך או כך, מה שבטוח שזה אינו סוד. לפחות לא למי שקרא ולו ספר אחד העוסק בתולדות הפילוסופיה. הטיעון השני גם הוא נכון, ככל שמגעת ידיעתנו הנוכחית את היקום. החלק השלישי הוא זה שבו מתחילות הבעיות באמת. אם אתה קורא את הטקסט הזה ומאמין שבאמת אני כתבתי אותו (ולא שאתה רק מדמיין את קיומו של הטקסט הזה), הרי שאתה מקבל את קיומה של מציאות אובייקטיבית חיצונית לך. אם קיימת מציאות אובייקטיבית, כנראה שניתן לתאר אותה בעזרת התיאוריות המדעיות השונות (התיאוריה האטומית, תורת הקוונטים וכו') עליהן מסתמך אסרף. אבל אם קיימת מציאות אובייקטיבית וקיימות תיאוריות מדעיות ותצפיות מדעיות, עיון מהיר בהן יראה שאין כל תצפית מדעית, ואין כל תיאוריה שתומכת בהיתכנות של השפעה ישירה של המחשבה האנושית על המציאות. זו היא פשוט האמונה הנושנה ב"זימון" (Summoning). אני כמעט יכול לדמיין את אבותיו הקדמונים של אסרף מגירים דם תרנגולת על איזה אבן במצוות כהן הוודו המקומי בתקווה שהטקס יביא להם יבולים או יפגע באוייב. השקר של אסרף הוא נבזי במיוחד מפני שהוא קושר אותו למסקנה שהיא דווקא תקפה, אבל מסיבה אחרת לגמרי. חשיבה חיובית עובדת. חשיבה, בכלל, עובדת. המוח שלנו מסנן החוצה כמויות אדירות של מידע שאיננו מודעים לו כלל. אילו לא היה עושה זאת, היינו כורעים תחת הנטל שמעמיסים החושים שלנו ולא היינו מסוגלים להבין או לעשות דבר. הסינון הזה מבוסס על הנחות קודמות של המוח שלנו לגבי מה עשוי המידע להיות, וגורם לכך שלעתים קרובות אנחנו רואים את מה שאנחנו מצפים לראות, שומעים את מה שאנחנו מצפים לשמוע. כשאנחנו חושבים על נושא, עסוקים בו, אנחנו פתוחים הרבה יותר לקלוט מידע רלוונטי. כשאשתך בהריון, פתאום "כולן בהריון". כשאתה מחפש לקנות רכב, פתאום על כל מכונית שלישית יש פתק "למכירה". זה לא שהיקום השתנה – זו התפיסה שלנו שהשתנתה. אם אני חושב שאני כישלון, אם אני מרגיש לכוד ללא מוצא, יש הרבה יותר סיכוי שאבחין במידע שמחזק את המחשבות האלו מאשר במידע שסותר אותן. מכיוון שכך אינני מבחין ביכולות שלי ובהזדמנויות העומדות לפני. כך קטן הסיכוי שאעשה דברים שיפתחו ויעצימו את הכישורים שלי, לא אנצל הזדמנויות, ואכן בסופו של דבר אשאר תקוע במקומי, עם כישורים לא מפותחים ולא מנוצלים. לעומת זאת, אם אני חושב שאני מוצלח ושכל העולם פתוח לפני, אינני מהסס לעשות, ואפילו אם נכשלתי, אני לומד ומתפתח, ואכן נעשה יותר מוצלח משהייתי. אם אני מאמין בהזדמנויות, אנסה לנצל אותן. לפעמים אכשל, לפעמים אצליח. לאורך זמן אגיע רחוק יותר מאשר אילולא ניסיתי. לכן מה שאסרף אומר שצריך לעשות הוא חצי האמת – צריך לחשוב נכון – רק אסור לשכוח שבנוסף לחשיבה עלינו גם לפעול. היקום לא ישתנה מעצמו רק בגלל שאנחנו רוצים. כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים צריך גם לקום מהכיסא ולעשות דברים. חבל שאסרף בחר לדלל את המסר הנבון הזה עם שאמאניזם מהסוג העלוב ביותר. אבל כמו בכל דבר אחר, גם כאן אנחנו חופשיים לבחור לקחת את הטוב ולהשאיר את הרע מאחור. |