| לפני שנים פירסם טומי לפיד ספר בישול הונגרי, ובהקדמה לספר כתב משפט שאני מרבה לצטט – "אני מסכים שכנראה צמחונים חיים יותר – אבל בשביל מה?" בשביל מה, באמת? לא הצמחונים – בחירתם מכובדת עלי, אם גם אינני שותף. בשביל מה, עבור מה ראוי לוותר על הנאות החיים? כשעלי לבחור היום – פעילות גופנית או קריאת ספר? מוס שוקולד או מלפפון? שעה נוספת בעבודה או שעה קודם בבית? מה לבחור? מה הדרך הנכונה לבחור? ברור שאין תשובה אחת נכונה, אבל יש כיווני חשיבה. הכיוון הראשון הוא שאלת התכלית - מה חשוב לי יותר? מה יתרום יותר לאושרי? וכאן מדובר בחשיבה לטווח הארוך. בדרך כלל די ברור לנו מה מתאים לנו בטווח הקצר – השאלה החשובה היא האם ההתנהגות בהתאם למה שמתאים בטווח הקצר אכן תביא לנו דברים טובים בטווח הארוך. וכיוון אחר, משלים, הוא השאלה – מה תואם את ערכי? איזו בחירה נכונה יותר לי, אישית, על סמך הדברים שאני מחשיב? ייתכן שלהיות בריא ולהאריך את החיים הוא השיקול המכריע, ולכן אבחר לעשות היום בעיקר את הדברים שאמורים לאפשר לי להשיג חיים ארוכים ובריאים. ייתכן שמה שנכון לי הוא להישג הישגים בתחום הקריירה, גם אם זה על חשבון הזמן עם המשפחה. סביר, כנראה, שהמקום הנכון להיות בו הוא איזון כלשהו בין כולם. ולכן התשובה שלי היא – אל תקריב את חיי היום לטובת איזו תועלת עתידית, ואל תקריב את המחר על חשבון איזו תועלת היום. חייה היום, אבל אל תבזבז כך שמחר לא יהיה (ולא משנה אם כסף או בריאות). תכנן למחר, השקע גם במחר, אבל אל תבטל את החיים שלך היום בתקווה לתמורה מחר. לא הכרתי את טומי לפיד באופן אישי, אבל נדמה לי שידע לקיים את האיזון הזה. בטל |