כותרות TheMarker >
    ';

    אחריות חברתית - איכות חיים - למען הדור הבא !

    ♥ פעילות למען צדק חברתי ♥ איכות חיים ◄ אחריות חברתית ◄ ערבות הדדית ◄ טוהר המידות ◄שיתופי פעולה למען הדור הבא ♥ חברה + סביבה + בריאות = קיימות = הישרדות ♥ הבה נלכד את השורות ונקח את גורלנו בידינו ►

    0

    "הצלע השלישית" איזון להון שלטון

    8 תגובות   יום שני, 9/6/08, 11:08

    רק כש"
    הצלע השלישית
    " תנקוט
    עמדה ברורה אל מול העוולה
    נצליח
    להביא לשינוי,
    למען הדורות הבאים
    נשיג צדק חברתי = איכות חיים

     

     

    מה שנחשף ב"זהב לבן עבודה שחורה" (ר' ציטוט בהמשך) הוא סימפטום מדאיג של שבר כללי בחברה הישראלית. מדינת ישראל טומנת את ראשה בחול, כאשר היא מאפשרת אי-שוויון מובנה בפני החוק.

     

    לטעמי זה לא מספיק להתריע, אלא צריך לקחת אחריות ובנוסף להתרעה (מחוייבת המציאות) לעשות גם פעולות של ממש לשינוי המצב החברתי.

     


    איך ניתן לשנות את ההשפעה ההרסנית של הסימביוזה בין הון לבין שלטון
    ?

     


    ברמה העקרונית הפתרון הוא פשוט.


    החברה שלנו מורכבת משלושה מגזרים
    שניתן לדמותם לצלעות של "משולש":

     

     

    1. המגזר הראשון הוא בעלי ההון;

    2. המגזר השני
    הוא השלטון על שלושת זרועותיו (רשות מחוקקת שופטת ומבצעת);

    3. המגזר השלישי הוא אנחנו, הלקוחות מקבלי השירותים
    שהמגזרים הראשון והשני אמורים לספק לנו.

     

     

    המבנה התלת-מגזרי


    כאשר אין איזון בין שלושת המגזרים הללו המבנה החברתי קורס.

     

     

    מה שחברי ואני מציעים זה חיזוק המגזר השלישי ושיתופו בהחלטות המכריעות של חיינו, על ידי יצירת קואליציה של ארגונים - תנועות - עמותות - לכידות של המגזר השלישי.

     

     

    זכרו: מנהל תקין אפשרי רק כשיש איזון. נצליח להביא לשינוי חברתי
    רק כש"
    הצלע השלישית
    " (שזה אנחנו) תנקוט עמדה ברורה, אל מול העוולה.

     

    > ר' בבלוג זה: מעורבות הציבור למען צדק חברתי (שינוי תודעתי)


    >
    קישורים: רשויות המדינה + מדריך עמותות / אינדקס ארגוני המגזר השלישי

     

    _____________________________________________________________________

    צטט: יצחק ג'קי אדרי 2008-06-09 11:06:37 - זהב לבן עבודה שחורה.

    זהב לבן עבודה שחורה

    09-06-2004

    במאית הסרט טלי שמש.

     

    זה סיפור על מפעל שיש לו עיר. וכשהמפעל עובר דרך מנהרת ההפרטה, הוא יוצא ממנה פורח ומשגשג, אבל המרקם החברתי שלו מפורר ומרוסק, מחולק לעובדים ועבדים. והעיר שלו מתרסקת.

     

    זה מה שקרה למפעלי ים המלח, וזה מה שקרה לדימונה. הבימאית טלי שמש יחד עם צוות התכנית "עובדה עם אילנה דיין" עלו על הסיפור הזה בשנת 2004 לאחר שירדו לדימונה למצוא תשובה לשאלות: מה קרה במפעלי ים המלח מאז ההפרטה? ואיך קרה שמפעלי ים המלח ממשיכים להיות מכרה זהב לבעליו ותנאי העובדים בו נעשים קשים יותר משנה לשנה? מתברר שביום אחד מדינת ישראל מכרה את הים למשפחה מאוד עשירה, משפחת עופר.

     

    בדימונה הלך והתעצם מעמד עובדי הקבלן: אנשים שעובדים בלי זכויות סוציאליות, שאפשר לפטר אותם בכל רגע, שמסכימים לכן כמעט לכל עבודה. הם מעמיסים שקי מלח בחום של 50 מעלות, הם עובדים עם חומרים מסוכנים, והם מביאים הביתה שכר מינימום, ונורא מכך - נפש חבולה ומושפלת. רק כמה מהעובדים העזו לדבר למצלמה. המונולוגים שלהם לא דומים לשום דבר שנראה כאן: ישראלים שמדברים על חיים תחת משטר של פחד ואיומים, על היחס האדנותי של הקבלנים וגם של העובדים הותיקים ("עובדי דור אל"ף") כלפיהם, ישראלים שמספרים על מקום שיש בו עובדים שחורים ולבנים. דימונה קרועה מבפנים. הסרט הזה מביא את סיפור הקריעה הזאת בעוצמה רבה.

     

    אבל, חשוב יותר מהעבודה הקשה ושכר הרעב הוא שבירת רוחם של הפועלים, רק בודדים, וביניהם יצחק ג'קי אדרי הסכימו להחשף למצלמה, ואילו השאר הסכימו לדבר רק בתנאי שלא יזוהו.

     

    ''

    הכתבה פורסמה בתאריך 04-06-2004 במוסף 7 ימים ידיעות אחרונות

     

     

    סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה" של הבמאית טלי שמש שהוקרן בעובדה לכד את הסיוט הישראלי העכשווי הזה: הזחיחות הבלתי נסבלת של העושר והמדיה (האחים עופר סירבו, כמובן, להתראיין) מול העוני המשווע, הבלתי נתפס, של העשוקים והמנוצלים.

    אבל בכדי להרגיע את המצפון שלהם הם תורמים לחברה מריווחי החברות שהם עומדים בראשם. אותם רווחים שנוצרו מעושק הפועלים שעובדים עבודת פרך. כל זאת בכדי שלבעלים יהיה רווחי ענק מהם יוכלו לתרום לרווחת שכבות המצוקה. שיט, גם זו דמגוגיה זולה.

     

    "את זרקור הביקורת צריך להפנות דווקא לראש הוועד הדשן של "דור א'", שמסכים למצב העבדות של עובדי הקבלן. "דור א'" הקריב בעצם את עובדי הקבלן על מזבחו שלו. הוא הגיע להסכמה לא מוסרית עם בעלי המפעל, לפיה "דור א'" ימשיך לקבל את השמנת בכמויות גדולות.

     

    חובה מוסרית היא לחפש את אותם עובדי קבלן, לנסות לשפר את מצבם, לבחון את תנאי העסקתם, ולהקשיב. אלו שנמצאים בעמדת מפתח צריכים לבחור בחברת הקבלן ששומרת טוב יותר על זכויות עובדיה ולא רק בזו המציעה את המחיר הנמוך ביותר לביצוע העבודה .

     

    ראיון עם שלי יחימוביץ בתוכנית מה בוער גל"צ בתאריך 08-07-04 בעקבות הקרנת סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה" של הבמאית טלי שמש, "פטרתי מעבודתי וכל חטאי שהשתתפתי בסרט בצורה גלויה ובלי מסכה על הפנים כשאר עובדי קבלן בסרט"

     

     

    המאבק האישי שניהל אדרי, והמאבק הכללי יותר למען זכויות עובדי קבלן שבא בעקבותיו, חיזקו עוד יותר את אמונתו בכוחה של הרשת. באמצעות כספים שקיבל מכימיקלים לישראל, במסגרת הסכם פשרה בבית הדין לעבודה, הוא הקים את עמותת מת"ח כדי לסייע לילדיהם של עובדי קבלן

    מוקדש לאבי אברהם אדרי ז"ל מדור המייסדים שירדו מירושלים בשנות ה-50 לחצוב את "הזהב הלבן" במפעלי ים המלח, והקימו את העיר דימונה, עבד 45 שנה במפעלי ים המלח.

    ________________________________________________________________


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/08 21:54:

       

      צטט: חץ עין נץ 2008-06-09 20:19:25

      מלחמת חורמה. בחברות כוח האדם במעסיקהן במשתמשהן ובמרוויחים מהם. הפיכת המילה חברת כוח אדם למילה גסה זה הדרך אין אחרת.

      המדינה לא דאגה לבלמים ואיזונים ראויים, כאשר אִפשרה הקמת חברות כח אדם המנציחות את

      "העבדות של המאה ה-21".

        

      את זה אפשר וצריך לתקן!

       

        9/6/08 20:19:
      מלחמת חורמה. בחברות  כוח האדם במעסיקהן במשתמשהן ובמרוויחים מהם. הפיכת המילה חברת כוח אדם למילה גסה זה הדרך אין אחרת.
        9/6/08 19:58:

      מנחם,

       

       תודה על תגובתך המפורטת.

       

      א. נושא המשולש והמטאפורה אכן שייך לשימוש בלשון, להסבר ו/או לשכנוע.

      הנושאים הללו בהחלט מעניינים אותי. לבחירתך אם נמשיך את הדיון כאן - חשופים לעין הקוראים - או בתקשורת ישירה בינינו. זה נתון לבחירתך. 

       

      ב. אסכים עם הבעת דעתך כי ב-150 השנים האחרונות חל שינוי לטובה בזכויות העובדים ואפילו לאחרונה, כאשר רק לפני זמן קצר נוספו מאות "אלפים - ואולי מיליון - עובדים לביטוח פנסיוני".

       

      זה נכון שבארץ חוקים התומכים עקרונית בזכויות העובדים. תיאורטית עובד יכול להיעזר בשירותי בית-הדין לעבודה. מנסיוני אוכל לומר לך שזה לא תמיד עובד. לטעמי, פוסט זה אינו המקום המתאים לפיתוח נושא זכויות עובדים לעומק. אמליץ לפתוח דיון באחת הקהילות (ואולי כבר מישהו החל בדיון בנושא זה)

       

      ג. עשיתי שימוש ציני במִלה "עמך".

      כמוך גם אני סבור שלא מפלגת העבודה ולא כל מפלגה אחרת עוסקת ברצינות הראויה בזכויות העובדים.

       

      ד. זו אכן שאלה נכבדה מה צריך לעשות עובד, המְגֶלה שחיתות במקום העבודה שלו. זה מזכיר לי את הסיפור האישי שלי. אבקר בבלוג שלך ובמידת הצורך אגיב.

       

      ושוב תודה על תגובתך,

      דורון

       

        9/6/08 19:10:

       

      צטט: דונדי 2008-06-09 17:27:43

      מנחם, תודה על תגובתך.

       

      מה הקשר בין שלושה מגזרים לבין צלעות של משולש?

      כמטאפורה אבחר להשתמש במשולש שווה צלעות שעליו נשענת החברה כולה. כאשר צלע אחת קצרה מדי, או ארוכה מדי, או חלשה מדי, המשולש התומך את החברה יקרוס. זהו דימוי מעין חזותי שמקל על ההבנה.


      בכל מקרה, אשמח לשמוע את השגותיך בהרחבה, כפי שתמצא לנכון.

       


      כולנו יודעים שאין למעשה הפרדת רשויות, מחוקקת, שופטת ומבצעת כפי שהיינו רוצים שיקרה בדמוקרטיה מתוקנת. הנושאים הללו אינם פשוטים ובכל מדינה דמקרטית יש ויכוח ציבורי בנושאים הללו.

       

      אסכים כי חלק מהבעיות של קשרי "הון ושלטון" נובעות מהבעיות של הגדרת השלטון והקשר בין זרועות השלטון. אני גם סבור שאם המגזר השלישי, שזה אנחנו - "עמך", יהיה כלב השמירה אז נצליח לשמור על איזון טוב יותר בין שלושת רשויות השלטון (המגזר הראשון) וגם נמנע ניצול לרעה של קשרי הון ושלטון (הקשר הסימביוטי בין המגזר הראשון והשני).

       

      בסוגיית ועדי העובדים צריך לטפל באופן נקודתי.

      לדעתי הבעיות המתגלות במקומות עבודה שבהם יש ועדי עובדים נעוצות בכך ש"הועד" לא תמיד מייצג את האינטרסים של העובדים. במקרים רבים מדי ראשי הועד מועלים במי שבחר אותם לתפקיד ועושים למען עצמם. יש לי דוגמאות למכביר כולל מקום עבודתי בעבר (וכאן לא המקום להרחיב את הנושא).

       

      גם הנושא של העסקה פרטית צריך להיות מטופל ע"י המדינה ברמה זו או אחרת.

       

      לסיכום, אני סבור כי חיזוק המגזר השלישי אל מול המגזר הראשון (שלטון) והמגזר השני (בעלי ההון) הוא תנאי ראשני והכרחי (אך לא מספיק) כדי לעשות שינוי לטובה שיהיו לו השלכות גם על הגנת העובדים בכל המגזרים במשק.

      עוד הערות ושאלות אחדות:

       

      א. החלטתי לא לפרט כאן את נושא המשולש והמטאפורה. נושא זה שייך, מבחינתי, לשימוש בלשון, לשכנוע, ולקשר שבין מתמטיקה ללשון. אני לא יודע אם נושאים אלה מעניינים אותך.

       

      ב. אני מתיימר לטעון שאני כמעט אובייקטיבי. מובן כי יש לי הרבה טענות - גם מבחינה אישית - ובכל-זאת נראה לי ב-150 השנים האחרונות חל שינוי לטובה בזכויות העובדים. רק לפני ימים אחדים נוספו כמדומני מאות אלפים - ואולי מיליון - עובדים לביטוח פנסיוני.

       

      עד כמה שידוע לי, נוספו בארץ חוקים התומכים בזכויות העובדים. קשה יותר לפטר עובד. נוסף על כך, עובד יכול להיעזר בשירותי בית-הדין לעבודה. 

       

      ג. אני לא אוהב את המִלה "עמך". למען האמת, אין לי שום רעיון איך לשפר את תנאי העובדים. דווקא נראה לי כי ההסתדרות, התאחדות התעשיינים והכנסת - די פעילים בנושא זה. נדמה לי כי אין אף אחד בארץ, החושב ברצינות על הקמת מפלגת פועלים, ונראה לי כי אף אחד לא רואה במפלגת העבודה - מפלגה העוסקת בזכויות העובדים.

       

      ד. שאלה נכבדה היא - מה צריך לעשות עובד, המְגֶלה שחיתות במקום העבודה שלו. כתבתי על כך בהרחבה בבלוג שלי - בפוסט על ירון זליכה.   

        9/6/08 17:27:

      מנחם, תודה על תגובתך.

       

      מה הקשר בין שלושה מגזרים לבין צלעות של משולש?

      כמטאפורה אבחר להשתמש במשולש שווה צלעות שעליו נשענת החברה כולה. כאשר צלע אחת קצרה מדי, או ארוכה מדי, או חלשה מדי, המשולש התומך את החברה יקרוס. זהו דימוי מעין חזותי שמקל על ההבנה.


      בכל מקרה, אשמח לשמוע את השגותיך בהרחבה, כפי שתמצא לנכון.

       


      כולנו יודעים שאין למעשה הפרדת רשויות, מחוקקת, שופטת ומבצעת כפי שהיינו רוצים שיקרה בדמוקרטיה מתוקנת. הנושאים הללו אינם פשוטים ובכל מדינה דמקרטית יש ויכוח ציבורי בנושאים הללו.

       

      אסכים כי חלק מהבעיות של קשרי "הון ושלטון" נובעות מהבעיות של הגדרת השלטון והקשר בין זרועות השלטון. אני גם סבור שאם המגזר השלישי, שזה אנחנו - "עמך", יהיה כלב השמירה אז נצליח לשמור על איזון טוב יותר בין שלושת רשויות השלטון (המגזר הראשון) וגם נמנע ניצול לרעה של קשרי הון ושלטון (הקשר הסימביוטי בין המגזר הראשון והשני).

       

      בסוגיית ועדי העובדים צריך לטפל באופן נקודתי.

      לדעתי הבעיות המתגלות במקומות עבודה שבהם יש ועדי עובדים נעוצות בכך ש"הועד" לא תמיד מייצג את האינטרסים של העובדים. במקרים רבים מדי ראשי הועד מועלים במי שבחר אותם לתפקיד ועושים למען עצמם. יש לי דוגמאות למכביר כולל מקום עבודתי בעבר (וכאן לא המקום להרחיב את הנושא).

       

      גם הנושא של העסקה פרטית צריך להיות מטופל ע"י המדינה ברמה זו או אחרת.

       

      לסיכום, אני סבור כי חיזוק המגזר השלישי אל מול המגזר הראשון (שלטון) והמגזר השני (בעלי ההון) הוא תנאי ראשני והכרחי (אך לא מספיק) כדי לעשות שינוי לטובה שיהיו לו השלכות גם על הגנת העובדים בכל המגזרים במשק.

        9/6/08 16:04:

      רק שאלות והערות:

       

      1. החברה שלנו מורכבת משלושה מגזרים שניתן לדמותם לצלעות של משולש.

      מה הקשר בין שלושה מגזרים לבין צלעות של משולש? ניתן לדַמות שלושה מגזרים לכל מה שרוצים. לפי עניות דעתי, הדימוי "משולש" עלול להטעות, ואני מוכן להרחיב את הדיבור על כך.

       

      2. המגזר הראשון הוא השלטון על שלושת זרועותיו (רשות מחוקקת שופטת ומבצעת)

      האם נושאים אלה פשוטים - באיזושהי מדינה דמוקרטית?

      האם השלטון אינו דבר מסובך - בכל מדינה דמוקרטית?

      האם חלק מהבעיות של הון ושלטון בכל מדינה דמוקרטית - לא נובעות מהבעיות של הגדרת השלטון והקשר בין זרועות השלטון?

       

      3. בהמשך מופיעים גם ועדי עובדים.

       

      * * *

       

      יש טענה כי יש שני מקומות עבודה לא נעימים: אלה שבהם יש ועד עובדים, ואלה שבהם אין ועד עובדים. אגב, גם ההייטק לא כל-כך נעים, כשהמצב שלו קשה. וכבר היו דברים מעולם.

       

      * * *

       

      חלק מהאנשים ה"רגילים" מעסיקים מטפלות, עוזרות, שמרטפים. איך מתייחסים אותם אנשים "רגילים" לעובדים אלה? האם ניתן לראות באותם עובדים - גם עובדי קבלן? 

      פרופיל

      חיפוש | עזרה?

      שינוי/איזון חברתי-כלכלי