אני  אגלה  לך  סוד.שהבנים  לא  ישמעו.לטיפוסים  כאלה (דון ג"ואן מצוי) צריך  לעשות בית  ספר עם  יום  לימוד  ארוך.

ואשתף בדוגמא אישית,אינטימית:בבניין שהיה  לי  משרד  להשקעות  בנדל"ן ,התגורר  לו  בחור.סוף.דוגמן  הורס.הייתי  רואה  כל  יום

אחת  הולכת השנייה  באה.וזה  קומם  אותי.הבנות  היו  עפר  לרגליו.

ואז  הוא  היה  בא  ויושב  אתי   ןמספר  לי  על  סיפורי  הכיבוש  , 

ואיך  הוא  זורק  אותן.ואני  הייתי  מספרת  לו  סיפורים על הלבבות  השבורים  שאני  הותרתי  מאחור מעצם  הקושי  שיש  לי בהתחייבות  חוזית  זוגית .(מושג  שהמצאתי  היום   .שווה ערך למילה  נישואין). 

הבטחתי  לעצמי  שלא  ירחק  היום  ואני  אלמד  אותו  פרקים  נבחרים ב-איך מתייחסים לבנות. 

לימים  היינו  ידידים  טובים  אך הויכוח  הזה  תמיד  עמד  לנו  לרועץ.מלחמת  המינים. אתרוגים  נגד  לולבים.

יום אחד  החלטתי  באופן  ספונטני שאני  יוצאת  לנפוש  בכנרת. 

התגעגעתי  לזריחות המדהימות שמרחיבות  את  דעתי  כשאני  רואה  אותן.עמדתי  להיכנס  למכונית  ואז  דורון (זה  שמו)בא  לקראתי. 

היי  לאן  זה?באמצע  היום?אמרתי  אני נוסעת  לצפון.לבד.בכיף  שלי. 

והוא  אמר  בלעדי?הרגשתי רעד  קל  באונה  ימין.זה  הרטיט  אותי  היוהרה  שלו.והוא המשיך:אין  מצב.אני  בא  איתך.מה  תנהגי  עכשיו  דרך  ארוכה?אני  בא  איתך.אני  נוהג.את  שרה  לי  שירים  כל  הדרך.הולך?אמרתי:טוב.אתה  בא.אבל  אני  לא  רוצה  להרגיש  את  הנוכחות  שלך.אני  רוצה  זמן  איכות  עם  עצמי.ועוד  דבר:שלא 

תחשוב  אפילו  במעברי  המחשבה על  לעשות  אותי.מבטיח?

הוא  חייך  בחיוך השרמנטי שלו...מבטיח  ,מבטיח. (אך  מבטו  אמר,חכי  חכי,עד  עוד  אקרע  אותך על  השטיח,ותתחנני  לעוד...).

הגענו  לכנרת.ישבנו  לאכול  בטיילת.הייתן  צריכות  לראות  את  הבנות  שישבו  שם לאורך  כל  רחבת  המסעדות   והפאבים.כולן  הפנו  את  מבטן  והפשיטו  אותו  בעיניהן,עד שהתרחקנו.ולבטח  הביטו  בי  במבטי  רצח.פתאום  הייתי  מתבוננת  מהצד.ראיתי   איך   אחת  מסדרת  את  שערה הארוך.האחרת הרימה  את  החצאית  כדי

לגלות  זוג  רגליים  יפות.השלישית  סידרה  את  הציצי  שיעמוד

יפה .אני  חייבת  לומר  שבאותו  רגע  שנאתי  את  הבנות   האלה.

התביישתי  שאני מבנות  מינן.איזה  סתומות.חסרות  כבוד.אם  הן  היו  יודעות  איך  הוא  מזלזל בשכמותן.כמה  זה  משעמם  אותו.כמה  זה  לא  מאתגר  אותו.הוא  רוצה  את  הקשה.זאת,שתתמודד  איתו  במשחק המטופש של,hard   to  get  .זה  מה  שעושה  לו  את  זה.

הרי  את  שלב  הכיבוש  הן  חוסכות  לו.

הגענו  לבית  במלון.לזה  חיכיתי  הרי.

דורון  אני  נכנסת  לאמבטיה.בא  לי  אמבטית  קצף.תמזוג  לי

כוס  יין.תשמיע  מוסיקה  נעימה  ,ושלא  תעיז  להפריע  לי.אמרתי.

אני  מביטה  בו  במבט  מהצד,הבחור  בשוק.בהלם.מי  העזה  לדבר  אליו  כך.אבל  הוא  משחק  אותה.אין  בעיה.מביא  לך.

חולפת  לה  שעה  הוא  חסר  סבלנות  מחכה  במיטה.מיטה  זוגית  אמרנו?אני  יוצאת  רטובה  מהאמבטיה  ,עם  מגבת  לגופי.נכנסת  למיטה.לא  מדברת  אף  מילה.  התעלמות  מוחלטת.הוא  מנסה

ללטף  את  פני ,ולשים  את  ראשי  על החזה  שלו.

אני  מסתכלת  עליו  מקרוב וחושבת  לעצמי.כמה  הוא יפה.לא  רואים  כזה  דבר.ונזכרת  איך  הייתי  מסתכלת  עליו כשהיה  עובר  ליד  המשרד.איזה  הליכה.איזה  אצילות.איזה  סקסיות.מודע לכל איבר  בו.

יודע  שמסתכלים  עליו.עכשיו  אני  שוכבת  לצידו.ויש  לי  תוכנית  שלא  אחרוג  ממנה.אם פישלתי,בגדתי  בעצמי.אותי  הוא  לא  ישיג.נקודה. 

וכך כל  הלילה הוא  מנסה  ואני  מעיפה  לו  את  היד.הוא  מנסה  ללטף  ולנשק  ואני על  המישמר. 

רק  לראות  את  ארשת  פניו המתפלאת.אני  לא  אשכח  לעולם. 

הוא  היה  בטוח  שמשהו  לא  בסדר  אתי.איך  זה  יכול  להיות  שמותרים  עליו.הצחקוקים  שצחקתי לעצמי  לתוך  הכרית 

מהדהדים  בראשי  עד  היום.הפסדתי מצד  אחד  הנאה  צרופה.מודה  ומתוודה.אך הגשמתי  חלום.אני  עשיתי 

לתודעה  היפה ומנופחת  האגו  הזאת   חור  בבלון.אבל  חובת  גילוי  נאות,לא  אשטה  בכם.ישנתי  מחובקת  איתו.ראשי  על חזהו.אבל  זהו... 

תהילה(אלישיה).