במהלך החיים עברו בביתי חיות שונות. אבל איכשהו עם אף אחת מהן זה לא נגמר טוב...
בהתחלה היו לי זוג תוכים, זכר ונקבה, שהדגימו לי את הגרסא החייתית של "אשה מוכה" עד שיום אחד מצאתי את התוכית על קרקעית הכלוב, עם ראש שמוט, כנראה התוכי האלים שבר לה את המפרקת בסוף :( אחרי זה הוא נמכר לאיזה שכן, שילך וישבור ראשים אצלו בבית. תוכי ערס...
היו לי כמובן גם דגים, חיה בלתי נמנעת בבית של משפחה שלא ממש בא לה לגדל חיות, אז דגים זו פשרה הולמת. כמובן שכל שני וחמישי היינו מוצאים דג אחר צף על הגב...ומשליכים אותו לאסלה. מה יש לחיה הרגישה הזו שהיא לא מצליחה לשרוד בבית נורמלי, יותר מכמה ימים?
היו לי גם צבים שהייתי מוצאת ברחוב ומביאה הביתה, אחד מהם אם אני זוכרת נכון, אח שלי לקח וזרק אותו מהחלון על שיח שהיה שם. לא זוכרת למה. אחרי זה הוא נעלם לי (הצב, לא האח :)) ואני לא יודעת מה עלה בגורלו. (מתנחמת בעובדה שהוא נזרק מקומה ראשונה ונפל על מצע רך...כשהוא מוגן בשריון, אז כנראה הוא שרד...)
וצב אחר שהבאתי הביתה אולצתי בסופו של דבר לשחרר לרחוב, כתוצאה מסטיגמות על צבים שגורמים לכל מיני מחלות וזיהומים... לפני ששיחררתי אותו לחופשי, כתבתי לו עם טיפקס על הגב את שמו "יהושפט" (לא יודעת למה ילדה קטנה נותנת לצב שלה שם כזה כבד!) בתקווה שאם יום אחד אתקל בו ברחוב, אזהה אותו ואגיד לו שלום! מיותר לציין שלא נתקלתי מאז ביהושפט. מעניין אבל מה אנשים אחרים חשבו כשנתקלו בצב מהלך ברחוב עם השם יהושפט על הגב! :) ומעניין גם אם הוא והצב השני שנזרק מהחלון, נתקלו יום אחד זה בזה...
אחרי זה הייתה לי חתולה שאח שלי מצא, והיא מתה אחרי חודש כתוצאה מגורים שמתו לה בבטן וזיהמו אותה. הוטרינר הרדים אותה, כי לא היה מה לעשות יותר :(
אחרי החוויה הטראומטית הזו, הרבה זמן לא הייתה לי חיה. עד שלפני כמה שנים, ידידה צילצלה כי מצאה גור בן יומו ברחוב, והיא לא יכולה לגדל אותו, אז היא נתנה לי אותו. למרות שהוטרינר אמר שהוא במצב טוב, אחרי יום גם הוא התפגר לי...
חשבתי שבזה נגמר הסיפור שלי עם חיות. במיוחד עם חתולים, שאותם הכי כאב לי לאבד.
אבל הגורל חשב אחרת... לפני שנה וכמה חודשים, שמעתי גור מיילל מחוץ לעבודה, הבנתי שאימו נטשה אותו, כי במשך שעות אף אחד לא בא אליו. אז לקחתי אותו אליי. המצב שלו התדרדר באותו יום, והייתי בטוחה שגם הוא הולך בדרך כל חיה שהייתה בביתי... אבל עשיתי כל מה שיכלתי, דחפתי לו נוזלים בכוח עם מזרק, כי הוא נראה מיובש, הנחתי אותו בקופסה, וחיכיתי לבוקר... אמרתי לעצמי, על החיים ועל המוות, אם הוא ישרוד אז הוא ישרוד, ואם לא, אז לפחות העברתי לו את השעות האחרונות בצורה נעימה יותר, מאשר אם היה נשאר זרוק ברחוב.
התעוררתי בבוקר וציפיתי לראות את הגופה שלו נטולת נשמה בארגז. אבל הופתעתי ושמחתי לראות ראש מבצבץ ומיילל מהארגז, תובע את תשומת ליבי
מסתבר שהטיפול שלי עזר הפעם, והוא הצליח להתאושש ולהתחזק במהלך הלילה.
מאז טפו טפו טפו (למה תמיד "טפו" חייב לבוא בשלישיה?) פיצי הוא החיה שהצליחה לשרוד אצלי הכי הרבה זמן ! (ובדרך הוא גרם לחיות אחרות כמו לטאות וחומיינים שהתארחו בביתי, לשרוד קצת פחות...
הנה פיצי החמוד, למי שעדיין לא ראה אותו.
אני הולכת לחפש עץ לדפוק עליו :)
ובינתיים אני משאירה כאן את אמי סטיוארט לדפוק על עץ במקומי, בשיר knock on wood
|
לירוןקורל
בתגובה על מודעת אבל מאוד לא שיגרתית
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני?! אני?!
שכל חתולי השכונה המואכלים על ידי, מעריצים אותי, ומחכים לי מתחת לבניין שאחתום להם?
אני בטוח שיהיה בעיה להוכיח את זה בבית משפט... אבל נראה לי שהתבצעו פה לא מעט פשעים כנגד החיות.... על משקל של פשעים כנגד האנשות.
הייתי ממליץ לך להצטייד בעו"ד טוב כי יש סיכוי שתקבלי בקרוב תביעה ייצוגית מ"תנו לחיות לחיות".
רמבי וכוכבית
תזהרו ממני!
את יודעת, כל חתולי הזבל נראים אותו דבר, בטח כולם נולדו לאותם הורים
סוף טוב, אבל לא לתוכה המוכה
כשאת אומרת "טריטון" את מתכוונת לטריקולור?
יש לי...
אני לא יודע אם זה חוקי לפרסם כאן את הטלפון שלה היא תגיש נגדי תביעה לבג"ץ
וחוץ מזה קורינה תמחק אותי לגמרי...
ולגבי יצחק קדמן אין לי את המספר ולא נראה לי שהיא מעללת בילדים אלא בגברים ...
חחחח
מזדהה עם הטראומות.
הטריטון הראשון שלי נפטר.
השני נעלם (עדיין תעלומה).
ולטריטון האחרון שהיה לי קראתי "אולי"
כי אולי הוא יחיה או אולי הוא ימות.
עכשיו שאני חושבת על זה
אולי הייתי צריכה לקרוא לו "לא"..
כן, וגם את הטלפון של יצחק קדמן למקרה שהיא תתחיל להתעלל גם בילדים..
יש לי את הטלפון שלה רוצה?
כוכבית
השורדת האמיתית היא אני, אחרי מה שהחתול הזה עושה לי...
את צריכה לראות איך אני כותבת את התגובה הזו עכשיו,
יושבת כפופה על הרצפה כשפיצי ישן כמו מלך, מאחורי על כסא המחשב.
מי המסכן עכשיו? מי?! :)
שקלתי להוסיף לינק.
גם אני לא צפיתי בהישרדות. יש לי דברים חשובים יותר בחיים (קפה דה-מרקר....).
נעמה היא השורדת.
צריך לדעת לפול לידיים הנכונות ובעיתוי הנכון :)
בקשר להצלת פיצי... לכי תראי מה כתבתי לך בפוסט הקודם.
למישהו יש את מספר הטלפון של אתי אלטמן?
נראה לך שצפיתי בהשרדות??
תצטרכי להסביר לי מה הקשר בין פיצי לנעמה...
או! סוף סוף צדיק אחד בסדום, שזוכר לי את הצלת פיצי!
ולגבי הטיפקס, בתור ילדה היו לי או טיפקס או טושים צבעוניים, אז בחרתי באופציה הפחות מחיקה :)
חוץ מזה לך תרסס על שטח קטן כמו צב, בלי לרסס לו בטעות לתוך העיניים המסכנות שלו...
לא, היא סתם הייתה נטולת מקוריות.
ואגב, קראתי לצב יהושפט, כי משום מה יהושפט או יהושע נשמעו לי כמו שם של צב
ואתה יודע מה? עכשיו כשאני חושבת על השם הכבד והמוזר הזה, אני קולטת שהוא באמת מתאים לחיה כל כך לא שובבה, כמו צב.
היא כולה משדרת זקנה וכבדות :) ממש כמו השם התנ"כי יהושפט.
לשלי שלי היה גורל דומה לזה של פיצי.
והנה: היום זאת חתולה שמנה, גדולה ומאושרת בת השנתיים כמעט.
קורינה
אני אפרגן לך
כל הכבוד על שהצלת את פיצי!!
ועוד שאלה ... מאיפה הרעיון לכתוב עם טיפקס??לא יכולת לרסס עליו איזה צבע זוהר או משהו ככה לפחות בלילה היית רואה אותו
חחחחחחחחחחחחחח
אז בעצם החברה שלך שרשמה אותך למסיבה (מראש (כדי להתגבר על בעיה אחרת שלך)) חזתה את הנולד ביחד עם צב בשם יהושפט :-)
מזל לפחות שהיא כניראה תתחתן ואז זה יהיה יהושפט כהן :-)
עם כזו סטטיסטיקה מפחידה, אני נאלצת לבקש ממך לא להביא ילדים לעולם!!!
גם יסבלו משם מעאפן (בטח תרצי לקרוא לראשון יהושפט על שם צבך האהוב ז"ל), וגם ישרדו מקסימום חודש...
גם קצת כלפי אנשים, לפעמים, רק פחות...
סליחה סליחה...מי הציל את פיצי? הוא היה על סף מוות,
עוד יום אחד ברחוב בלעדיי והוא היה מתייבש למוות.
אז קצת כבוד לקורינה דוליטל :)
החיה הכי דומה לאיגואנה שהיתה בביתי, היא לטאה.
זה נחשב? :)