במהלך החיים עברו בביתי חיות שונות.

אבל איכשהו עם אף אחת מהן זה לא נגמר טוב...

בהתחלה היו לי זוג תוכים, זכר ונקבה, שהדגימו לי את הגרסא החייתית של "אשה מוכה"

עד שיום אחד מצאתי את התוכית על קרקעית הכלוב, עם ראש שמוט, כנראה התוכי האלים שבר לה את המפרקת בסוף :(

אחרי זה הוא נמכר לאיזה שכן, שילך וישבור ראשים אצלו בבית. תוכי ערס...

היו לי כמובן גם דגים, חיה בלתי נמנעת בבית של משפחה שלא ממש בא לה לגדל חיות, אז דגים זו פשרה הולמת.

כמובן שכל שני וחמישי היינו מוצאים דג אחר צף על הגב...ומשליכים אותו לאסלה.

מה יש לחיה הרגישה הזו שהיא לא מצליחה לשרוד בבית נורמלי, יותר מכמה ימים?

היו לי גם צבים שהייתי מוצאת ברחוב ומביאה הביתה,

אחד מהם אם אני זוכרת נכון, אח שלי לקח וזרק אותו מהחלון על שיח שהיה שם. לא זוכרת למה.

אחרי זה הוא נעלם לי (הצב, לא האח :)) ואני לא יודעת מה עלה בגורלו.

(מתנחמת בעובדה שהוא נזרק מקומה ראשונה ונפל על מצע רך...כשהוא מוגן בשריון, אז כנראה הוא שרד...)

וצב אחר שהבאתי הביתה אולצתי בסופו של דבר לשחרר לרחוב, כתוצאה מסטיגמות על צבים שגורמים לכל מיני מחלות וזיהומים...

לפני ששיחררתי אותו לחופשי, כתבתי לו עם טיפקס על הגב את שמו "יהושפט"

(לא יודעת למה ילדה קטנה נותנת לצב שלה שם כזה כבד!)

בתקווה שאם יום אחד אתקל בו ברחוב, אזהה אותו ואגיד לו שלום!

מיותר לציין שלא נתקלתי מאז ביהושפט.

מעניין אבל מה אנשים אחרים חשבו כשנתקלו בצב מהלך ברחוב עם השם יהושפט על הגב! :)

ומעניין גם אם הוא והצב השני שנזרק מהחלון, נתקלו יום אחד זה בזה...

אחרי זה הייתה לי חתולה שאח שלי מצא, והיא מתה אחרי חודש כתוצאה מגורים שמתו לה בבטן וזיהמו אותה.

הוטרינר הרדים אותה, כי לא היה מה לעשות יותר :(

אחרי החוויה הטראומטית הזו, הרבה זמן לא הייתה לי חיה.

עד שלפני כמה שנים, ידידה צילצלה כי מצאה גור בן יומו ברחוב, והיא לא יכולה לגדל אותו, אז היא נתנה לי אותו.

למרות שהוטרינר אמר שהוא במצב טוב, אחרי יום גם הוא התפגר לי...

חשבתי שבזה נגמר הסיפור שלי עם חיות. במיוחד עם חתולים, שאותם הכי כאב לי לאבד.

אבל הגורל חשב אחרת...

לפני שנה וכמה חודשים, שמעתי גור מיילל מחוץ לעבודה, הבנתי שאימו נטשה אותו, כי במשך שעות אף אחד לא בא אליו.

אז לקחתי אותו אליי.

המצב שלו התדרדר באותו יום, והייתי בטוחה שגם הוא הולך בדרך כל חיה שהייתה בביתי...

אבל עשיתי כל מה שיכלתי, דחפתי לו נוזלים בכוח עם מזרק, כי הוא נראה מיובש, הנחתי אותו בקופסה, וחיכיתי לבוקר...

אמרתי לעצמי, על החיים ועל המוות, אם הוא ישרוד אז הוא ישרוד, ואם לא, אז לפחות העברתי לו את השעות האחרונות בצורה נעימה יותר, מאשר אם היה נשאר זרוק ברחוב.

התעוררתי בבוקר וציפיתי לראות את הגופה שלו נטולת נשמה בארגז.

אבל הופתעתי ושמחתי לראות ראש מבצבץ ומיילל מהארגז, תובע את תשומת ליבי

מסתבר שהטיפול שלי עזר הפעם, והוא הצליח להתאושש ולהתחזק במהלך הלילה.

מאז טפו טפו טפו (למה תמיד "טפו" חייב לבוא בשלישיה?) פיצי הוא החיה שהצליחה לשרוד אצלי הכי הרבה זמן !

(ובדרך הוא גרם לחיות אחרות כמו לטאות וחומיינים שהתארחו בביתי, לשרוד קצת פחות...)

 הנה פיצי החמוד, למי שעדיין לא ראה אותו.

אני הולכת לחפש עץ לדפוק עליו :)

ובינתיים אני משאירה כאן את אמי סטיוארט לדפוק על עץ במקומי, בשיר knock on wood