טיול גיבוש, או מסע רכוב להכרת המגפיים (לא של ברוך)

TheMarker CafeRoadSwimmerרק מחשבותי הנוירוטיותטיול גיבוש, או מסע רכוב להכרת המגפיים (לא של ברוך)

רק מחשבותי הנוירוטיות

זהירות! בלוג זה מכיל רעיונות, מחשבות, תמונות, או סתם משפטים חסרי קשר.

כול המחליט לצפות עושה זאת על אחריותו האישית.

פוסטים פופולאריים

רגעים של אמת
7/9/12 | 239 צפיות
בין החיים לפילוסופיה
12/3/09 | 1193 צפיות
אביגיל איפו את?
11/6/08 | 1233 צפיות
To All The Girls
24/6/08 | 766 צפיות
הדברים הקטנים
8/10/09 | 1050 צפיות
חבר
16/6/12 | 100 צפיות

פוסטים אחרונים

חתימות בזמן 14/2/20
משימת היום - להיום ובכול יום 21/1/20
כאשר זה גרוע - לא צריך להישאר לבדוק עד כמה 29/12/19
רגעים של אמת 7/9/12
כמיהה 15/7/12
חבר 16/6/12

טיול גיבוש, או מסע רכוב להכרת המגפיים (לא של ברוך)

לצפייה במסך מלא

טיול גיבוש, או מסע רכוב להכרת המגפיים (לא של ברוך)

‎0

0 תגובות יום שני, 9/6/08, 16:39

יום שישי, מפגש אופנוענים במרכז, עמוס ציוד, על האופנוע הועמס שק"ש תרמיל ותרמיל קל נוסף על הגב. המטרה היא רכיבת גיבוש (ראשונה) יחד עם הרכישות האחרונות שכללו: חליפה שני חלקים, מגפיים אה, וגם אופנוע. האופנוע עם 2,400 ק"מ, לא מזמן סיים את ההרצה, והרכיבה הארוכה ביותר אתו לא עלתה על 170 ק"מ רצופים. לכן לצפוני, המפגש היה הזדמנות מצוינת להמשיך דרומה לטיול להכרת המגפיים .

במפגש, לאחר כמה שיחות על HA ו-DA, מנוחה קלה וכמובן תדלוק בקבאבים, יצאתי דרומה. בעודי מתכנן בגדול את מסלול הרכיבה, צומת מסמיה, להבים, שוקת, ערד, שם לב לשיר שאני שר לי hit the road Jack….,
רגע, זה לא ממש מתאים to hit the road. ממשיך במנהלתית רגועה (טוב הכול יחסי), עד ערד. בערד עצירה למילוי דלק, מנוחה ופסק זמן לחיך.
כשמרגיש מוכן יוצא לכיוון סדום, כבר מזמן החשיך, חשוך מאד, לא אור ירח ולא אור כוכבים שכול כך אופייני לאזור. הרכיבה בכביש הזה בלילה כזה מאלצת, (לפחות אותי בנקודה זו) רכיבה רגועה משהוא. הקפדה על קו פניה ומיקום נכון בנתיב, זאת כדי להגדיל את הראות כמה שיותר לתוך הפניה, והדבר האחרון הוא חיפוש סימנים, קווים, תמרורים, כול מידע שיוכל לרמז מה טומן בחובו הסיבוב הבא, והיכן נקודת הכניסה. ושוב אותו תהליך. תוך כדי כך נזכרתי שפעם לפני הרבה שנים (1991~) התפרסמה במוטו כתבה מעולה של גידי ומאיר שלו על "הרכיבה כקומפוזיציה" (מקווה שלא עיוותתי מדי את שם הכתבה) שדיברה בדיוק על הזרימה ותכנון מפניה אחת לשנייה אשר מתחברת לקומפוזיציית רכיבה שלמה. אחד הדברים היפים בכביש הזה הם הפניות אשר זורמות מאחת, לשנייה ולשלישית...לתוך מסלול מדהים של הפלקות והעצות ביניים.

באזור המלונות עוצר לגלידה, קפה והתמתחות בריאה. לאחר כשעה עולה חזרה על כביש 90, צפונה, למצדה. קצת לפני האכסניה יש חניון אוהלים (יענו רחבה פתוחה), ממקם את האופנוע, מוריד קסדה, ונותן לעיניים להתרגל לחושך. פושט את השריון הקרב והמגפיים שכבר התחילו להציק לי, פורש שק שינה צמוד לאופנוע ומתארגן למצב מאוזן. את הטלפון מקבע על רשת רדיו מקומית, שלגמרה במפתיע משדרת מוזיקה מעולה. פשוט שוכב נהנה מהמרחב השקט, וכמובן פה ושם לוטש מבטי הערצה ל-CBR.
בדרך כלל השמיים המדבריים הנראים מכאן מלאים באין ספור כוכבים בוהקים, ובלילות ירח כלל לא צריך פנסים, ניתן לראות הכול כאילו זה אור יום. בכול מקרה זה לא המצב הלילה.

בבוקר מתעורר ונשאר להסתלבט בתוך השק"ש, מתפעל שוב מהנוף השקט והמרחבים. מוציא ספר, קורא קצת ונזכר שבעצם הבאתי את ערכת הקפה עם קפה קולומביאני משובח. ממשיך בקריא הספל הקטן מתמלא ומתרוקן וחוזר להתמלא. בניתים השמש התחילה לחמם ואני מתחיל להתקלף משכבת הסווטשרטים. מחליט להתחיל את היום בים, לובש את בגד הים, מתלבש ושאר הציוד נארז ומועמס על RR.

יוצא ברכיבה איטית דרומה לכיוון המלונות, מחפש מקום מתאים להיכנס למים ולהחנות את האופנוע בקרבת מקום, תוך שמירת קשר עיין. מארגן את הציוד, ונכנס לציפה במים הקרירים. למקום מגיעים קבוצת תיירים, נראים נורווגיים, כשנראה שהאתגר שלהם הוא, להיכנס למצב ציפה עם משקפיי שמש ועיתון ביד. כמובן שזה מספק סדרת מצבים מצחיקים.

לאחר הסתלבטות נוספת על החוף ושיזוף קל, מתקלח, לובש שוב את החליפה, קסטה לפני היציאה. ואנחנו בדרך לערד, במזל חלק ניקר מהדרך, רץ קדימה ללא הפרעה, אין אף פחית שמעקבת. טוב רק דיברתי ושלושה לפני. ממתין בסבלנות לקו המקווקו ולהזדמנות מתאימה להיחלץ מעוכרי המסלול. ואז רק בסוף המהלך הבנתי מה קרה פה, לא יאמן, עם ה-ZZR זה לא היה ככה, לא מצליח להבין מה בדיוק קרה כאן. בסה"כ הורדתי הילוך ושליש סיבוב של המצערת, פשוט מצאתי עצמי כמו טיל בליסטי בשבריר שנייה עף קדימה ומשאיר את הפחיות הרחק מאחורי הפניה. וואו זה היה מטורף, לא ידעתי של-CBR יש את היכולת הזו. מגיע לתחנת דלק, יורד למנוחה קלה מתמתח, בוחן את החליפה איך היא יושבת, את המגפיים אני מרגיש מציקות מעל העקבים. וחושב על הדרך המועדפת הביתה, ועל נקודת התדלוק הבא. יורד שוב לסדום, מנסה להרגיש איך אני על המסלול הזה עם החליפה, המגפיים, תנוחת הישיבה חיבוק המיכל עם הברכיים ואיך זה מסתדר לי בתוך ההפלקות למטה.
את כביש 90 עושה במנהלתית קלה, נהנה מהנוף והמרחב הפתוח. את הדרך הביתה עושה דרך ירושלים, על 1 לת"א, עוצר צפונה לצומת דרור לטרוף איזו משהוא זריז בפיתה. מילוי דלק, והמשך ריצה צפונה.

את כול ההקדמה הנ"ל לא יכולתי לתמצת. פשוט, כול מה שהיתי כותב בהמשך היה מעבד מערכו האמיתי והערכי של ההרגשה. ובכן מה שבאמת רציתי לומר הוא משהוא פשוט ובנאלי, זו הפעם הרביעית שאני עושה מסלול דומה דרומה. ובכול פעם שמגיע חזרה הביתה. אין מילים לתאר את ההרגשה, האנרגיות והרוגע שעוטפים אותי לאחר רכיבת סוף שבוע כזו, פשוט כייף וממלא.

דרג את התוכן: