תקופה מצויינת
פוסטים פופולאריים
-
מאפייני המזלות
27/6/09 | 911 צפיות
-
אבנר ברנע מרגל תעשייתי
14/11/07 | 4009 צפיות
-
http://www.nomind.co.il/horoscope.aspx?id=2
31/5/09 | 764 צפיות
-
הטור הכי טוב - לדעתי
12/10/07 | 798 צפיות
-
ישראל סגל
12/10/07 | 686 צפיות
-
עצוב מאוד לא לבכות
28/6/08 | 770 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה לומדים בקורס לניהול כלכלת המשפחה? 19/10/10
- ראיון בלעדי שליעם האישה של דמיאניוק מלפני 22 שנים... 9/12/09
- ריקוד סופי עתיק 9/8/09
- התאמת החופש השנתי למזל 9/8/09
- יגעת ומצאת? תאכל גלידה! 13/7/09
- תחזית לראשית חודש יולי 27/6/09
על טומי לפיד ועל הקשר בין יאיר לאולמרט
כן, גם אני הכרתי את יוסף (טומי) לפיד
הוא אפילו היה בחתונה שלי, שהתקיימה חודשים ספורים אחרי שמיכל בתו נהרגה בתאונת דרכים, בשנה הראשונה לנישואיה. הוא הביא מתנה, מגש זכוכית לגבינות, ובפנים פתק שהיה מיועד למיכל. כמו כולם, גם הוא היה ממחזר מתנות. העביר המתנה הלאה אפילו בלי לפתוח. מאז אני לפחות פותחת לפני שמעבירה.
כותרת משנה: כשאבא שלי מת הייתי בת 12, בשדות ים. הודיעו לי על מותו, רק למחרת הלוויה. גם בלי להיות בלוויה ההיא אני חותמת לכם שאף אחד לא שר שם, ושגם בלי פס קול זה היה מאוד עצוב.
כל נכבדי מעריב היו בחתונתי, שבמצודת זאב. החל מעמנואל רוזן הכתב הצעיר שפרש מגל"ץ, וכלה בעורך הראשי, עידו דיסנצ'יק, שכתב לנו ברכה אותה העתקתי, כדי לברך בה אחרים. הפסקתי לברך כך רק כשהתגרשתי. הוא כתב משהו כמו, "הכי קשה, זה שבע השנים הראשונות. אחר כך כבר מתרגלים..." ובכן, אני לא התרגלתי, וכעבור 20 שנה שברתי חזק שמאלה, והתגרשתי.
מה שאני רוצה להגיד, זה לא שלפיד היה אישיות כריזמאטית, ומעוררת השראה, את זה יודעים. גם בנו, שאני זוכרת אותו, כנער, שגורר קבקבי עץ, במרתף ארכיון מעריב, אליו ירדו העיתונאים לעשות תחקיר לפני עידן הגוגל. הארכיבריות היו מרימות ראש, ויאיר היה מחייך ואומר: "הרעש הגיע". גם יאיר לפיד לא צריך אותי שאסנגר עליו. הוא טוב. מקצועי. מה שתגידו. מה שלי מפריע זה טשטוש הגבולות הבלתי נסבל בין התכנים, שנחשבו פעם רציניים, כמו פעילויותיו של ראש הממשלה - מדינה, צבא וביטחון, לבין כל מה שקליל ומבדר, וצריך להיות בשולי החדשות - סלבס, ועולם הבידור. פעם. אני מדגישה פעם.
היום בטלוויזיה הכל הוא רצף בידורי מטשטש גבולות בין עצוב למצחיק, רציני ולא רציני, חשוב ולא חשוב. הקיבה של כולנו קשה מנשוא. לפני כחודש אני זוכרת, באמצע כל פרשות השחיתות בהן נקשר שמו של אולמרט, נשא מגיש חדשות אולפן שישי, יאיר לפיד, את עיניו, בסגנון קלארק גייבל ודיבר בשבחו של ראש הממשלה. למרות פרשות השחיתות שבחדשות! הפירגון שנראה תמוה אז, התבהר השבוע, כשאולמרט גמל ליאיר, ונשא נאום משתנק, כולל דמעות על הקשר בינו לידידו הכי קרוב, הלוא הוא האב, טומי לפיד.
כיוון שהקיבה שלנו קשה, המאמץ לרגש את הצופים ולשמור על רייטינג גבוה קשה מרגע לרגע. לכן מכניסים דרמטיזציה, מקצינים עמדות, ומעבירים את החדשות כסיפור מתח, מלווה פס קול, ומוזיקה תואמת. ועוד לא דיברנו על המבטים רבי המשמעות של יונית לוי ויעקב איילון. ביום השואה וגם ביום הזיכרון, שמים מוזיקה. לא פחות. עצובה. שנדע מה צריך להרגיש. בלוויה של לפיד שרה עינת שרוף, שפירסומה בא לה בזכות היותה בת זוגו לחיים של המתופף בתוכניתו של יאיר לפיד...
אהוד אולמרט, שלא פנוי לחקירות עכשיו, באמת, אל תפריעו לו להיות ראש ממשלה. לפני עלייתו למטוס שלוקח אותו לארה"ב, אומר: "זה יום קשה", ומתכוון לכך שלפיד מת? לא בגלל טלנסקי זה יום קשה. לא הפרשות בהן הוא נחקר. בטח לא. הוא יצא מהכל. יאיר לפיד, המאמי הלאומי איתו. מה חשובה האמת? חשובה תמיכת העיתונאי המשדר. מצד שני אולי כולם צודקים ואני טועה. כשקנדי הנשיא האמריקאי האהוב סידר ג'וב לאחיו, והואשם במתן פרוטקציה, הוא ענה: "אם אני לא יכול לסדר לאחי עבודה, בשביל מה לי להיות נשיא..."
|
תגובות אחרונות
-
יונתן95
בתגובה על אבנר ברנע מרגל תעשייתי
-
ורדהל'ה
בתגובה על ראיון בלעדי שליעם האישה של דמיאניוק מלפני 22 שנים...
-
naama igra
בתגובה על ריקוד סופי עתיק
-
מנואל-אמיר
בתגובה על מנהל בית הספר מעגן מיכאל, חזי שגיב, מגניב, וטייס
-
dafone
בתגובה על יגעת ומצאת? תאכל גלידה!
-
Tamara.
בתגובה על תחזית לראשית חודש יולי
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נעשה סדר. אנחנו מדברות על אולמרט? שעתו הקשה? מלחמת לבנון השניה לא הייתה לו קשה. החקירות של טלנסקי לא שעות קשות בשבילו. עם ישראל יצא בהמוניו לכיכר למחות ולהביא לפיטוריו, ואלה לא היו לו ימים קשים.
אז עצוב לו כשלפיד מת, אז? זו שעתו הקשה? לצערי הוא שורד יפה מאוד ימים קשים.
בטח שעצוב לו, אבל לא חשוב מתי מעבירים עליו ביקורת, הכל מתחלק על עור הפיל שלו.
גסות רוח ועזות מצח להתנהג כמו שהוא מתנהג.
שחיתות ותופעות חברתיות נלוזות מקיפות את כולנו ופוצעות כל חלקה טובה
ואני הראשונה לצאת ולגנות וואלה גם לעשות משהו בנדון
אבל אני אומרת שלפעמים צריך להניח לביקורת ולא חייבים להשתלח באדם גם בשעה שכזו...
כמובן. אני לא כותבת על העצב. מפחידה אותי התופעה, שאולמרט הוא מה שכולנו יודעים עליו. החצוף שחצי מדינה יצאה להפגין למען התפטרותו, והוא נשאר בכיסאו. עכשיו אולי יאלץ להפטר בשל פרשיית שחיתות.(אם לא בשל פשלת המלחמה). ומה שיותר מדאיג, שאולי יאיר לפיד, אחרי השידור ה"אובייקטיבי" של פרטי הפרשה בחדשות, יסחבק אותו לסיום, בטפיחה על הכתף, והצופים והשופטים יזכרו את הטפיחה על השכם...וכולנו נסלח ונשכח.
כולם "מערבבים שמחה בשמחה בחיים" מה לא?
קשה לעשות הפרדות .
אדם כואב את מות אביב ממחלה קשה, אדם אחר כואב את מות חברו.
אז אחד במקרה הוא אחד מאנשי התקשורת המובילים בארץ והשני הוא ראש ממשלה והמצלמות שם כי זה חלק מהעניין.
הכאב הוא אותו כאב....
ולרגע לא התכוונתי להצדיק...
זה העולם שאנו חיים בו היום, לטוב ולרע,
עולם של קליפים, של מבזקים, של וויקי...
עולם שלא נח מתנועתו מרגע לרגע והולך ומסתחרר מהר ומהר יותר.
זה עולם תקשורתי, בו דברים עוברים חזק ומהר, בידורי וקליפי, בצבע ועם מוסיקה ובווליום גבוה, ישר לבטן, לאמוציות, או שלא עוברים בכלל. כמו באנר באינטרנט. כמו סלוגן טוב.
ומי שלא שם כבר נמצא הרחק מאחור...
וכמו שאמר בזמנו מרשל מקלוהן זצ"ל, "המדיום הוא המסר".
( http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%9F )
וזהו המדיום בו אנו משתמשים, וזו התקופה בה אנו חיים.
ולגבי המסר, גם הוא בהתאם.
קראתי אותך. צודק. מעצבן לאללה לא?
ואין מה לעשות? כבר עדיף גאיידמק...
נכון מאוד.
גם אני כתבתי על זה לפני מספר ימים.
מוזמנת לקרוא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=461683