רוצה ליצור, רוצה לכתוב

אך משהו עוצר בעדי,

לא נותן לי לפרוץ,

לפעמים רוצה לצעוק, לצרוח,

שכל העולם ישמע אך אף אחד לא ישמע.

נוסעת איתך והכל שליו, רגוע שלם.

רוצה לנצור את הרגע, לזכור כל שנייה.

גם את ההיא עם הכאב שהיינו יחד ברגע נפלא, רומנטי,

השמיים צבועים בכל צבעי הקשת,

ופתאום, הכאב והדמעות התעוררו,

כי למרות הרגע ההוא משהו בכל זאת היה חסר.

רגע של ביחד אבל כל כך כל כך לבד.